הישרדות פרק 35 - שיממון בלייב
הפרק נפתח בתזכורת לניצחונו של דן בקרב החסינות הראשון ובקטע סמי אירוטי בו מרינה מפנטזת על השרשרת ואומרת לנעמה "ראית כמה מסיבית וגדולה היא, נקשרתי אליה, אני צריכה אותה". לי זה דווקא לא חדש שמרינה אוהבת אותם מסיביים וגדולים אבל הייתי בטוח שהיא רוצה שאותו דבר מסיבי וגדול יהיה מחובר לגבר.

דן ה"אסטרטג" המבריק אפילו לא מבין שהוא הגיע לגמר ואני לא יודע מה יותר עצוב, שאחד כזה נחשב לאסטרטג מבריק, או העובדה שהוא מעמיד פנים שהוא לא יודע מה הוא סיכם עם ההפקה. נעמה כמובן ממשיכה לבכות ש"דן בגמר בגלל שהוא צעק עלי, אני נתתי לו את החסינות, היה לי את האסטרטגיה, היה לי את הכול". זה רק אני או שנעמה נראית יותר ויותר כמו מושון, מפסידה ומפסידה ורק התירוצים משתנים. אגב דן, בהיקש לוגי מבית מטבחו של מושון אומר לה "את במילא לא היית מנצחת. אולי נתת לי את הניצחון". אני רק תוהה איך זה הגיוני, למה עדיין כולם חושבים שדן חכם ובעיקר מה הסיכוי שהטיעון הזה לא ישכנע את נעמה?

ושההפקה לא תחשוב שלא שמתי לב, בדיוק כשהתחלתי לתהות מה פתאום עושים פרק של שעה וחצי שכל מה שהוא יכלול זה אתגר חסינות, מארגנים לארבעת השורדים עוד מכתבים מהבית, אפשר לחשוב שאין להם שיחות טלפון חופשיות ברגע שהמצלמות נכבות. אבל כמו שאמרתי גם בפעם הקודמת, צריך להיות מאוד יצירתיים במה שמשלבים בין הפסקת פרסומות אחת לשנייה. הבעל של נעמה רומז לה בעדינות שהיא לא תזהה את הילד שלה כשהיא תחזור ושיהיה לה קשה, האח של דן רק כותב לו כמה הוא תותח וכמה היא ברור לכולם שהוא יהיה בשלב הזה (נו מה, הדוד כבר סידר את זה מראש, אז מה הפלא) וגורם לכוסית לבכות. ואבא של נועם, מפגין בקיאות בהלכי המשחק (או יותר נכון בהינדוסי ההפקה) וכותב לנועם שחסרים לו רק קצת רוע ותחמנות כדי לנצח במשחק. אבא של מרינה כותב "תעזרי לחברים שלך כמה שתוכלי ואל תעשי את זה בניגוד לאינטרסים שלך. תזכרי זו תחרות" ומוכיח לנו מאיזה עץ בדיוק הכלבה לא נפלה רחוק.

מרינה אגב משתכנעת מיד ואומרת "אני לא יודעת איך אתמודד עם זה אם אני לא אהיה בגמר. אני צריכה להיות שם והמכתב הזה מזכיר לי כמה אני צריכה להיות שם. ברגע זה עלתה לי התהייה על המיתוס הזה שהגיע הזמן לשבור. מרינה הייתה טניסאית תותחית עד גיל 16 ופרשה. כיום היא בת 24 ועד הישרדות אף אחד לא שמע עליה. כך שההישגים שלה בשמונה השנים שעברו מאז היותה ספורטאית מקצועית מסתכמים במציצה או שתיים לרוברטו, השתלת סיליקון שלא עזרה לה להתגלות והחלפה של כמה וכמה שוגר דדיז. אז למה לעזאזל היא בונה סביב עצמה כזה מיתוס של יכולות כבירות? אולי מישהו יסביר לי? לדעתי, אם כבר היו לה יכולות כבירות, לפחות בשמונה השנים האחרונות, הן לא ממש ספורטיביות.

כשמתברר בדואר האי שמדובר באתגר של סיבולת גם נעמה בטוחה שאין סיכוי נגד מרינה באתגר כזה כי יש לה שבב כזה שגורם לה ליהנות מכאב מה שדווקא מסתדר לי עם מה שחשבתי על מרינה, שבב יש, שכל אין. דן כמובן ממשיך להתבכיין כמו כוסית שלא מגיע לנועם להיות בגמר ואם היה לו זמן הוא היה נפטר ממנו, אבל עכשיו הכול תלוי בבנות. אבל אני מבין אותו, הוא פשוט מפחד.

ולמטרה לשמה התכנסנו – אתגר החסינות
הפעם מדובר בקיר אנכי שעליו תקועים 18 מקלות ממוספרים. שלושת השורדים יעמדו על הקירות ויצטרכו לשלוף כל פעם לפי הוראת המנחה, את המקל המראה מספר מסוים. לאט לאט יישארו להם פחות מקלות להיאחז בהם והאחרון שיישאר לעמוד, יזכה בחסינות ובמקום בגמר.

לפני שאגיע לאתגר המתיש, אדבר על ההתשה האמיתית, ששוב, לצערי, היא התשת הצופים. במקום לערוך עבורנו את הקטעים החשובים, האתגר הזה מוצג לנו כמעט בשידור חי. בסופו של דבר הם עומדים כשעה על הקיר וזה מוצג לנו לאורך שעה תוכנית כולל פרסומות. אם זה לא שיא חדש של התשה, אז מה כן?. רק אני מייחל כבר שייגמר הייאוש הזה? לזה בדיוק קראתי בכותרת, שיממון בלייב.


באתגר עצמו, המקל הראשון לא כולל שום בעיה לאף אחד אבל המקל השני נמצא למטה. נעמה שולפת אותו עם הרגל ונועם מתאמץ ומתכופף ומוציא אותו עם היד. מרינה מנסה זמן רב להוציאו עם הרגל ולא מצליחה. היא אומרת "לא הצלחתי אז נלחצתי. אין דבר כזה שאני לא אצליח והם כן. איך הם הוציאו את זה בשנייה ואני פה מתעכבת? זה הוציא אותי לגמרי מהאיזון". זו הייתה כנראה סוג של נבואה שמגשימה את עצמה ולמרות שהיא דיברה על איזון נפשי, הפעם היא איבדה גם את האיזון וכשניסתה להגיע עם היד, נפלה מהקיר. איזה סיום מפואר לדומיננטיות המדומה שלה. באופן מפתיע אנו מגלים שלנעמה יש לב והיא מזילה דמעה כשהיא רואה את מרינה נופלת. או שזה בגלל שהיא הבינה שהפעם לא תהיה לה ברירה לעשות את העבודה לבדה?

ההמשך היה מתיש בדיוק כפי שאפשר לצפות בשעה LIVE של אותו אתגר מיותר. נעמה באמת נלחמה בעור שיניה בנועם שבגלל גובהו וחוזקו היה לו יתרון בהגעה למקלות. במהלך השעה הזו מרינה לא הפסיקה ליבב וזכינו לקבל המון ציטוטים שלה שבורת לב ובאספקה של רגעי העונג של הפרק, לפחות זה. דוגרי, היא קיבלה בדיוק מה שמגיע לה. הרגע היחיד שהיה שווה משהו לאורך האתגר היה הקטע בו נעמה התוודתה "לפני שילדתי, תמיד אמרתי שאני רוצה ארבעה ילדים, כי שולחן עומד על ארבע. אני חוזרת בי, לא להיט". מה שמעלה אצלי תהייה אם נעמה רצתה לעשות מהילדים שלה רהיט, ומה יותר גרוע, הכוונה הזו או העובדה שכבר עכשיו שיש לה ילד אחד, היא זרקה אותו לכלבים.

המאמץ הראוי לציון של נעמה לא שינה את התוצאות. נועם זכה בחסינות השנייה ובמקום בגמר. ודן? הובטח לנו שהוא מכין הפתעה לשורדים במחנה? מסתבר שהוא מתכנן להם ארוחת מלכים שכוללת את קוריצה על שיפוד מה שאומר שאפילו הקול היחיד שדן היה יכול לקבל, זה של עידן, הולך להיזרק לפח.

ובפרק הבא, שוב ימרחו שעה וחצי על כלום. אתם שואלים מה מנסים למכור לנו כדי שנראה את זה בכל זאת? קרב הישרדות בין מרינה לנעמה שנלחמות נגד הדחתן והפתעה דרמטית במועצת השבט. תרשו לי לנחש שההפקה שוב תתערב בפורמט ותעלה את כל ארבעת השורדים להצבעה של המושבעים בחלק הראשון של הגמר. או זה, או התערבות מיותרת אחרת, זה כבר לא ממש משנה.
שמור   בטל