הישרדות, הגמר חלק א' - קוריצה בגן עדן

לא נותר דבר
מלבד הגעגוע
הזמן עובר לאט לאט
שעה, שבוע
כבר שנה כמעט
והעולם רגוע
ורק קולי זועק עכשיו
תגיד מדוע
קוריצה בגן עדן
ועכשיו הלב פצוע
וזה סיפור כל כך ישן
וידוע.
(ש. חדד. מילים: אהוד מנור)


לפני שנתחיל בסקירת אירועי הפרק העיקריים, אי אפשר שלא להתחיל עם ביקורת כללית על פניה של "הישרדות" לפי הפרק האחרון ובכלל. שוב היה ברור מראש שהולך להיות פרק מיותר כאשר מחכות לנו שעה וחצי שבהן בסה"כ נגלה מי הודחה, נעמה או מרינה. אז נכון שנכונה לנו הפתעה (שלפי השמועות גם היא נכפתה על ידי ההפקה), אבל אפילו את ההדחה המובטחת לא זכינו לראות בפרק הנוכחי והתוצאות, ייחשפו רק בפרק הבא, בגמר עצמו. ממש חוצפה שעל זה מרחו פרק שלם. אז מה היה לנו במשך שעה וחצי פרק? פרידה מהאי? פרידה מקוריצה? ויכוח תיאולוגי על זכותה של קוריצה לשרוד? או בקיצור, מאומה, כלום, נאדה אחד גדול ובעיקר מלא דיבורים, מלא קשקושים ומלא פרסומות. גועל נפש.

אי אפשר שלא להתמוגג מעונג גם הפעם, מאיך ההפקה מקבלת את העונש על כל המשחקים המיותרים בפורמט. בגלל שהם קיוו להשיג את אישור המפיק האמריקאי, מארק בורנט לבחירת הזוכה בSMS על ידי הקהל ולא הצליחו, הפך הפרק הזה לבדיחה מצולמת אחת גדולה. בעוד בפורמט המקורי המושבעים בוחרים בשלב זה את הזוכה במשחק, בפורמט הישראלי גיא זוארץ מצא את עצמו טס לארץ עם מסוק עאלק, כשבתוך הצנצנת נמצאות התוצאות הדי זניחות שקבעו מי עוד עלה לגמר (לא שנראה לי שיש גם כאן ספק מי יעלה). בפרק הבא, הגמר עצמו, במקום לחשוף את תוצאות ההצבעה על הזוכה במיליון, קודם יכריזו מי עוד הצטרף לגמר ואז המושבעים יצביעו שוב על הזוכה במיליון. איזה שטות.

אבל זו לא הבעיה העיקרית של ההפקה, אשר שמה את כל הביצים בסל הSMS. ההצבעה של המושבעים בשבוע הבא על הזוכה, מפרה כלל מאוד חשוב בהישרדות בכך שהיא לא מבוצעת ברגע שבו הסתיימה השהות על האי. אי לכך, השורדים זכו בינתיים לראות מה אמרו עליהם, מי לכלך על מי, מי הסתיר מה ובדיוק את כל השקרים והתככים ששודרו. הם גם זכו להתיידד ביניהם מה שעלול להסית את התוצאות עוד יותר ובנוסף, אפילו האופציה של שוחד פתוחה כאן. מה מונע מאחד השורדים להבטיח עשרים אלף דולר לכל מי שיצביע להם? בקיצור, כל ההצבעה הזו הפכה לדי מיותרת ושמה ללעג את כל הפורמט עוד יותר מהנקודה הנמוכה אליה הוא ירד במהלך העונה.

הפרק מתחיל עם דן והשחיטה של קוריצה. דן מתוודה שהוא לא שחט אותה עד כה רק כי עידן במושבעים. הוא מספר לנו איך בכל פסח שוחטים 200 אלף תרנגולות, איך להרוג את הנחש היה יותר נורא בעיניו כי אולי מדובר בזן נדיר (או סתם כי דן הנחש, אוהב נחשים) ובעיקר מנסה לרכך את המכה ומבטיח שהוא ינסה לעשות שחיטה כשרה למרות שהוא לא בדיוק יודע מה זה, אבל הוא כן יודע שצריך לשסף את הגרון מהר. בזה הוא כבר מאומן, שהרי ראינו כבר שאת הסכין הוא תוקע בגב מהר, לפני ש"יתהפכו עליו". אגב, כנראה שהאימונים לא היו משהו או שזה סתם עונש משמיים, ודן נפצע וכמעט חותך לעצמו את האגודל בזמן ה"שחיטה" של קוריצה. אני חייב לספר שבמהלך השבוע הזה הייתי עד לספקולציות שונות ברשת כאילו דן הגאון יכין את התרנגולת לשחיטה וייתן לנועם להרוג אותה, רק כדי להרוס לו את התדמית בעיני המושבעים. דוגרי, אני עדיין תוהה למה חושבים שדן כזה אסטרטג מבריק, לי זה היה די ברור שהוא לא יחשוב על זה אפילו.

נועם, נעמה ומרינה מגיעים חזרה למחנה ומזדעזעים למצוא את קוריצה תלויה בכיכר האי, כשראשה כבר לא עליה משל הייתה לפחות סדאם חוסיין. מרינה התבאסה קצת כי זה הרס לה את התכנית לשקוע ברחמים עצמיים על ההפסד שלה, נעמה אמרה שהיה מדובר במראות זוועה והיא הייתה תלויה בצורה הכי גרועה ששיש (חוץ מלתלות אותה חיה מהעין, אבל מי סופר) ושהיא בשוק מדן. מרינה אומרת לה "לא אמרנו שהוא פסיכופט ושאם הוא יהיה משועמם הוא יהרוג אותה?" ונעמה מסכמת מיד "איזה סטייטמנט זה להרוג אותה ביום האחרון? להראות שהוא שולט?". דוגרי, שמה את האצבע בדיוק על הסיבה, ולמי שבאמת תהה למה הוא הרג את קוריצה, למרות שה"גאון" היה אמור להבין שזו אסטרטגיה ממש מחורבנת, דן המגלומן עוד יסביר את זה בהמשך.
דן שחוזר למחנה קצת אחר כך מתוודה שהמראה לא היה מתוכנן ושהוא פשוט לא הספיק להכין את הארוחה. לדעתו השחיטה של קוריצה לא תפריע לאחרים ושהם כרגיל ישמחו שהוא עשה את העבודה השחורה עבורם. חי בסרט. הוא מוסיף, "עידן יכעס. הוא היה כועס גם אם הבטחתי וגם אם לא. מה קרה? מה הוא לוקח לי עליה בעלות?". נעמה שמבינה שעם דן צריך לדבר בשפת היוהרה שלו אומרת "ואם לי היה מה להגיד על זה, מה דן לוקח עליה בעלות?". האמת, אני חייב להודות שזה הפרק הראשון שיכולתי להזדהות בו עם דבריה של נעמה. נעמה ממשיכה ואומרת שקוריצה הייתה ממש אנושית ונזכרת איך היא גנבה להם אורז, איך היא גנבה להם קרואסון שגיא הביא בבוקר ואיך היא הייתה חלק מהמקום, מה שמעלה אצלי את התהייה באיזה חברה אנושית נעמה הסתובבה עד עכשיו.

ונועם, מוכיח שוב שהוא כסיל (והפעם אפילו לא מקבל איזה קטע בטנגה כדי לגרום לצופות לשכוח מנביבותו) כשהוא טוען שאם כבר דן שחט את קוריצה צריך לעשות לה כבוד ולא לבזבז אותה סתם אז עדיף לקבור אותה או לאכול אותה. רגע של רצינות, עם כל האוכל שהם טחנו שם באי, אז נכון שזו רק תרנגולת אבל היא הפכה לחיית המחמד שלהם (גם מרינה התייחסה אליה כאל חיית מחמד), אבל לשחוט אותה ביום האחרון? מחר אתם הולכים לתקוע סטייקים במלון בדרך הביתה, לא חראם? מה גם שקוריצה הייתה הייצור הכי נחמד והכי שפוי על האי וזה כולל את כל השורדים, אלו שנשארו ואלו שכבר עפו.

דן צולה את קוריצה בסיר והבנות לא מוכנות לאכול אותה. רק נועם מצטרף לסעודה. מרינה אומרת שהריח מפתה אותה אבל שהיא לא תעיז לאכול אותה. היא שואלת את דן "איך?" ודן עונה בקצרה "דיקסי". בכלל, אם זה היה בגלל המושבעים או לא, נעמה ומרינה שיחקו אותה כשלא אכלו, אם כי כנראה שזה גם מעיד שרעב גדול לא היה שם.

כדי למרוח עוד קצת זמן, השורדים מקבלים אלבום, דבק ומצלמת פולארוייד להכין אלבום מזכרת מהאי. דן מדמיין איך האלבום יעבור ביניהם והוא יראה את התמונות לילדים שלו, כאילו מישהו מהשורדים ירצה לדבר איתו אחרי התכנית, שלא לדבר על להעביר לו משהו. בכל מקרה אלו היו רגעים משעממים, כבר נמאס לנו מהאי, כבר נמאס לנו מהשורדים, למה שתעניין אותנו העלאת הזיכרונות שלהם?

מועצת השבט
מועצת השבט הייתה ארוכה וצהובה מתמיד והפעם, גם די הזויה. בגלל שהכוח עבר למושבעים, כל אחד מנסה לספר את הסיפור הדמיוני שלו על התנהגותו לאורך המשחק.
מרינה שוב מלהגת על האכזבה שלה מההפסד בחסינות. נעמה שוב מספרת איך מה שחיזק אותה היה הבן שלה שעומד מול עיניה כל הזמן מה שגרם לנו וגם לליה לעקם את הפנים. נועם מספר לנו בכנות איזה מבאס היה לחזור היישר לבלאגן אחרי שהיה לו שקט גדול עם עצמו על אי המתים. דוגרי, קצת ריחמתי עליו.
ואז עוברים לנושא הראשי של הפרק, קוריצה. זוארץ תוהה למה האצבע של דן חבושה ודן עונה "קוריצה נתנה פייט". דן מתחיל לפרוס את הסיפור הדמיוני שלו על איך הוא שיחק את המשחק. לפי דן, הוא היה שלם עם עצמו וההבטחה שלו לעידן ממש פגעה לו בכנות והשלמות. מה פתאום שהוא יתאים את עצמו לערכים של עידן? לכן הוא שחט את קוריצה אם לרגע לא הייתם בטוחים, כלומר כי בא לו ואף אחד לא יגיד לו אחרת. אם זו לא התנהגות של "גאון אסטרטגיה" או של אחד שהדוד שלו כבר הבטיח לו את המשחק, אז מה כן?!
את עידן כמובן לא עשו באצבע והוא מיד משלים ואומר "אז חיכית לחסינות?" או בקיצור, עשה את דן כזה קטן בשתי מילים.
נעמה שוב אומרת שהיא לא אהבה את הצעד של דן כי הוא עשה את זה רק כדי לומר את המילה האחרונה. דן ממשיך בסיפור הדמיוני שלו ומספר "רציתי להיות אני, אני לאורך כלח המשחק הייתי אני, דיברתי בכנות". באמת כשאני חושב על דן אני חושב ישר על להיות עצמך ועל כנות.

מיד אח"כ דן ממשיך במה שהוא עשה הכי טוב במשחק ומפנה את האש לאחרים על מנת לשנות את הנושא. מושא ההתקפה שלו הפעם היא נעמה. לטענתו היא לא מדברת בכנות על קוריצה וזה לא ממש הפריע לה. הוא אומר שזה מעצבן אותו שהיא מטיפה לו על מוסר ושמבחינתו הגולם קם על יוצרו כי נעמה לא עשתה כלום כל המשחק ורק חיכתה שהוא יעשה עבורה. נעמה עונה לו שזה היה לו נוח ושהוא בחר לעשות, אף אחד לא ביקש ממנו לעשות. דן כמובן ממשיך ואומר שהוא היה במאבקים עם עצמו אם להמשיך בנאמנות לברית האסטרטגית או להצביע למי שראוי ומתוודה שאם הוא היה מצביע למי שראוי הוא היה משאיר את יעל ולא נעמה ושליעל יותר מגיע לשבת כאן מלנעמה. דן האסטרטג ה"גאון" לא הבין שלהגיד ליעל שהוא העיף אותה סתם, לא ממש קונה לו את הקול שלה. עאלק אסטרטג. אבל מה, לפחות הצליח להסיט את הדיון מקוריצה.

המריבה עוברת למרינה ונעמה כאשר גיא מנסה לברר למה דן מעדיף את מרינה בגמר. מרינה מספרת את הסיפור הדמיוני שלה לפיו דן מעדיף אותה בגמר בגלל שהוא חושב שיותר מגיע לה. ממש סתומה. 52 יום עם דן והיא עדיין חושב שמעניין אותו מי ראוי ולא מי יותר שנוא על ידי המושבעים. המושבעים צוחקים ואפילו זוארץ לא מתאפק ושואל "ככה את מכירה את דן האסטרטג?" ומרינה, ממשיכה בשלה ועונה שכן. כדי להמשיך בלכלוך מרינה טוענת שנעמה משחקת על הצד הרגשי. נעמה אומרת שככה היא ואם מישהו חושב שזו אסטרטגיה אין לה מה לעשות.

כדי לא להישאר חייבת היא אומרת את האמת (מישהו היה חייב) שדן מעדיף את מרינה כי היא הביצ'ית, חסרת הסבלנות,הרעה. את הפרצוף של מרינה באותו רגע, אני לא אשכח אבל שנייה אח"כ המוח שלה בוגד בה ובמקום להתנגד היא מחזקת את דבריה של נעמה אומרת שהיא אולי מצטיירת ככה אבל בסיפור הדמיוני שלה היא לא הייתה ביצ'ית לאף אחד, אלא רק מאוד דעתנית וכנה. זו בהחלט כנות לקרוא לשחר מסריחה מאחורי הגב ולהמשיך ללבוש את הבגדים שלה. גם כלבה וגם נצלנית.

דן שמאוכזב שעזבו אותו ולא נתנו לו להמשיך בנאום שמטרתו להעביר את המושבעים לצידו, מספר שהוא מעדיף את מרינה כי היא אחלה חברת צוות ושנעמה מנסה לנכס לעצמה את ההישגים שלו ועם זה קשה לו להתמודד כי חלק מהמושבעים עלולים להאמין לה שהיא זו שעשתה את האסטרטגיה הזו. דן ונעמה מתחילים לריב איזה הדחה הייתה אסטרטגיה של מי ומפסידים עוד כמה מושבעים על הדרך, הסתומים. דן אומר שהוא לא היה באיום לאורך כל הדרך ונעמה אומרת שזה רק בגלל שרשרת החסינות ושהיא עשתה את אותה דרך גם בלי חסינות. דוגרי, היא צודקת. בתכנית האמריקאית זה היה בהחלט יכול לזכות אותה בזכייה. שם יודעים להעריך מישהו שהזדחל מתחת לראדר גם בלי חסינויות, בפורמט שלנו, שונאים אותה יותר מדי או אוהבים את נועם יותר מדי, זה לא ממש משנה.

דן ממשיך בסיפור הדמיוני שלו ומספר שהוא שמח שנועם חזר כי הוא לא רצה לקחת את הגמר בהליכה מה שהיה קורה אם היה מדובר רק בו במרינה ונעמה. אני אמנם מסכים איתו שיש בהחלט מצב שמול שתיהן היו נותנים לו לנצח, אבל זה כבר לא ממש רלוונטי לאחר שנועם חזר ולספר שהוא שמח שהוא חזר, ושהוא מעדיף להפסיד בקרב קשה מאשר לנצח בהליכה, זו שטות גמורה או ששוב מדובר בדברים שהוא מרשה לעצמו לומר בגלל הדוד שלו?!

נעמה שבהחלט הייתה המלכה של הפרק מסכמת שהיוהרה הזו של דן היא שנכנסה לראש של מרינה וגרמה לה להפסד. דן אומר שלמרינה יש ארבעים גביעים בבית ושהיא הייתה תחרותית עוד קודם, אבל נעמה כל כך צדקה שזה לא ממש עזר לו. נעמה מסבירה לסתומים שהיהירות שלהם פוגעת לא הם, אלא באנשים שסביבם, שבהם הם מזלזלים. מרינה מנסה להסביר שזה משהו שהיא צריכה הייתה כדי לדרבן את עצמה אבל זה מאוחר מדי, נעמה כבר עשתה להם בית ספר.

אז מתחיל ויכוח מיותר על החסינות האחרונה של דן, בה הוא זכה לאחר שבלבל את נעמה בצעקות או צרחות (אפילו על זה הם התווכחו, כמה נמוך). דן שוב חושב שנעמה מנכסת לעצמה את הניצחון שלו אבל נעמה סותמת לו את הפה ואומרת שהיא זו שנתנה לו לבלבל אותה ושהיא אשמה בהפסד.

דן נשאל אם הוא מוכן לוותר על החסינות שלו ואומר שאם אחת הבנות הייתה זוכה לא היה איכפת לו לוותר, עאלק חושב שהמושבעים היו בוחרים בו ולא בנועם. לא שהאמנתי לרגע שהוא אכן היה מוותר. נועם נשאל אם הוא מוותר על החסינות. הוא אומר שהפעם זו הפעם הראשונה שהוא חושב שמגיע לו אבל שהוא יוותר עליה. הוא מעביר את החסינות לנעמה והורס למרינה אפילו את הסיכוי הקלוש להיות בגמר. נעמה חושבת בהתחלה שהיא רוצה להוכיח שמגיע לה ולהילחם על המקום בגמר, אז גם היא רוצה לוותר, אך כשמתברר לה שזה אומר שלאף אחד לא תהיה חסינות, היא מתרצה לבקשתו של נועם ומשאירה את החסינות אצלה. המושבעים, דן ונעמה יצביעו מי יעוף לפני הגמר, נועם או מרינה. זו באמת שאלה?

כדי למרוח את חמשת הדקות שנותרו, מרינה ונועם פונים למושבעים. מרינה מלהגת שוב על כמה מגיע לה ואיך היא לא רוצה לאכזב את ההורים שלה לאחר שאכזבה אותם בעבר כשפרשה מהטניס ועברה לערבות הסיליקון הנצחיות. בצעד נואש היא מנסה את המנטרה הטיפשית שלה ושל דן ומזכירה למושבעים שנועם הפסיד במשחק שלה ולא היה אסטרטג מספיק טוב אז הוא עף לאי המתים כאילו לא כולם שם היו עדים לכך שהגנו על דן ולכן הוא עף. היא מודה שקשה להתמודד עם הצעד הזה של נועם לתת את החסינות שלו אבל שלדעתה היא יותר ראויה כי היא הגיעה לאן שהיא הגיע בדם יזע ויושר ובנאמנות לחבריה. אבל כמו שאומרים, תראי לי מי חברייך ואומר לך מי את, כאשר מדובר בדן ונעמה זה באמת לא מזכה אותה בנקודות אצל המושבעים. כאקט אחרון של ייאוש היא בוחרת גם היא כמו מושון באקט מרתין לותר קינג וקוראת למושבעים להגשים לה את החלום. זה רק אני שלא הצליח לגייס פה אפילו קורטוב של אמפתיה?
נועם מקבל את ההזדמנות שלו ולא אומר כמעט כלום. הוא רק אומר שמה שהביא אותו לכאן זו הדרך בה הוא הולך תמיד ושבה הוא שיחק את המשחק ושזה מה שהוא ושלפי זה עליהם לבחור. האמת, יש לנועם מזל שהוא לא ניסה לנאום, לפי כישוריו הורבאליים, אופציית השתיקה היחסית, היא הטובה ביותר.

ואז, מסתבר לנו מה שאמרתי בהתחלה, שאפילו את התוצאות לא חושפים לנו הפעם, איזו חוצפה. ממש מרתיח. זוארץ טס לארץ עם הקולות ואנחנו נאלץ להישאר במתח מי יהיה בגמר, נועם או מרינה. ממש מתח. לחכות שבוע רק כדי לשמוע שזה נועם. איך אני אישן?!


לסיכום, אני די מופתע אבל בפרק הזה נעמה יצאה מלכה. אני פחות מופתע שמרינה נשארה כלבה שקרנית ודן יצא אידיוט מתמיד ונועם, נשאר די נבוב אבל עדיין הכי פחות גרוע ולכן הראוי ביותר לזכייה. ומה נשאר לנו מהפרק הזה? רק כאב לב על לכתה של קוריצה בטרם עת.

למי יש כאן ממש חשק לראות את הגמר? ואני מדבר על חשק, לא על סקרנות טבעית אחרי שסבלנו כל העונה את החרא הזה.
שמור   בטל