גם הפעם ראיתי את הסרט הזה באופי צפייה שכנראה מתאים מאוד לסרט הזה. הפעם זה לא סיפור ארוך או יוצא דופן מיוחד. את הסרט הזה פשוט ראיתי בטיסה מישראל לבנקוק. למרות ששמעתי שהמבקרים לא קיבלו את הסרט הזה בחום, התגובות של הקהל היו דווקא טובות ברובן ואני אישית רציתי מאוד לראותו.
להלן המלצתי
שם הסרט: הטרמינל The Terminal
במאי: סטיבן שפילברג
שחקנים: טום הנקס, קתרין זטה-ג'ונס, סטנלי טוצי, דייגו לונה
שנת הפקה: 2004
תקציר הסרט:
ויקטור נבורסקי (טום הנקס), גבר שחי במדינה מזרח אירופאית קטנה, טס לארה"ב ומגיע לשדה התעופה JFK בניו-יורק. הבעיה היא שמיד לאחר שהוא עוזב את מדינתו, עוד בזמן היותו באוויר, מתחוללת במדינתו מהפכה צבאית. מבחינת שלטונות ההגירה, מדינתו אינה קיימת יותר ולכן גם הדרכון והויזה שלו אינם תקפים. הם מעכבים את נבורסקי בשדה התעופה והוא מוצא את עצמו במצב שבו אין לו ברירה אלא להישאר בטרמינל שהרי אוסרים עליו להכנס לארה"ב ומצד שני אין לו לאן לחזור, כאשר מדינתו נמצאת במצב מלחמה. הטרמינל הופך לביתו ועליו ללמוד כיצד לחיות בסיטואציה בעייתית זו כאשר הוא בקושי מבין אנגלית. מנהל האבטחה של שדה התעופה (סטנלי טוצי) רואה בו מטרד של ממש ולא יודע כיצד להפטר ממנו. לאט לאט נבורסקי מסתגל למצבו החדש, לומד לחיות בטרמינל ולנצל את משאביו, מתיידד עם צוות העובדים ואף מתאהב בדיילת יפהפיה (קתרין זטה-ג'ונס) שעוברת תכופות בשדה התעופה. כיצד יצא נבורסקי ממצב המלכוד הבלתי אפשרי אליו הוא נקלע בעל כורחו? את זה תראו בסרט...
דבר הפסיכופט:
מסרט שעושה צמד הזהב, שפילברג והנקס, יש ציפיות גדולות למשהו כביר וגדול. הסרט הטרמינל הוא בדיוק ההפל מכך, אבל לא במובן השלילי. סרט קטן ומיוחד במינו, שמצליח לחמם את הלב. סטיבן שפילברג מצליח ליצור מיקרוקוסמוס נפלא בשדה התעופה, בטרמינל שכולל בתוכו את כל האספקטים של חיינו, רק בצורה מתומצתת וחדה בהרבה. זהו גם היופי של הסרט הזה. דרך דמותו המוזרה והמסתורית של התייר ללא המדינה, אנו חווים את הדרמות הקטנות של החיים ומצליחים גם למצוא את ההומור שבתוכן. התסריט הנפלא והרגיש מצליח בצורה טובה כל כך ללמד אותנו כיצד אישיות טובה יכולה להביא אדם רחוק, כיצד התמודדות עם מצבי לחץ יכולה להפוך לטוב, כיצד יוצרים חברויות ועוד דבר או שניים על אהבה. בכלל, היכולת להעביר לנו את אותו הומור מיוחד וטבעי, שנוצר מסיטואציות יומיומיות ומהאישיות המגוונת של עובדי ומבקרי הטרמינל, היא הגדולה האמיתית של התסריט. טום הנקס שוב מפגין את אותו צרוף מיוחד של שחקן שנמאס על הקהל, אך מצליח שוב ושוב להמם אותו בכשרונו המדהים. דמותו מצליחה לגעת בליבם של עובדי הטרמינל וסביר להניח שתצליח לגעת גם לליבכם. דמויות המשנה הקטנות, בעיקר של עובדי הטרמינל, משלימים את הסרט המיוחד הזה, בעיקר דמויותיהן של עובד המטען (דייגו לונה) ושל המנקה ההודי. מעצם היותו של הטרמינל, מיקרוקוסמוס ומעצם ריכוזם של אנשים שונים ממדינות שונות בו, הסרט כולל המון סיפורי משנה מרגשים והמון רובדים, שהיריעה קצרה מלפרטן. נותר רק לציין שהסרט משאיר את הצופים בהרגשה טובה ומיוחדת, שהם חוו פיסת חיים ושיותר מזה פשוט לא צריך. סרט שיש בו הכל, דמויות מיוחדות, פוליטיקה ובירוקרטיה, דרמות, הומור, אהבות, עולם ומלואו. מומלץ בחום.
ציון: 8 מתוך 10 
כינוי: 
