סרט שאת יציאתו ליוו יחסי ציבור מאסיביים מאוד, גם בגלל סוללת השחקנים המרשימה שמככבת בו, אך בעיקר בגלל החידוש ההפקתי בסרט זה, אליו אתייחס בהמשך הביקורת.
להלן ביקורתי

שם הסרט: סקיי קפטן ועולם המחר
Sky Captain and the World of Tomorrow
במאי: קרי קונראן
שחקנים: גווינת' פאלטרו, ג'וד לאו, אנג'לינה ג'ולי, ג'ובאני ריביסי, מייקל גמבון
שנת הפקה: 2004
תקציר הסרט:
סרט מדע בדיוני, עתיר פעלולים, המתרחש בניו-יורק בשנת 1939. בעוד מספר מדענים מפורסמים נעלמים בזה אחר זה, מתחילה מתקפה של רובוטים גדולים על העיר. מסתבר כי מתקפות דומות קרו גם במקומות אחרים בעולם. היחידים שיכולים להציל את המצב הם הטייסים מהיחידה המיוחדת, שבראשה עומד סקיי קפטן (ג'וד לאו). עיתונאית חוקרת שאפתנית בשם פולי פרקינס (גווינת' פאלטרו), מחליטה לרדת לשורש היעלמותם של המדענים וחוברת לסקיי קפטן שהיה גם בן זוגה בעבר. ביחד הם מנסים להתחקות אחר האחראי לנסיון חיסולו של העולם הנוכחי ויצירת "העולם של המחר". מי שלח את המתקפות והאם הם יצליחו לעצור את מזימתו הזדונית, את זה תאלצו לראות בסרט. הסרט צולם כולו באולפן, על רקע מסכים וכל התפאורה היא בעצם עיצוב ממוחשב. הפעלולים משלבים קולנוע אפל ואקספרסיוניסטי עם סגנון עכשווי.
דבר הפסיכופט:
הסרט הזה מהווה פריצת דרך, שיכולה בעיני אחדים להיחשב למהפכנית ולכזו שתשנה את עולם הקולנוע ובעיני אחרים להיחשב לכזו שמסמלת את נפילתו של הקולנוע לתחתית. הניסיון הכמעט חסר תקדים, בעיקר בעידן המודרני, לצלם סרט שלם עם מסך כחול ואח"כ לתפור את כל הפעלולים והרקע בעזרת מחשב, הוא ללא כל ספק אתגר גדול. מצד אחד, הרבה יותר קשה לשחקנים לעבוד בצורה טבעית עם הסביבה, שפשוט לא קיימת שם בזמן הצילומים ומצד שני ברור כי תהליך כזה, יכול לגרום לרבים מעובדי ההפקה, התאורה, העיצוב וכו' להפוך למיותרים, כאשר הכל ייעשה להבא בעזרת מחשב. ההשלכות ההרסניות של צעד כזה ברורות ולמרות שאפשר להתלהב מיצירת עולם ומלואו בעזרת המחשב, יש מקום גם להעלות חשש לגבי תחושת המציאות שעלולה להפגע וזה בלי להכנס שוב להשלכות החברתיות שיש בהחלפת עבודתם של אנשים, בעבודת מחשב, השלכות שקצרה היריעה מלפרטן במלואן, אך סביר להניח שהן ברורות מאליהן.
הבעיה העיקרית של הסרט היא שהוא לקח את האפקטים הממוחשבים הכי רחוק שאפשר, בדיוק כמו שיחסי הציבור הבטיחו. למה בעיה ? כי הוא לקח את זה למרחק בו לא נשארת עלילה, או במקרה הטוב נשארת עלילה מגוחכת. הסיפור כל כך שטחי, משעמם ומופרך, שקשה להאמין שמדובר בסרט שהיללו אותו כל כך עוד לפני יציאתו. המשחק בסרט, מזעזע ולא טבעי. סביר להניח שהשחקנים לא יכלו להתייחס לסביבתם, כי היא פשוט לא הייתה קיימת בזמן הצילומים. אם זו הקידמה שהסרט הזה מציע, עדיף לוותר עליה.
מי שרוצה לראות פעלולים מרשימים ולא חסר כאלו בסרט הזה, גם הוא יתאכזב לדעתי מהאובר אמנותיות האקספרסיוניסטית, שנבחרה עבור הסרט (למרות שזה מתאים לתקופה בה מתרחשת עלילת הסרט). עם כל הכבוד לפעלולים המרשימים, אם היינו רוצים לראות משהו כגון כל כך ממוחשב, היינו בוחרים במשחק מחשב ולא בסרט קולנוע. אפשר היה עוד לסלוח על כל זה, לו רק היו מכניסים איזו עלילה מותחת או מרתקת לסרט, אבל כשנשארים רק הפעלולים זה פשוט לא מספיק.
לסיכום, סרט יפה ויזואלית אך משעמם, סרט בעל פעלולים ממוחשבים שהפכו פה להצהרה של ממש, הצהרה שלטעמי רק מעמידה את עתידו של הקולנוע בסכנה. כולי תקווה שסרט זה אינו מהווה סימן ראשון להתחלתו של עידן חדש בקולנוע. אותי הוא השאיר בעיקר עם הרגשה מאוד לא טבעית. סרט מאכזב, עדיף לוותר.
ציון: 4 מתוך 10 



