הישרדות איי הפנינה, פרק 7 - בוחשים קודחים ובוחשים

כולם בוחשים בקלחת, מאיר בוחש בשבט קניבה, מאיר מקבל הזדמנות לבחוש שוב בשבט בארו או כמו שאפרת אמרה בפרק הקודם "וואי וואי החפירות" ובאופן לא מפתיע, גם ההפקה ממשיכה לבחוש. אני רוצה להתייחס בקצרה לאתגרים בתכנית. אחרי שכמה מקומות נתקלתי בכתבות שמספרות לנו על העבודה המאומצת שהושקעה בהמצאת אתגרים, לאור העובדה שהעונה הישראלית כוללת הרבה יותר פרקים ובעיקר לאור העבודה שכבר מתחילת העונה הוסיפו את אתגר החסינות האישית, שבדרך כלל מתחיל רק בשלבים המתקדמים יותר של העונה, אחרי איחוד השבטים ואת האתגר לקבלת הרמז באי הגלות. התוצאה היא המון המון אתגרים, דבר מבורך שמקטין את הזמן של זיוני השכל והצהבת שכלולים בכל פרק. אבל אתגרים רבים לא אומר שעבדו עליהם קשה או שהם מקוריים ואני חייב לומר שרבים מהאתגרים שכבר ראינו, היו חסרי יצירתיות ומשעמים והחלק השני היה מועתק אחד לאחד מאתגרים שהיו כלולים בגרסא האמריקאית. אי לכך, לא ברור לי מדוע ההפקה טוענת להשקעה גדולה באתגרים.

אגב, ההעתקה של האתגרים מהפורמט האמריקאי, מאפשרת למי שעקב, להעתיק גם את הטריקים שהאמריקאים השתמשו בהם כדי לנצח באתגר. למשל, אתגר החסינות אתמול, שהועתק מאחת העונות בארה"ב, כלל קטע בו העבירו שני חברי שבט ממשטח אחד בים למשטח שני, בעזרת שני עמודים. מי שעוקב אחרי התכנית יודע שהדרך המהירה ביותר לעבור היא לבקש מחבר השבט להתייצב על עמוד אחד ולסחוב את העמוד עד המשטח השני, לעומת דרך הפתרון הארוכה בה עוברים כל פעם מעמוד לעמוד ומסתכנים בנפילה. אף אחד מהשבטים לא ניסה את השיטה המהירה, מה שמוכיח שלא רק שעם ישראל לא רואה "הישרדות", גם השורדים עצמם, לא ממש טרחו לראות את העונות האמריקאיות ולהתכונן.

עקר הבית מקבל פוקוס

אחרי ההינדוס ההפקתי של שבוע שעבר שספק בא להציל את מאיר, ספק בא להציל את התכנית ולהוסיף קצת עניין לעונה המדשדשת, היה זה הפרק שבו מאיר קיבל את מירב תשומת הלב והפוקוס. אריק, שבפרק הקודם ליווה את מאיר בקריאות דפ"ר, דפ"ר, דפ"ר, הצליח למצוא למאיר כמה תארים חדשים. אחרי שבפרק הקודם ראינו איך בכמה דקות, מאיר מצליח להרוס לאריק את כל המשחק הכפול בנאמנות לבנות ולבנים בקניבה, אריק קושר לו תארים: "בעיני חברי השבט, מאיר נתפס כאיזשהו בנאדם מאוד מאוד לא מזיק. הם לא מכירים את מאיר האמיתי. מאיר האמיתי הוא אסטרטג, הוא רואה את הדברים בראייה מפוכחת, הוא קלט אותי על השנייה הראשונה. כולם חושבים שהוא איזשהו ליצן חצר". אריק מוסיף "מאיר הוא מאוד ערמומי, הוא קורא את המפה נכון. יש לו את החזות האהבלית הזאת אבל הוא יודע מי נגד מי והוא החליט אסטרטגית שטוב לו להיצמד לבשבקין". לא נעים לי להרוס, אבל אני חייב להגיד לאריק שזה שמאיר הלשין עליו פעם אחת, לא הופך אותו לאסטרטג. אבל לא רק אריק מכיר את מאיר, גם נתן שאומר "אני מכיר את מאיר, מאיר זה טיפוס שאוהב להישמע ואוהב לעשות הרבה רעש וצלצולים, דווקא עם הטיפוסים האלה אני הכי יודע להתמודד". ריבוי העדויות לגבי מאיר נשמע לי קצת כאילו ההפקה סידרה משחק "מי מכיר את מאיר" כשהפרס היה סנדביץ', אני לא רואה שום סיבה אחרת שהם יתחרו מי מכיר אותו הכי טוב.

בכלל, נראה שמאיר פועל כמו ילד קוטר בכיתה ב', כל מה שאומרים לו הוא מתנגד לעשות. למרות שנראה שהוא בחר להצטרף לנוער הגבעות של בשבקין, כשנתן מסביר לו איך מעמידים פנים שעושים מה שאריק רוצה אבל בעצם הוא הקובע, "אתה נותן לו להרגיש תותח יאללה גבר גבר וזהו, אבל בכללי תהיה צמוד אלי", מאיר עונה לו "אני צמוד לעצמי כפרה, אל תדאג, אני אשחק את המשחק שלי". איכשהו יש לי תחושה שמאיר יצליח לעשות עם עצמו ברית, לרמות את כולם ולתאם הצבעות עם עצמו כדי להביא להדחתו של הוד עקר ביתו.

אבל לא רק השורדים מתמקדים במאיר הפעם, גם ההפקה. באתגר הפרס בישרו לשורדים שהם יקבעו מה הפרס מה שמתברר בסה"כ שוב כפרס שבו המנצחים לוקחים פריט אחד מהמחנה של המפסידים. אז הבנו איזה אי-דרמה יושבת כרגיל מאחורי הפרומו הדרמטי של השבוע שהבטיח לנו שמאיר חוזר לבארו על מנת לנקום.

יאללה מכות יאללה

במסגרת אתגר הפרס נאבקו זוג מכל שבט על מציאת כרית שקבורה בחול ואז במאבק פיזית בו כמעט הכול מותר, עליהם להחזיר אותו לשטיח של השבט שלהם. זו הייתה הזדמנות ללכת מכות, וכל המאבקים הסתיימו בתיקו, בלי שהשורדים מצליחים לחזור עם הכרית. אמנם לא ראינו דם (כמעט), אבל המכות סיפקו מספר רגעים חשובים:

ההומו (אופיר) והגמד מהשייטת (איתי) הלכו מכות. בעודנו שמים את הכסף על הגמד, אנו מקבלים קרב די מאוזן שמסתיים כאמור בתיקו ובהפתעה. ההומו מסכם את זה הפעם טוב ממני "זה גועל נפש, גברים לא שורטים כשהם נאבקים ובטח לא "גבר" כמו איתי. מי שנאבק בציפורניים כמו נקבה". אני חשבתי לרגע שאופיר ינסה לנשוך את הכרית ויפסיד אבל ייאמר לזכותו שאפילו גמד נקבה, לא הצליח להכריע אותו.

אפרת ואנסטסיה נאבקות בדיוה ומעיין רק בשביל לספק לנו קרב בנות. אנסטסיה מצליחה לרתק את מעיין ובטוחה שהיא גאלה את עצמה מול השבט והוכיחה שהיא לא נסיכה. אני בטוח שלא גאולה ולא בטיח. גיא לא מתאפק ומתבטא בקול רם על הנאתו. האמת שאני מסכים איתו, אבל פעם הבאה שזה יהיה בבוץ ולא בחול ובכלל, אני מתפלא על אפרת שהיא לא תלשה לאף אחת את הביקיני ואז ברחה עם הכרית.

בשבקין ואפרת מתחרים נגד איגור ודיוה בקרב הקובע, אבל הבנות היוו רק תפאורה לקרב פיצוצים ובומבות בין המתנחל לפיראט, שלא חיכו אפילו להוצאת הכרית מהחול והתחילו את המכות. זה דווקא היה משעשע. זוארץ נזכר לנסות לפשר ואומר "חברים לא לחנוק, לא באלימות" ואני תוהה מה הוא חשב שייקרה באתגר שכל מטרתו לפוצץ את היריב. גם כאן בשבקין מסכם את זה טוב יותר מכול "ראיתי שאיגור טיפה יותר מתפרע ממה שצריך אז הייתי צריך לרתק אותו. אני שומע את איגור אומר לי אתה מכאיב לי, אני נחנק, אני זה ואני אומר לו אל תדאג, הכול מבוקר, תופס אותו, שובר עצמות..." אמר שנייה אחרי שהביא לאיגור בומבה בפנים ופתח לו את השפה. לפחות ראינו דם כמו שההפקה רצתה.

כדי להכריע את המשחק, מחזירים את שני הזוגות לנקודת ההתחלה ומזניקים אותם לכרית שהפעם לא קבורה בחול אלא נזרקת עליו. בשבקין אומר "אני בשלב הזה עומד, מסתכל רק על הכרית, רואה מנהרה" ואני בטוח שהוא מדמיין איך זרקו עליו בקת"בים בשביל המנהרות. זוארץ מזניק אותם ובשבקין מזנק עם טרוף בעיניים משל היה זה ערבי מדמם שמחכה שהוא יגמור עליו (או נסרין, תבחרו מה בא לכם), חוטף את הכרית ורץ איתה כשהוא כמעט רומס אפילו את אפרת בדרך לניצחון.

הנקמה נוסח מאיר

מאיר נשלח להביא את האורז של בארו כשברור לו (לפחות על פי נתן) שאם הוא חוזר עם משהו אחר הוא עף. לי ברור שהוא יחזור בלי אבל צריך לעבור עוד חצי שעה של חפירות כדי לראות שצדקתי. כדי שנבין כמה זה חשוב נתן מסביר לנו "אנחנו נלך על האורז, אנחנו עושים אורז, אנחנו אנשים בריאים בשט, ברוך השם ולהם יש שק אורז, אנחנו חייבים את האורז הזה לנו, כי אנחנו לא אוכלים את כל הטרפה והשמצה וכל הקקבייקה הזה. אנחנו אוכלים אורז ואנחנו אוכלים הרבה אורז".

בארו מבינים שמאיר הולך להגיע לקחת משהו מהמחנה. הבנות חושבות שכדאי לפנות למצפון של מאיר ואני לא ממש מבין על איזה מצפון הן מדברות. אולי הן לא מכירות אותו טוב כמו שבט קניבה (שלהזכירכם רק גמרו לשחק את המשחק "מי מכיר את מאיר"), אופיר אופטימי וחושב שהוא יבוא וייקח משהו קטן וחסר ערך או בקיצור, "גם אני מכיר אותו והוא סתום" ואופיר תופס טרמפ על זה שהוא הומו ומותר לו ומציע פתרון שוביניסטי לעניין "תחשבו חיוך, שהוא ירגיש שאנחנו סבבה איתו, אם אתן יכולות לעשות את זה, זה קטע שרק בנות יכולות לעשות".

בסוף בארו מבינים שעם מאיר לא צריך תחכום רב ואסטרטגיות ופשוט מסתירים את האורז. זה כמובן הספיק כדי שהוא לא ייקח את האורז. מאיר האסטרטג הגדול (על פי אריק), אפילו לא חושב על האפשרות שהסתירו את האורז מפניו וכל מה שהיה צריך להגיד לו זה שהאורז נרטב. אבל אצל מאיר, כמו אצל מאיר, שום דבר עוד לא אבוד. מאיר מחליט לקחת את הסיר במה שאפשר לקרוא לו, יותר מזל משכל כי ברור לנו, גם אם זה לא היה ברור למאיר (ואני מהמר שזה לא היה ברור לו) שבלי הסיר, האורז לא שווה הרבה ולבארו יהיה קשה מאוד להרתיח מים או לבשל אוכל. איגור מתבאס ואומר "הרי אנחנו יודעים שהם לא צריכים סיר, מה זה יהיה בדיוק? שירותים?" ואני חושב שזה אחלה רעיון ושכדאי שהוא לא יגיד את זה ליד קניבה.

כדי לסכם את הנקמה המתוקה של מאיר, ניעזר כרגיל בפרשן שלנו בשבקין שאחרי שמאיר חזר עם הסיר אמר: "זה כמו הבדיחה על המרוקאי שעף מקורס טייס. שאלו אותו לאן אתה רוצה ללכת, אמר לנ"מ. שאלו אותו נ"מ? אתה יכול ללכת לאן שאתה רוצה, מטכ"ל, שייטת, 669, תבחר מה שאתה רוצה. ענה, "אם אני לא טס, אף אחד לא טס", זה בדיוק הבדיחה עם מאיר, אם אין סיר, אף אחד לא יאכל". זו ללא כל ספק הייתה היציאה של הפרק, בשבקין הצליח לסכם לנו את זה בדרכו המיוחדת, להשחיל בדיחה ואפילו הצליח לקלוע במטאפורה בה השתמש להסביר לנו את הצעד של מאיר.

בוחשים חופרים ושוב בוחשים

לפני אתגר החסינות, מציעים לנטע-לי ומאיר לחזור לשבטים המקוריים. זה מעלה את התהייה בשביל מה היה צריך בכלל להעביר אותם ומחזק את התחושה שזו הייתה קומבינה של ההפקה. נטע-לי חוזרת ומאיר נשאר כמובן. כדי להוסיף לבחישה, זוארץ שואל את מאיר למה הוא חזר בלי אורז ומוציא מבארו את הוידוי שיש להם אורז רק כדי להוסיף קצת בעירה ולהעיר את העונה. איגור אומר "יש אורז, אחלה אורז והרבה אורז. מה שאין לנו יותר זה כאבי ראש שאני חושב שהשבט השני קיבל את זה". מאיר לא מתרגז, הוא זוכר שאין להם אש, הוא גם זוכר שכשיהיה להם אש, לא יהיה להם סיר לבשל אותו או כמו שאומרים "נקמה היא מעדן שיש להגישו קר".

לפני האתגר אריק מנסה לדרבן את השבט שלו "היום אנחנו משנים את המזל שלנו, היום אנחנו הולכים לנצח את משימת החסינות הראשונה שלנו" וגורם לי מיד לחשוב שהם הפסידו, כי אריק תמיד מצהיר הצהרות חסרות כיסוי. להפתעתי, אתגר החסינות מתנהל בצורה צמודה מאוד כשהשורדים כאמור מעבירים שני חברי שבט על עמודים ובסוף צריכים לטפס על מגדל צר כשכולם חייבים להיות מעל המשטח העליון שלו וקניבה מצליחים להקדים את בארו במעט. הנאחס של אריק לא עבד הפעם ומאיר מרוויח עוד שבוע.

כמו שאמרתי, זה היה האתגר שהועתק מהפורמט האמריקאי אבל הוכיח לנו שהשורדים לא התכוננו ולא צפו בעונות האמריקאיות. אפשר היה להשתמש בעמוד אחד בלבד כדי לעבור את המסלול הרבה יותר מהר. זו גם הסיבה שהעתקת האתגרים היא דבר מעצבן, מי שצפה בעונות האמריקאיות, הרבה פחות נהנה בגלל.

המשפטים של הפרק

• "אחד הדברים שקשים לי פה זה שאין לי פה ממש חברים, פה זה הכול סכינים, סכינים, סכינים, סכינים. הדבר הכי קשה זה שאיבדתי את החבר הכי טוב שלי פה, כי כל הזמן אמרתי ש.... (משתנק, עם דמעות בזווית העין), כן הוא ממש חסר לי. אריק מדבר שוב על פרישתו של גל והופך את "הישרדות" לטלנובלה וזה כולל את רמת המשחק.

• "השבט הזה הוא אחלה של שבט, שבחיים יש פה אנשים אחו שרמוטה איכותיים ולא צריך מנהיג לשבט הזה. פשוט צריך להיות אחד עם השני ולא אחד בשני". בשבקין, הולך תמיד בראש השבט ומוכיח לנו על בשרו, איכות מהי.

• "צריך לדבר עם הבנות בלי קשר שיתחילו לעבוד במחנה, שיתחילו לנקות. שיעמדו אחת ליד השנייה ושכמו בצבא, יתחילו ללכת תיק תיק תיק ושינקו פה את כל הפתחה של המחנה ובתוך המחנה" - עידן מבארו, שוביניסט גאה.

• "שבט בארו זה נקרא בית? זה נקרא גרבאג'. במיוחד איגור הקפטן של איזה ספינה אבודה בלב היער שמרגיש שהוא אשכרה פיראט. לכו תבשלו עכשיו עם האין-סיר שלכם". מאיר בוידוי, אחרי שמישהו הסביר לו מה המשמעות של לקיחת הסיר.

• "לסיון מאוד מאוד קשה כאן, זה ברור לכולם. יחד עם זה היא הולכת על שתי רגליים ונושמת. היא לא במצב אקוטי רפואי וגם לא אקוטי נפשי, היא פשוט מפונקת מאוד והמשחק לא מתאים לה". אופיר מפרט את תוצאות הבדיקה שלו וגורם לנו לתהות מי מההומואים הוא הרופא, בעיקר אחרי שאריק לא הצליח להושיע את אהובו גל. 

• "כל הזמן פחדתי שמישהי תיפול לי על הראש, אני זה שיכול להיפגע, לא הן" - אריק מתוודה בזמן שאפרת ואנסטסיה הלכו על העמודים באתגר החסינות וגורם לנו לתהות אם הוא הומו או כוסית.

לסיכום, היה זה פרק שבו ההפקה ניסתה לפדות את הדיבידנדים ממאיר והוא קיבל פוקוס גדול מאוד בפרק, מה שלא עזר לפרק הזה להרים את האיכות של העונה. התחושה עדיין זהה, זה לא זה, זה לא מתרומם, זה לא מעניין והליהוק הוא העיקר. אני שב ואומר שההפקה צריכה לנשק את רגליו של בשבקין יום יום, הוא היחיד ששומר פה על עניין כלשהו.

עד כאן להפעם

סייקו

הישרדות איי הפנינה, פרק 6 – עונה חדשה, אותו תרגיל

התרגיל המיותר

אי אפשר שלא להתחיל את הביקורת הפעם עם מחאה על שני התרגילים המסריחים של ההפקה. אחרי שכבר חשבנו שהמשחקים האלו נשארו נחלתה הבלעדית של העונה הראשונה, בא הפרק השישי והראה לנו שכמו כל כלב זקן, ההפקה לא יכולה לשכוח את התרגילים שלה. זה התחיל בהחלפת השבטים שנעשתה בין מאיר לנטע-לי, שאי אפשר שלא לתהות אם היא לא באה להגן על מאיר שהיה בדרך החוצה בשבט שלו. אני לא רואה שום סיבה אחרת נראית לעין להחליף ביניהם. בכלל, ההגנה על מאיר שעד כה בעיקר יצא פאתט רק מעידה על הרמה הנמוכה של העונה עד כה בעיקר מבחינת החומר האנושי.

יכול להיות שאני עדיין מושפע מתרגיל ההגנה על דן מנו מהעונה הראשונה ואפשר לתת להפקה להינות מהספק משום שבארו ממילא לא הלכו למועצת השבט, אבל על התרגיל שעשו עם הגזען מארסוף קשה לעבור לסדר היום. כל מי שמכיר את הפורמט האמריקאי של הישרדות, יודע שכאשר מתמודד נפצע, אם הוא לא יכול לחזור חזרה מיידית או לפחות עד מועצת השבט הקרובה, הוא מודח מהמשחק. לפעמים זה אפילו בא על חשבון ההדחה של אותו שבוע ולא מדיחים אף אחד, כדי לא לקצר את המשחק. זה בדיוק מה שקרה עם גל. הפציעה שלו דרשה ממנו להישאר בבית החולים ועל פי חוקי המשחק, אין דרך אחרת והוא לא יוכל לחזור למשחק. אבל ההפקה לא נתנה למהלך הטבעי של העניינים לבלבל אותה, בדרכה לסחיטת עוד קצת רייטינג עם מלודרמה זולה ולכן קיבלנו סרט וידאו של גל, מלטף את האגו לחבריו ואז מבקש בקשה חברית שהם ידיחו אותו במקום להדיח מישהו אחר מהשבט. אם חוקי המשחק מחייבים את יציאתו, למה צריך לעשות לנו הצגות. למה להציג את זה כאילו שבט קניבה היה צריך לאשר את הדחתו כאשר לפי חוקי המשחק, הוא יצא מהמשחק ברגע שהוא נפצע ולא יכול היה לחזור.

סאדו על החוף על החוף על החוף על החורף

אחרי שלא הצליחו למכור לנו את נטע-לי כדוגמנית כוסית, אחרי שאפילו הסטייליסט הצמוד של ההפקה הפך אותה לפוקהונטס, אבל לא הצליח להסיט את תשומת ליבנו מפני החזרזירה שלה, הגיע הנסיון הנואש למכור לנו אותה כסוג של גבירת סאדו עם שוט. כדי להשלים את התמונה, הוסיפו לה עבד נרצע, או עקר בית תל-אביב אם יותר נוח לכם לקרוא לזה ככה, כאשר ברור היה להפקה ולכולנו שאותו גבר פוסית לא יצליח לנצח אותה וישלים את תמונת השליטה שלה. אי לכך נטע-לי הצליחה להצליף את דרכה עם השוט לנצחון בדו קרב על אי הגלות, שכלל קרב הצלפות שמטרתו הפלת פירות שונים מעמוד ולקבל את הרמז לפסלון שכבר נמצא בידיו של אופיר. תגובתו של העבד הנרצע מאיר להפסד חוסכת לי את הצורך לסכם: "לא הופתעתי, אין לי נסיון בשוטים, אני לא מרביץ לאשתי והיא לא מרביצה לי, אנחנו לא בקטע הזה של ההצלפות". אני יכול להאמין שמאיר אכן לא בקטע של הצלפות אבל בטח ובטח שליצן הכפר הוא בקטע של שוטי, או שוטה לא קטן בעצמו.

בסיומו של האתגר, זוארץ מבשר להם כאמור, שהם חוזרים כל אחד לשבט השני, מאיר לקניבה ונטע-לי לבארו, כאילו המזל של קניבה, אינו מספיק גרוע. בינתיים בלילה בארו חוגגים ערב שבת ומתענגים על השקט הזמני, תוצר היעדרותו של מאיר. לו רק היו יודעים איזו מתנה הם קיבלו לשבת. ובינתיים מירית מספרת "הים הביא לנו איתו מתנה בקבוק רום. משקה רום לא היה בתוך הבקבוק אבל הריח שהיה שם הספיק". עידן – "כל אחד לקח סניפה ככה במקום שלוק". מזה אני מבין קודם כל שבארו, אחרי שלושה נצחונות רצופים באתגרי החסינות, שיכורי נצחון ושגם אחרי שנפטרו ממאיר, הריח שם לא משהו.

צלול פורסט, צלול

משימת חסינות אישית בשבט קניבה. זוארץ מבשר שמאיר חסין בדיוק כפי שחשבתי, כשהתירוץ הוא שהוא זכה בחסינות יחד עם בארו. אחרי שחשבנו כבר בשבוע שעבר שהמשימות קצת משעממות השנה, באה המשימה הזו ומוכיחה שעוד יש לאן לרדת, או לצלול. כל אחד מקבל צבע ועליהם לצלול בים ולמצוא צדפות שצבועות בצבע שלהם. מי שמוצא הכי הרבה צדפות זוכה. מאיר מראה לנו שהוא משכיל במיוחד ומפתח שיטה סודית בה הוא לא צולל אלא מחפש את הצדפות מלמעלה. הוא לא נותן לעובדה שהצדפות יושבות הפוך והצבע פונה כלי מטה לעצור אותו. זה קצת מזכיר לי את מושון שצלל עם הלפיד ואז ניסה להדליקו מה שגורם לי לחשוב אולי אחרי ההצלחה של העונה הקודמת, בכל זאת הביאו שני מושונים, אריק ומאיר. כמיטב מסורת המושון מאיר מנסה להסביר לנו את ה"חוכמה" מאחורי השיטה שלו: "פיתחתי את אסטרטגיית הבלרינה, אפשר להגיד כאילו, על קצות האצבעות עם העיניים למעלה". בסוף גיא זוכה בחסינות והוא ומאיר מוגנים.

מועצת הוידאו

זוארץ מנסה לדובב את קניבה אבל מדובר בשבט הכי משעמם עלי אדמות, בלה בלה בלה. מאיר "חד ההבחנה" טוען שבארו היו משעממים והשבט הזה נראה לו "יותר סתלבט בעיקרון, כאילו הכול מצחיק וכיפי" עם דגש על הכאילו. בעיקרון מאיר, הפרעת לנו לישון במהלך מועצת השבט הכי משעממת EVER. כולם יורדים על אנסטסיה שלא עושה כלום והיא בוכה ואומרת שזה משהו שהיא לא שמה לב אליו, אולי כי גם זה דרש ממנה לעשות משהו. אז מגיע שלב סרט הפרישה של גל. הוא מספר שהוא בסדר ושמטפלים בו יפה ואז מחפש, ממש ממש בכוח, משהו טוב להגיד על כל אחד מחבריו לשבט, או בקיצור לשקר כל הדרך החוצה מהמשחק. לא שאני מאשים אותו, כבר דיברנו על כך שכל הסרט הזה היה תרגיל עלוב של ההפקה. לאריק הוא קורא איש סודו, לאפרת פיקחית וכריזמטית, לגיא אהוב הבנות ולאנסטסיה חמודה ופקחית למרות שהיא מנסה להסתיר את זה. הצליחה לעבוד עלי. איתי הוא ילד חמוד שלדעת גל יכול לנצל את זה שאוהבים אותו להגיע רחוק רק שזה שגל אמר את זה, מסמן מטרה על גבו. בשבקין מצחיק לדעת גל. והכי חשוב, אל תשכחו להדיח אותי, כי אין לכם ברירה אבל תעשו את זה בשבילי כי אני מקריב את עצמי בלבד שלם ובהנאה (או יותר נכון בגלל שהחוקים של המשחק מחייבים זאת וההפקה הכריחה אותי לספר לכם את הסיפור הזה).

המשפטים של הפרק

• מאיר, אחרי לילה על אי הגלות עם נטע-לי - "איזה לילה, אחושילינג של לילה, לילה של כלבים, כלבים אחול מניוקי". האם הוא מתכוון לנטע לי?. נטע לי בתגובה – "ראיתי שמשהו לא בסדר איתו, אני לא חושבת שהוא בנאדם נורמאלי, יש לו שריטה עמוקה". אני חייב לשאול את נטע לי, הרבצת לו עם השוט, איך לא תישאר שריטה?

• "לא צריך כוח פיזי כדי לנצח במשימות, זה גל לימד אותי מהיום הראשון ואני נשאר באותה ברית "גל" מיתולוגית". אריק, יומיים בלי גל ועוד לא מצא אילן אחר להיתלות בו.

• "אני משקר כמו שמעולם לא שיקרתי ואני אמשיך לשקר כי שקר הופך להיות נכס חיוני המשחק הזה. המשחק של הישרדות זה משחק שכולל שקרים, תככים ומזימות, שלושה דברים שאני מאוד אוהב. אפשר להיות רגועים, סופסוף מצאנו את המושון של העונה.

• "אני רואה את מאיר הדפ"ר ביותר עלי אדמות, מנופף לנו לשלום. אני נחנקתי, רציתי שאלוהים ייקח אותי עכשיו". "גם איבדנו את נטע לי הבלונדינית החביבה עלי וגם קיבלנו את מאיר הדפ"ר". אריק מראה שכמו מושון, גם אצלו אוצר המילים קצת מוגבל. מצד שני דפ"ר ודפ"ר עלי אדמות זה באמת מאוד שונה.

• "וואי וואי על החפירות" – אפרת, רואה את מאיר מגיע לאי שלהם ומסכמת את זה בפשטות גאונית ממש.

• "זה טורף מחדש את כל הקליפ ומבר לזה, לסבול את כל הקידוחים שלו זה יכול להיות בשבקין פי מאה". אריק, ממשיך לקדוח ולקדוח לאפרת על מאיר.

• "מה יותר טוב מזה? כרגע אני דג שמח כן? מה זה שמח? כאילו הכיר איזה שבט דגיגוניות שם בים". מאיר, מנסה את כוחו במטאפורות בדרכו העילגת.
  
  
• "בשבקין הוא סוג של בוב הבנאי, הוא כל הזמן עובד ויש לו תרומה נכבדת בשיפוץ החדש של המחנה" – איתי על תרומתו של בשבקין. מאיר – "לבארו יש מחנה יותר טוב. יש מיטה מוגבהת, פינת אוכל, יש ספסל, יש שולחן, מרפסת לכיוון הים. וילה חמישה חדרים, שלושים כיווני אוויר", מה שאומר שבשבקין אולי מתנחל אבל השיפוץ שלו הוא עבודה ערבית ליד זו של בארו. בשבקין, אותך לנסרין.

בפרק הבא אריק ימצא מילת תואר חדשות למאיר ויקרא לו "ערס מפגר", מאיר ישנה את דעתו על קניבה ויבין כמו כולנו כמה הם דפוקים "זה שבט לחוץ, דחוס ובעוט". בנוסף יהיה קרב פיזי מאוד והבנות של בארו תצרפנה אליהן את נטע-לי ותתאגדנה נגד הבנים. וההפקה, היא כנראה תמשיך לאכזב עם המשחקים שלה.

עד כאן להפעם

סייקו

הישרדות איי הפנינה, פרק 5 - לא מתרומם

לא מתרומם

לא אני לא מדבר על מאיר ההומופוב או על התקף בערות חדש של בשבקין, אני מדבר על העונה החדשה של הישרדות, שלמרות הליהוק של שני גייז מוצהרים (ועוד גי"ז אחד) לא מצליחה להתרומם. האמת היא שזה גם לא ממש מפתיע אותי, אחרי שהתייחסתי בכתבה הקודמת גם לפרומואים של "הישרדות", בהם יוצרים דרמות יש מאין. כולם יודעים שאם יש דרמות ועניין של ממש על האי, אין צורך להמציאן בפרומואים. אז נכון שגל נפצע ופונה מהאי, אבל שאר ההתרחשויות בפרק היו חיוורות ומשעממות. משהו לא דופק שם בינתיים ואלפי פרומואים מלאי פאסון ודרמה לא ישנו את זה. אין בינתיים עם מי להזדהות, אין תהליכים חברתיים מעניינים, אין כמעט אקשן ובטח שאין בידור. בשלבים האלו אני מתחיל להתגעגע להופעות של קפון ומושון מהעונה הראשונה ולא, למרות כל הניסיון להמליכו, מאיר הוא ממש לא המושון הבא, לפחות בינתיים ואת נעליו הגדולות של קפון פשוט אי אפשר למלא. אני לא חושב שהכול אבוד, מדובר בסה"כ בפרק החמישי, אבל ביניים משהו מסריח על האי וזה לא התחתונים של יואב.

ואף על פי כן נוע תנוע

למרות הנאמר לעיל, אני אנסה בכל זאת לאסוף כמה התרחשויות ראויות לציון מהפרק

• בדרך חזרה ממועצת השבט, גל נזכר באירועי הלינץ' בנסרין ואומר "היא מכחישה את זה שהיא במלחמה, היא מכחישה את זה שהיא רוצה להיות יהודייה" ואני שואל, חפרתם במוח כל מועצת השבט והנה עכשיו במשפט אחד הכול ברור, לא חראם? נסרין היא משת"פית, שתולה של החמאס, מנסה להיטמע באוכלוסיה ואז לעשות פיגוע. מה לא? נתן מוסיף את הפרשנות שלו "היא יצרה אווירה טעונה, זה כמו לקפוץ ראש במים רדודים. זה מה שהיא עשתה". עכשיו תגידו לי שזה לא משפט מטאפורי מבית בובליל.

• אריק על אפרת "בניגוד לנסרין אפרת יודעת להכין מטעמים. היא יודעת לשלב בין כמות מדוייקת של אורז וכמות מדוייקת של מים ושזה ייצא טעים". בקיצור הסוד של בישול הצמרת של אפרת נחשף באדיבותו של אריק, היא עושה אורז והוא לא יוצא לה דביק. מדהים.

• במשימת הפרס שכללה איסוף חלקי פאזל כשכולם בעיניים עצומות ואחד מכל שבט מכוון אותם, סופסוף קניבה גילו את הסוד איך הם יכולים לנצח את בארו במשימות, לשקר/לרמות/לתחמן. כשהם מסיימים את המשימה הם מתחילים לצעוק כדי שבארו לא ישמעו את ההכוונה של מירית ומבטיחים את נצחונם. דוגרי, נראה שרק ככה הם יכולים לנצח, אבל לדעתי לפחות שלמען המשחק, כדאי שבפעם הבאה מהלך כזה ייחשב ללא חוקי, זה היה מגעיל לראות.

• הפרס במשימת הפרס הוא שק של אננסים. עידן מתלהב ומספר שהוא מגדל אננסים ושאחרי שידור העונה הראשונה של הישרדות המכירות עלו ב-80 אחוזים. זה כלום לעומת מכירות הטנגה בשוק הכרמל שעלו ב-85 אחוזים ומכירות השתלים במרפאה של דוב קליין שעלו ב-88 אחוזים או ב2500 סמ"ק סיליקון ליום.

• אופיר מוצא את פסל החסינות האישית ואפילו מגדיל לעשות ומבין מיד שאסור לו לספר לאף אחד על זה. זה מחזיר לי את האמונה שיש שם לפחות מתמודד אחד עם יותר מ50 אייקיו. ריספקט

• גל נפצע כשדג נושך אותו ברגל. הרופא ההומו אריק הוא לא חתיך בשום קנה מידה אז מובן שהוא גם לא כשרוני והוא לא מצליח לדעת מה לעשות עם גל ורק מכאיב לו יותר ושולח לו זרמים לברך. הליהוק נכשל, בדיוק בשביל זה מביאים רופאים לאי.

• שבט בארו מנסה להרים את המוראל בלילה ולשיר בציבור. איכשהו במשחק הזה, הילדים הדחויים תמיד לא משתתפים גם בפעילויות הכי שגרתיות. מאיר מקטר "סתם מעאפן כל ההפעלות, שירה בציבור זה משעמם" או בקיצור, אם כבר הביאו ליצנית שתבוא ותפעיל אותי אחד על אחד. מיכל לעומתו אומרת "לאווירה של הצופים אני לעולם לא אצליח להיתפס" או בקיצור, אני יותר טובה מהם, לא לרמה שלי לשיר איתם, אני בטוחה שאם הייתי רוצה לשיר איתם, הייתי מצליחה יותר מהם ועושה את זה הרבה יותר טוב.

• אתגר החסינות היה החלק הכי משעשע בפרק. במסגרת האתגר אחד מכל שבט עלה על גזע עץ שמסתובב סביב צירו וכל אחד ניסה להפיל את השני. למה זה היה משעשע? כי שבט קניבה שוב הפסידו בצורה מוחצת ובעיקר בגלל שכל אחד מהם, לפני שעלה על הגזע, הצהיר כמה הוא טוב ונחוש והולך לנצח ואז עף למיים תוך שתי שניות גג. זה היה משעשע גם כי מיכל אמרה לפני האתגר "זה משימה של שיווי משקל, זה משהו שאני טובה בו כי אני באה מרקע של ריקוד ויוגה" ובדיוק כחשבנו שמדובר בעוד משפט טיפוסי שלה היא קרעה את כל קניבה וניצחה כמעט במו רגליה את כל שבט קניבה וזכתה בחסינות עבור בארו. בדיוק כמו בעונה הראשונה כשהיה ממש כיף לראות את סבאנה מנצחים את ג'יבארו, כבר יש תחושה שכיף לראות את קניבה נופלים על הפנים, בגלל חברי השבט הגועליים שלהם, מי אמר אפרת, גל ועוד.

• אתגר החסינות גם נתן לנו שוב לראות את אוזלת היד של ההפקה בשידור הפרומואים במהלך הפרק וזו לא הפעם הראשונה. אחרי הנצחון של בארו בסיבוב הראשון, יש הפסקת פרסומות ובה משודר פרומו שמראה את מיכל ואנסטסיה מתחרות ואת מיכל נופלת מה שמיד מסגיר לנו שמיכל תנצח (כי תמיד מראים הפוך) אבל מסגיר משהו הרבה יותר מהותי, שכל מי שיתחרה מול מיכל לפני אנסטסיה יפסיד. לצערה של ההפקה הקרב עם אנסטסיה הוא החמישי כך שברור לנו מראש שאיתי, בשבקין, אפרת וגיא הפסידו לה. אגב זה לא שהיה מתח רב שם באתגר, אבל אני חייב לשאול, האם זה יותר מדי לבקש שיקפידו על הפרומואים והטיזרים שהם משדרים במהלך הפרק? האם הם לא יכולים להתאפק קצת? לא חראם?. דוגרי, די מביש, בעיקר אחרי הפארסה עם הפרומואים על ירידת וחזרת התכנית לשידור. 

המשפטים של הפרק

• איגור על מאיר -  "הוא עשה ברדק בשבט, הוא היה כמו העוף המוזר הזה שמצאנו גוזי, הסתובב ולא ידע איפה לקבור את עצמו". גם אני שואל איפה גוזי, בינתיים מסתמן שהוא יותר מעניין ממאיר

• אפרת אחרי שגל נפצע -  "פתאום אתה קולט שזה אשכרה הישרדות ושהבנאדם יכול למות". קודם כל אני מתפלא שלא שילבו את המשפט האובר דרמטי הזה בפרומואים של ערוץ 10, תפור עליהם וחוצמזה זה יפה כמה זמן לוקח להם להבין שהם ב"הישרדות", רוב האנים בעולם היו מבינים את זה איך שהיו מעלים ואתם על המטוס בדרך לאיי הפנינה. אגב הדרמה לא נגמרת באפרת, נטע לי אומר "פחדנו שהבנאדם ייעלם לנו" ואני דווקא לא יכולתי לחכות שהוא ייעלם לי מהמסך. אנסטסיה מוסיפה "זה מרגיש כמו בן משפחה אפשר להגיד, אני מרגישה כמו שזה האבא שלי". ואני לא מצליח להחליט אם היא שיחקה על קלף המשפחה השבורה או שהתקוות שלה למצוא שוגר דדי התנפצו.

• אריק אחרי שגל נפצע - "גל הוא המנטור שלי במשחק, אין לי את הראש שלו, אין לי את האסטרטגיה שלו, אין לי את היכולת הפיקודית שלו..." ואני חייב להתנצל בפניכם מראש ולצאת בקריאה נרגשת לאריק, תמצוץ לו וזהו.

• אריק לפני הקרב האחרון שלו באתגר החסינות מול מיכל, אחרי שהיא כבר ניצחה תשעה מחבריו ברציפות - "הסתכלנו אחד על השנייה, עליתי על בול העץ עם רגליים יציבות לחלוטין וחשבתי גל גל גל, הייתי חייב לנצח אותה בשבילו". מובן שהוא עף תוך שנייה ואת תגובתי, קיראו שוב בסעיף הקודם.

• איתי אחרי הנצחון המוחץ של מיכל על כל שבט קניבה - "כנראה ששנים בריקוד זה יתרון במשחק הזה וגם שיש לך רגליים כאלו ארוכות ויפות" ממרומו של איתי, כולן נראות ארוכות אבל אני שמח שאיתי מבין בדיוק מה יכול להביא את מיכל רחוק במשחק הזה, בפרק הבא הוא בטח ישים לב לחזה של מירית.

• מיכל אחרי הנצחון - "אין ספק שקרעתי להם את הצורה, אני שאקלית לא קטנה והאמת שזה היה די קל". שוב אני חייב לציין שמיכל הולכת ומתפתחת להיות גרסא גבוהה יותר של דנה מזרחי, המלכה.

ובפרק הבא, מאיר ונטע לי שהלכו לאי הגלות מחליפים שבטים מה שמעורר אצלי את התהייה אם מאיר יהיה גם מועמד להדחה כמו שאר חברי קניבה. אפרת שרואה את מאיר מתקרב לשבט שלהם מפגינה הבנה של המשחק ואומרת "וואיי וואיי החפירות". הפרומו מבטיח גם שהם יקבלו את הבשורה שממנה הם פחדו, האם זה אומר שגל לא חוזר?

תעשו לי טובה שם בהפקה, קחו את עצמכם בידיים בכל מה שנוגע לפרומואים. זה הורס אפילו את מעט המתח שיש, זה זלזול באינטילגנציה, זה חוסר מקצועיות ובעיקר, זה כל כך קל לתיקון.

עד כאן להפעם

סייקו

הישרדותו של ערוץ

הישרדות איי הפנינה, פרק 4 - שפכו את דמם

פרק ההדחה והפרומואים הכינו אותנו למלחמה עקובה מדם, במועצת השבט, בין סכנין (נסרין) לבין המתנחל השרוט בשבקין. האי אינו גדול מספיק בשביל שניהם זעקו הפרומואים בדרמטיות. העניינים ביניהם אכן התלהטו בצורה קיצונית מאוד בפרקים הראשונים ורק הפה הגדול של אירית הציל את סכנין מלחזור הביתה ראשונה. הנקמה של נער הגבעות, בשבקין התבשלה והייתה אמורה להגיע לשיאה במועצת השבט השנייה אליה שוב הגיע שבט קניבה הנכשל. אבל לפני שנגיע לסיכום מועצת השבט ולמפגש המיוחל בין המג'נון לג'נין (שם זמני כדי שיתאים ), נעבור מיד לאנקדוטות על הפרק של השבוע:

• מאיר שכבר זוהה לא אחת כמחליפו של מושון, מלצר חולון בעונה זו, התמוטט בסוף הפרק הקודם. זה הביא את מאיר להחליט לחקות את מושון גם מבחנת אסטרטגיה והוא מודיע להו שהוא גיבש אסטרטגיה חדשה, "לא עושה יותר כלום". מושון הוא בהחלט מודל לחיקוי.

• גל מסמן את בשבקין להדחה ורוצה לשכנע את השבט שגם עם החזקים עם מפסידים אז אין שום בעיה להיפטר דווקא מהחזקים. בשבקין שחש מאויים מסיבה לא ברורה מתפרס בפני גל ומדבר במושגים שגל יכול להבין "אני כמו מניה, תשמור אותי, תרויח הרבה". רק כדאי שמישהו יזכיר לבשבקין מה הבורסה עשתה השנה. בשבין מבקש מגל להבטיח לו שהוא לא בסכנה אבל גל שמתברר לאט לאט כתחמן ושקרן בערך באותה רמה שהוא שמן ועצלן, אומר "נישן על זה ונדבר מחר". יש לי חשד שלא מדובר באסטרטגיה, סיכוי סביר שהתחמנות שלו והעובדה שהוא היה הרבה על הרגליים בגלל שהוא לקח המון אנשים לשיחות אסטרטגיה, פשוט עייפה אותו. אפרת מתערבת באמצע ומביאה לנתן אוכל ומציעה לו ספק בצחוק ספק ברצינות שיאכל את הארוחה האחרונה שלו כי מחר נפטרים ממנו. מובן שלגל זה הורס את התכניות אז הוא מסביר לאפרת אחר כך שזה היה מיותר, כי זה מוציא את בשבקין משאננותו. עם כל ההערכה שלי לרצון להיות אסטרטגי, גל עושה את זה הרבה מעל גובה הראדר ומסמן את עצמו כמועמד שיש להעיף ומהר, אם הוא היה כל כך חכם הוא היה מבין את זה. אפילו גיא ובשבקין הלא  כל כך מתוחכמים, כבר סימנו אותו כמסוכן, ברגע שהתוודה על כך שהוא יזם את התרגיל להעיף את אירית.

• בדרך לאי הגלות, אנסטסיה מתכננת להוציא מאופיר כמה שיותר מידע על השבט שלו, בעוד אנו חושבים את אותו דבר, מראים לנו את אופיר בוידוי שבגלל שהוא גיי אין לה השפעה עליו. אני לא מבין למה אופיר התכוון, לדעתי אנסטסיה התכוונה לטשטש אותו עם שכלה המבריק.

• בהמשך, כשכל הדברים שהורידו בעריכה לא עזרו כנראה לאנסטסיה (וחבל שלא הראו לנו את הנסיונות) היא מחליטה לעשות לאופיר אורז כי אנשים שבעים מדברים בלי לשים לב. היא מוציאה ממנו רק שהוא מסתדר טוב עם עידן, סוד צבאי ממש. אופיר בתגובה, "אנסטסיה לא חכמה כמו שהיא חושבת, היא לא הסכין הכי חדה במגירה". עד כמה שאני מעריך את המטאפורה של אופיר, לא נראה לי שאנסטסיה חושבת שהיא חכמה, כך שמטאפורה מעולם הנעליים הייתה יכולה יותר להתאים.

• אם כבר מדברים על שכל מבריק, גם הדו קרב על אי הגלות היה משהו מיוחד, למלא כוסות במים ולנגן "יונתן הקטן" זה באמת מוגזם לאור הליהוק המוקפד של העונה. אופיר מנצח למרות שהוא מתוודה שאין לו שמיעה מוזיקלית כלל וכלל. הוא מחליט להגיד לחברים בשבט שלו שהוא קיבל את אותו רמז כמו יואב. רעיון חכם מצידו.

• איגור שכמו כל כוכב ריאליטי, יודע שצריך להתכונן לניצול חמש עשרה דקות התהילה, הולך לאסוף שבלולים וחוזר עם סל מלא כשהוא מכריז, "מי רוצה סי פוד?". בגלל שאין בשבט בארו אש והם נאלצים לאכול את השבלולים חיים, הבנות נגעלות מהקישקע ואיגור אחרי רעיון האורז של הפרק הקודם מבריק שוב ואומר "מהקישקע נכין אחר כך את הצ'ולנט". כל הכבוד לאיגור שהוא מכין לעצמו את התפקיד הבא בטלוויזיה, שגב משה, ראה הוזהרת, איגור מאחוריך !

• נתן מחליט להוריד קוקוסים מהעץ והוא והבנים בונים סולם כדי להיעזר בו. נסרין שלא יודעת מתי לשתוק מתערבת ואומרת שזה מיותר ושזה לא יעזור להם. בהמשך נתן וגיא מבקשים מנסרין לעזור להם עם המדורה והכנת האורז והיא אומרת "לא בא לי". המשפט הזה עוד יתנקם בה כמו בכל דבר במשחק הזה. נסרין אולי אינטילגנטית, אבל בכל הנוגע למשחק היא לא מבינה כלום. גל מיד לוקח את נסרין הצידה ושוטף אותה שתוריד פרופיל אבל מתוודה אחר כך שהיא לא הבינה שמדובר בעצם בלשתוק כי זה נוגד את האופי שלה. אגב גם כאן, גל חושף את עצמו כמניפולטור יותר מדי ובפני יותר מדי אנשים והאמירה שלו שהכי חשוב לו הקול של נסרין, מזכירה לנו אחד דן מנו וזו לא מחמאה גדולה.

• לילה יורד על שבט קניבה. נתן שר "לא ינום ולא יישן שומר ישראל" כדי להפחיד קצת את סכנין ובהמשך מראה שיש לו יותר שכל ממה כולם חושבים ושר "יש לי סיכוי להינצל, אני יודע". גיא ואפרת מתחבקים בלילה וגיא הנעל היפה של השבט מתוודה בבוקר "איך הולך המשפט, לחבק את החברים שלך ואת האוייבים קרוב יותר". וואלה, בדיוק ככה הולך המשפט. אפרת בתגובה מתוודה שהחיבוק לא היה חלק מאסטרטגיה או בקיצור היהירות שלה לא רק עייפה את השבט שלה אלא גם עשתה אותה חרמנית

• יואב מוכיח כישורים הישרדותיים וכשהשבט מנסה להדליק אש עם המשקפיים של מעיין בעזרת מיקוד השמש הוא מציע לשים שם גפרור רטוב ולמקד את האור עליו.  דוגרי שיחק אותה. אבל עם הליהוק של השנה לא יכול להיות שיהיה שם מישהו באמת מוצלח אז דקה אחר כך יואב מביא את בקבוק בבנזין שהם לקחו ממשיט הסירה ביום הראשון, שופך לאש והבקבוק כולו נדלק. גם המכנסיים של יואב נדלקו מה שאומר שיכול להיות ששוב הבנות יצטרכו לראות את אשכיו. גם איגור נדלק כי זה הזכיר לו בקבוק מולטוב.

• במשימת החסינות האישית ההפקה שמרה על אותה רמה כמו בקרב באי הגלות ונתנה לשורדים לבנות מגדל בקוביות. הם קיבלו רבע שעה לבנות את המגדל הגבוה ביותר בלי שאומרים להם מתי הזמן נגמר ואם נמצאים ליד המגדל בסיום הזמן, נפסלים. גל לא ממש מזהה את הכישורים שנדרשים מהם ואומר "אני לא מתעסק באדריכלות", אריק מחליט להעתיק מנסרין את הדגם שלה ואומר "היא עשתה גן חובה חמש פעמים לפחות אז יש לה נסיון בקוביות". בסופו של דבר הקרב הוא צמוד בין גיא, בשבקין, נטע-לי ונסרין. כולם בנו לגובה זהה מבחינת מספר הקוביות אבל באופן מטופש לחלוטין מביאים מכשיר מדידה ומודדים את הגובה מהרצפה. זה כל כך מדויק שזה מאפשר להפקה לבחור את המנצח והפלא ופלא בשבקין מנצח. אין פה הוכחה שהתערבו לטובתו אבל אין כל ספק ששיטת המדידה הלא מדוייקת מאפשרת את זה וחבל שבוחרים סוג כזה של אתגרים שבהם זהות המנצח לא ברורה. צריך לעשות את הדברים יותר שקופים כדי שלא תהיינה טענות נגד ההפקה. בכל מקרה, לא הצטערתי שבשבקין קיבל חסינות.

• אריק בא לדבר עם גל ומספר לו על כל הדילים שאנשים ניסו לעשות איתו הוא אומר "נתתי לך את כל המודיעין, הפתרון בראש שלך" ומחכה שגל יגיד לו את מי מדיחים. אריק הוא כנראה היחיד שלא מבין כמה גל תככן ומסוכן. כנראה שהוא לא הסכין הכי חדה במגירה.

• שפיכות דמים במועצת השבט - ניתן לציטוטים לדבר בעד עצמם
• זוארץ - נסרין את הרגשת מאויימת. נסרין - "היום הייתי צריכה את שרשרת החסינות, הטוסיק שלי צועק הצילו". נתן, אתה רוצה לספר לנו משהו?
• אפרת על נסרין - "כשאתה נזרק באי עם 8-9 אנשים, אתה צריך להעלות את סף הרגישות ולנטוש את כל ההרגלים שבאת איתם מהבית". או בקיצור, נסרין צריך לשנוא ערבים כמו כולם ואפרת, היא כנראה עוד יותר מחרידה במציאות.
• גל - "נסרין לא מבינה מנטליות של אנשים כאן, היא ערבייה ונמצאת פה בחברה עם יהודים... היא מגיעה לפה, להר געש חברתי והבדלי המנטליות יצרו מצבים כמעט בלתי אפשריים. כשאנשים רעבים וצמאים וחברי שינה כל מילה מרגיזה אותם". מכאן ואילך תחליפו את המילה מנטליות בדת, ככה כנראה קוראים לזה בארסוף.
• נסרין - "וברגע שאתה ערבי היא יכולה להרגיז אותם עוד יותר". "המנטליות שלי היא שלך, אני גדלתי בבתי ספר שלכם מגיל... ה"נני" שלי הייתה יהודיה, אני לא יודעת קרוא וכתוב ערבית".
• זוארץ - "גל, מה שאתה בעצם אומר זה שאם שמה היה נירית והיא הייתה ישראלית, היא הייתה מצליחה יותר בהישרדות בשבט שלכם". גל - "כן. אבל זו המציאות שלנו בחיים". או בקיצור, על גופתו המתה של גל להכניס ערבייה לארסוף.
• נסרין - "עד כמה מסוכנים הדברים האלו שנאמרים על ידי עם הספר, עם הספר, ריבונו של עולם, זה משחק.". צודקת, אבל יש פה לא מעט אנשים על האי שאני בספק אם הם מייצגים טובים של עם הספר.
• גל - "זו המציאות". נסרין - "אם זו המציאות, שואה תחול שוב. שרתי את שיר המעלות ופיזזתי אותו ולא נתתי לאף אחד להרגיש שערביה משחקת במשחק. נסרין גנדור זה השם. לומר שאני מודחת כרגע כי אני ערבייה אני לא ארשה, אני אודח בגלל שנסרין הייתה קצת חוצפנית, כן ונבחה כאן על אנשים, אני אקח את הכול אבל שאף אחד לא יעיז להביא את זה כסיבה".
• גל - "את לא יכולה להתעלם מזה שאת חיה במדינה שיש בה קונפליקט אדיר". נסרין - "אתה חושב שהבאתי אותו למשחק?". גל - "לא, אבל בכל אחד מאיתנו יש את הקונפליקט הזה ואנחנו חיים איתו וגם את חלק מהקונפליקט". נסרין - "אז תדבר על עצמך שאתה נמצא בקופנליקט ואתה הבאת אותו למשחק".
• זוארץ - "אריק מה דעתך על מה שגל אמר, על הבדלי מנטליות בין יהודים לערבים". אריק - "לא שמתי לב להבדלי המנטליות האלו כאן בשבט וספציפית לגבי נסרין".
• רגע של רצינות - פעם ראשונה שאני חייב להסכים עם זוארץ. זו הייתה מועצת שבט עצובה. הבורות של גל, הגזענות שלו ועזות המצח שלו לקרוא לזה "הבדלי מנטליות" פשוט מרתיחה. מדובר בבנאדם שהוא איש עסקים ואמור להיות משכיל. לידו, אפילו בשבקין המתנחל נראה נאור. עוד יותר מרתיח לראות שחלק מהשבט הבין את זה ועדיין הבחירה הייתה כמעט פה אחד להעיף את נסרין ואף אחד לא הצביע לגל. אם אירית עצבנה אותם בפעם הקודמת, איך גל לא עצבן? גל ללא ספק מוכתר בזאת על ידי כייצור הכי דוחה שהתהלך על חופי הישרדות הישראלית. זה היה ללא ספק רגע טלוויזיוני עצוב וזאת למרות שלנסרין הגיע לעוף גם בגלל שהיא לא תורמת. כולנו יודעים שלא רק בגלל זה היא עפה.

אתם בטח תוהים למה בכותרת הביקורת כתוב שפכו את דמם ולא את דמה? את דמו של מי שפכו יחד עם זה של סכנין? שוב מדובר בבשבקין ידידינו השרוט. כמו שאמרתי בתחילת הביקורת, הפרומואים הבטיחו מלחמה ואפילו יצרו רושם שהמלחמה הגיעה לשיאה במועצת השבט, כשסכנין מזכירה את השואה בעקבות הסקילה שעשו לה שבט קניבה. עם כל הכבוד לצורך ליצור דרמה, הדרמה הייתה מופרכת לגמרי והוציאה את בשבקין אדם מגעיל עוד לפני שראינו את הפרק. אני מבין שכרגע זה משחק לידי ההפקה כי בשבקין הוא כמעט היחיד שמכניס הרבה עניין לעניינים, אבל אם רוצים להדגיש את הטירוף שלו, מן הראוי לחשוף דברים שהוא עשה ולא לסלף דברים שאחרים עשו. אין כל ספק שהשמן מארסוף יצא רע מכל הסיפור ועדיין, בגלל הסילוף בפרומואים יש בהחלט מצב שחלק מהצופים יקשרו את הגזענות והבערות דווקא לבשבקין. עם כל הכבוד, בשבקין עושה עבודה טובה מספיק ואין צורך לשפוך את דמו ביחד עם זה של סכנין אם כי אני חייב לציין שזה שדמה של הערבייה ושל המתנחל ניגר יחד, זה סוג של צדק פואטי. אני גם מאמין ששפיכות דמים עושה לבשבקין טוב על הלב. בכל מקרה, אין אני בא להצדיק את הצעד של ההפקה, הוא לא ראוי לדעתי.

ובפרק הבא, רואים את גל נפצע ומתמוטט, Karma is a Bitch.

עד כאן להפעם

סייקו

הישרדות איי הפנינה - פרק 3 - הבובליל של העונה

סימנים למה שקרה הפעם ניראו כבר בפרק הראשון, כשהיה ברור שיש השפעות של "האח הגדול" על הליהוק של העונה השניה של הישרדות, כמובן יחד עם קריצות לעונה הראשונה. בוסף לניסיון לנחש מי הקפון הבא, מי הנעמה, הליה, המושיק ובעיקר מי המושון, אי אפשר היה להתעלם ששוב הביאו הומו או אפילו שניים, פרחה, ערביה שאוהבת לעבור בין כמה שפות ושוב, חשבנו שמאיר, עקר בית תל-אביב הוא לא רק המושון הבא, הוא גם קצת בובליל. בנוסף, היה ברור שמכינים לנו עימותים שמבוססים על דת, עדה או כל פילוג אחר וכבר מההתחלה בלט הקרב בין הערבייה לבין קצין המג"ב תושב ההתנחלות.

הפרק הנוכחי התאפיין קודם כל בעובדה שדמויות המפתח התחילו לבלוט ולתפוס את התפקיד המיועד להן. למשל גל שהכניס את עצמו לתפקיד המבוגר האחראי, סוג של גרסא שמנה ותכמנית של מושיק. בנוסף, הריבים בין הצדדים המפולגים (נסרין ובשבקין, מירית ומיכל), הקצינו עוד יותר וגם ההשוואה המתבקשת ל"אח הגדול" הרימה ראש וגרמה לנו לתהות האם ערוץ 10 לא בנה קצת על הדמיון בליהוק. זה כלל את נסרין שהתחילה לעבור בין שפות, את אופיר שתפס את משבצת הומו המחמד ואת מירית הפרחה שכבר מצאה לעצמה צ'ילבה בדמותה של מיכל. אבל מעל הכול היה מעניין לגלות מיהו הבובליל האמיתי של הסדרה ולא, לא מדובר כמו שציפינו במאיר, עקר בית תל-אביב, אלא בדמות מפתח אחרת לגמרי. אבל לא נביא את המסקנה כבר עכשיו, את זה נשאיר להמשך (ובינתיים, נסו לנחש בעצמכם במי מדובר).

כרגיל, אני רוצה לעסוק בפרק, דרך רגעי המפתח של הפרק:

• אחרי שאפרת בגדה בברית החמישיה שלה וגרמה להעפתה של אירית, היא שיכורת ניצחון ומתגאה "זה בלאגן שאני יצרתי וטוב שכך". נסרין מתעקשת שהיא שיחקה אותה שהיא זכתה אבל בגלל גיא נתן ואיתי היא מנסה להפגין רגישות ולא יוצאת בתרועת נצחון. בכלל בדיוק כמו השקרים המופרזים של נסרין מהפעם הקודמת שהיו הפרשנות שלה לאסטרטגיה, הפעם אנחנו מגלים שהיא עד כדי כך לא מבינה את המשחק שהיא חושבת שהיא ניצחה. או זה או שבתור מיעוט נרדף (ע"י בשבקין) היא חושבת שלעוף שנייה זה כבר ניצחון עבורה. אפרת ממשיכה בשלה ומוכיחה שהיא המפלצת של המשחק. כבר בשבוע השני היא דקרה, תדקור תמשיך לדקור את כולם מסביבה. היא מספרת "את איתי הצלחתי לבלבל, הוא אמר לי את נשבעת ועירב משפחה והורים ותורה וילדים ואחים ואחיות. בסדר, זה משחק כל השבועות האלה, זה שטויות בלבן כאילו, זה לא תקף בכלל". היא ממשיכה ונהנית מהעובדה שהיא סכסה בין שלושת הבנים. עוד לא התחילה העונה וכבר היא ניסתה לעשות בריתות עם כולם ושיקרה כמעט כמו דן מנו בכל העונה הראשונה.

• בשבקין בתגובה להפתעה מביא אותה בשני ציטוטים - "אני הדבר שהכי פחדתי ממנו זה לחשוב אלף ושיעשו בית" ו "אני חשבתי שאני משחק שחמט, שיחקו איתי דמקה ובכלל מי ששיחק עם כולנו, שיחק שש-בש". מעבר ליציאות הנפלאות של בשבקין, אי אפשר להתעלם מזה שאצלו העולם מסווג לדברים פשוטים, הכל נמדד באלף, בית, דמקה שחמט או בקיצור, הכל מסודר בדימויים פשוטים כדי לא לאמץ את המוח יותר מדי ולהשאיר פנאי לתכנן לינצ'ים ומעשי חמאס בערבים.

• בארו עדיין לא אוכלים ולא שותים כלום בגלל שאין להם אש. סיון לוקחת את זה הכי קשה, פיזית ונפשית. מאיר בתגובה "סיון, רוצה לאכול גזע? זה בריא גזעים, זה בריא לאכול גזעים בבוקר". גם את מאיר אני לא יכול להאשים, גם לי שיבולת שועל וסובין לפעמים מזכירים טעם של גזע.

• רגעים של גזענות - בשבקין קורא לנסרין בערבית, "נסרין בואי הנה בבקשה, יאללה מהר מה יש לך?, יאללה" ואני בעיקר התפלאתי שאם הוא כבר עבר לערבית, הוא לא בחר דווקא בנוהל מעצר חשוד. בשבקין ממשיך בשלו "ידוע לנו שערבים הם מתופפים טוב על דרבוקות אז התחלתי לתופף והזמנתי את נסרין לתופף איתי. את יודעת לתופף? תיפופים מזרחיים? ערביים?". נסרן מודיעה לו שהם לא לומדים לתופף איך שהם יוצאים מהאימא שלהם ונתן מסכם "ניסיתי לצחוק קצת עם נסרין, לראות אולי יש לה משהו חדש לחדש לנו, אין לה ! ערבייה מזוייפת !". גם זה קצת מזכיר לנו את רנין, גם היא הייתה ערבייה פרידמנית מזוייפת.

• משימת הפרס כוללת אתגר פיזי שכולל טיפוס על סולמות בים, שבירת אריחים וצלילה לאיסוף המפתח. זוארץ מנסה להדליק אש ואומר "בשבקין מתנפל על הפטיש", אבל נסרין מצליחה להתאפק מלנוס הפעם. אריק מוכיח לנו שאי אפשר להסתיר את הנטיות המיניות מפחד לעלות על הסולם ואומר "קיבלתי כזה פחד גבהים, רעדתי, הברכיים שלי רעדו, המרפקים שלי רעדו, הגבות שלי רעדו". אתם בטח שואלים איפה זיהיתי את הנטיות? אתם יכולים לדמיין את בשבקין מדבר על הגבות שלו?

• קניבה מנצחים באתגר הפרס ובשבקין שוב עם הדימויים הפשוטים שמסדרים עבורו את העולם -   "באנו כלביאות, לחמנו אריות, ניצחנו שועלים". מלך.

• בארו ממשיכים להתמודד עם המחסור באש וכפועל יוצא ממחסור באוכל ומים. איגור שכנראה קיבל את המתכון מאפרת (גם איתו היא כבר ארגנה ברית?) שואל את מאיר (למה דווקא אותו? בגלל שהוא עקר בית?) - "אם נגיד ניקח את האורז, נשים אותו סתם במים, שיעמוד איזה שעתיים?. מאיר שומר על כבוד העקרות בית ועונה "לא יתפח. אין חום. אין בישול הוא לא מתנפח. מאיר אומר שהוא לא אכל שלושה ימים והוא תקוע על מנגואים ואז כל פעם בחורה אחרת מתעלפת וצריך לתת לה מנגו ושזה שבט של פוסיות. המשפט הזה עוד הולך  להתנקם בו בהמשך. מאיר ממשיך ואומר "אני אוכל טונה, אני מפנטז כאילו אני נותן ביס סטייק, מתפוצץ על כל ביס. ואני מציע למאיר להשאיר את ההתפוצצויות לנסרין. 

• בקאניבה הכול דבש (או אורז), אפרת ממשיכה להתוודות כל חמש דקות שהיא רצתה לנצח רק כדי שבארו לא יקבלו את אבן האש, משפט שכמו במקרה של מאיר, עוד יתנקם בה בהמשך. נסרין מצליחה להרוס את האורז כל פעם שהיא מכינה אותו עד רמה שנאלצים לזרוק חלק מהארוחות. בשבקין חוזר לשלו - "בפעם האחרונה שאכלתי במסעדה ערבית, דווקא היה אחלה אורז".

• בשבט בארו, אופיר מתווה בפני דיווה שהוא גיי ובוידוי מודה שהוא מאמין שזה יספק לו כיסוי מול השבט למה הוא היה אאוטסיידר ויקרב אותו אליהם. אז מגיעה השיחה של הפרק : מאיר לאופיר - "מה אתה אומר, מה אתה מתרומם?" אופיר - "מתרומם, כן.". מאיר - "אל תשב לידי בחיים שלך עם הטוסיק לכיוון שלי". ואני רק חשבתי שמישהו צריך להסביר לו שזה הפוך אבל דווקא שמחתי לגלות שמאיר רוצה להיות האקטיבי ביחסים. אופיר - "אבל אתמול אתה ליטפת אותי ושמת עלי את הראש". מאיר - "איך מגיעים למצב הזה? נולדים עם זה? כאילו ממה זה נובע הדברים האלו?". לי נשאר רק לשאול, אם אופיר הוא הגיי מחמד, דיווה היא שפרה? ואי אפשר שלא להוסיף, מאיר עקר הבית, יצא מה זה אשר, אשנבאי בדואר.

• גל שבפרק הראשון רצה להישאר מתחת לראדר, לא יכל להחביא את השחצנות הטבעית שלו להרבה זמן. זה מתחיל עם המשפט שלו על נתן: "נתן בחור מצחיק ונחמד והוא תורם לשבט, אם הוא ימשיך ככה הוא לא יגיע רחוק. ואז ברגע הכי מגלומני בהישרדות ישראל אי פעם ואני אומר את זה אחרי עונה שלמה שכללה את מולי, גיא, מושיק ודן מנו, גל לוקח את גיא ונתן לשיחה מספר להם מי בדיוק היה אחראי לבליינד סייד שעשו לאירית בשבוע שעבר, מסגיר את אפרת שבגדה ואז מנדב לשניהם עצות כיצד להשתפר במשחק. לדעתו גיא יגיע רחוק אבל נתן חייב בומבה שתוציא אותו מהראש של בונה הרפסודות. הוא מוסיף "תראה לי בונה רפסודות אחד שהתקדם מעבר לשלב החמישי". אהבתי את צורת הניתוח של גל את המשחק, אבל אם הוא כזה חכם ואסטרטג, למה הוא חושף את הקלפים?. גל סוגר את הרגע המביך במשפט "עשיתם טעות, תסיקו את המסקנות". דווקא בחור דוחה ולא תורם לשבט הגל הזה, למישהו יש ספק שהוא יגיע רחוק?

• בגלל שאנחנו בעניין הקבלות לאח הגדול אי אפשר שלא יתחיל ריב בין הפרחה (מירית) לצ'ילבה שלה מיכל. מיכל מתבודדת משאר הבנות ומספרת שמירית לא רוצה אותה לידה כי היא חזקה ואסרטיבית ויותר אינטיליגנטית ממנה אז היא תיקח את כל הפוקוס. היא מוסיפה "היא לא הטיפוס שלי, היא קצת פרחולה כזאת".  מיכל עושה דנה מזרחי (אבל זה מסיפור אחר) ואומרת שהבנות לא רוצות אותה לידן כי הן מקנאות בה כי היא הכי יפה. מאיר בא לעודד אותה ועושה רנין בגרסת האנאלפבת "אתן פאקינג אגואיסטים אחושילינג" ומוסיף "אני מבטיח שאני אמרר לאמא שלהן את החיים, הן לא יודעות עם מי הן מתעסקות וגם אם אני אצטרך לחפור באבא שלהם תני בי אמון מאה אחוז". איזה ילד קטן המאיר הזה, עוד לא התחיל הריב וכבר הוא מערב הורים?

• משפטים שמתנקמים באומריהם -  הבטחנו לאפרת נקמה על ההתעקשות שלה שצריך לנצח באתגר הפרס רק כדי שלבארו לא תהיה אבן אש. אפרת אומרת את זה בקול רם לזוארץ לפני אתגר החסינות וגורמת לרצון עז לנקמה אצל בארו ולניצחון מוחץ שלהם באתגר. האתגר שהיה גם בהישרדות האמריקאית, הוא אתגר מצויין שכלל ארבעה אנשים מכל שבט שמחזיקים סל ואת השבט השני קולע לתוכו קוקוסים עד שהוא נהיה כבד ומי ששומט את הסל שלו מפסיד. מובן שהמשפט של אפרת היה כל מה שצריך (מלבד אוכל) כדי שבארו ייקרעו על המגרש וינצחו. מעיין שלא השתתפה באתגר והקניטה את שבט קניבה לכול אורכו סיכמה את זה טוב ממני "הם מתעייפים, הם מתעייפים, זה היהירות של אפרת שמעייפת אותם". בדרך חזרה מאיר, שדיבר על בחורות שמתעלפות ושבט של פוסיות והבטחתי שזה יתנקם בו, מתמוטט בדרך לאי של בארו. נקמה היא אכן דבר מתוק.

בפרק הבא, גל מתכנן להעיף את נתן (כמה צפוי) ונתן אומר "אני כמו מניה, תשמור אותי, תרוויח הרבה". נתן גם ממשיך לעשות שפטים בנסרין והיא מיד מאזכרת את השואה כי אמרו לה שזה עובד על היהודים. יהיה מעניין.

לסיכום, שהבאתי כאן את רגעי המפתח של הפרק אי אפשר שלא לשאול - גזענות ושנאת האחר, שליטה בשפה הערבית, אלימות, גסות וקשיחות, דומיננטיות שגורמת לארחים לרצות לשים אותו על הגריל בהזדמנות הקרובה ביותר והמון משפטי מפתח קורעים מצחוק ומלאים בדימויים. מישהו עדיין מתפלא שבשבקין הוא בעיני הבובליל של העונה? לא משנה כמה הוא ישרוד, כבר עכשיו הוא הכוכב האמיתי של העונה. ואסיים בשפתה של הסרין, ברינג מי מור אוף דאט מתנחל, הוא פאקינג מרבלס.

עד כאן להפעם

סייקו