הישרדות איי הפנינה, פרק 9 - שלום חבר, אדיוס לוקו

תצא בחוץ

היה שבוע קשה. כמעט שלא ישנתי כל השבוע. נכון, כבר הדליפו כמעט בכל מקום ברשת שמאיר הוא זה שהפר את החוקים והולך הביתה, אבל הפרומו הדרמטי הלחיץ אותי והכניס אותי למתח, תוך ציפייה להבין מדוע לקחו לנו את עקר הבית השרוט ששעשע אותנו לפרקים ואם לא שעשע, לפחות עלה על העצבים למועמדים שאנחנו אוהבים לשנוא. בעונה יבשה כמו זו, מאיר, עקר בית תל-אביב, הכניס לפחות קצת עניין ולא מעט משפטי מחץ. אבל תסמכו על ההפקה שתהרוס גם את זה ולכן בצעד תמוה שמטרתו "למנוע בפגיעה בפרטיותו של המתמודד" (ואני שואל איזה פרטיות?, זה ריאליטי, רבאק), אפילו לא סיפרו לנו מה הוא עשה ונאלצנו להסתפק בעדויות שמיעה של שבטו שטען שהוא עשה בלאגן עם נהגי הסירות המקומיים או בשמועות שרצו ברשת לפיהן הוא גנב אוכל מההפקה.

העובדה שמתמודד מורחק מהמשחק, בגלל שהוא עבר על החוקים היא צעד דרמטי ונדיר בנוף של הישרדות, מה שרק ממחיש כמה מאיר הוא מיוחג', אבל שוב, הדרמה בפרומו הייתה הרבה מעבר לדרמה על החוף באיי הפנינה וההפקה הצליחה להפוך את הרחקתו של מאיר להודעה יבשה למדי. כרגיל, אפשר לסמוך על מאיר שהוא לא הולך בשקט אף פעם ולכן לפני עזיבתו, הספקנו לקבל את מאיר מפריע לכל השבט לישון ואז פוצח באיומים "אני אפרק אותם, אני אזיין את כולם" שלא היה ברור למי הם מופנים, אבל הן הפחידו את גיא, הדליקו את אפרת והכניסו את בשבקין בשמחה, למצב קרב. נשאר לנו רק להיפרד מעקר הבית שחזר להטריף את אשתו וחבריו ולהטיל מורא על שכונתו. שלום חבר. אדיוס לוקו.

מעבר להדחה הממוסמסת של מאיר קיבלנו פרק משעמם למדי עם משימת פרס שהופכת למשימת אדונים ומשרתים וחושפת לנו עוד יותר את האופי האמיתי של שבט קניבה ועם אתגר חסינות אינטנסיבי שבחן את כוחם הפיזי והמנטאלי עד הקצה.

אדונים ומשרתים, עריצים ונחשים

לאחר מספר משימות פרס בהם חילקו פרסים עלובים למדי כמו כמה לחמניות עבשות עם חמאה, הפעם היה מדובר בפרס גדול מאוד שכלל חומרי בנייה, ציוד דיג, ערסל ופירות, או בקיצור כל מה שצריך כדי להפוך את המחנה לנוח ולהגדיל את מקורות המזון. כאילו זה לא מספיק, הוכרז כי השבט המנצח יהיו אדונים ליום אחד בעוד המפסידים ישרתו אותם, יסחבו עבורם את הפרס למחנה ויעשו כל מה שיתבקש מהם, כולל להיעזר בחומרי הבניה ולשפר את המחנה של השבט היריב. בקיצור, פרס שווה ביותר או כמו שזוארץ אמר "יש לכם הרבה מאוד סיבות לנצח והרבה יותר סיבות לא להפסיד". נשמע קצת כמו משפט של מושון.

המשימה כללה איסוף חמישה פרטים מאוצר על קרקעית הים והכנסתם לתיבת אוצר שגם היא נמצאת על קרקעית הים. אחרי איסוף כל הפריטים יש להוציא את הארגז הכבד מהקרקעית אל החוף. למרות שנטע לי שיקרה לשבט שלה ולא הצליחה להכניס את הגביע שמצאה לארגז, ולמרות שבשבקין שחה לכיוון אחר ביציאתו מהמים, אפשר לסמוך על החולשה של שבט בארו וקניבה הצליחו עדיין לנצח. לאף אחד בשבט בארו לא היה אוויר לעזור לעידן להוציא את תיבת האוצר מהמים והם הסתפקו בלצוף על המים מעליה ולפרפר כמו חבורה של פוסיות. האמת שהיה נראה כאילו הם עומדים כולם (חוץ מעידן) לטבוע. כשאני חושב על זה, אולי עדיף ככה. כשכבר התחילו בשבט בארו לקדם את הארגז יואב הביא לנו את הפרשנות המושכלת הרגילה שלו ואמר "ככל שהתיבה התקדמה למים הרדודים יותר, לשבט היה יותר אוויר בריאות". וואלה גאון היואב הזה. בשלב מסוים כשהניצחון של קניבה היה ברור, איגור הרים ידיים והפסיק לעזור לסחוב את התיבה והוכיח שהוא לא רק גס ולא נחמד, הוא גם תבוסתן.

חזרה במחנה קניבה אנחנו מגלים את האופי האמיתי של קניבה. אנסטסיה הפרינססה רצתה בעיקר לקבל מסאז', גיא ונתן קצת התבאסו וניסו להעביד את קניבה בעדינות, אריק הנחש, היה עסוק כרגיל בקידום האסטרטגיה שלו ובהכנת הקרקע לאיחוד שכדאי שמישהו יזכיר לו שיש עוד חודשיים בערך, עד שהוא יקרה. אבל מעל לכולם גילינו את אפרת, שכנראה שולטים בה בעבודה, בבית ובכל מקום שהיא הולכת אליו, אז היא ניצלה את זה לרדות בשבט בארו בעריצות גובלת בגועל. ברגעי השיא של המשימה, קיבלנו את עידן נס על נפשו מכריש שבהתחלה הוא הגדיר כ"כריש בגודל חצי מטר" ואח"כ הוא אמר שהוא היה בגודל שלו, הגמד. בנוסף, קיבלנו את אופיר בקטע מסאז' סוער לעכוז של אפרת. אחרי שהלכתי להקיא בשירותים וחזרתי, הייתי חייב לתהות אם אופיר הזה בכלל הומו, שבוע שעבר הוא צירפת את סיון, השבוע הוא גמר על אפרת, מה השלב הבא? מנאז' עם מירית ומעיין?. בסיום המשימה אפרת גייסה את מירב מאמציה להיות נחמדה ונתנה לשבט בארו שלוש אנונות שתהיינה בשלות בעוד חודשיים בערך. נשמה.

מפה ואילך, עד משימת החסינות, אנחנו רואים את קניבה אוכלים, בולסים, טוחנים, גורסים, מעלים גירה, לועסים, אוכלים, טוחנים, מכרסמים, אוכלים, אוכלים אוכלים ואוכלים כאילו אין מחר. בדיעבד, בשביל אחד מהם באמת אין מחר. אגב, קשה לי להאמין שהם כל כך טיפשים ולא מבינים שצריך לשמור אוכל להמשך, קשה לי גם להאמין לשבט בארו שחושב שזו אסטרטגיה של קניבה כדי לנצח משימות, כי אין שם מספיק שכל כדי לחשוב על זה וכי ממילא זה לא ממש עובד להם.

סוחבים

חזרה בבארו, הם מחליטים להעתיק את האסטרטגיה של קניבה ולאכול יותר לפני משימה כדי לצבור כוח ולנצח. גם כאן אני לא קונה את זה כי הרי הם ניצחו ברוב משימות החסינות למרות הרעב. נראה לי שהם פשוט היו רעבים וחיפשו תירוץ לאכול. אופיר מתרגש מזה, "מרגיש כמו ארוחת בוקר של אלופים, אפילו דיוה מתקצבת המזון הראשית אכלה איתנו" ואני תוהה מה ריגש אותו יותר, דיוה או האורז.

את אתגר החסינות הפעם לקח לזוארץ בערך רבע שעה להסביר, כאשר בפועל כל שבט חילק בתורו שקים של עשרה קילו שנתלו בשני קצוות של מקל והוחזקו ע"י חבר מהשבט השני על כתפיו. בכל שבט היו שלושה שסחבו את השקים. איתי אמר לנו בתחילת המשימה שהוא חיכה למשימה כזו כי זה מה שהוא עשה כל הצבא (עובד רס"ר שפיזר שקי חול במחנה?) והיה ברור שכמיטב המסורת הוא יהיה זה שיפשל. אחרי שהוא נפל ראשון הקרב כבר הוכרע משום שאופיר עזר לעידן עם הנטל בעוד גיא נשאר לבדו. את הבנות אני לא סופר, כי גם המתמודדים לא ממש ספרו אותם.

במהלך המשימה גילינו ששני הגיבורים של השבטים, עידן וגיא, חושבים על האחיינים שלהם כדי לקבל כוח. בעוד עידן אומר שהוא לא ייתן למוט ליפול כי זה ייפול על יהלי, גיא אומר שהוא חושב על האחיינית שלו יולי ושהיא "קציצה לא נורמאלית". עם דודים כאלו, מי צריך אויבים.

במהלך המשימה גילינו שההפקה יודעת לביים גם את איתני הטבע. בדיוק כמו באתגר הכוח מהעונה הראשונה בין מושיק לנועם, שבמהלכו החל לרדת גשם זלעפות, זה קרה גם הפעם כשלפי החישוב של גיא "כל שק של 10 קילו הפך לדעתי ל13 קילו" וזוארץ מתפייט "איתני הטבע מול הרוח האנושית, קרוב לשעה המתמודדים האלה מחזיקים עשרות קילוגרם". אני יודע שכותבים לו את זה, אבל הוא נשמע פאתטי מתמיד. כאילו כדי להוכיח לנו שאכן הכול היה מבוים, איך שנגמרת המשימה, נגמר גם הגשם וזוארץ יכול להכריז על המנצחים בסביבה יבשה. או זה, או שחזרו יותר מאוחר לצלם את ההכרזה, בכל מקרה, זה היה מעורר השתאות (הפקה כל יכולה) ומעצבן גם יחד.

בסיכומה של משימה, בארו ניצחו בזכות עידן (או בזכות איתי אם תשאלו את בשבקין) וקניבה ידיחו חבר נוסף בשבת ושוב יהיו להם שני חברי שבט פחות מלבארו.

המשפטים של הפרק

• "רק דבר אחד עבר לי בראש, אסטרטגיה, אסטרטגיה, אסטרטגיה" - אריק, חתרן בלתי נלאה.
• "דיוה לפי מה שהבנתי עד עכשיו היא מושכת החוטים העיקרית בשבט בארו. בתור מושך חוטים עיקרי בשבט קניבה, זה היה מן מפגש פסגות". אריק במפגן צניעות. אני מוכן לשים כסף שהוא היה ילד כאפות ושחזרה בבית הוא טיפוס דחוי ובודד.
• "מה שעבד עם מיכל באי הגלות, עבד גם עם דיוה המשרתת". אריק, מוציא מדיוה את סודות הגרעין של בארו שכוללים שתי עובדות סה"כ, דיוה-עידן-איגור הם הגרעין השולט וכולם שונאים את מיכל. וואלה ממש חקירה של השב"כ.
• "דיוה נתפסה בעיני כאישה מאוד פסיכוטית. היא מנהיגה משטר טרור שם בשבט בארו. מרחוק היא נתפסה בעיני כדמות אסטרטגית שיודעת להוביל מהלכים. על פניו זה בנאדם שאני רוצה לכרות איתו ברית ולהמשיך איתו הלאה, בפועל היא כל כך מסובבת, כל כך פסיכוטית, כל כך לא אמינה בעיני. יהיה לי מאוד מאוד קשה לתפקד איתה, לכרות איתה בריתות או משהו כזה". אריק, סופסוף בין כל הברבורים, אומר גם דברי טעם.
• "אני מתה עליו, הוא בחור מדהים מדהים מדהים". דיוה על אריק, לא מזהה נחש אפילו כשהוא זוחל לה מטר מהפרצוף ומוכיחה כמה היא מנותקת מהמציאות.
• "זה היה דג ראשון, בעצם דג ראשון שלא הגיע מהידיים המלוכלכות שלנו". בשבקין מתפייט ומשאיר את נימוסי השולחן שלו מאחור.
• "תכירו את סיפתח. עידן מלך לגמרי". גיא, מציג את הדג שעידן תפס לשבט קניבה. טוב, אחרי התקף הלב של צ'יקיטה בפרק הקודם, הם באמת צריכים חיית מחמד חדשה.
• "עידן עמד שם כמו אל יווני, שום שריר בגוף שלו לא זז, יציב כמו סלע, כמו מלך, הוא הצוק של השבט". מעיין מתלהבת מעידן במשפט שנשמע כאילו נכתב במקור לזוארץ.
• "ביקשתי מאלוהים כמו תמיד שייתן לי כוח והייתי איתנה, לא זזתי לשנייה" - מירית מלאה ברוח קרב ולא שמה לב, שנתנו לה כולה עשרה קילו לסחוב.
• "הכוח רצון. ה"רבאק" כמו שנתן קורא לזה, זה מה שהביא אותי להחזיק את זה". אפרת מסבירה איך סחבה ארבעים קילו על הגב ומראה שגם היא יודעת מי המלך של התכנית.

הישרדות איי הפנינה, פרק 8 - צער בעלי חיים

כמו שצריך לדעת לבקר, צריך גם לדעת לשבח והפרק הנוכחי היה פרק אינטנסיבי מאוד ומעניין. האתגרים היו משובחים ומוצלחים ואם רק הפורמט לא היה מורח כל דבר על שעה וחצי וכולל יותר מדי קשקושים וזיבולי שכל, זה היה יכול להיות מושלם, אבל אני לא חי באשליה שהתכניות הולכות להתקצר. מצד שני, אי אפשר שלא להזכיר שוב את התערבות ההפקה בפרקים הקודמים, שגרמה לכך שלמרות ששבט בארו שלטו באתגרים והגיעו פעם ראשונה להדחה בפרק הזה, עכשיו שני השבטים מונים את אותו מספר חברים, שמונה, בגלל המעבר של מאיר לשבט קניבה. זו דוגמא טובה כיצד התערבות קטנה של ההפקה, יכולה להרוס את כל יחסי הכוחות שנוצרו במשחק.

הפרק השמיני היה פרק שבמרכזו עמדה התעללות קשה בחיות, לאורך כל הפרק נפגעו, לכאורה לפחות, עוד ועוד חיות עד כדי כך שהצטערתי שההפקה לא בחרה לשדר בתחילת הפרק את השקופית הידועה "אף חיה לא נפגעה במהלך צילומי הפרק הזה, לכל החיות שלום", זה אולי לא היה מדויק, אבל ההפקה מעולם לא התקשתה לשקר לצופים, אז לפחות שיעשו את זה בדברים חשובים.

תצאי בחוץ

הפרק כולו היה בסימן ההעפה הצפויה של מיכל משבט בארו, אז היה די ברור שכרגיל היא לא תעוף. כל תחילת הפרק הוקדשה בכדי להבהיר לנו שמיכל מועמדת להעפה. בארו גייסו את מיטב הקלישאות כדי לעזור להפקה ביצירת מסך העשן. דיוה אמרה שמיכל "מאז שמאיר הלך, לכאורה בתוכנו, אבל רק לכאורה. מיכל היא אאוטסיידרית". עידן מזכיר לנו ש"בסוף, כל העיקרון של המשחק זה מספר האנשים שאיתך" או בקיצור, כמות האנשים שההפקה לא העבירה מהשבט שלך סתם אחרי שניצחת. אריק שנבחר ללכת לאי הגלות יחד עם מיכל, לא מבין מדוע שלחו לשם מישהי שהולכת לעוף. כנראה שהוא לא מבין איך דברים פועלים בהישרדות שהרי ברור שהיא נשלחה בגלל שהשבט שלה לא רוצה אותה וכדי לאפשר לה לשרוד בעזרת אליל החסינות האישית. אריק מוסיף שחשוב לו שהפרטנר שלו יהיה מספיק חלש כדי להפסיד לו (כלומר, מוגבל) יספק לו פרטים על השבט המתחרה (כלומר עיוור ותמים) ויקשור איתו קשר טוב למקרה שיהיה איחוד (כלומר, גם כן נואש). הוא אולי עילג ושקוף אבל יפה לראות שאריק חושב אסטרטגיה. גם כשמבטיחים לו ולמיכל שוקולד, אריק מכריז על השוקולד כנשק אסטרטגי.

הדו קרב באי הגלות, כולל הפעם אתגר בו אריק ומיכל נקשרים זה לזה בשרשרת ביד אחת ומקבלים מברשת עם צבע. זוארץ קורא כל פעם שם של איבר בגוף והראשון שצובע אותו אצל יריבו מקבל נקודה. האתגר היה מרתק. בשלב מסוים אריק הוביל והכריז "אפשר כבר היה להריח את השוקולד באוויר" כך שחשבתי כבר שהוא בטוח מפסיד. הופתעתי במיוחד שכשזוארץ קרא "חזה", אריק הצליח למצוא אותו אצל מיכל, גם בלי מיקרוסקופ ומצד שני הוא רופא, אז סביר ששיעורי האנטומיה עזרו. אריק מנצח באתגר וגם הוא מוסיף קלישאה למדורה "אני חושב שזה היה הניצחון הכי מתוק שהיה לי במשחק" ומוסיף "מתישהו אנשי שבט קניבה יגלו שאני לא אמין, יגלו שאני בוגד בבריתות, יגלו שאני סוכן כפול בין שני מחנות ואז האש תהיה מכוונת עלי, אז אני אצטרך את פסלון החסינות". שמישהו יזכיר לו שלקח למאיר חמש דקות לחשוף את פרצופו בפני כולם. מצד שני, למזלו של אריק, שבט קניבה לא התברך בשכל וכנראה גם בזיכרון די קצר. בינתיים בשבט קניבה נהנים מהפרס היוקרתי שקיבלו, לחם וחמאה. איתי טוען שזה יותר טוב מסקס, גיא בטוח שזה מקפיץ את השבט הלאה ורק מאיר מזכיר להם שזה "כולה חתיכת לחם עם מרגרינה מסריחה". צודק ככל שהוא יהיה אני לא מתפלא שהוא היחיד ששם לב, מאיר בהחלט יודע דבר או שניים על סרחון.

הפסקת הקאה קצרה או צער בעלי חיים, פרק א'

לפני הכול, אנו מגלים שנמצא פתרון יצירתי לכך שהסיר נלקח מבארו. לא יודע אם זה היה כך מהתחלה או שההפקה החליפה להם את זה, אבל מסתבר שהמימיות הן מברזל, אז עידן חותך אותן עם המצ'טה והופך אותן לפינג'נים ואז בארו מרתיחים בהן מים ומבשלים אורז. אם הוא חשב על זה לבד ותסלחו לי שאני מטיל ספק כי הרגילו אותנו, אז כל הכבוד. דיוה מספרת לנו שהיא נמשכת לאנשים חזקים כמו עידן והולכת מיד לדוג אותו על החוף. הוא גם מזכיר לה את האיש שאיתו היא התחתנה מה שגורם לי לחשוב שגם הוא ישנא אותה בקרוב.

עידן תופס דג ודיוה מתרגשת "בחיים שלי לא שמחתי לראות דג מת כמו שאני שמחה עכשיו. אנחנו מצטערים מאמי, אנחנו בדרך כלל לא הורגים בעלי חיים, אין לנו ברירה, זה או אנחנו או אתה". שני דגים מתו במהלך צילום הפרק הזה, ההתנצלות לא התקבלה.

עידן אומר "קצת חלבון" ונובח, דיוה נובחת בחזרה. אני נזכר שבפרומו מכרו לנו את זה כגרגורי אהבה ביניהם, כמה פאטתי, אבל כבר דיברנו על הפרומואים התלושים מהמציאות.

עידן ודיוה חוזרים עם הדגים למחנה ואיגור אומר "בחיים לא ראיתי דג כזה, יש לו יותר דם משיש לי", אבל כולנו זוכרים איך איגור דימם כמו כוסית כשבשבקין גמר עליו בפרק הקודם. אחרי צלייה על האש קניבה יורדים על הדגים ומעיין מסכמת "אופיר ישב ופירק לדג הזה את העיניים ואת המוח" אופיר מוסיף "אכלתי את כל השאריות שאף אחד לא רצה" ואני רק חושב שכנראה הוא רגיל לקבל את השאריות שאף אחד לא רוצה גם בקהילת הגייז.

זו נבלה וזו טרפה

לא שכחנו שבארו הפסידו בפרק הקודם בקרב החסינות ועליהם להחליט את מי להעיף. על הגריל נמצאות סיון ומיכל. מירית מזכירה לאיגור שמיכל היא בנאדם ושהיא נעלבה בשבילה כשהוא הציע למאיר לקחת אותה במקום את הסיר. איגור אומר "זה מעליב אבל וואלה אין שום תועלת". מעיין יוצאת להגנתה "יש לה תכונות אופי מאוד מרגיזות, מאוד לא נעימות אבל יחד עם זה היא לא כמו מאיר. היא לא עושה כאן רעש וצלצולים וריבים וגועל נפש, היא בשקט רוב הזמן. היא אנוכית. היא חזירה בנוסף לכל". המשפט עם חברים כאלו, מי צריך אויבים מתבקש מאוד כאן.

אופיר שרוצה להגן על מיכל, מזכיר להם מה בדיוק סיון שווה "אני לא מאמין ששיקולים אישיים פה שמבחינת את מי אנחנו אוהבים כאן ומי לא זה צריך להיות שיקול להדחה. סיוון עם כל הכבוד, לא שווה כלום באתגרים ולהגיד שהיא לא שווה כלום זה הגזמה". אני דווקא חושב שהיא די שווה אבל לא באתגרים. מצד שני זה לא מדבר לאופיר. עידן אומר שצריך לחשוב על זה ואופיר מבקש ממנו לשים את זה ב"צריך עיון". שבט בארו החליט שההעפה של עידן צריכה עיון. וואלה נשמע מדויק.

צער בעלי חיים, פרק ב'

מאיר מחליט להתפשט ולהשתזף בעירום כשהוא שוכב על הבטן. אנחנו מגלים שהוא אולי בובליל אבל התחת שלו פרידמן. משום מה הוא מחליט שהבנות תערכנה את זה אז הוא שוכב להשתזף ממש ליד אפרת ואנסטסיה. אפרת כמובן לא התרגשה אבל לאנסטסיה זה התברר כקשה יותר מכל מה שעברה עד כה בהישרדות, האמת אפשר להבין אותה, היא לא עשתה כלום, אז למה זה מגיע לה?. אבל מילא אנסטסיה ושאר הבנות, הן נמלטו מהמקום כמו תרנגולות אחוזות תזזית ונטשו מאחור את הפרגית השבטית, צ'יקיטה שהלב שלה כנראה חלש יותר משלהן. צ'יקיטה לא עמדה במראות ונראתה מעולפת מאיר שם לב וצעק "משהו קורה לצ'יקיטה, אני חושב, צ'יקיטה אכלה מכת שמש" והוסיף "ציקיטה לא להתעלף, זה לא הזמן" ואני חשבתי לעצמי, מאיר, עירום, אומר לה שזה לא הזמן להתעלף, מה הוא בדיוק תכנן לעשות לה? לקח לי עשר דקות להירגע מהסרטים האדומים שאכלתי.

עם חברים כאלו

בקניבה אין כנראה גבול לצביעות. אריק חוזר מאי הגלות עם השוקולדים ומכין לגיא הפתעה ליומולדת "נשק אסטרטגי" להזכירכם. געושים לגיא הפתעה ודוחפים לו שוקולד לפה. אפרת מתרגשת ואומרת "זה היה כיף ככה פתאום, תחושה של חברים ולא תחושה של אנשים שכורתים בריתות אחד עם השני או רוצים לתקוע סכינים בגב אחד לשני" ואני מבין שהתחושה הזו של חברים פשוט לא מוכרת לה ולא קרתה לה מעולם.

קניבליות או צער בעלי חיים, פרק ג'

במהלך אתגר החסינות האישית, נפגעו כמה פרות והשורדים נקראו להתעלל בגופותיהן מול המצלמה. בידיים קשורות הם תקפו שישים קילו בשר בקר חי שנתלה על עמודים ועם הפה בלבד הם התחרו מי יחזיר יותר בשר לצלחתו או בקיצור, התחרו מי יצליח להתאפק הכי טוב מלאכול אותן וזהו. דיוה הצמחונית מכריזה שהיא עושה את זה בשביל הילדים ואני מבין שאם היא תצטרך להשאיר גופות של חבריה לשבט בדרך לניצחון, היא תשאיר. בשלב מסוים נתקעת לאיגור חתיכה בשיניים, מעיין הנשמה באה לעזור לו ומחלצת את זה משיניו ואז מוכיחה שאדם לאדם זאב ושמה את זה בצלחת. ההפקה מלווה את האתגר בפסקול של אריות שואגים כאילו מדובר בעוד פרומו מבית המטבחיים שלה, תרתי משמע. זוארץ, שקיבל כנראה הוראות בימוי מוקפדות מתאר בדרמטיות "עידן כמו אריה בסוואנה, מצליח לנעוץ את השיניים ולקחת עוד חתיכה". הוא מוכיח לנו שהפרשנות שלו בזמן האתגרים עוד יכולה לרדת עוד יותר נמוך, דבר שלא חשבתי שהוא אפשרי. גם לאופיר נתקעות חתיכות בשיניים וסיון מוציאה לו אותן בדרך שנראית כמו נשיקה צרפתית, לו רק זה היה מזיז לאופיר. היא לעומת זאת מראה שנשארה בה עדיין אנושיות ושמה את החתיכות בצלחת של אופיר. מעיין מסכמת לנו את המשימה ואומרת "משימה קשה לעיכול תרתי משמע" ואני מופתע שהיא הצליחה לחשוב על משפט מורכב כזה.

הקטע של הפרק היה גם הוא המהלך המשימה. מיכל עמדה לנשוך חתיכה ענקית מהבשר ודיוה באה ותפסה את זה. כל אחת החזיקה את החתיכה בפה והן התחילו להיאבק על זה. או אז, באדיבותה של דיוה, גילינו שיש כזה דבר לדבר עם העיניים. קבלו תמלול של מה שדיוה אמרה "הסתכלתי על מיכל בעיניים ושידרתי לה מה זה כדאי לך לעזוב את הנתח הזה. הסתכלתי והסתכלתי והעיניים שלי אמרו, מיכל תרפי תרפי זה יעמוד לזכותך ברגע האמת". בסוף לאחר קרב ארוך, עידן בא להציל את אהובתו והוציא את הנתח ממיכל. אני בעיקר התפלאתי איך מיכל לא הקיאה על דיוה, לעמוד חמישה סנטימטר מהפנים של דיוה ומהאיפור הקבוע שלה, במשך כל כך הרבה זמן בלי להקיא, זו ההישרדות האמיתית !

עידן זוכה בחסינות האישית לאחר שהצליח לא לאכול בדרך לצלחת לא פחות מ3.5 קילוגרם בשר. אני רק מדמיין איזה ענפים חברי שבט קניבה היו צריכים כדי להוציא את השאריות מהשיניים.

בטיפול או צער בעלי חיים, פרק ד'

במועצת השבט הפעם, פתחו שולחן טיפולי לשבט הקניבאלים ובאופן מפתיע לא נפגעה שום חיה במהלכו, אבל אין ספק שהתעללו בחיה, איגור. מועצת השבט הייתה ארוכה ומייאשת כמו בעונה הראשונה ואני מקווה שלא חוזרים לזה. בחלקה הראשון פתחו שולחן על מיכל וניתחו את הסיבות להוצאתה מחוץ למעגל המקובלים. מיכל עצמה חשבה שזה בגלל שהיא מרוחקת אבל דיוה אמרה שזה בגלל שהיא סוציומטית ואוכלת מתי שבא לה למרות ההקצבה. מיכל לא מבינה שלפעמים צריך לדעת לשתוק ומספרת לכולם על החונטה של השבט, איגור דיוה ועידן שקובעים מה עושים ומה אוכלים ושכולם מפחדים לפתוח את הפה. דוגרי צודקת, אבל כמו שאמרתי צריך לדעת מתי לשתוק ואני מתפלא שאופיר לא הסביר לה את זה. עידן בחור טוב, מתנצל אם הוא פגע בה אבל מסביר שאין ברירה לעשות הקצבת מזון ושמישהו צריך להיות הקשוח. יואב שתבקש להגיב משתף אותנו בפנטזיות שלו ואומר "בסיטואציות כאלו בנאדם צריך להיות פסיבי או אקטיבי, ברגע שבנאדם בוחר להיות פסיבי, אי אפשר אחרי זה לבוא ולהתלונן". אהבתי איך יואב מעביר מסרים לאופיר ככה בין השורות. אופיר מעביר את המתקפה לסיון ואומר שהיא לא עושה כלום.

או אז מגיעה ההתעללות בחיה, כלומר באיגור.  סיון אומרת שגם כשהיא הציעה דברים לא התייחסו אליה והיא זכתה ליחס מזלזל מאיגור. הוא אומר שהיא רק בוכה והיא עונה לו "זכותי להתבכיין, זכותי אם משהו כואב לי. מי אתה אבא שלי שתגיד לי מה אני מתבכיינת, מה זה מפריע לך? ואתה מה שאתה יודע לעשות זה להתפרץ ולהוציא את הזעם שלך על כולם ואני מצטערת אני לא מתכוונת להיות שק החבטות שלך שכל יום אתה תבוא ותצעק ותוציא עצבים ותפרוק זעם באמת, זה, עד לפה. יש דברים של יחס מינימאלי. זה לא קשור לפינוק שלי כי לא רק עלי אתה צועק ומתפרץ". אהבתי איך היא קיבלה חוט שידרה בדרך הביתה ואיך היא הכניסה לחיה. גם איגור לא תרם הרבה מלבד לגרד לעצמו בגב עם המצ'טה. ממשיכים לדבר על היחס של איגור וההצעה לקחת את מיכל במקום הסיר אבל זה כבר לא משנה כי סיון השפילה אותו מספיק בשביל כולם. כדי שנבין שמדובר בהתעללות בחיה זוארץ מפרשן "איגור, הבנות מתארות פה כאילו אתה השור הזועם של השבט". איגור עונה "אני לא כזה השור הזועם, אבל כשצריך לזעום אני זועם". זה כבר היה מאוד מרגיז, זה קצת כמו להגיד על אישה מוכה שהיא ביקשה את זה. לא יודע, האיגור הזה לא בא לי טוב.

לפני ההצבעה יואב אומר שמיכל הכי פחות תורמת וש"הסירה של מיכל טבעה" אבל יואב כרגיל מבולבל קצת ואנחנו מגלים שגם הוא, כמו כל השבט, הצביעה לסיון והיא מודחת.

המשפטים של הפרק

• "היא השתגעה על הלחמנייה כי הם לא אוכלים בשבט בארו. קצת שוקולד... נכנס בצק יצא סוד". אריק על מיכל, יודע איך לקנות בחורה.

• "אריק שיחקת אותה, בשבוע הבא יש לי גם איזו חגיגה אישית, אני אגיד לך בדיוק באיזה יום". אפרת, מתרגשת מהשוקולדים של אריק ורוצה גם כן רופא שידחוף לה משהו לפה.

• "מכים בי מין סטירות מלאות בשומן ודם וכל דבר אפשרי שנמצא שם", סיון מתארת את משימת החסינות האישית ומשלהבת את אינסטינקט ההקאה שלנו.

• "אתה רואה את החתיכה היפה שמישהו כבר לעס אותה, אתה רואה את הרוק הזה ואתה חייב לבוא ולנשוך בדיוק שם". איגור, מנצל את ההזדמנות להחלפת מיצים עם חבריו לשבט. אני דווקא שמתי את הכסף שלי על אופיר.

• "זה נורא קל שיש איזושהי כתובת אימייל "דיוה עידן ואיגור" ליחס לשם את הכול". דיוה, מכורה לפייסבוק.

בפרק הבא מראים לנו שמישהו עבר על החוקים והוא יודח בתחילת הפרק לפי הפרומו ששודר אחרי התכנית. אם זה אכן קרה (כי אני תמיד מפקפק בפרומואים, מסיבות ברורות), זה הולך להיות חזק. סופסוף קצת עניין בעונה הזו. כמובן שאחרי זה מראים לנו גם את קרב החסינות בין השבטים ומראים בדיוק מי נשאר אחרון מכל שבט כדי להרוס לנו עוד אתגר. אם אפשר להרוס אז למה לא? שלומיאליות לשמה. נקווה לפחות שבפעם הבאה, ירחמו קצת על החיות.

עד כאן להפעם

סייקו

הישרדות איי הפנינה, פרק 7 - בוחשים קודחים ובוחשים

כולם בוחשים בקלחת, מאיר בוחש בשבט קניבה, מאיר מקבל הזדמנות לבחוש שוב בשבט בארו או כמו שאפרת אמרה בפרק הקודם "וואי וואי החפירות" ובאופן לא מפתיע, גם ההפקה ממשיכה לבחוש. אני רוצה להתייחס בקצרה לאתגרים בתכנית. אחרי שכמה מקומות נתקלתי בכתבות שמספרות לנו על העבודה המאומצת שהושקעה בהמצאת אתגרים, לאור העובדה שהעונה הישראלית כוללת הרבה יותר פרקים ובעיקר לאור העבודה שכבר מתחילת העונה הוסיפו את אתגר החסינות האישית, שבדרך כלל מתחיל רק בשלבים המתקדמים יותר של העונה, אחרי איחוד השבטים ואת האתגר לקבלת הרמז באי הגלות. התוצאה היא המון המון אתגרים, דבר מבורך שמקטין את הזמן של זיוני השכל והצהבת שכלולים בכל פרק. אבל אתגרים רבים לא אומר שעבדו עליהם קשה או שהם מקוריים ואני חייב לומר שרבים מהאתגרים שכבר ראינו, היו חסרי יצירתיות ומשעמים והחלק השני היה מועתק אחד לאחד מאתגרים שהיו כלולים בגרסא האמריקאית. אי לכך, לא ברור לי מדוע ההפקה טוענת להשקעה גדולה באתגרים.

אגב, ההעתקה של האתגרים מהפורמט האמריקאי, מאפשרת למי שעקב, להעתיק גם את הטריקים שהאמריקאים השתמשו בהם כדי לנצח באתגר. למשל, אתגר החסינות אתמול, שהועתק מאחת העונות בארה"ב, כלל קטע בו העבירו שני חברי שבט ממשטח אחד בים למשטח שני, בעזרת שני עמודים. מי שעוקב אחרי התכנית יודע שהדרך המהירה ביותר לעבור היא לבקש מחבר השבט להתייצב על עמוד אחד ולסחוב את העמוד עד המשטח השני, לעומת דרך הפתרון הארוכה בה עוברים כל פעם מעמוד לעמוד ומסתכנים בנפילה. אף אחד מהשבטים לא ניסה את השיטה המהירה, מה שמוכיח שלא רק שעם ישראל לא רואה "הישרדות", גם השורדים עצמם, לא ממש טרחו לראות את העונות האמריקאיות ולהתכונן.

עקר הבית מקבל פוקוס

אחרי ההינדוס ההפקתי של שבוע שעבר שספק בא להציל את מאיר, ספק בא להציל את התכנית ולהוסיף קצת עניין לעונה המדשדשת, היה זה הפרק שבו מאיר קיבל את מירב תשומת הלב והפוקוס. אריק, שבפרק הקודם ליווה את מאיר בקריאות דפ"ר, דפ"ר, דפ"ר, הצליח למצוא למאיר כמה תארים חדשים. אחרי שבפרק הקודם ראינו איך בכמה דקות, מאיר מצליח להרוס לאריק את כל המשחק הכפול בנאמנות לבנות ולבנים בקניבה, אריק קושר לו תארים: "בעיני חברי השבט, מאיר נתפס כאיזשהו בנאדם מאוד מאוד לא מזיק. הם לא מכירים את מאיר האמיתי. מאיר האמיתי הוא אסטרטג, הוא רואה את הדברים בראייה מפוכחת, הוא קלט אותי על השנייה הראשונה. כולם חושבים שהוא איזשהו ליצן חצר". אריק מוסיף "מאיר הוא מאוד ערמומי, הוא קורא את המפה נכון. יש לו את החזות האהבלית הזאת אבל הוא יודע מי נגד מי והוא החליט אסטרטגית שטוב לו להיצמד לבשבקין". לא נעים לי להרוס, אבל אני חייב להגיד לאריק שזה שמאיר הלשין עליו פעם אחת, לא הופך אותו לאסטרטג. אבל לא רק אריק מכיר את מאיר, גם נתן שאומר "אני מכיר את מאיר, מאיר זה טיפוס שאוהב להישמע ואוהב לעשות הרבה רעש וצלצולים, דווקא עם הטיפוסים האלה אני הכי יודע להתמודד". ריבוי העדויות לגבי מאיר נשמע לי קצת כאילו ההפקה סידרה משחק "מי מכיר את מאיר" כשהפרס היה סנדביץ', אני לא רואה שום סיבה אחרת שהם יתחרו מי מכיר אותו הכי טוב.

בכלל, נראה שמאיר פועל כמו ילד קוטר בכיתה ב', כל מה שאומרים לו הוא מתנגד לעשות. למרות שנראה שהוא בחר להצטרף לנוער הגבעות של בשבקין, כשנתן מסביר לו איך מעמידים פנים שעושים מה שאריק רוצה אבל בעצם הוא הקובע, "אתה נותן לו להרגיש תותח יאללה גבר גבר וזהו, אבל בכללי תהיה צמוד אלי", מאיר עונה לו "אני צמוד לעצמי כפרה, אל תדאג, אני אשחק את המשחק שלי". איכשהו יש לי תחושה שמאיר יצליח לעשות עם עצמו ברית, לרמות את כולם ולתאם הצבעות עם עצמו כדי להביא להדחתו של הוד עקר ביתו.

אבל לא רק השורדים מתמקדים במאיר הפעם, גם ההפקה. באתגר הפרס בישרו לשורדים שהם יקבעו מה הפרס מה שמתברר בסה"כ שוב כפרס שבו המנצחים לוקחים פריט אחד מהמחנה של המפסידים. אז הבנו איזה אי-דרמה יושבת כרגיל מאחורי הפרומו הדרמטי של השבוע שהבטיח לנו שמאיר חוזר לבארו על מנת לנקום.

יאללה מכות יאללה

במסגרת אתגר הפרס נאבקו זוג מכל שבט על מציאת כרית שקבורה בחול ואז במאבק פיזית בו כמעט הכול מותר, עליהם להחזיר אותו לשטיח של השבט שלהם. זו הייתה הזדמנות ללכת מכות, וכל המאבקים הסתיימו בתיקו, בלי שהשורדים מצליחים לחזור עם הכרית. אמנם לא ראינו דם (כמעט), אבל המכות סיפקו מספר רגעים חשובים:

ההומו (אופיר) והגמד מהשייטת (איתי) הלכו מכות. בעודנו שמים את הכסף על הגמד, אנו מקבלים קרב די מאוזן שמסתיים כאמור בתיקו ובהפתעה. ההומו מסכם את זה הפעם טוב ממני "זה גועל נפש, גברים לא שורטים כשהם נאבקים ובטח לא "גבר" כמו איתי. מי שנאבק בציפורניים כמו נקבה". אני חשבתי לרגע שאופיר ינסה לנשוך את הכרית ויפסיד אבל ייאמר לזכותו שאפילו גמד נקבה, לא הצליח להכריע אותו.

אפרת ואנסטסיה נאבקות בדיוה ומעיין רק בשביל לספק לנו קרב בנות. אנסטסיה מצליחה לרתק את מעיין ובטוחה שהיא גאלה את עצמה מול השבט והוכיחה שהיא לא נסיכה. אני בטוח שלא גאולה ולא בטיח. גיא לא מתאפק ומתבטא בקול רם על הנאתו. האמת שאני מסכים איתו, אבל פעם הבאה שזה יהיה בבוץ ולא בחול ובכלל, אני מתפלא על אפרת שהיא לא תלשה לאף אחת את הביקיני ואז ברחה עם הכרית.

בשבקין ואפרת מתחרים נגד איגור ודיוה בקרב הקובע, אבל הבנות היוו רק תפאורה לקרב פיצוצים ובומבות בין המתנחל לפיראט, שלא חיכו אפילו להוצאת הכרית מהחול והתחילו את המכות. זה דווקא היה משעשע. זוארץ נזכר לנסות לפשר ואומר "חברים לא לחנוק, לא באלימות" ואני תוהה מה הוא חשב שייקרה באתגר שכל מטרתו לפוצץ את היריב. גם כאן בשבקין מסכם את זה טוב יותר מכול "ראיתי שאיגור טיפה יותר מתפרע ממה שצריך אז הייתי צריך לרתק אותו. אני שומע את איגור אומר לי אתה מכאיב לי, אני נחנק, אני זה ואני אומר לו אל תדאג, הכול מבוקר, תופס אותו, שובר עצמות..." אמר שנייה אחרי שהביא לאיגור בומבה בפנים ופתח לו את השפה. לפחות ראינו דם כמו שההפקה רצתה.

כדי להכריע את המשחק, מחזירים את שני הזוגות לנקודת ההתחלה ומזניקים אותם לכרית שהפעם לא קבורה בחול אלא נזרקת עליו. בשבקין אומר "אני בשלב הזה עומד, מסתכל רק על הכרית, רואה מנהרה" ואני בטוח שהוא מדמיין איך זרקו עליו בקת"בים בשביל המנהרות. זוארץ מזניק אותם ובשבקין מזנק עם טרוף בעיניים משל היה זה ערבי מדמם שמחכה שהוא יגמור עליו (או נסרין, תבחרו מה בא לכם), חוטף את הכרית ורץ איתה כשהוא כמעט רומס אפילו את אפרת בדרך לניצחון.

הנקמה נוסח מאיר

מאיר נשלח להביא את האורז של בארו כשברור לו (לפחות על פי נתן) שאם הוא חוזר עם משהו אחר הוא עף. לי ברור שהוא יחזור בלי אבל צריך לעבור עוד חצי שעה של חפירות כדי לראות שצדקתי. כדי שנבין כמה זה חשוב נתן מסביר לנו "אנחנו נלך על האורז, אנחנו עושים אורז, אנחנו אנשים בריאים בשט, ברוך השם ולהם יש שק אורז, אנחנו חייבים את האורז הזה לנו, כי אנחנו לא אוכלים את כל הטרפה והשמצה וכל הקקבייקה הזה. אנחנו אוכלים אורז ואנחנו אוכלים הרבה אורז".

בארו מבינים שמאיר הולך להגיע לקחת משהו מהמחנה. הבנות חושבות שכדאי לפנות למצפון של מאיר ואני לא ממש מבין על איזה מצפון הן מדברות. אולי הן לא מכירות אותו טוב כמו שבט קניבה (שלהזכירכם רק גמרו לשחק את המשחק "מי מכיר את מאיר"), אופיר אופטימי וחושב שהוא יבוא וייקח משהו קטן וחסר ערך או בקיצור, "גם אני מכיר אותו והוא סתום" ואופיר תופס טרמפ על זה שהוא הומו ומותר לו ומציע פתרון שוביניסטי לעניין "תחשבו חיוך, שהוא ירגיש שאנחנו סבבה איתו, אם אתן יכולות לעשות את זה, זה קטע שרק בנות יכולות לעשות".

בסוף בארו מבינים שעם מאיר לא צריך תחכום רב ואסטרטגיות ופשוט מסתירים את האורז. זה כמובן הספיק כדי שהוא לא ייקח את האורז. מאיר האסטרטג הגדול (על פי אריק), אפילו לא חושב על האפשרות שהסתירו את האורז מפניו וכל מה שהיה צריך להגיד לו זה שהאורז נרטב. אבל אצל מאיר, כמו אצל מאיר, שום דבר עוד לא אבוד. מאיר מחליט לקחת את הסיר במה שאפשר לקרוא לו, יותר מזל משכל כי ברור לנו, גם אם זה לא היה ברור למאיר (ואני מהמר שזה לא היה ברור לו) שבלי הסיר, האורז לא שווה הרבה ולבארו יהיה קשה מאוד להרתיח מים או לבשל אוכל. איגור מתבאס ואומר "הרי אנחנו יודעים שהם לא צריכים סיר, מה זה יהיה בדיוק? שירותים?" ואני חושב שזה אחלה רעיון ושכדאי שהוא לא יגיד את זה ליד קניבה.

כדי לסכם את הנקמה המתוקה של מאיר, ניעזר כרגיל בפרשן שלנו בשבקין שאחרי שמאיר חזר עם הסיר אמר: "זה כמו הבדיחה על המרוקאי שעף מקורס טייס. שאלו אותו לאן אתה רוצה ללכת, אמר לנ"מ. שאלו אותו נ"מ? אתה יכול ללכת לאן שאתה רוצה, מטכ"ל, שייטת, 669, תבחר מה שאתה רוצה. ענה, "אם אני לא טס, אף אחד לא טס", זה בדיוק הבדיחה עם מאיר, אם אין סיר, אף אחד לא יאכל". זו ללא כל ספק הייתה היציאה של הפרק, בשבקין הצליח לסכם לנו את זה בדרכו המיוחדת, להשחיל בדיחה ואפילו הצליח לקלוע במטאפורה בה השתמש להסביר לנו את הצעד של מאיר.

בוחשים חופרים ושוב בוחשים

לפני אתגר החסינות, מציעים לנטע-לי ומאיר לחזור לשבטים המקוריים. זה מעלה את התהייה בשביל מה היה צריך בכלל להעביר אותם ומחזק את התחושה שזו הייתה קומבינה של ההפקה. נטע-לי חוזרת ומאיר נשאר כמובן. כדי להוסיף לבחישה, זוארץ שואל את מאיר למה הוא חזר בלי אורז ומוציא מבארו את הוידוי שיש להם אורז רק כדי להוסיף קצת בעירה ולהעיר את העונה. איגור אומר "יש אורז, אחלה אורז והרבה אורז. מה שאין לנו יותר זה כאבי ראש שאני חושב שהשבט השני קיבל את זה". מאיר לא מתרגז, הוא זוכר שאין להם אש, הוא גם זוכר שכשיהיה להם אש, לא יהיה להם סיר לבשל אותו או כמו שאומרים "נקמה היא מעדן שיש להגישו קר".

לפני האתגר אריק מנסה לדרבן את השבט שלו "היום אנחנו משנים את המזל שלנו, היום אנחנו הולכים לנצח את משימת החסינות הראשונה שלנו" וגורם לי מיד לחשוב שהם הפסידו, כי אריק תמיד מצהיר הצהרות חסרות כיסוי. להפתעתי, אתגר החסינות מתנהל בצורה צמודה מאוד כשהשורדים כאמור מעבירים שני חברי שבט על עמודים ובסוף צריכים לטפס על מגדל צר כשכולם חייבים להיות מעל המשטח העליון שלו וקניבה מצליחים להקדים את בארו במעט. הנאחס של אריק לא עבד הפעם ומאיר מרוויח עוד שבוע.

כמו שאמרתי, זה היה האתגר שהועתק מהפורמט האמריקאי אבל הוכיח לנו שהשורדים לא התכוננו ולא צפו בעונות האמריקאיות. אפשר היה להשתמש בעמוד אחד בלבד כדי לעבור את המסלול הרבה יותר מהר. זו גם הסיבה שהעתקת האתגרים היא דבר מעצבן, מי שצפה בעונות האמריקאיות, הרבה פחות נהנה בגלל.

המשפטים של הפרק

• "אחד הדברים שקשים לי פה זה שאין לי פה ממש חברים, פה זה הכול סכינים, סכינים, סכינים, סכינים. הדבר הכי קשה זה שאיבדתי את החבר הכי טוב שלי פה, כי כל הזמן אמרתי ש.... (משתנק, עם דמעות בזווית העין), כן הוא ממש חסר לי. אריק מדבר שוב על פרישתו של גל והופך את "הישרדות" לטלנובלה וזה כולל את רמת המשחק.

• "השבט הזה הוא אחלה של שבט, שבחיים יש פה אנשים אחו שרמוטה איכותיים ולא צריך מנהיג לשבט הזה. פשוט צריך להיות אחד עם השני ולא אחד בשני". בשבקין, הולך תמיד בראש השבט ומוכיח לנו על בשרו, איכות מהי.

• "צריך לדבר עם הבנות בלי קשר שיתחילו לעבוד במחנה, שיתחילו לנקות. שיעמדו אחת ליד השנייה ושכמו בצבא, יתחילו ללכת תיק תיק תיק ושינקו פה את כל הפתחה של המחנה ובתוך המחנה" - עידן מבארו, שוביניסט גאה.

• "שבט בארו זה נקרא בית? זה נקרא גרבאג'. במיוחד איגור הקפטן של איזה ספינה אבודה בלב היער שמרגיש שהוא אשכרה פיראט. לכו תבשלו עכשיו עם האין-סיר שלכם". מאיר בוידוי, אחרי שמישהו הסביר לו מה המשמעות של לקיחת הסיר.

• "לסיון מאוד מאוד קשה כאן, זה ברור לכולם. יחד עם זה היא הולכת על שתי רגליים ונושמת. היא לא במצב אקוטי רפואי וגם לא אקוטי נפשי, היא פשוט מפונקת מאוד והמשחק לא מתאים לה". אופיר מפרט את תוצאות הבדיקה שלו וגורם לנו לתהות מי מההומואים הוא הרופא, בעיקר אחרי שאריק לא הצליח להושיע את אהובו גל. 

• "כל הזמן פחדתי שמישהי תיפול לי על הראש, אני זה שיכול להיפגע, לא הן" - אריק מתוודה בזמן שאפרת ואנסטסיה הלכו על העמודים באתגר החסינות וגורם לנו לתהות אם הוא הומו או כוסית.

לסיכום, היה זה פרק שבו ההפקה ניסתה לפדות את הדיבידנדים ממאיר והוא קיבל פוקוס גדול מאוד בפרק, מה שלא עזר לפרק הזה להרים את האיכות של העונה. התחושה עדיין זהה, זה לא זה, זה לא מתרומם, זה לא מעניין והליהוק הוא העיקר. אני שב ואומר שההפקה צריכה לנשק את רגליו של בשבקין יום יום, הוא היחיד ששומר פה על עניין כלשהו.

עד כאן להפעם

סייקו

הישרדות איי הפנינה, פרק 6 – עונה חדשה, אותו תרגיל

התרגיל המיותר

אי אפשר שלא להתחיל את הביקורת הפעם עם מחאה על שני התרגילים המסריחים של ההפקה. אחרי שכבר חשבנו שהמשחקים האלו נשארו נחלתה הבלעדית של העונה הראשונה, בא הפרק השישי והראה לנו שכמו כל כלב זקן, ההפקה לא יכולה לשכוח את התרגילים שלה. זה התחיל בהחלפת השבטים שנעשתה בין מאיר לנטע-לי, שאי אפשר שלא לתהות אם היא לא באה להגן על מאיר שהיה בדרך החוצה בשבט שלו. אני לא רואה שום סיבה אחרת נראית לעין להחליף ביניהם. בכלל, ההגנה על מאיר שעד כה בעיקר יצא פאתט רק מעידה על הרמה הנמוכה של העונה עד כה בעיקר מבחינת החומר האנושי.

יכול להיות שאני עדיין מושפע מתרגיל ההגנה על דן מנו מהעונה הראשונה ואפשר לתת להפקה להינות מהספק משום שבארו ממילא לא הלכו למועצת השבט, אבל על התרגיל שעשו עם הגזען מארסוף קשה לעבור לסדר היום. כל מי שמכיר את הפורמט האמריקאי של הישרדות, יודע שכאשר מתמודד נפצע, אם הוא לא יכול לחזור חזרה מיידית או לפחות עד מועצת השבט הקרובה, הוא מודח מהמשחק. לפעמים זה אפילו בא על חשבון ההדחה של אותו שבוע ולא מדיחים אף אחד, כדי לא לקצר את המשחק. זה בדיוק מה שקרה עם גל. הפציעה שלו דרשה ממנו להישאר בבית החולים ועל פי חוקי המשחק, אין דרך אחרת והוא לא יוכל לחזור למשחק. אבל ההפקה לא נתנה למהלך הטבעי של העניינים לבלבל אותה, בדרכה לסחיטת עוד קצת רייטינג עם מלודרמה זולה ולכן קיבלנו סרט וידאו של גל, מלטף את האגו לחבריו ואז מבקש בקשה חברית שהם ידיחו אותו במקום להדיח מישהו אחר מהשבט. אם חוקי המשחק מחייבים את יציאתו, למה צריך לעשות לנו הצגות. למה להציג את זה כאילו שבט קניבה היה צריך לאשר את הדחתו כאשר לפי חוקי המשחק, הוא יצא מהמשחק ברגע שהוא נפצע ולא יכול היה לחזור.

סאדו על החוף על החוף על החוף על החורף

אחרי שלא הצליחו למכור לנו את נטע-לי כדוגמנית כוסית, אחרי שאפילו הסטייליסט הצמוד של ההפקה הפך אותה לפוקהונטס, אבל לא הצליח להסיט את תשומת ליבנו מפני החזרזירה שלה, הגיע הנסיון הנואש למכור לנו אותה כסוג של גבירת סאדו עם שוט. כדי להשלים את התמונה, הוסיפו לה עבד נרצע, או עקר בית תל-אביב אם יותר נוח לכם לקרוא לזה ככה, כאשר ברור היה להפקה ולכולנו שאותו גבר פוסית לא יצליח לנצח אותה וישלים את תמונת השליטה שלה. אי לכך נטע-לי הצליחה להצליף את דרכה עם השוט לנצחון בדו קרב על אי הגלות, שכלל קרב הצלפות שמטרתו הפלת פירות שונים מעמוד ולקבל את הרמז לפסלון שכבר נמצא בידיו של אופיר. תגובתו של העבד הנרצע מאיר להפסד חוסכת לי את הצורך לסכם: "לא הופתעתי, אין לי נסיון בשוטים, אני לא מרביץ לאשתי והיא לא מרביצה לי, אנחנו לא בקטע הזה של ההצלפות". אני יכול להאמין שמאיר אכן לא בקטע של הצלפות אבל בטח ובטח שליצן הכפר הוא בקטע של שוטי, או שוטה לא קטן בעצמו.

בסיומו של האתגר, זוארץ מבשר להם כאמור, שהם חוזרים כל אחד לשבט השני, מאיר לקניבה ונטע-לי לבארו, כאילו המזל של קניבה, אינו מספיק גרוע. בינתיים בלילה בארו חוגגים ערב שבת ומתענגים על השקט הזמני, תוצר היעדרותו של מאיר. לו רק היו יודעים איזו מתנה הם קיבלו לשבת. ובינתיים מירית מספרת "הים הביא לנו איתו מתנה בקבוק רום. משקה רום לא היה בתוך הבקבוק אבל הריח שהיה שם הספיק". עידן – "כל אחד לקח סניפה ככה במקום שלוק". מזה אני מבין קודם כל שבארו, אחרי שלושה נצחונות רצופים באתגרי החסינות, שיכורי נצחון ושגם אחרי שנפטרו ממאיר, הריח שם לא משהו.

צלול פורסט, צלול

משימת חסינות אישית בשבט קניבה. זוארץ מבשר שמאיר חסין בדיוק כפי שחשבתי, כשהתירוץ הוא שהוא זכה בחסינות יחד עם בארו. אחרי שחשבנו כבר בשבוע שעבר שהמשימות קצת משעממות השנה, באה המשימה הזו ומוכיחה שעוד יש לאן לרדת, או לצלול. כל אחד מקבל צבע ועליהם לצלול בים ולמצוא צדפות שצבועות בצבע שלהם. מי שמוצא הכי הרבה צדפות זוכה. מאיר מראה לנו שהוא משכיל במיוחד ומפתח שיטה סודית בה הוא לא צולל אלא מחפש את הצדפות מלמעלה. הוא לא נותן לעובדה שהצדפות יושבות הפוך והצבע פונה כלי מטה לעצור אותו. זה קצת מזכיר לי את מושון שצלל עם הלפיד ואז ניסה להדליקו מה שגורם לי לחשוב אולי אחרי ההצלחה של העונה הקודמת, בכל זאת הביאו שני מושונים, אריק ומאיר. כמיטב מסורת המושון מאיר מנסה להסביר לנו את ה"חוכמה" מאחורי השיטה שלו: "פיתחתי את אסטרטגיית הבלרינה, אפשר להגיד כאילו, על קצות האצבעות עם העיניים למעלה". בסוף גיא זוכה בחסינות והוא ומאיר מוגנים.

מועצת הוידאו

זוארץ מנסה לדובב את קניבה אבל מדובר בשבט הכי משעמם עלי אדמות, בלה בלה בלה. מאיר "חד ההבחנה" טוען שבארו היו משעממים והשבט הזה נראה לו "יותר סתלבט בעיקרון, כאילו הכול מצחיק וכיפי" עם דגש על הכאילו. בעיקרון מאיר, הפרעת לנו לישון במהלך מועצת השבט הכי משעממת EVER. כולם יורדים על אנסטסיה שלא עושה כלום והיא בוכה ואומרת שזה משהו שהיא לא שמה לב אליו, אולי כי גם זה דרש ממנה לעשות משהו. אז מגיע שלב סרט הפרישה של גל. הוא מספר שהוא בסדר ושמטפלים בו יפה ואז מחפש, ממש ממש בכוח, משהו טוב להגיד על כל אחד מחבריו לשבט, או בקיצור לשקר כל הדרך החוצה מהמשחק. לא שאני מאשים אותו, כבר דיברנו על כך שכל הסרט הזה היה תרגיל עלוב של ההפקה. לאריק הוא קורא איש סודו, לאפרת פיקחית וכריזמטית, לגיא אהוב הבנות ולאנסטסיה חמודה ופקחית למרות שהיא מנסה להסתיר את זה. הצליחה לעבוד עלי. איתי הוא ילד חמוד שלדעת גל יכול לנצל את זה שאוהבים אותו להגיע רחוק רק שזה שגל אמר את זה, מסמן מטרה על גבו. בשבקין מצחיק לדעת גל. והכי חשוב, אל תשכחו להדיח אותי, כי אין לכם ברירה אבל תעשו את זה בשבילי כי אני מקריב את עצמי בלבד שלם ובהנאה (או יותר נכון בגלל שהחוקים של המשחק מחייבים זאת וההפקה הכריחה אותי לספר לכם את הסיפור הזה).

המשפטים של הפרק

• מאיר, אחרי לילה על אי הגלות עם נטע-לי - "איזה לילה, אחושילינג של לילה, לילה של כלבים, כלבים אחול מניוקי". האם הוא מתכוון לנטע לי?. נטע לי בתגובה – "ראיתי שמשהו לא בסדר איתו, אני לא חושבת שהוא בנאדם נורמאלי, יש לו שריטה עמוקה". אני חייב לשאול את נטע לי, הרבצת לו עם השוט, איך לא תישאר שריטה?

• "לא צריך כוח פיזי כדי לנצח במשימות, זה גל לימד אותי מהיום הראשון ואני נשאר באותה ברית "גל" מיתולוגית". אריק, יומיים בלי גל ועוד לא מצא אילן אחר להיתלות בו.

• "אני משקר כמו שמעולם לא שיקרתי ואני אמשיך לשקר כי שקר הופך להיות נכס חיוני המשחק הזה. המשחק של הישרדות זה משחק שכולל שקרים, תככים ומזימות, שלושה דברים שאני מאוד אוהב. אפשר להיות רגועים, סופסוף מצאנו את המושון של העונה.

• "אני רואה את מאיר הדפ"ר ביותר עלי אדמות, מנופף לנו לשלום. אני נחנקתי, רציתי שאלוהים ייקח אותי עכשיו". "גם איבדנו את נטע לי הבלונדינית החביבה עלי וגם קיבלנו את מאיר הדפ"ר". אריק מראה שכמו מושון, גם אצלו אוצר המילים קצת מוגבל. מצד שני דפ"ר ודפ"ר עלי אדמות זה באמת מאוד שונה.

• "וואי וואי על החפירות" – אפרת, רואה את מאיר מגיע לאי שלהם ומסכמת את זה בפשטות גאונית ממש.

• "זה טורף מחדש את כל הקליפ ומבר לזה, לסבול את כל הקידוחים שלו זה יכול להיות בשבקין פי מאה". אריק, ממשיך לקדוח ולקדוח לאפרת על מאיר.

• "מה יותר טוב מזה? כרגע אני דג שמח כן? מה זה שמח? כאילו הכיר איזה שבט דגיגוניות שם בים". מאיר, מנסה את כוחו במטאפורות בדרכו העילגת.
  
  
• "בשבקין הוא סוג של בוב הבנאי, הוא כל הזמן עובד ויש לו תרומה נכבדת בשיפוץ החדש של המחנה" – איתי על תרומתו של בשבקין. מאיר – "לבארו יש מחנה יותר טוב. יש מיטה מוגבהת, פינת אוכל, יש ספסל, יש שולחן, מרפסת לכיוון הים. וילה חמישה חדרים, שלושים כיווני אוויר", מה שאומר שבשבקין אולי מתנחל אבל השיפוץ שלו הוא עבודה ערבית ליד זו של בארו. בשבקין, אותך לנסרין.

בפרק הבא אריק ימצא מילת תואר חדשות למאיר ויקרא לו "ערס מפגר", מאיר ישנה את דעתו על קניבה ויבין כמו כולנו כמה הם דפוקים "זה שבט לחוץ, דחוס ובעוט". בנוסף יהיה קרב פיזי מאוד והבנות של בארו תצרפנה אליהן את נטע-לי ותתאגדנה נגד הבנים. וההפקה, היא כנראה תמשיך לאכזב עם המשחקים שלה.

עד כאן להפעם

סייקו

הישרדות איי הפנינה, פרק 5 - לא מתרומם

לא מתרומם

לא אני לא מדבר על מאיר ההומופוב או על התקף בערות חדש של בשבקין, אני מדבר על העונה החדשה של הישרדות, שלמרות הליהוק של שני גייז מוצהרים (ועוד גי"ז אחד) לא מצליחה להתרומם. האמת היא שזה גם לא ממש מפתיע אותי, אחרי שהתייחסתי בכתבה הקודמת גם לפרומואים של "הישרדות", בהם יוצרים דרמות יש מאין. כולם יודעים שאם יש דרמות ועניין של ממש על האי, אין צורך להמציאן בפרומואים. אז נכון שגל נפצע ופונה מהאי, אבל שאר ההתרחשויות בפרק היו חיוורות ומשעממות. משהו לא דופק שם בינתיים ואלפי פרומואים מלאי פאסון ודרמה לא ישנו את זה. אין בינתיים עם מי להזדהות, אין תהליכים חברתיים מעניינים, אין כמעט אקשן ובטח שאין בידור. בשלבים האלו אני מתחיל להתגעגע להופעות של קפון ומושון מהעונה הראשונה ולא, למרות כל הניסיון להמליכו, מאיר הוא ממש לא המושון הבא, לפחות בינתיים ואת נעליו הגדולות של קפון פשוט אי אפשר למלא. אני לא חושב שהכול אבוד, מדובר בסה"כ בפרק החמישי, אבל ביניים משהו מסריח על האי וזה לא התחתונים של יואב.

ואף על פי כן נוע תנוע

למרות הנאמר לעיל, אני אנסה בכל זאת לאסוף כמה התרחשויות ראויות לציון מהפרק

• בדרך חזרה ממועצת השבט, גל נזכר באירועי הלינץ' בנסרין ואומר "היא מכחישה את זה שהיא במלחמה, היא מכחישה את זה שהיא רוצה להיות יהודייה" ואני שואל, חפרתם במוח כל מועצת השבט והנה עכשיו במשפט אחד הכול ברור, לא חראם? נסרין היא משת"פית, שתולה של החמאס, מנסה להיטמע באוכלוסיה ואז לעשות פיגוע. מה לא? נתן מוסיף את הפרשנות שלו "היא יצרה אווירה טעונה, זה כמו לקפוץ ראש במים רדודים. זה מה שהיא עשתה". עכשיו תגידו לי שזה לא משפט מטאפורי מבית בובליל.

• אריק על אפרת "בניגוד לנסרין אפרת יודעת להכין מטעמים. היא יודעת לשלב בין כמות מדוייקת של אורז וכמות מדוייקת של מים ושזה ייצא טעים". בקיצור הסוד של בישול הצמרת של אפרת נחשף באדיבותו של אריק, היא עושה אורז והוא לא יוצא לה דביק. מדהים.

• במשימת הפרס שכללה איסוף חלקי פאזל כשכולם בעיניים עצומות ואחד מכל שבט מכוון אותם, סופסוף קניבה גילו את הסוד איך הם יכולים לנצח את בארו במשימות, לשקר/לרמות/לתחמן. כשהם מסיימים את המשימה הם מתחילים לצעוק כדי שבארו לא ישמעו את ההכוונה של מירית ומבטיחים את נצחונם. דוגרי, נראה שרק ככה הם יכולים לנצח, אבל לדעתי לפחות שלמען המשחק, כדאי שבפעם הבאה מהלך כזה ייחשב ללא חוקי, זה היה מגעיל לראות.

• הפרס במשימת הפרס הוא שק של אננסים. עידן מתלהב ומספר שהוא מגדל אננסים ושאחרי שידור העונה הראשונה של הישרדות המכירות עלו ב-80 אחוזים. זה כלום לעומת מכירות הטנגה בשוק הכרמל שעלו ב-85 אחוזים ומכירות השתלים במרפאה של דוב קליין שעלו ב-88 אחוזים או ב2500 סמ"ק סיליקון ליום.

• אופיר מוצא את פסל החסינות האישית ואפילו מגדיל לעשות ומבין מיד שאסור לו לספר לאף אחד על זה. זה מחזיר לי את האמונה שיש שם לפחות מתמודד אחד עם יותר מ50 אייקיו. ריספקט

• גל נפצע כשדג נושך אותו ברגל. הרופא ההומו אריק הוא לא חתיך בשום קנה מידה אז מובן שהוא גם לא כשרוני והוא לא מצליח לדעת מה לעשות עם גל ורק מכאיב לו יותר ושולח לו זרמים לברך. הליהוק נכשל, בדיוק בשביל זה מביאים רופאים לאי.

• שבט בארו מנסה להרים את המוראל בלילה ולשיר בציבור. איכשהו במשחק הזה, הילדים הדחויים תמיד לא משתתפים גם בפעילויות הכי שגרתיות. מאיר מקטר "סתם מעאפן כל ההפעלות, שירה בציבור זה משעמם" או בקיצור, אם כבר הביאו ליצנית שתבוא ותפעיל אותי אחד על אחד. מיכל לעומתו אומרת "לאווירה של הצופים אני לעולם לא אצליח להיתפס" או בקיצור, אני יותר טובה מהם, לא לרמה שלי לשיר איתם, אני בטוחה שאם הייתי רוצה לשיר איתם, הייתי מצליחה יותר מהם ועושה את זה הרבה יותר טוב.

• אתגר החסינות היה החלק הכי משעשע בפרק. במסגרת האתגר אחד מכל שבט עלה על גזע עץ שמסתובב סביב צירו וכל אחד ניסה להפיל את השני. למה זה היה משעשע? כי שבט קניבה שוב הפסידו בצורה מוחצת ובעיקר בגלל שכל אחד מהם, לפני שעלה על הגזע, הצהיר כמה הוא טוב ונחוש והולך לנצח ואז עף למיים תוך שתי שניות גג. זה היה משעשע גם כי מיכל אמרה לפני האתגר "זה משימה של שיווי משקל, זה משהו שאני טובה בו כי אני באה מרקע של ריקוד ויוגה" ובדיוק כחשבנו שמדובר בעוד משפט טיפוסי שלה היא קרעה את כל קניבה וניצחה כמעט במו רגליה את כל שבט קניבה וזכתה בחסינות עבור בארו. בדיוק כמו בעונה הראשונה כשהיה ממש כיף לראות את סבאנה מנצחים את ג'יבארו, כבר יש תחושה שכיף לראות את קניבה נופלים על הפנים, בגלל חברי השבט הגועליים שלהם, מי אמר אפרת, גל ועוד.

• אתגר החסינות גם נתן לנו שוב לראות את אוזלת היד של ההפקה בשידור הפרומואים במהלך הפרק וזו לא הפעם הראשונה. אחרי הנצחון של בארו בסיבוב הראשון, יש הפסקת פרסומות ובה משודר פרומו שמראה את מיכל ואנסטסיה מתחרות ואת מיכל נופלת מה שמיד מסגיר לנו שמיכל תנצח (כי תמיד מראים הפוך) אבל מסגיר משהו הרבה יותר מהותי, שכל מי שיתחרה מול מיכל לפני אנסטסיה יפסיד. לצערה של ההפקה הקרב עם אנסטסיה הוא החמישי כך שברור לנו מראש שאיתי, בשבקין, אפרת וגיא הפסידו לה. אגב זה לא שהיה מתח רב שם באתגר, אבל אני חייב לשאול, האם זה יותר מדי לבקש שיקפידו על הפרומואים והטיזרים שהם משדרים במהלך הפרק? האם הם לא יכולים להתאפק קצת? לא חראם?. דוגרי, די מביש, בעיקר אחרי הפארסה עם הפרומואים על ירידת וחזרת התכנית לשידור. 

המשפטים של הפרק

• איגור על מאיר -  "הוא עשה ברדק בשבט, הוא היה כמו העוף המוזר הזה שמצאנו גוזי, הסתובב ולא ידע איפה לקבור את עצמו". גם אני שואל איפה גוזי, בינתיים מסתמן שהוא יותר מעניין ממאיר

• אפרת אחרי שגל נפצע -  "פתאום אתה קולט שזה אשכרה הישרדות ושהבנאדם יכול למות". קודם כל אני מתפלא שלא שילבו את המשפט האובר דרמטי הזה בפרומואים של ערוץ 10, תפור עליהם וחוצמזה זה יפה כמה זמן לוקח להם להבין שהם ב"הישרדות", רוב האנים בעולם היו מבינים את זה איך שהיו מעלים ואתם על המטוס בדרך לאיי הפנינה. אגב הדרמה לא נגמרת באפרת, נטע לי אומר "פחדנו שהבנאדם ייעלם לנו" ואני דווקא לא יכולתי לחכות שהוא ייעלם לי מהמסך. אנסטסיה מוסיפה "זה מרגיש כמו בן משפחה אפשר להגיד, אני מרגישה כמו שזה האבא שלי". ואני לא מצליח להחליט אם היא שיחקה על קלף המשפחה השבורה או שהתקוות שלה למצוא שוגר דדי התנפצו.

• אריק אחרי שגל נפצע - "גל הוא המנטור שלי במשחק, אין לי את הראש שלו, אין לי את האסטרטגיה שלו, אין לי את היכולת הפיקודית שלו..." ואני חייב להתנצל בפניכם מראש ולצאת בקריאה נרגשת לאריק, תמצוץ לו וזהו.

• אריק לפני הקרב האחרון שלו באתגר החסינות מול מיכל, אחרי שהיא כבר ניצחה תשעה מחבריו ברציפות - "הסתכלנו אחד על השנייה, עליתי על בול העץ עם רגליים יציבות לחלוטין וחשבתי גל גל גל, הייתי חייב לנצח אותה בשבילו". מובן שהוא עף תוך שנייה ואת תגובתי, קיראו שוב בסעיף הקודם.

• איתי אחרי הנצחון המוחץ של מיכל על כל שבט קניבה - "כנראה ששנים בריקוד זה יתרון במשחק הזה וגם שיש לך רגליים כאלו ארוכות ויפות" ממרומו של איתי, כולן נראות ארוכות אבל אני שמח שאיתי מבין בדיוק מה יכול להביא את מיכל רחוק במשחק הזה, בפרק הבא הוא בטח ישים לב לחזה של מירית.

• מיכל אחרי הנצחון - "אין ספק שקרעתי להם את הצורה, אני שאקלית לא קטנה והאמת שזה היה די קל". שוב אני חייב לציין שמיכל הולכת ומתפתחת להיות גרסא גבוהה יותר של דנה מזרחי, המלכה.

ובפרק הבא, מאיר ונטע לי שהלכו לאי הגלות מחליפים שבטים מה שמעורר אצלי את התהייה אם מאיר יהיה גם מועמד להדחה כמו שאר חברי קניבה. אפרת שרואה את מאיר מתקרב לשבט שלהם מפגינה הבנה של המשחק ואומרת "וואיי וואיי החפירות". הפרומו מבטיח גם שהם יקבלו את הבשורה שממנה הם פחדו, האם זה אומר שגל לא חוזר?

תעשו לי טובה שם בהפקה, קחו את עצמכם בידיים בכל מה שנוגע לפרומואים. זה הורס אפילו את מעט המתח שיש, זה זלזול באינטילגנציה, זה חוסר מקצועיות ובעיקר, זה כל כך קל לתיקון.

עד כאן להפעם

סייקו

הישרדותו של ערוץ