טקס פרסי אופיר - אוסקר הקולנוע הישראלי, התוצאות

החל מהשנה שונה שמו של האוסקר הישראלי, לטקס פרסי אופיר, על שמו של השחקן הגדול שייקה אופיר ז"ל. בלי קשר לכבוד הגדול והראוי, שהטקס החשוב ייקרא על שמו של השחקן שהיה מזוהה כל כך עם הקולנוע הישראלי בראשית דרכו וריגש המונים בהופעותיו, הגיע הזמן שלטקס הענקת פרסי הקולנוע יהיה שם משלנו, בדומה לטקסים הדומים, במדינות כמו צרפת, בריטניה, ספרד ועוד.

השנה נעשו 23 סרטים עלילתיים ואי אפשר שלא להתרשם מהפריחה המדהימה של הקולנוע הישראלי כמו גם מהאיכות הגבוהה של רבים מהסרטים. חבל רק שהטקס היה ארוך ומרוח וחרג בהרבה מהזמן המוקצב, זה פשוט חוסר מקצועיות וחבל.

כמו שכתב רענן שקד בידיעות (ביקורת נפלאה וקורעת מצחוק, שווה לקרוא): "בטרם אתחיל, אני מבקש לשלוח מכאן את תנחומיי למשפחות הצופים בטקס הזה. ליבנו איתכן בשלוש שעות קשות אלו. אנו נוסיף להילחם בטקסים מפרכים ומעלפים המעמידים את חוסננו הלאומי במבחן. אנו ננצח. בסוף יתנו לטל פרידמן להנחות את הטקס ולתסריטאי חי לכתוב אותו."

השנה התלוותה שערוריה שהחלה אחרי הכרזת המועמדים. כאשר התברר שסרטו הנפלא של אבי נשר, סוף העולם שמאלה, לא זכה למועמדות לפרסים העיקריים של הסרט הטוב, הבמאי, התסריט. למרות המלחתו הכבירה של הסרט בקופות (כ400 אלף צופים עד היום), החליטה האקדמיה להתעלם ממנו, מה שהביא להמון ביקורת בכל העיתונים כאילו האקדמיה מנותקת מהעם. ושלא יווצר לרגע רושם שהסרט הוא עממי ולא אומנותי, הסרט סוף העולם שמאלה, הוא סרט נפלא ומרגש, עם קולנועיות איכותית, צילום נפלא ועיצוב מדהים (שזכה בפרס אופיר). אם זה לא היה כך והוא רק היה מצליח בקופות, לא היה מקום לביקורת. אני מניח שההצלחה בקופות מנחמת את יוצרי הסרט, אך חבל שנוצר פער כזה. אתמול אמרו שכמיליון איש קנו כרטיסים לסרטים ישראליים השנה, תעשו לבד חשבון ש40% מזה, הלכו לסוף העולם שמאלה.

מיני השערוריה בטקס

כנהוג, במהלך הטקס, כל פעם מוצג בהרחבה אחד הסרטים שמועמדים לפרס הסרט הטוב. דובר קוסאשווילי שעלה להציג את אחד הסרטים, התחיל ואמר שהוא הצביע לסרט אחר ואז פעמיים, אמר שהוא עלה להציג את סוף העולם שמאלה, שלא מועמד כאמור. הוא המשיך ואמר שבעצם למה לא, סרט שהביא 400 אלף צופים, הוא המשיך ואמר שהאקדמיה לא מבינה כלום ואח"כ עשה טובה והקריא בחוסר חשק את הפרטים על הסרט שהיה מועמד באמת ואותו הוא עלה להציג, ללכת על המים.

אני רוצה לצאת פה נגד האיש הגס הזה, שכבר טענתי שהשתן עלה לו לראש בסרטו העלוב, מתנה משמיים. הביקורת נגד אי הכללתו של סוף העולם שמאלה במועמדויות לפרסים הגדולים,  קיבלה מספיק רעש בעיתונות. כמו תמיד, דובר השתין על כולם וחילל את כבודו של הטקס. יש דרכים הולמות להעביר ביקורת והוא הפגין חוסר כבוד מופגן לתעשייה שהוא חלק ממנה. הביקורת שלו היא אמנם על האקדמיה לקולנוע, אבל בדרך בה הוא העביר אותה, הוא פגע ביוצרים אחים, שעשו סרט שזכה בכבוד להיות מועמד וגם בצופים שנאלצו לשמוע את החרא שיצא מפיו. זה לא היה הרבה יותר טוב משלוף את איבר מינו על הבמה. בוז !

הזוכים:

הסרט הטוב ביותר: מדורת השבט

הבמאי הטוב ביותר: יוסף סידר - מדורת השבט

השחקן הראשי הטוב ביותר: שולי רנד - האושפיזין

השחקנית הראשית הטובה ביותר: דנה אבגי - אור

שחקן המשנה הטוב ביותר: משה אבגי - מטאליק בלוז

שחקנית המשנה הטובה ביותר: חני פירסטנברג - מדורת השבט

הצילום הטוב ביותר: אסף סודרי - עטאש - צימאון

התסריט הטוב ביותר: יוסף סידר - מדורת השבט

העריכה הטובה ביותר: עינת גלזר-זרחין - מדורת השבט

הסרט התיעודי הטוב ביותר: את שאהבה נפשי / אילאיל אלכסנדר

העיצוב האומנותי הטוב ביותר: יורם שייר - סוף העולם שמאלה

עיצוב התלבושות הטוב ביותר: רונה דורון - סוף העולם שמאלה

המלחין הטוב ביותר: עברי לידר - ללכת על המים

הפסקול הטוב ביותר: איתי אלוהב, גיל תורן, רונן נגל, אילנה גרושקא, ישראל דוד - ללכת על המים, דוד ליס, רונן נגל, ג'ון פרסל, גיל תורן וישראל דוד - שנת אפס

במסגרת הפרסים המיוחדים הוענקו:

פרס הוקרה מיוחד: יורם גולן, לשעבר ראש מרכז הסרט הישראלי

פרס על הישגים מיוחדים: המלחין נחום היימן

פרס על מפעל חיים: אברהם הפנר - שחקן, במאי, תסריטאי ומורה דגול

אני חייב להגיד שאברהם הפנר לימד אותי באוניברסיטה וכמו שאמר דורון צברי לפני הענקת הפרס, מגיע לו קודם וכל בגלל ההמונים שלמדו כל כך הרבה ממנו. אני מסכים איתו, אברהם הפנר הוא מורה מסור, אינטילגנטי ומאוד מצחיק, מורה שכולם זוכרים לטובה. וזה כמובן מעבר לכל העשייה הקולנוית שלו במשך כל השנים. מגיע לו !

ברכות לכל הזוכים.

אני מקווה שגם בשנה הבאה נוכל להתפעל מיבול גדול ומוצלח כזה של סרטים ישראליים.

סייקו

המלצה חמה על סרט - ילדות רעות

קומדיית נעורים בכיכובה של לינדסי לוהאן שהפכה כבר לכוכבת נעורים אחרי שהשתתפה בסרט שישי הפוך. הסרט זכה להצלחה גדולה בבתי הקולנוע בארה"ב ולא מזמן הוא הגיע בDVD עם תרגום לאנגלית.

להלן המלצתי החמה

שם הסרט: ילדות רעות Mean Girls

במאי: מארק ס. ווטרס

שחקנים: לינדסי לוהאן, לייסי שאברט, רייצ'ל מקאדאמס, טינה פיי, אמנדה סייפריד, ליזי קפלן, אנה גסטייר, ג'ונתן בנט, דניאל פרנזס

שנת הפקה: 2004

תקציר הסרט:

קיידי הרון (לינדסי לוהאן), היא בת 15 צעירה ותמימה, ילדה לזוג הורים זואולוגים שגידלו אותה כל החיים בג'ונגלים האפריקאיים לצד חיות הבר, כשבמשך כל השנים היא לומדת בבית. הוריה מקבלים הצעות עבודה ועוברים לעיירה קטנה מחוץ לשיקאגו, ארה"ב. קיידי נאלת לראשונה בחייה ללמוד בתיכון מסודר ולנסות להתחבר עם בני גילה. מהר מאוד מגלב קיידי שישנה היררכיית מעמדות ברורה מאוד בבית הספר כשבראש עומדות "הפלסטיקס", הבנות המקובלות ביותר, מלכות השכבה: רג'ינה ג'ורג' היפהפיה והערמומית (רייצ'ל מק'אדאמס) שעומדת בראשן, גרטשן ווינר העשירה היהירה (לייסי שאברט) וקארן סמית' (אמנדה סייפריד) הבלונדינית המטומטמת כמו נעל. קיידי מתיידדת בהתחלה עם דמיין וג'ניס, זוג אומנותי ומוזר, אבל מהר מאוד מוצאת עצמה מוזמנת בגלל יופיה להצטרף ל"פלסטיקס". חבריה מעודדים אותה לרגל אחרי הבנות המקובלות ולחשוף את פרצופן האמיתי. הסטטוס החברתי של קיידי משתנה במהרה והיא מוצאת עצמה מתמודדת עם קשיים כיצד לשלוט בכוח שבידיה, כיצד לשמור על האמת הפנימית שלה וכיצד לדעת מה נכון ומי הם חבריה האמיתיים.

דבר הפסיכופט:

זוהי כמעט ללא ספק, קומדיית הנעורים הטובה ביותר שיצאה בשנים האחרונות. כמו כל קומדיית נעורים אחרת, הנושא הוא די קיטשי ופשוט, מלחמת מעמדות בתיכון. אך הסרט הזה, להבדיל מרבים לפניו, זכה לתסריט נפלא, שהוא שנון ומתוחכם יותר מקודמיו, משעשע יותר מקודמיו ובעיקר מרושע יותר מקודמיו. הסרט מבוסס על ספרה של רוזלינד ווייסמן, "Queen Bees and Wannabes" ועובד לקולנוע ע"י טינה פיי, שגם משחקת בסרט בתור המורה המגניבה למתמטיקה וגם הייתה הכותבת הראשית של סדרת הטלוויזיה המצליחה "סטרדיי נייט לייב". התסריט הנפלא, הנוקב והשנון הוא כל מה שקומדיה צריכה בשביל להצליח וכמו שאמרתי יוצר קומדיית נעורים, שלמרות שהיא נופלת כמעט לכל התבניות של הסרטים לפניה, היא עדיין תוצר חזק וייחודי בהרבה. התסריט הזה יושב היטב על דמותה של לינדסי לוהאן, שמקרינה על המסך הרבה יותר מרק יופי וחיוך כובשים ומגלמת דמות שמצליחה להקרין חוכמה רבה (בלונדינית חכמה זה מוצר נדיר בקולנוע). היא שבה לשתף פעולה בסרט הזה, עם הבמאי של "שישי הפוך", מארק ס. ווטרס. הסיפור אמנם קיטשי, אבל קורע מצחוק וכרגיל מלא המון מסרים קיטשיים על הצורך בשוויון ואחווה. למרות זאת, זהו סרט מצויין, שהופך את כל מלחמת המעמדות בתיכון לשדה קרב אכזרי, שבני הנעורים יהנו ממנו מאוד ולדעתי גם רוב המבוגרים, במידה ובא להם משהו קליל ומשעשע. לסיכום, קומדיית נעורים נפלאה, שנונה ומצחיקה, שהתסריט המצויין שלה הופך אותה לעוף נדיר בסגנון סרטים זה.

ציון: 8.5 מתוך 10    

אזהרה חמורה מפני סרט - תרגיל לגלדיאטוריות מתחילות

סרט שלקחתי בספריית הDVD בגרסא מתורגמת לעברית, סתם בגלל אהבתי לפארודיות ובגלל שאני חושב שהסרט גלדיאטור הוא קרקע פורייה לפארודיה.

להלן ביקורתי

שם הסרט: תרגיל לגלדיאטוריות מתחילות Gladiatress

במאי: בראיין גרנט

שחקנים: פיונה אלן, סאלי פיליפס

שנת הפקה: 2003

ארץ הפקה: בריטניה

תקציר הסרט:

קומדיה סקסית חצופה בכיכובן של בנות ''הצלף בפוני''. השנה היא 55 לפנה''ס, ולאיי בריטניה פולשים הרומאים. שם הם נתקלים בשבט שמלכתו אישה קשישה ומבולבלת, ואם לשלוש בנות, האחת קשוחה ואלימה שחיה באזור אחר מסיבות שאסור לספר, השנייה, המלכה לעתיד מחפשת לה בעל אך שווא, והשלישית, חסרת מזל ודחויה שמנסה לאבד את בתוליה. כשהמלכה לעתיד נחטפת על ידי הרומאים, יוצאות שתי האחיות בעקבותיה להציל אותה ולהציל את ארצן מפלישה.

דבר הפסיכופט:

מספיק חמור שהסרט הזה נראה כמו סרט פורנו דרגה ז' בלי העירום !, מספיק חמור שבזבזתי עליו מזמני היקר, אני לא הולך לבזבז עליו בביקורת ארוכה, מה גם שאין הרבה יותר מדי מה לומר פה. אצטט מדברי סייקו בעת החזרת הסרט לבלוקבאסטר, "כדאי שתורידו את הסרט הזה מהר מהמדפים שלכם, זה פשוט פאדיחה מול הלקוחות שלכם".

ציון: 0 מתוך 10

המלצה חמה על סרט - מסעות ג'יימס בארץ הקודש

סרט שהיה אחד המועמדים לאוסקר הישראלי בשנה שעברה, אך "האסונות של נינה" גרף את רוב הפרסים. הסרט יצא לפני כחודש בDVD ורציתי להמליץ לכם לראותו, כמו גם לתקן כמה טעויות לגביו.

להלן המלצתי החמה

שם הסרט: מסעות ג'יימס בארץ הקודש James' Journey to Jerusalem

במאי: רענן אלכסנדרוביץ'

שחקנים: סיאבונה מלונגיסי, אריה אליאס, סלים דאו

שנת הפקה: 2003

תקציר הסרט:

בכפר הנידח והקסום אינצ´ונגווה, אי שם בדרומה של יבשת אפריקה, נבחר ג´יימס הצעיר (סיאבונה מלונגיסי) לצאת למסע ארוך בשם הכפר - מסע עלייה לרגל לירושלים שבארץ הקודש. אלא שישראל שג´יימס מגיע אליה, אינה דומה כלל לארץ הקודש התנ"כית שהוא ואנשי כפרו דמיינו כאשר התפללו אליה. בשדה התעופה הוא נחשד כי הגיע לישראל בכדי לעבוד באופן לא חוקי והוא נידון לגירוש מהארץ המובטחת חזרה לכפרו. ג'יימס משוחרר מהכלא ע"י שימי (סלים דאו), מי שמתברר לו אח"כ כקבלן המעסיק עובדים לא חוקיים. ג'יימס מתגלגל בהרפתקאות שונות ומשונות בדרכו לירושלים ובדרך הוא לומד על היחס של החברה הישראלית לעובדים הזרים וגם לומד מה זה להיות ישראלי. הוא גם מפתח יחסים מיוחדים עם אביו של שימי, סאלח (אריה אליאס) שמלמד אותו כמה דברים חשובים על החיים בישראל ועל החיים בכלל.

דבר הפסיכופט:

הטעות הגדולה ביותר לגבי הסרט היא, שמדברים עליו כעל סרט חצי דוקומנטרי, דבר שלדעתי רחוק מאוד מהמציאות. אמנם הסרט בא לבחון שאלה חברתית חשובה לגבי היחס לעובדים הזרים ומן הסתם מבוסס על המציאות בצורה חזקה, אבל הסרט הוא סרט עלילתי לכל דבר ואפילו משעשע מאוד. שיווקו או הדיבורים עליו כעל דוקומנטרי, בטח הרחיקו ממנו את חלק מהצופים, שלא נמשכים לסוג כזה של סרטים. גם במאי הסרט, רענן אלכסנדרוביץ' שזהו סרטו העלילתי הראשון (אחרי שני סרטים דוקומנטריים, מה שאולי יצר את ה"טעות"), התייחס בראיונות לסרט זה כאל משהו שונה לגמרי מהעשייה הדוקומנטרית, בגלל שהוא עוסק בעוד המון נושאים שמעבר לשאלת העובדים הזרים, כמו השפעת הכסף וההתנהגות שלנו כחברה. בגלל זה היה לי חשוב להתחיל מתיקון טעות זו. הסרט בוחר להביא, את סיפורם של העובדים הזרים, שחיים בינינו כבר שנים, כשהם "חסרי פנים וזהות" ודרך סיפורם להעביר ביקורת על היחס של החברה הישראלית לעובדים הזרים. אמנם התופעה הייתה קיימת תמיד, אבל בגלל האבטלה הגואה בשנים האחרונות, הממשלה והמשטרה שמו להם למטרה לגרש את העובדים הזרים והם נמצאים ברדיפה של ממש. הרבה יותר קל להציג אשליה, כאילו הם תופסים את מקומות העבודה של המובטלים, מאשר למצוא פתרונות תעסוקה יצירתיים. הרי ברור לכולנו שלא רבים מהמובטלים יהיו מוכנים לעבוד במקום העובדים הזרים בנקיון בתים, בבניין, בשטיפת כלים או בחקלאות בנגב. כבר היו לא מעט כתבות טלוויזיונית, על היחס המחפיר לעובדים הזרים, על הגירוש האכזרי וזאת למרות שלחלקם נולדו פה ילדים והם רואים עצמם כישראלים לכל דבר. אין אני נכנס לשאלה החוקית, אני רק אומר שהיה מקום למצוא לזה פתרון הומני ונאור יותר. הייחוד הגדול של הסרט לעומת העיסוק האחר בנושא העובדים הזרים, הוא השימוש בסיפור עלילתי והמון הומור. אין עיסוק ישיר ביחס לעובדים הזרים, אך בין השורות, עובר המסר בלי להיות כבד מדי לקליטה. הרי ידוע שהקולנוע הוא כלי התעמולה החזק ביותר שיש. גיבור הסרט ג'יימס, אותו משחק סיאבונה מלונגיסי בצורה מופלאה, גורם לנו להיקשר לדמותו וסוף סוף לראות את הדמות שמאחורי העובד הזר, "חסר הפנים". הביקורת מוקצנת עוד יותר, בגלל שג'יימס בכלל לא בא לעבוד פה, אלא בא למסע קדוש לירושלים בשליחות הכפר שלו, מסע שצריך לראות את הסרט כדי להבין איך הוא ייגמר. דרך סיפורו של ג'יימס, שלומד את המשמעות של להיות ישראלי עם מילים כמו "להרוויח מהצד", "קומבינה" ו"פראייר", אנו מקבלים השקפה מציאותית וכואבת על פני החברה הישראלית והערכים שהיא מקדשת. אנחנו גם זוכים להצצה על ישראל הרביעית, ממלכת העובדים הזרים. על היחס שהם מקבלים ועל המנהגים שלהם כולל הכנסיות והתפילות. הסרט עוסק גם בשוק התרבותי שמקבל החקלאי הצעיר במפגש עם סמלים מובהקים של ציוויליזציה, כמו קניוני קניות ואפילו נוגע בשטחיות בשאלת היחס לזקנים. במקביל לסיפור הרחב, נרקמת לה ידידות מיוחדת במינה, בין ג'יימס ובין סלאח (אריה אליאס הנפלא), ידידות שבהחלט מראה שאפשר אחרת, אך גם סובלת מהבלחות של הגישה הישראלית הטיפוסית ומעליות וירידות. הסרט זכה בשני האוסקרים היחידים ש"האסונות של נינה" לא זכה בהם, אריה אליאס בפרס השחקן הראשי ואהוד בנאי בפרס המלחין. המוזיקה שאהוד בנאי הלחין לסרט, אכן מדהימה ומצליחה להביא ניחוח אחר למרקע. לסיכום, מדובר בדרמה-קומית משעשעת מאוד ומרגשת מאוד, שמצליחה להעביר ביקורת חברתית בצורה מרוככת ולכן גם מאוד אפקטיבית. סרט הומני וחשוב שמזכיר לנו את האדם שמאחורי "הפועל השחור", ומצליח באותה "נשימה" לספק גם בידור.  לא לפספס !

ציון: 8.5 מתוך 10    

המלצה חמה על סרט - אִירֶן עדיין רווקה

קומדיה רומנטית צרפתית, שיצאה רק לפני כחודשיים בDVD מתורגם לעברית.

להלן המלצתי החמה

שם הסרט: אִירֶן עדיין רווקה Irene

במאי: איוואן קלברק

שחקנים: ססיל דה פרנס, ברונו פוזולו, אוליביה סיטרוק, פטריק שאזנה, אגת' דה לבולה

שנת הפקה: 2002

תקציר הסרט:

קומדיה צרפתית ברוח הזמן, על האושר הזוגי בעידן החיים המודרניים. אִירֶן, משפטנית בודדה בת 30, שהוריה מנדנדים לה בלי סוף שתמצא לעצמה מישהו, היא שלומיאלית לא קטנה, המפילה חפצים, נתקלת בהם ובעצם מה לא קורה לה... היא גם מתנהגת עם הגברים מסביבה בגסות. היא מקבלת החלטה, שהגיע הזמן לקחת את עצמה בידיים ולחפש את הנפש התאומה שלה. הסרט עוקב אחרי תהליך החיפושים שלה כשבכל הילולה משתתפות חברותיה הטובות מהעבודה, גבר שהיא מחבבת מהעבודה ושיפוצניק חביב שמתנחל בביתה ועולה לה על העצבים. הסרט היה מועמד לפרס סרט הביכורים הטוב ביותר בטקס הסזאר (הואסקר הצרפתי) לשנת 2003 והוא מעין "ברידג'ט ג'ונס" בסגנון צרפתי.

דבר הפסיכופט:

מבחינת הסיפור, הסרט אכן מזכיר את סיפורה של ברידג'ט ג'ונס, בעובדה שמדובר באישה רווקה שעברה את גיל 30 וכל הסביבה לוחצת עליה למצוא בן זוג ולהתחתן. מעבר לזה אין יותר מדי קווי דמיון, משום שהסרט הוא צרפתי ושונה מאוד בסגנונו ובסוג ההומור שלו. בעוד ברידג'ט ג'ונס התמודדה עם בעיות משקל, אירן מתמודדת עם האופי התוקפני שלה כלפי הסביבה ובעיקר כלפי גברים ועם השלומיאליות וחוסר המזל שלה. מה שיפה בסרט, שהוא לא מציג לנו דמות זוהרת, אלא בחורה שמצד אחד התרגלה להיות לבד (ואפילו אוהבת את זה) ומצד שני היא קשה מאוד. לסרטים יש נטייה להעמיד במרכזם דמויות נפלאות ונחשקות והסרט הזה הוא בהחלט שינוי מרענן בתחום הזה. בנוסף, הסרט אינו מציג את אירן כמישהי לחוצה או מיואשת שאינה מסתדרת בלי גבר וחיפושי הבן זוג אמנם נעשים בגלל לחץ הסביבה, אך לא מתוך ייאוש. ברור שרוב המצבים הקומיים, נוצרים מהעובדה שאירן מנסה בכוח למצוא גבר. הסרט מאוד רומנטי ואופטימי ומתברך גם בעיסוק מאוד מודרני באהבה כולל אופציית ההכרות באינטרנט. ססיל דה פרנס, יפהפיה בעלת מראה נערי, בונה דמות שכמו הסיפור, תתאהבו בה ותירתעו ממנה כאחד ובכלל עושה עבודה מצויינת וסוחפת את הצופים אחריה. גם דמויות המשנה מעניינות ולכל אחת מהן נבנתה דמות מאוד מיוחדת בפני עצמה (השיפוצניק החביב, החבר חולה המין, החברה הפמיניסטית ועוד). לסיכום, לא סתם אומרים שצרפתית היא שפת האהבה, הסרט הזה מצחיק, מלא אופטימיות, שנון ופשוט מחמם את הלב. אחת הקומדיות הרומנטיות הטובות ביותר שראיתי לאחרונה. מומלץ בחום.

ציון: 8.5 מתוך 10    

הסרטים הטובים ביותר בDVD, המלצות ליום-הכיפורים

הצהרה בדבר סובלנות:

ברור לי שלא כולם רואים סרטים ביום הכיפורים ושזה לא מה שמקובל על פי ההלכה. אני מקווה שברור גם לאלו שצמים ושומרים, שיש קבוצה גדולה שאינה נוסעת לשום מקום מתוך כבוד, אך בתוך ביתה עסוקה בצפייה מסיבית בסרטים. אל הקבוצה הזו אני מכוון הפעם את דברי והאחרים יכולים להשתמש בהמלצה זו לימים שאחרי החג. איש איש ואמונתו הוא.

לכבוד מרתון הסרטים הפרטי שיתקיים בביתם של חלק מאיתנו, החלטתי להביא המלצה, על הסרטים הטובים ביותר שיצאו להשכרה בשלושת החודשים האחרונים. על מנת להתאים את המלצותי לטעמים השונים שלכם, אחלק את ההמלצה לפי ז'אנרים. כמו כן במקרים מסויימים אביא המלצה מיוחדת, על סרט ישן יותר שיש סיכוי שטרם ראיתם וברצוני להמליץ לתת לו בכל זאת הזדמנות ולראותו. כמו כן בסוגריים תוכלו לראות האם מדובר בגרסא מתורגמת לעברית (אזור 2) או לא מתורגמת שכוללת רק תרגום לאנגלית (אזור 1).

הסרטים המומלצים ביותר:

קומדיה:

• נראה אותך אוהב (מתורגם) - סופי וז'וליין משחקים לאורך שנים רבות, במשחק מטורף בו הם מאתגרים האחד את השניה לעשות דברים מטורפים: "נראה אותך את עושה את זה...". כל זה כדי לא להודות באהבתם, לא להגיד "נראה אותך אוהב". קומדיה רומנטית צרפתית, מטורפת ומשעשעת, שמזכירה מאוד בסגנונה את הסרט הצרפתי והנפלא, "אמלי". מדהים, לא לפספס.

• קוני וקרלה (לא מתורגם) - קומדיה משעשעת ומבדרת על שתי נשים שנמלטות מהמאפיה ומתחזות לשני גברים המופיעים כמלכות דראג. מופעי הדראג שלהן זוכים להצלחה והן מכירות חברים חדשים ונאלצות להתמודד עם עולם שלם של זהויות מיניות מבולבלות. הן גם מסתבכות בעקבות זה ברומנים בלתי אפשריים. סרט שעושה כיף.

• 50 דייטים ראשונים (מתורגם) - קומדיה רומנטית בכיכובם של אדם סנדלר ודרו בארימור. וטרינר ימי, העובד בהוואי ומתעסק עם התיירות שעוברות באיים, מתאהב בבחורה שאין לה זכרון קצר ועליו לגרום לה להתאהב בו מחדש כל יום. כיצד מטפחים רומן עם מישהי שאינה זוכרת מי אתה כל פעם מחדש ? ללא ספק זה דורש המון המצאות ואילתור ומוביל לסיטואציות מצחיקות מאוד. סרט שהוא שילוב מנצח בין הקומדיה הרומנטית וההומור האדם סנדלרי, שילוב משעשע וסוחף ששווה לבדוק.

• יורוטוריפ (מתורגם) - קומדיית נעורים מלאה בעיסוק בסקס. קבוצה של חברים מטיילת לרוחבה של אירופה כשאחד מהם מנסה להגיע לאהובתו בברלין. הם מסתבכים בהמון הרפתקאות פרועות ומצחיקות. קומדייה גסה ומשובחת.

• נקמת הפטיש העברי (מתורגם) - "הפטיש העברי" הוא הגיבור שלנו, חתיך אורתודוכסי בלבוש אופנתי, שיוצא להציל את חג החנוכה ממזימה מרושעת לבטלו. פארודיה נפלאה, מלאת הומור עצמי ומסרים נגד האנטישמיות, שמזכירה את סרטיו של מל ברוקס. גם אנחנו צריכים גיבור-על משלנו, מומלץ בחום.

• איזו מן שכנה (לא מתורגם) - סרט נעורים בכיכובה של אלישה קאת'ברט שהתפרסמה מאוד בתור קים בתו של ג'ק באואר בסדרה המצליחה "24". בחור מרובע ושאפתן שמעולם לא חי באמת, עד שהוא מתאהב בשכנתו החדשה, היפיפייה והתמימה לכאורה, דניאל (אלישה קאת'ברט). כשהוא מגלה ששכנתו "התמימה" דניאל היא כוכבת פורנו, הוא מתחיל לאבד שליטה על חייו המאורגנים. סרט נעורים העוסק בסקס ומצליח לשעשע. סרט קיץ חביב ומומלץ.

• זיכרון של דג זהב (מתורגם) - כבר לא חדש, אבל סביר שחלקכם הגדול טרם ראה. סרט הממקם קבוצת צעירים בדאבלין ויוצר תסבוכות אהבה קומיות בין כולם, בלי הבדל גיל או מין. קומדיה רומנטית מתוחכמת ושנונה, מלווה במוזיקה מעולה. סרט מקורי וצעיר שעוסק באהבה מודרנית ומחמם את הלב.

דרמה:

• שמש נצחית בראש צלול (לא מתורגם) - חוויתם פרידה כואבת ונותנים לכם אפשרות למחוק מהמוח את כל הזכרונות מבן הזוג, מה תעשו? סרט זה בודק בצורה מקורית את נושא הזוגיות והאהבה דרך תפקידם של הזכרונות. ג'ים קארי, מפתיע אפילו את הסולדים ממנו, בתצוגת משחק מדהימה, בסרט שמחמם את הלב בצורה מקורית, מרתקת ומסוגננת מאוד.

• קולד מאונטן (מתורגם) - אפוס רחב יריעה על תקופת מלחמת האזרחים בארה"ב. פועל בנין בשם אינמן נאלץ להתגייס ומשאיר את אהובתו מאחור. זו עוברת תלאות רבות ונאבקת על הישרדותה מבלי שהיא יודעת אם הוא שרד. הוא עובר מסע ארוך בין נופים עוצרי נשימה במטרה לחזור לאהובתו. התוצאה היא סרט מסע עם נופים ממכרים, עוצרי נשימה ודרמה נוגעת ללב.

• אנשי התחנה (לא מתורגם) - פינבר הוא גמד שסובל מהקנטות ע"י כל הסובבים אותו. הוא בוחר לברוח לחיים של התבודדות ועיסוק אובססיבי ברכבות. כשהוא עובר לגור בתחנת רכבת בעיירה מבודדת, שכניו נכנסים לחייו והוא לומד את כוחה של ידידות. סרט נפלא על אנשים פשוטים, על קבלת האחר ועל ידידות. סרט חובה לכולם, סרט, שייגע בכל נימי נפשותיכם, מקורי,ייחודי ומרגש. לא לפספס.

• החולמים (מתורגם) - סרטו של ברנרדו ברטלוצ'י על תקופת מהפכת הסטודנטים בצרפת 1968. זוג אחים תאומים (אח ואחות) מתיידדים עם סטודנט אמריקאי צעיר דרך אהבתם המשותפת לקולנוע ומזמינים אותו לגור איתם. כלום לא מכין אותו לקשר הפרוורטי בין שני התאומים ולעיסוק המסיבי באהבתם לקולנוע המלווה במסע מיני שטוף זימה. סרט שעל פניו נראה כמו חגיגה ארוטית ופרוורטית, אך הוא בעצם סרט על חופש (לא רק מיני) ועל אהבת קולנוע.ברקע אנו עדים למאורעות אמיתיים מתקופה חשובה היסטורית. סרט מיוחד במינו, חוויה משכרת חושים שלא תשכחו לאורך זמן.

• ג'ולי עד קצה העולם (מתורגם) - כבר לא חדש, אבל סביר שחלקכם הגדול טרם ראה. דרמה מרגשת על אשה אשר נאלצת להתמודד עם שתי מכות קשות במיוחד, כאשר בעלה בוגד בה ומיד לאחר מכן מתגלה סרטן אצל בנם הצעיר. סיפור מדהים על אם שמוכנה ללכת, בדיוק כפי שאומר שמו של הסרט, עד סוף העולם בשביל בנה. אחד הסרטים המרגשים ביותר שראיתי, לא לפספס.

• בית של חול וערפל  (מתורגם) - כבר לא מאוד חדש, אבל שווה צפייה למי שטרם ראה. דרמה-טראגית נפלאה, על מאבק של שני אנשים שונים בתכליתם על נחלה אחת. גולה איראני שהיה איש המעמד הגבוה ובחורה מובטלת ואלכוהוליסטית נאבקים ביניהם בסרט זה על אנשים מיואשים, על המהגרים ועל ההתנגשות עם ערכי המערב. משחק נפלא של השחקנים הראשיים. סרט נפלא ומרתק.

מתח ופעולה:

נשאר רק לאחל לחלקכם צום קל ולמי שישתמש בהמלצות, מקווה שתמצאו את הסרטים על המדף, למרות הביקוש הרב ובעיקר שתהנו ממה שבחרתם לקחת.

סייקו