סרט חדש שמגיע היום לבתי הקולנוע ברחבי הארץ
להלן המלצתי
שם הסרט: טרומן קפוטה Capote
במאי: בנט מילר
שחקנים: פיליפ סימור הופמן, קתרין קינר, כריס קופר, קליפטון קולינס ג'וניור, ברוס גרינווד, בוב באלבון, איימי ריאן
שנת הפקה: 2005
תקציר הסרט:
הסרט מספר את סיפורו של הסופר המפורסם טרומן קפוטה (פיליפ סימור הופמן), כותב הספר "ארוחת בוקר בטיפאני" ובעיקר אחרי האופן בו הוא כתב את ספרו "בדם קר", ספר ששינה את עולם הכתיבה. קפוטה שעבד כעיתונאי, במקביל לכתיבת ספריו, ראה יום אחד ידיעה די קטנה בעיתון על רציחתה של משפחה שלמה בהולקומב, קנזאס. משהו בסיפור תפס את עינו של קפוטה והוא ביקש להכין כתבה רחבה יותר על המקרה. הוא נוסע לקנזאס יחד עם חברתו הטובה, הארפר לי (קתרין קינר), אשר חודשים מעטים אחר כך זכתה בפרס הפוליצר על ספרה "מות הזמיר". כשהוא מגיע למקום, הוא מתוודע לשני הרוצחים והם מרתקים אותו עד כדי כך שהוא מחליט להפוך את הסיפור לספר. קפוטה רצה לשלב את הכתיבה התיעודית, העיתונאית בתוך הנובלה הספרותית, סוג של רומן תיעודי. הוא גם היה פורץ דרך בתחום זה. הסרט עוקב אחרי תהליך המשפט של שני הרוצחים ואחרי השפעתו על העיירה הקטנה והשלווה ובעיקר אחרי תהליך התחקיר ואחרי כתיבת ספרו המפורסם של קפוטה.
דבר הפסיכופט:
הספר של טרומן קפוטה (ששמו בכלל מבוטא קפוטי), "בדם קר" היווה פריצת דרך ספרותית וזכה להצלחה כבירה. הוא התפרסם בשנת 1966 בעוד מקרה הרצח אירע ב1959. קפוטה עבד על התחקיר לספר ועל כתיבתו במשך יותר מ6 שנים והסרט מצליח להראות את תהליך היצירה בצורה מאוד אמיתית, כולל כל הייסורים שעוברים על אומן בעת היצירה. בשנת 1967, שנה לאחר יציאתו של הספר, נעשה על פיו סרט קולנוע ראשון, שצולם בשחור לבן ובויים על ידי ריצ'ארד ברוקס. בהמשך זכה הסיפור להפקת גרסא טלוויזיונית והשנה הוא זכה לעיבוד מחודש לקולנוע.
הדעה שלי על סרט זה מתחלקת לשני תחומים. בראש ובראשונה לא ניתן, להתעלם מדמותו הצבעונית כל כך של קפוטה. קפוטה היה הומוסקסואל מוצהר, גאון, אגוצנטרי ושחצן עם יכולות דיבור סוחפות והיה לו דיבור ייחודי עם חיתוך מוזר וקול ילדותי. קפוטה הפך למסמר האירוע בכל מקום בו הוא הלך ואהב לדבר בעיקר על עצמו ועל הכתיבה שלו. פיליפ סימור הופמן, שהוא השחקן האהוב עלי ומוכר בעיקר מתפקידיו בסרטים "אושר" ו"לילות בוגי", מגלם את דמותו בצורה מדהימה ממש. הופמן כבר זכה בפרס גלובוס הזהב על תפקידו וספק אם מישהו יצליח לקחת ממנו את האוסקר. הדמות של קפוטה היא מרתקת וגם האופן בו הוא נכנס בצורה אקטיבית לחקירת הרצח, ההתקרבות האישית שלו לרוצחים וכל הצורה בה הוא התכונן לכתיבת הספר שלו שנמשכה על פני שנים רבות. בכל הנוגע לתחום זה הסרט מרתק בדיוק כמו דמותו של קפוטה.
התחום השני בו עוסק הסרט, עוקב אחרי תהליך כתיבת הספר "בדם קר" ואחרי הסגנון החדש, אותו רצה קפוטה, להכניס לעולם הספרות. הסרט גורם לנו לשאול את עצמנו לשאלות רבות, לגבי שילוב המאפיינים התיעודיים בכתיבת רומנים ספרותיים. במהלך הסרט, אנחנו רואים כי קפוטה עשה תחקיר מאוד מקיף ופעיל וניצל את אופיו הסוחף, על מנת להכנס לתוך חיי התושבים באזור, ולחייהם של זוג הרוצחים, על מנת לגלות מקרוב, כיצד השפיע עליהם הרצח. ההתערבות המאוד פעילה של קפוטה, בחיי התושבים ובחקירה עצמה, לא יכול שלא להעלות שאלות עד כמה תיעודית באמת הייתה הכתיבה שלו. מה הגבול בין הפיקציה לאמת ומה תפקיד הסופר בשילוב זה. הכתיבה של הספר ארכה שנים רבות ולדעתי גם את זה הסרט מייצג נאמנה, אולי בצורה הדוקה מדי. גם הסרט עצמו קצת מושך את הטיפול בכל השאלות שקשורות לכתיבה, ובחלק הזה הסרט הופך לטיפה מעייף. חבל שלא קיצרו אותו וחידדו את ההתרחשויות.
בסיכומו של דבר, לדעתי, הסרט הזה לא יתאים לכל אחד, בעיקר בגלל הקצב האיטי מדי שלו ואורכו המעיק לפרקים. אבל מצד שני, הדמות של קפוטה באמת מרתקת וייחודית ואת תצוגת המשחק של פיליפ סימור הופמן אסור לפספס. מעבר לכך, מדובר בסרט שמעלה שאלות מעניינות וחשובות, על הסגנון אותו הביא קפוטה לעולם הספרות ונראה שחובבי הספרים ימצאו בכך הרבה עניין. בשורה התחתונה מדובר בסרט מקורי שלא רואים כל יום ושמצליח לעורר את המחשבה. הוא בהחלט מומלץ לצפייה.
ציון: 7.5 מתוך 10