לא דברתי איתו מעל שלוש שנים,בערב החג התקשרתי להגיד חג שמח. מצחיק, הוא מייד זיהה את הקול ובקול שלו שמעו כמה הוא מתרגש. הוא התחיל לגמגם ואמר שהוא בשוק כי לפני חודש הוא ניסה להתקשר אלי לנייד, אבל לא עניתי הוא אמר את המספר ישר.

ספרתי לו שאני גרה בניו יורק עכשיו והוא סיפר לי שהוא חזר אליה אחרי פרידה של שנה והם עשו עוד ילד אבל לא טוב לו שם, הוא שם בשביל הילדים, עניתי שכל אחד בוחר את הדרך שלו. הוא שאל על החיים שלי עניתי לו שטוב לי, באמת טוב לי, יש לי אהבה מחבקת ובטוחה ואני מרגישה איתו בבית.

הוא נתן לי את המייל שלו כדי שיוכל לספר לי מה קורה איתו, שאלתי אם זה במקום, הוא אמר שכן ושהוא רוצה שנשמור על קשר.

 אני פותחת את הלב ובודקת בפנים אם נשארו שם רגשות ולא מוצאת רגשות אהבה, אני כן מוצאת רגשות של סימפטיה ורצון להיות בקשר כי הוא אדם מאוד מאוד חכם, עם הרבה ניסיון חיים (הוא יותר מבוגר ממני בכמה וכמה שנים) והמון ניסיון עיסקי (הוא עומד כיום בראש אחד הקבוצות הגדולות בארץ) והלב שלו הוא לב מבולבל אבל טוב. אני רוצה לדעת מה קורה איתו, אולי זו גם סקרנות, לדעת מה קרה אחרי שהלכתי.

בכלל אני אוהבת להשאר בקשר עם אקסים שלי, לפעמים לא מרשים להם, אבל זה כבר פוסט אחר.

אני מאוד רוצה את הפדינגטון והמגפיים של קלואי אבל יש רשימת המתנה של 3 חודשים לשניהם, אני מחכה, בעסה להיות חסה.