ספרו של קוונטין ריינולדס "בית המשפט" מספר את סיפורו של הפרקליט ולימים השופט, סמואל לייבוביץ.

" אני שומע רבים צועקים, "הענישו את האשמים", אך רק בודדים מזדעקים כדי לטהר את שמם של החפים מפשע". (סמואל ס. לייבוביץ נאום הסיכום, המדינה נגד סקאטלארו)

לייבוביץ גדל בשכונות העוני של ברוקלין ופילס את דרכו, בכוחות עצמו, ללא קשרים, לצמרת המערכת הפלילית של ארה"ב בשנות הארבעים. לייבוביץ שימש כסנגור נערץ וכגדול השופטים הפליליים האמריקאים בכל הדורות, אומרים עליו שאת המשפטים בהם הפסיד אפשר לספור על יד אחת. הספר עוקב אחר תיקים אותם לקח תחת חסותו ומכל מקרה ומקרה, מכל סיפור חיים אנו למדים את הפילוסופיה אותה צרב לייבוביץ בספרי ההסיטוריה של החוק הפלילי, הפילוסופיה של זכויות הנאשם.

כאשר מתרחש רצח או מעשה ברוטלי אחר אנו שמחים שהמשטרה מוצאת אדם ומצביעה עליו כאשם זה נוח לחברה שיש נאשם ושהוא מאחורי סורג ובריח וסוף לפרשה ואין יותר פחד ברחובות, אך האם זה האדם שביצע את המעשה האיום? מאחורי הקלעים מתרחש הסיפור האמיתי. הודאות תחת לחץ, אלימות של המשטרה שמובילה אנשים חפים מפשע להודות בדברים שלא עשו, תאונות, מחלות נפש. הציבור רוצה לקבל פיתרון מהיר, הסנגור מחפש מה גרם לאדם מהישוב, אדם כמוני וכמוך לפעול בצורה כה קיצונית.

לייבוביץ לומד את מח האדם, בודק את גבולות הזיכרון האנושי, שואל מדוע עד מסויים מגיע להעיד ומה יוצא לו מזה, מה מידת אמינותן של ראיות נסיבתיות והשאלות הגדולות מכולן האם האדם עשה את זה? והאם היה מודע למעשיו?

"משפט פלילי הוא כמו קרחון, רק חמישית ממנו בולטת על פני השטח"המשפט הפלילי הוא סקסי, יש בו הרבה אקשן והרבה עבודת בלשות, אם אתה סנגור שחיי את העבודה. הספר חושף את שיטות עבודתו של לייבוביץ, לדוגמא, הוא תמיד מכין את התיק שלו כסנגור ותיק של טיעוני המדינה בכדי לא להיות מופתע. לייבוביץ לומד כל מושבע ומושבע לפני שהוא מראיין אותו וקובע אם לקבל אותו כחלק מהמושבעים במשפט.

אחד מחבריי הטובים ביותר הוא סנגור צעיר ומאוד מצליח. אף פעם לא הבנתי מה הבחור העדין הזה מחפש עם פושעים ואנסים ולמה הם כל כך אוהבים אותו. כל פעם שהוא זוכה בתיק אני לא יודעת אם לברך אותו על ההצלחה או להבהל משחרור אדם שלא הצליחו להוכיח מעל לכל ספק סביר שהוא אשם. הספר הזה נתן לי עוד נקודת מבט על החיים כסנגור פלילי. הבנתי את המאבק היומיומי לחקר האמת, הניסיון העיקש לדרוש מחבר המושבעים, מהעיתונות ומהשופט לשמוע את קולו של האדם הבודד במערכה מול חברה שלמה שמחכה להסיר ממנה את כאב הראש ולחזור לרבוץ מול הטלויזיה ולשקוע בשיגרה.

הספר נכתב ע"י קוונטין ריינולדס, עיתונאי אמריקאי ומשפטן שעקב אחרי הקריירה של לייבוביץ והיה נוכח במשפטיו במשך שנים רבות. הספר תורגם מאנגלית ואת דברי הפתיחה כתב פרופ' זאב סגל.

ספר מרתק שנותן הצצה לחיים שמאחורי הקלעים של עולם הפשע והמשפט. אל תחשבו שאצלנו זה שונה.