אחת הבעיות במקצוע הזה, דוגמנות, זה גביית הכספים. כשעובדים דרך הסוכנות היא גובה את הכסף ומנקה אחוזים. הבעיה היא שמה שנשאר לדוגמן ביד זה סכום נמוך יחסית במיוחד אם העבודה הגיעה דרך משהו שפנה לסוכנות בארץ והיא הפנתה את העבודה לסוכנות בחו"ל, מפני שאז הסוכנות בארץ לוקחת את האחוזים שלה והסוכנות בחו"ל לוקחת את האחוזים שלה, ולדוגמנית נשאר כסף למסטיק בזוקה וגם אז הכסף מגיע כעבור 60-90 יום.

לכן, כשפונים אל הדוגמנית ישירות וללא תיווך זה תמיד מבורך. הבעיה עם צורת ההתקשרות הזו היא גביית הכסף. מסתבר שגם כאן זה אותו הדבר כמו בארץ. התירוצים העלובים של "גם לי עוד לא שילמו", "אני אתקשר אליך", "אני תקוע קצת עם כסף" ודומיהם, מוציאים ממני את הצד הקרימינלי. מעניין לי את התחת הקטן שלי שלא שילמו לך, אני את העבודה שלי עשיתי.

בארץ כל הדוגמניות עובדות עם מארגני תצוגות מסויימים שידועים במוסר תשלומים נמוך. מספר דוגמניות על מקומיות הגיעו איתן לבית המשפט ועדיין ממשיכות לעבוד איתם.

אני סיימתי את חלקי בתצוגות הקניונים וועדי העובדים. עם כל הכבוד לגלית גוטמן, ושאר מלכות היופי אני חושבת שבגיל מסויים ובמעמד מסויים יש לפנות את הבמה למתחילות, גם להן מגיעה עבודה.

בקיצור, עשיתי כאן צילומים למקום די רציני, הקמפיין פורסם ועכשיו לא משלמים לי החארות.

אין לי כח להתעסק עם זה, אני רותחת. שוב להתחיל עם עו"ד ותביעות, בעסה. טוב, אני הולכת לקבוע איתם פגישה.

חארות.

דרך אגב, הפוסט הקודם, תשובות לשאלון השבועי, פורסם בטעות בתחתית העמוד הזה, למי שזה מעניין אותו.