דוגמנית

לילה לא שקט

ינואר 2015. לילה. ישראל.

הי לכם,

לא יכולה לישון. כבר כמה זמן מדגדגות לי האצבעות לכתוב לכם. כל פעם צץ נושא חדש ונעלם לתהומות היומיום.

עכשיו לא יכולתי להרדם אז באתי. אתם עוד כאן ?

העיניים שלי רואות, אחרי שני ניתוחים (אחד ממש, ממש כואב) אני רואה. לא מושלם, לפעמים מעצבן, צריכה משקפיים לקרוב כמו הסבתות, אבל רואה.

מה קורה איתי בימים אלה ? די הרבה. אני טסה הרבה, עכשיו חזרתי ממילאנו ותכף אני שוב בניו יורק. ניסיון חסר סיכוי לשלב בין קריירה למשפחה, בין מיצוי פוטנציאל לרגשות אשם של אם. חיפוש עצמי תמידי שמשום מה מרגיש שחלה בו התבגרות מסויימת.

אני מביטה במראה ומרגישה הרבה יותר סלחנית. סלחנית לגוף שלאחר לידה, לצלקת הקיסרית, לקמט שמבצבץ פה ושם ולעיניים העייפות מלילות בהם אני מחזירה אותם למיטה והם חוזרים לדרוש את חום גופי.

כרגיל אני מחפשת את האישה שאני רוצה להיות. יש כאלה שכותבים על זה ספר.

אני מביטה בעצמי, מביטה בישראליות, באמריקאיות בצרפתיות וגם באיטלקיות הצצתי. מי אני רוצה להיות ? מה אני רוצה להקרין ?

עשיתי רשימה ולא הייתי מרוצה מהסדר שלה, הזזתי את הסעיפים. מה קובע, מילים שמגיעות באופן ספונטני או איך שאני חושבת שצריך להיות?

רוצה גם וגם, גם להיות אמא טובה, כזאת שתמיד שם ומספרים לה את כל הסודות, גם את המביישים (היתה לי אמא כזאת) וגם אשת קריירה אלגנטית אך קולית, מרשימה וחכמה, אשת אשכולות שמעודכנת בהכל ונעימה לשיחה.

אני לא כל כך נעימה לשיחה, אני קצרה, חסרת סבלנות, קוטעת, עצבנית ומלאת קפאין, אחרת קשה לי להשאר ערה או מרוכזת. גם זה ברשימה.

מצד שני, נראה שאנשים מאמינים בי לאחרונה ומפקידים בידי פרוייקטים חשובים. זה מרגיש כמו שנה חשובה, שנה של שינוי (טפו).

מבולבל ? גם אנחנו.

ובתוך כל זה אני שואלת את עצמי איך קרה שבגילי במופלג נגמלתי מפוליטיקה ? איך זה יכול להיות שלא אכפת לי והכל נראה מגעיל, מיותר וחסר סיכוי.

אני ??? אני שמרבית חיי היו מוקדשים למסעות שיכנוע והסברים ?

כל כך מוזר. זה אני או הם ? לא ברור.

איך זה מרגיש לכם ?

נכתב על ידי: דוגמנית
28/1/2015 00:34
19 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות (TrackBack) לכאן לינק ישיר לקטע
תגובה אחרונה של דוגמנית ב-20/9/2015 10:54