הישרדות, פרק 25 - הטמטום הזה כואב !

כבר בפרק הקודם דיברתי על כך שנראה כאילו אותו פרק מוקרן לנו בלופ ושכל הדרמות לגבי הבגידות נראות כמו פיקציה שהוסיפו לנו בעריכה. מה לעשות שלתלות תקוות במושון הדביל וביעל התמימה לא משאיר הרבה סיכוי. אז בפעם הקודמת הקורבן הייתה ליה והפעם נאלצנו להיפרד בצער רב וביגון קודר מהמלך הבלתי מעורר של המשחק, מגן החלשות (שחר וקוריצה), האח התאום של מרקו (אמא חכי לי), עידן קפון. בשורה התחתונה, אי אפשר להתעלם מכך שמושון נשאר מושון ושגם יעל הוכיחה איכויות מחשבתיות שלא היו מביישות אותו, למרות שהפתרון הוגש לה על מגש של כסף ע"י אותו קפון ממש במועצת השבט. אני מצטער יעל, זו כבר לא תמימות זו כבר טיפשות לשמה ודוגרי, רמת הטיפשות שאליה נחשפנו בפרק זה, היא כבר ברמות שזה חייב לכאוב למושון ויעל, אז שיסבלו כמו שאנחנו סובלים לראות את המוצר הממוחזר הזה. נעמה אמרה את זה טוב ממני כאשר ניסתה לשכנע את יעל להישאר בברית ג'יבארו, "לא משנה מה, החמישייה האחרונה זה אנחנו, גם אם זה לא הכי חכם". דוגרי, היא פנתה לטמטום וזה עבד.

ונעבור לסקירה של המאורעות המשמעותיים בפרק, אם כי כאמור, כאשר המשחק מתנהל ברמה כזו של טמטום, רובם פיקציה...

משימת החסינות 

השורדים צריכים לבנות מדורה גדולה מתחת לחבל, לשחות לים עם לפיד באוויר, להדליק את המדורה ומי שהחבל שלו יקרע ראשון יזכה בחסינות.

מושון שהראה לנו כבר את כישורי המתמטיקה שלו, את כישורי הקליעה למטרה ואת הכישורים האתלטיים, החליט להראות לנו שיש לו מוח מדעי השולט ברזי הטבע ולאחר שהשלים ראשון את בניית המדורה (האם יכול להיות ששוב הוא היה בדרך לניצחון?) קופץ ראש עם הלפיד לתוך המים ומתפלא שהוא לא נדלק לו. אגב כשמושון נשאל מה הוא חשב לעצמו מתברר שקפיצת הראש קרתה "בלי ששמתי לב" ושהוא בסה"כ "לא העריך נכון את גובה המים" מה שלא הפריע להפקה להראות לנו שוב את המשפט הקבוע של משה "עד שאני קרוב לחסינות" אבל אם כבר כל הפרק בלופ, אז מה רע?

ומי ניצח אתם שואלים? למרות שהחבל של יעל עלה בלהבות ראשון מסתבר שגם את הרוחות באי (או את עובי החבל?) ההפקה הינדסה ושוב דן זוכה בחסינות, שוב אם כבר אנחנו מקרינים הכל בלופ, אז למה לא? כבר חשבתי לחזור על המשפט הקבוע של חכם על חלשים אבל דן הסביר את זה לא פחות טוב ואמר: "אני מרגיש פה כמו בבית אבות, יש שיעורי התעמלות ואני רץ הכי מהר וקופץ הכי גבוה. תכלס, כולם פה עגלות!". לא שדן נותן לזה להפריע לו בדרכו ולחגוג כאילו הוא מנצח כל פעם את מושון שוורצנגר ואת מרינה "קרל" לואיס.

לאחר המשימה יעל מדברת עם מושון ושואלת אותו "מה נראה לך יהיה הסוף המר?" יעל גם אומרת "אני אחת המועמדות העיקריות ללכת ראשונה מהחמישייה" מה שמראה שהם יודעים בדיוק מה הולך לקרות אבל כנראה במוחות המבריקים של השניים האלו המרחק בין לדעת לבין  להבין הוא חצי שנה. אחרי המשחק הם כבר יבינו.

דן לעומתם לא בטוח עד כמה הם טיפשים ואומר לנעמה ומרינה שהם בקלות יכולים להתהפך עליהם ואז "בום בום בום אנחנו עפים אחד אחרי השני" או בקיצור את הראשון מושון ידקור, בשני הוא יירה ועל השלישי יירק. נעמה שולחת את דן לדבר עם יעל שעוד נחשבת בטעות לייצור חושב (מושון ממילא לא יבין כלום) ודן אומר "מה יש לי להציע לה" נעמה אומרת "תמכור לה את אחת משנינו". זה יעלה לך פזו אחד יעל, יותר מזה הן לא שוות. מה שלא מפריע לנעמה להכריז "משה ויעל לא דמיינו שהם יגיעו לשלב הזה", כאילו הציצי שלה והתחת של מרינה לא הגיעו עד כאן רק בגלל דן.

שחר, שהפכה בפרק הקודם לקרניבורית (מסכנה קוריצה) מריחה דם. היא אפילו אומרת "מה שבאמת טוב זה שאף אחד לא בטוח במקום שלו בחמישייה הזו". היא ועידן מחלקים מטרות והיא הולכת לשכנע את יעל (ואח"כ גם את מושון במקום קפון, כנראה שריח הדם חזק מדי). שחר מנסה לשכנע אותה להצביע איתם למרינה מה שזוכה לתשובה מיעל "זה מה זה בלאגן עכשיו" ובכלל יעל אומרת לה "הם גדולים עלי, אין לי כוח ליכולת שלהם לנבור בזה ולהתעסק בזה". או בקיצור תעזבי אותי באמשל'ך מאסטרטגיות, זה גדול עלי, זה דורש ממני לחשוב, אני פשוט אמשיך לעשות "מושון" ולעשות מה שדן רוצה.

אתגר הכוח המיותר

דן זכה בחסינות, ג'יבארו ביתרון מספרי = אתגר מיותר. לא מפתיע כלל ששוב ההפקה בחרה לעשות אתגר שנותן זכות הצבעה לשני אנשים שונים, דבר שאין צורך להסביר שוב שאין לו שום משמעות. ההפקה עדיין מקווה שדן ייקח את זה כי הוא נראה מה זה אכזרי עם גרזן וזה טוב לרייטינג, אז בגלל שהוא כל כך טוב במשחקי קוביות מהילדות, מסדרים לשורדים משחק זיכרון בתור אתגר. רק שהתוכניות משתבשות ושחר זוכה מה שרם לסערה בשבט ולפחד של ממש משחר. שחר הראשונה להכריז ש"זה חלק משינוי דמות" מה שרק מחזק את התחושה שהכל מבויים ופשוט תפרו לה דמות של קרניבורית לפני שני פרקים. מרינה זורה את הרוע שלה ומספרת "כמה שכואב לי ששחר זכתה בחסינות, אני מתפוצצת מזה" ואז אומרת לשחר "מה עובר עלייך? גם ההליכה שלך השתנתה, את הולכת כמו כוסית". את דן מרגיז ששחר הרסה לו את שיחת הטלפון הבאה ("אמא אני הכי טוב פה גם בקוביות וגם במשחק הזיכרון") והוא אומר "שחר ניצחה אותי במשחק זיכרון, פדיחה" ונעמה, חושפת שהיא החוליה החלשה ששכחנו ואומרת "שחר נכנסה למשחק. היא גורמת לי לחשוב יותר מדי וזה מקומם אותי". להפעיל ככה שני אייקיו זה באמת דורש מאמץ עילאי. תודה נעמה, רק חיזקת את הטיעון המרכזי שלי להיום, הטמטום הזה כואב !

שחר שכאמור קיבלה הנחיות להיות צמאת דם, מנסה את מזלה גם אצל מושון רק שבמקרה שלו היא לא אופטימית שהוא יבין והיא אומרת "אני מנסה לדבר עם משה על אסטרטגיות, אני מקווה שזה יעבוד בסוף" או בקיצור, שיקלוט כבר הדפקט. משה מכריז שהוא "מאמין לדן שהוא ייקח אותי איתו לגמר" שחר שזוכרת את הקשר החזק של מושון למציאות מסתפקת בטיעונים פשוטים ושואלת את מושון אם מקום שני מספיק לו. ומושון מכריז "שחר בלבלה אותי" (היא זרקה מספר שאני לא מכיר) וש"דן הוא המסטרפיס של המשחק הזה". שחר לא מוותרת ומסבירה לו "בחמישיה הזו אתה אחרון" (מה זה אחרון?) ומושון מכריז אבל יכול להיות שאני אזכה בחסינות. שחר מנסה זריקת מציאות "איך תיקח חסינות מול דן?" ומושון מסכם, "מה עשית אותו סילבסטר סטלון" ומסביר "38 ימים, 38 אתגרים, בכולם הפסדתי והפסדתי והפסדתי (ואני מפסיד ואני אמשיך להפסיד). הגיע רגע האמת, הגיע הזמן להתחיל לנצח". אין לי כלל ספק שזו מוכתרת לשיחת האסטרטגיה הכי טובה באי עד כה. היא מדברת בעד עצמה כך שאין טעם שאוסיף כלום.

דן מחליט בכל זאת לבדוק מה עם משה ואומר לו שזה מטריד אותו (גם אותנו האמת) לראות את שחר מלטפת אותו. משה עונה "אני צריך אהבה, אני לא רוצה שקפון ילטף אותי, אני צריך בחורה" מה שמיד מרגיע את דן שמבין שאם מושון חושב על אהבה, האייקיו הבודד שלו כבר עסוק מדי בכדי לבגוד.

אי המתים

התקוות של ליה לקבל אתגר שכלי נתבדו ונותנים לה ולנועם לבנות פירמידות מקוקוסים. ליה אכן מסינה שאין לה סיכוי עם כוח נגד נועם אז היא מנסה להנדס משהו ולעשות את בעלה הקבלן (או בקיצור שיפוצניק) גאה על כישורייה החדשים. זה לא משנה את התוצאה, נועם מנצח וליה שואלת אם הוא רוצה לבוא לעבוד עם בעלה מה שמעלה את התהייה אם היא נתנה לנועם יותר מאשר חיבוק, שהיא רוצה אותו קרוב גם במציאות??

נעמה מנסה ללבות קצת את הדרמה באי ומספרת שהמצב נהיה מתוח ושמתקרבים לחמשת הג'יבארו אז אנשים מתחילים לחשוב (כך שאני לא יכולה להשתתף) והפעם מנסה על יעל טיעון חדש ואומרת לה ש"לא כדאי לקחת את דן לגמר. אם נגיע לחמש נוכל להעיף אותו" יעל אומרת לה "אם הוא לא יזכה בחסינות" מה שרק מוכיח שוב את המרחק בין לדעת לבין להבין.

מועצת השבט

אם כבר השקיעו בשינוי דמותה של שחר, למה לא להתחיל בזה, אז אנחנו שומעים ששחר היא סתגלנית, היא פחות תחרותית ושבשורה התחתונה, אנשים לא ניסו להתקרב אליה אחרי מועצת השבט הקודמת (לא מפתיע) ושדן לא רואה שינוי של ממש בשחר. דן מתבכיין שהיא מפריעה לו ושהיא לא יודעת מה זה אסטרטגיה "מנו סטייל" אז היא כל הזמן מנסה להדיח אותו ועושה לו את זה ממש מולו, בפנים. לטענתו זה ממש לא מנומס (לעומת לתקוע סכין בגב ולסובב למשל). גיא זוארץ מוכיח לראשונה שהוא קיים עם משפט המחץ "הדרך שלך זה מאחורי השיחים, הדרך שלה זה פתוח, ליד המדורה". ענק, מי כתב לו את זה?

שחר ממשיכה במנטרה שלה ומכריזה שיש במערך שנוצר 2-3 אנשים שטועים. את יעל זה מטריד שאולי זו היא (כלומר, עדיין לא הבינה !). "כשאני שומעת את שחר מדברת על 2-3 אנשים שטועים הלב שלי דופק בטרוף. אולי אני אחת מהם. הדינאמיקה בתוך החמישייה היא מורכבת וזה שלב שהוא אסטרטגי". מה לעשות שיעל עצמה כבר אמרה שאסטרטגיה, זה גדול עליה. שחר ממשיכה ואומרת שזה לא משחק של קרבה. נעמה מתפלאת ושחר אומרת "למדתי ממכם". דן שהפסיד במשחק הזיכרון ומתבייש לחזור ככה הביתה לאמא ואבא, מנסה להראות שבמתמטיקה הוא יותר חזק ומנסה לבלבל את שחר עם כל מיני חישובים, מה שלא עוזר הרבה כי שחר מריחה דם (בטח מושון נשרט באתגר הלפיד או במשחק הזכרון).

הקטע של הפרק

מדובר במהלך המבריק ביותר שאני ראיתי בהישרדות (גם אם הוא לא עבד). קפון מחליט לקחת את העניינים לידיים ומתחיל בהסברים פשוטים ביותר (יותר נמוך מזה, זה כבר לצייר להם את זה) שאמורים (בדרך כלל) להספיק כדי לשכנע שני טיפשים. קפון מתחיל בהגדרת המצב הקיים: "החמישייה הזו בנויה על שלושה אנשים מאוד תחרותיים, דן נעמה ומרינה ושני אנשים תמימים, יעל ומשה". "משה סומך על דן שיביא אותו הכי רחוק ויעל לא משחקת תפקיד" (מישהו הבין את זה?). "דן הכי בסיכון כי הבנות לא יקחו אותו לגמר, כי דן ראוי ואם הוא יהיה בגמר הוא ינצח". או אז במהלך מבריק קפון פונה לשחר ושואל בגלוי מה היא מצביעה, כדי לא לסכן את המהלך ובגלל ששחר היססה הוא מכריז בטח למרינה, אז גם אני מצביע למרינה. "דן אתה מוזמן להצטרף, כי הבנות ידיחו אותך ממילא בהמשך", "יעל, משה, יש לכם הזדמנות, אחרי זה אל תתפלאו אם תמצאו את עצמכם מודחים. אני מציע הזדמנות גם לדן, גם ליעל וגם למשה". זה היה מהלך פשוט מבריק, על כל שורד קצת פחות מטומטם ממשה ויעל זה היה עובד. הוא לא פחות מאשר שרטט להם את העניין במפורש, יותר ברור מזה אין.

שחר שעדיין צמאת דם, מתעצבנת שעידן לקח את תשומת הלב ממנה ומתערבת. היא מבקשת ממנו לחשוף את המידע שחשף בפניה. עידן מסרב ואפילו אומר לה שזה בדיוק מה שהאחרים שונאים שהיא עושה ושיש זמן לכל דבר. או בקיצור, שתקי יה מסריחה, את מפריעה לי במהלך. שחר מתעקשת להרוס ומסבירה שהיא יודעת שיעל אמורה לעוף ראשונה מהחמישייה ואז גם מסבירה שלא כדאי לקחת את יעל לגמר כי היא מקסימה וגם היא עצמה הייתה בוחרת בה. דן שמרגיש שהמשחק חומק לו מהידיים מנסה להרוס לקפון ופונה למכנה במשותף הנמוך ביותר עם טיעון שמטעים למטומטמים שעושים כל מה שדן אומר "גם לי יש הצעה, אולי נדיח את שחר כי היא פשוט כל כך מעצבנת אותי" (וניצחה אותי במשחק זיכרון).

שאלת המושבעים

סבאנה כרגיל בשאלות קטנוניות שואלים את דן אם אחרי שהוא העיף את כל החזקים הוא מעדיף במשחק וגם בחיים להיות ראש לשועלים או זנב לאריות. דן אומר שהוא מעדיף להיות ראש לאריות בחיים ושבמשחק הוא עושה מה שצריך ואין צורך להשליך מהמשחק לחיים. תשובה יפה, אם כי די ברור לכולנו שגם בחיים הוא תככן, יהיר שלא מתבייש לתקוע סכינים בדרך למעלה.

אתם שואלים איזה טיעון עבד? לא זה ולא זה. ג'יבארו החליטו מראש להעיף את קפון וזה מה שקרה. מושון ויעל ידעו שהם כורים לעצמם בור, אבל לא הבינו את זה וכרגיל הצביעו עם ג'יבארו. הטמטום הזה כואב, מאוד כואב !

עידן הגיבור עף כמו מלך, כשהוא נלחם כל הדרך אל ה"בור" שנכרה לו ולמרות המהלך המבריק שלו, גם נופל אליו. ברמה האישית הוא יחסר לי, אין ספק שהערבוב הזה בין אישיות זהב, ערכים, מוח מבריק וקצת טרוף (לא מזיק בכלל לדעתי), גרמו לי להישבות בקסמו.

עידן מספיק לחבק את כולם ולהגיד בהצלחה ומזכיר להם שהכי חשוב לשמור על קוריצה. הוא אומר בהמשך שהוא נתן פייט עד הסוף ושאנשים הבטיחו לו לשמור על קוריצה ושהיא בטוח תגיע עד הסוף. נשאר גם הוא קצת תמים, למישהו יש ספק שהמודחת הבאה מהאי היא קוריצה???

בפרק הבא

שוב מנסים לשכנע אותנו בברית נשית (לא נמאס?) ולהראות שאם דן לא יזכה בחסינות (יש מצב כזה?) מעיפים אותו. רואים את דן מתאמן ואת נעמה מכריזה "כל מי שהתנהג במשחק כמו קופיף, כופף!. עמוק !

נשתמע בפרקים הבאים

סייקו

הדוגמניות 3, פרק 5 - מעשה שהיה כך היה, על ציץ הסיליקון שהציץ

עוד נגיע למאורע המכונן של הפרק בהמשך, אותם 300 סמ"ק חצופים, שהלחץ היה יותר מדי עבורם ובסה"כ רצו קצת חופש, אבל לפני כן נדבר על האימונים למשימה של הפרק  - תצוגת האופנה הראשונה של הדוגמניות, תצוגת חורף 2008 של המעצבת לילך קריסטל.

מכיוון שלהפקה אין יותר מדי רעיונות, הכבאית מהפעם הקודמת נוצלה גם לפרק הזה וכדי להפתיע את הדוגמניות שלנו, במקום תאונת דרכים, הפעם ביימו להם שריפה באחוזה וניצלו את זה כדי לצלם אותן יורדות בסולמות בקומביניזונים, כאשר לילאנה זכתה בלוק הטוב ביותר של החילוץ וגם בכמה מבטי זימה מהכבאי שירד מתחתיה בסולם ובהה לה בתחת. ליליאנה כרגיל בשלה, סיכמה ש"מתוך שינה, לא הבנתי כלום, מה קרה". עד עכשיו חשבתי שרק עברית היא לא מבינה, עכשיו מסתבר שאפילו הטרדה מינית או אונס חס וחלילה לא היו גורמים לה לקלוט וזה כבר באמת מבהיל. נטלי עוזרת לסשה לרדת במנוף, כי יש לה פחד גבהים וזה מזכיר לה אירוע מהילדות כשבכיתה ז' היה מטען בחניון והשריפה. לנו זה הזכיר בדיוק מאיזו שכונה נטלי הגיעה, משהו שעוד נגיע אליו בהמשך הפרק.

גלית מסבירה לדוגמניות שהיום הן עולות על המסלול לתצוגת האופנה הראשונה שלהן, טבילת האש הראשונה שלהן מול קהל ומזכירה לכל הבנות שאוהבות להיות מכופפות (או שהתנוחה המועדפת שלהן היא על הברכיים???) ש"כדי שתעשו את זה זקוף, אתן תעברו את כל היום הזה באימוני הליכה". או אז מסתבר לנו, שאם ההפקה שילמה על הכבאית והחילוץ המדומה, באותו מחיר מקבלים גם שני כבאים לכל הפרק, ואימוני תרגילי סדר חינם ואם מקבלים משהו חינם, למה לא לשלב אותו בעלילה? אז מסתבר, תחזיקו חזק, שאימוני סדר על עקבים, יכינו את הדוגמנית להליכה על המסלול ובהמשך מסתבר, שללבוש חליפות כבאים כשהאזעקה ברקע, מכין את הבנות לצורך להתלבש תחת לחץ בתצוגה. לא נורא, העיקר שזה היה חינם. תרגילי הסדר לא עוברים אצל הבנות בשתיקה, סשה קוראת לרס"ר "נמוך ומלא", קארין מרגישה מטופשת (טיפשה יהיה יותר הולם) ולימור כרגיל בפוזת המורה המתוחכמת מסבירה שהוא אמר "שמאל ימין שמאל" אבל עשה בעצמו "ימין שמאל ימין".

אחרי האימונים המדומים, נמרוד נכנס להאנגר על עקבים כאשר מלוות אותו שתי דוגמניות ואז מתחיל האימון האמיתי או הסלקציה. נמרוד לא שוכח מי הבוס ומזמין את "קיסרית תצוגות האופנה, האישה שנולדה עם סטילטו על הרגליים" (הייתי אומר בתחת, יותר מתאים), גלית גוטמן. בכלל, אני עדיין מחכה שגלית גוטמן תעשה לנו "קפון" ותתחיל לדבר על עצמה בגוף שלישי, זה יהיה הכי הולם. הסלקציה מתחילה ושולחים לצד ימין את אלו שהולכות טוב ולצד שמאל את אלו שמתקשות (צליל ולימור כרגיל). קארין בטוחה שהיא מעולה כרגיל (גם היא יכולה לדבר על עצמה בגוף שלישי) בעוד נמרוד מסביר לנו ש"יש לה כתפיים מאוד רחבות, היא חייבת כאילו טיפה לרכך, במיוחד עם החזה שלה". נמרוד כנראה הבין בדיוק מה כדאי לה לרכך (את החזה) ובכלל ספרתי לנמרוד בפרק הזה חמישים פעם שימוש במילה כאילו, האם הוא הפך לפקאצה?. נמרוד ממשיך בשלו ואומר על נטלי "כל פעם שהיא הלכה זה היה נראה כאילו הולך איזשהו מקרר, אמנם קטן, אבל מקרר, כאילו שהולך". מזל שהוספת קטן, אחרת זה באמת היה מעליב. מאלה גלית מבקשת לחשוב (מה זה?) על ההליכה ואילו סשה נראית לנמרוד כאילו הדביקו לה יד של בובה ומריטה גלית מבקשת לא לחייך כמו בערוץ הילדים (עודד מנשה עשה על זה קריירה, אותך לעודד).

אז מגיעה המעצבת לילך קריסטל לבחור מי תפתח ומי תסגור את התצוגה ומראה חריפות מרשימה כשהיא מיד יודעת בדיוק איך לקטלג את הבנות: צליל עושה טובה, סשה רזה מדי, לימור מתאמצת מדי. היא מוסיפה שקארין בעיניה לא מתאימה בשום מובן לכלום (בקיצור, שתלך למכור גרעינים) ועל לימור "אני לא הייתי לוקחת אותה בשום מצב כדי להחזיק בגד או לדגמן (או בקיצור, זאתי אפילו מוכרת בחנות בגדים לא תהיה). אלה זוכה לפתוח את התצוגה ונטלי לסגור אותה. לפני התצוגה עצמה עוד מתאמנים בללבוש בגדי כבאים (אולי כדי להכין אותן לעבודה בחשפנות) וקארין וסשה מסרבות להשתתף כי זה מפגר מדי לרמה הגבוהה שלהן. בחזרה הגנרלית גם יש ריבים כשריטה חוטפת קריזה על צליל שלא חיכתה לה בפוזה, אמרה לה שהיא הולכת כמו סוס ונמרוד נאלץ להתערב ואומר שהן התנהגו כמו ילדות בנות שלוש (מה חדש?).

תצוגת האופנה

קארין מספרת לנו שהיא הרגישה ששיש לה הכי בטחון בעולם ומתחילה לדבר עם עצמה (כנראה כשלב בדרך לדיבור בגוף שלישי, כמו שקיוויתי שיקרה), "קארין תעשי את זה, כי את לא רואה אף אחד, תעשי את זה". כרגיל אין כל קשר בין מה שקארין חושבת למציאות והשופטים קובעים שהיא עשתה את כל הטעויות האפשריות ומיקי מכריז שנגמר אצלו הקרדיט של קארין (אגב, אם הוא היה גבר, הוא היה סולח לה במערכה השלישית, אליה נגיע מיד).

בסיבוב השלישי של התלבושות, מגיע המאורע המכונן הראשון של הפרק כאשר ציץ הסיליקון של קארין רוצה לנשום ובורח לה מהשמלה. דוגרי אפשר להבין אותו, אפילו לסיליקון יש יותר שכל משלה, אפשר להאשים אותו שהוא לא רצה להיות מזוהה איתה מול כל הקהל הזה?. נמרוד מסכם "לקארין הציץ הציץ (הוא הציץ, הוא מציץ והוא ימשיך להציץ), היא התמודדה איתו כמו גדולה אגב. היא קצת נלחצה בשנייה הראשונה אבל אז היא תפסה אותו, סדרה אותו והתנהגה כמו דוגמנית למופת, אני אותו רגע עשיתי עליה וי". נמרוד יה חרמן, לעשות וי אתה קורא לזה, אה? וחוץ מזה אמנם מדובר בסיליקון, אבל זה לא יפה שדיברת עליו כמו על חפץ...

שערורייה אחת כנראה לא מספיקה לעיר עפולה ונמרוד נאלץ להוציא את ריטה למסלול למרות שהיא אומרת שלא סגרו לה טוב את השמלה. גם לה הציצי כמעט ובורח אבל כנראה שהמחסור בסיליקון, גרם לציץ לוותר על להציץ. ובכלל ריטה לא התרגשה והתנהגה כמו מקצוענית. בכל מקרה, זה לא היה היום של העיר עפולה. קארין מראה לנו בדיוק מה היא עושה הכי טוב בחייה ומסכמת את המאורע, "זה לא מפחיד אותי הדברים האלו". אותנו זה כן הפחיד קצת מאמי ! 

יתר התצוגה עוברת בלי התרחשויות מיוחדות כשנמרוד מרוצה מהבנות על תצוגה באמת מקצועית. השופטת סטלה גם היא לא יכלה להתעלם ממה שקארין הוציאה על המסלול ומסכמת "לימור אאוט, צליל אאוט, קטיה אאוט וקארין טוטאלי אאוט...". לא יכולתי לסכם את זה טוב יותר. לריטה היא כנראה סלחה כי היא חמודה.

הסוציומטרי

כרגיל, הבנות בוחרות מצטיינת ונכשלת במשימה. לפני שמתחילים גלית נוזפת בסשה וקארין שסירבו להתאמן וללבוש בגדי כבאים ואומרת שאין לה עניין שבחורה עצלנית שלא מקשיבה למה שאומרים לה, תזכה בתחרות. קארין מכריזה שהיא רחוקה מלהיות עצלנית כמו שהיא אמרה לפני כמה פרקים שהיא רחוקה מלהיות פרחה ובטח בפרק הבא תכריז שהיא רחוקה מלהיות מטומטמת, דברים שכרגיל אצל קארין, אין כל קשר ביניהם ובין המציאות. את סשה שוקלים ומגלים שהיא עלתה שני קילו כשגלית מכריזה שהיא מרגישה ציפי שביט.

נטלי נבחרת למצטיינת ברוב קולות וזוכה בחסינות בפעם השנייה ברציפות, כשגם אלה זוכה ללא מעט קולות. אבל אז מגיע הקטע של הפרק, כשבוחרים בנכשלת המשימה. צליל מבקשת להתחיל ובוחרת מיד בקארין כשהשיקול היה שהיא סידרה את החולצה כל הזמן בעוד ריטה הראתה איך מקצוענית מתנהגת במצב כזה. גלית שואלת את צליל איך היא מרגישה מבחינה חברתית וצליל כרגיל בכנות מוגזמת מכריזה שיש שתי קבוצות סשה/ליליאנה/קטיה/אלה ומצד שני לימור/נטלי/קארין (או בקיצור הרוסיות והפרחות) ושהיא לא שייכת לאף קבוצה. לקארין זה הספיק והוריד המרוקאי שלה מאיים להתפוצץ, היא מתחילה בהתקפה חזיתית ומוציאה את כל הקיפוח העדתי שהצטבר בעדה זה שנים: "סליחה שאני פותחת את זה במצלמות אבל היא מאוד יהירה והיא מרגישה שהיא מעל כולן פה וזה מה שגורם לה לא להיות איתנו". אלה יוצאת להגנתה של צליל ואומרת "היא אומרת דברים נכונים בפנים והיא לא מסתירה את זה אז זה כואב לכם ואתם מתעצבנים על זה". וואלה צודקת, חסכה לי להסביר. נטלי רואה שהעדה שלה בפיגור וכמו החבורה של בני הדודים שתמיד יוצאים מהשיחים לעזור במכות, מתערבת לטובת קארין ואומרת שצליל קראה ללילי פלקט בלי ביסוס. מי ישמע איזה חטא קדמון.

צליל לא מתרגשת ואומרת שהן מתעצבנות כי היא אמרה שאחת לא עשתה צבא וצחקה על עפולה. קארין ממשיכה בקריזה ומוכיחה יותר טוב ממילים את מה שצליל אמרה עליה ונטלי מאיימת "תשמרי על הפה שלך, חבל" ומזכירה לנו באמת מאיפה היא באה (מטען בחניון וזה). בקיצור, מהומה רבה על לא דבר. צליל לא צריכה להגיד עליהן שום דבר, במעשיהן, הן אומרות על עצמן הכל. זה היה קטע קורע למדי וצליל מסכמת בחוכמה ששוב גורמת לנו לחשוב כמה היא צודקת "קארין התעצבנה שהעליתי את הנושא של הצבא. זה אשמתי שלא עשית צבא, אני צריכה לקחת את זה על הכתפיים שלי? תרגישי את רע, אל תצהירי שאת דתייה ותלכי ככה עם סיליקון. זה ממש מגוחך". יצאה מלכה צליל, גם מלאה בדברי חוכמה וגם מפרגנת לגיבור הפרק, הציץ שהציץ.

את קארין זה רק הדליק עוד פעם והיא מכריזה שהיא גאה לבוא מעפולה (אבל נראה לי שהם לא גאים שאת מייצגת אותם) וצליל שוב סותמת לה את הפה, באותה כנות שאלה דיברה עליה, כשהיא שואלת "יש לך רגשי נחיתות?" (לא אני סתם טיפשה), את הראשונה שבכלל העלתה את זה, את התחלת להגיד שאני עשירה". לימור  שמחה בתוך תוכה שמישהי אחרת נצלבת סופסוף וזו לא היא ואפילו אומרת את זה (לא לימדו אותך לשתוק?): "אני מבינה אותה כי לפני כמה זמן זה היה עלי כל הירידות". ואומרת שמאז שהן הסתדרו היא מאוד מתחברת לצליל, מה שלא מפריע לה להצטרף לעדה שלה ולבחור גם היא בצליל כזו שנכשלה במשימה. אחרי כל המהומה, באופן לא מפתיע, כמעט כולן בחרו בצליל כזו שנכשלה.

היציאה של הפרק

בעוד הבנות מתכוננות לטקס ההדחה, המעצב יוסף מוכיח שאולי כדאי לשים אותו בפאנל השופטים במקום כל המוגבלים שיושבים שם, שאפילו משפט מחץ אחד קשה להוציא מהם. הוא מלביש את סשה ומציע לה להכין לה מרק מינסטרונה מהיום כל יום עם פירורי לחם, כדי שתעלה במשקל קצת. סשה משוויצה שהיא עלתה שני קילו ויוסף שואל, איפה עלית שני קילו, בשרשרת?? יצא מלך.

טקס ההדחה

הטקס כולל כרגיל את תגובות השופטים על הדוגמניות ובעצם אף משפט מחץ, מה שמעלה שוב את השאלה למה לא נפטרים מהם כבר. מה שכן היה, זה את השיחה הבאה, שאני חייב לצטט במדוייק:

מיקי (על נטלי): "הפעם שיחקו לטובתה המוגזמות, האנטיפטיות שלה, התווים האנדרוגונים האלה. היא יפה. אנדרוגיניים? תקני אותי אלימור, בעונה הזו אינך מתקנת אותי" אלימור בתגובה "כי את מדברת עברית רהוטה". ספי בתגובה "אני מצטרפת למיקי בעניין הזה". אלימור בתגובה "איזה שולחן נשי". ספי בתגובה "תיכף אני הולכת לאכול מוזלי". ולי נשאר רק לומר לשופטות היקרות מיקי וספי, לא רק שאתן לא מצחיקות, יצאתן יותר מטומטמות מהדוגמניות אפילו.

וכדי להראות לנו מי האנדרוגיניים האמיתיים מיקי וספי מתחפשים לגברים ומדברים בעיקר על ריטה וקארין ועל גיבורי הפרק. ספי שואל אם ריטה שחררה את העופר שלה בכוונה וקובע שאם לא, היא התמודדה עם זה יפה ובקוליות ראויה לשבח. את הקוליות של ריטה כבר שיבחנו לא אחת בעבר. מיקי שולח אותה בבעיטה מהתוכנית ישר לערוץ הילדים (גם אותך לעודד). על קארין ספי אומר שזה היה "טריק ג'נט ג'קסון להראות את הפטמה" וכולם מסתפקים בלהגיד עליה "מוגזמת מוגזמת מוגזמת" (הם מדברים עליה או על הסיליקון?).

בסיום נשארות קארין ולימור, חמין וג'חנון, ונפטרים מלימור שמלכתחילה לא הייתה יפה ובכלל אם היו נפטרים מקארין, לא הייתה נשארת כמעט שום סיבה לראות את הסדרה. היא מספקת את רוב החומרים.

בכל מקרה, דרושים שופטים חדשים ומהר. זה מתחיל להיות מביך.

בפרק הבא

פרק ההתמודדות עם המדיה - ראיון טלוויזיוני בשידור חי אצל ליאור שליין וצילומים לסרט פרסומת. יהיה פרק מעניין לדעתי כי סופסוף יתנו לנו לשמוע מה יש לדוגמניות להגיד. זה יהיה מרתק. קארין מכינה אותנו לפרק ומכריזה "מבחינת התבטאות עצמית אני אוכלת פה את כל הבנות בלי מלח". ואני רוצה לומר לה, תירגעי מאמי, שמנו לב לזה !. וכדי שלא נשכח איזה חבילה קארין מביאה איתה אנחנו רואים שהיא מכריזה "אני אציג את הגוף שלי מתי שבא לי כי אני כוסית". האם זה אומר שהסיליקון שוב ניסה להימלט?. מיקי אומר לריטה שהיא נסחפה והיא בתגובה אומרת לו "שטן יואו, אני שונאת אותך" מה שמוכיח שריטה קולית ושרוטה כמו תמיד ושאולי זה יהיה שוב הפרק של עפולה. בקיצור, יש למה לחכות.

ברינג מי מור אוף דאט טראש ומיד

סייקו

הישרדות, פרק 24 - בואו, עושים לינץ' לילדה הדחויה

אחרי שהינדסו את המשחק כך שכל החזקים יעופו וימשיכו למלמל "אני ראוי, אני ראוי" כל הדרך הביתה או לספסלי המושבעים, אחרי שקידשו את הגועל (נעמה), התחמנות (דן) והצביעות (מרינה) במשחק והקפידו לחשוף בפנינו כל חלקה טובה אחרת (התחת של מרינה), לא נשאר הרבה מה לעשות וקיבלנו מנה אחת גדולה של אותו הדבר. לא השתגעתי על העיסוק המוגזם ב"ראוי" בשלבים מוקדמים כל כך של המשחק, אבל כנראה שלא הייתה ברירה. נשארנו עם שני ילדים דחויים (שחר ומושון), ציר הרשע המשולש שנשלט ע"י דון תחמנו, עם בחורה מתולתלת שעסוקה בלהתאהב ולהיות עיוורת לכל מה שקורה סביבה בערך, עם קפון שמאז שאיבד את רוב חבריו, נשאר די מבולבל ועם ליה שיורה לכל הכיוונים ומוכיחה שהיא לא הכירה כלל את שותפיה לאי ולא מבינה לאן דברים הולכים (או שזו הגרסא האשקלונית לפרפורי גסיסה?).

במצב כמו שתיארתי, כאשר השליטה היא אצל ציר הרשע ורוב החזקים נמצאים מחוץ למשחק, דן נשאר בערך היחיד שיכול לקחת חסינויות (ואם הוא יתקשה בדרך, קפון בטח ישחרר לו שוב מצוף ואם) והוא גם יכול לקחת את שתי הנבובות שלידו ולעשות מה שבא לו, כאילו אין מצלמות, כאילו אין אנשים מסביבו שלא לדבר על מצפון, דרך ארץ, כבוד לזולת או כל תכונה חיובית אחרת שמיותר לשייך לשלישיה הזו. כאשר משאירים את השליטה בידי אנשים כאלו מה קורה? הסרחון צף? והפעם, בפרק הזה, המשמעות היא לינץ' לילדה הדחויה, שחר.

לפני שנגיע ללינץ' עצמו, אפשר לומר ששוב יעל ונעמה רק עשו קולות של בוגדות בשבט שלהן, מה שכרגיל אמר, שאין חדש תחת השמש ושליה מודחת והולכת לאי המתים. נעמה שכנראה פחדה שליה תביא לה איזה כאפה או תשסה בה את מיקו, הספיקה להכריז שהאסטרטגיות מתנגשות עם הרגש (או במקרה שלה, המחסור באייקיו מתנגש עם הצורך לחשוב) ושהצפייה בקלטות גרמה לה לשנות דעה ב180 מעלות מה שאולי יפגע בה. אולי באמירה זו היא עשתה לנו "מושון" והתכוונה ל360 מעלות? או שאחרי שהוכח שדן קובע גם מי ידבר עם מי, היא מפחדת לשלם רק על זה שחשבה על בגידה?

ליה מוכיחה שהיא לא מבינה שהיא לא קובעת כלום ומכריזה שהיא הולכת עם הלב שלה ומשאירה במשחק את מי שהיא יכולה לסמוך עליו, גם אם הוא חזק ממנה. תודה ליה שהזכרת לדן בדיוק מה הוא לא כולל באסטרטגיה שלו, למקרה ששכח. יעל, מספרת שהיא "צוברת פרידות". כל האהובים של יעל עומר, נועם וליה עפו כבר. יש לי תחושה שאם היה שכל על האי, חצי הרעל שהיא יורה באהוביה, היו גורמים להפיכתה לילדה הדחויה והיו מתרחקים ממנה כמו ממגיפה. דן נשאל אם החיבור הרגשי מפריע לו לאסטרטגיה ועונה שכן ומספר שגיא הודח כי הוא התקרב אליו. כיוון שלדן עצמו אין רגש וכיוון שמרינה ונעמה מהוות המשך ישיר מבחינתו לו עצמו, מה שדן התכוון לומר זה שהבנות הרגשניות האלו פוגעות לו באסטרטגיה.

ועכשיו למטרה שלשמה התכנסנו. יאללה לינץ'. גיא זוארץ פותח את הפצע ומחטט כאשר הוא שואל את שחר איך היא מרגישה עם כל מה שהתרחש בשבט בימים האחרונים (ונחשף בפנינו בפרק הקודם). שחר מספרת לכל מי שפספס (מושון), שלא קל לה, שהיא מרגישה לא שייכת, בהערות שהיא מקבלת ובנכונות לדבר איתה. ואז, כשליח ההפקה, גיא זוארץ מסמן לה מטרה על הגב, כדי שכולם יידעו לאן לכוון את האבנים ואומר "את מתארת אדם שהוא דחוי". שחר מוסיפה שהיא לא מרגישה את החיבוק של השבט ושהיא מעולם לא הרגישה מחובקת (מושון היה מוסיף גם מעולם לא ארגיש בעתיד מחובקת בשבט הזה) ומתחילה להזיל דמעות. אני רוצה להציע לשחר להתמקד בלחבק עצים, בדיוק כמו בבית כי בשבט טאיינו, המשמעות של חיבוק, היא סקילה פומבית אותה מיד תרגישי.

גיא פונה למרינה בשאלה, למה שחר מרגישה דחויה בשבט? מרינה שמתקשה להבין חוזרת על השאלות "מה שחר עושה לא בסדר?", "למה היא מרגישה דחויה" וכיוון שעדיין לא הבינה אומרת "אני לא יודעת מה להגיד לך". או אז אנחנו מגלים מי הנחש הגדול ביותר באי כאשר מרינה מקבלת הבנה פתאומית ועוברת לשלב הקללות ואומרת ששחר מעצבנת אנשים אבל אותה רק קצת. חבל שהיא לא ראתה את הפרק הקודם, אבל אנחנו ראינו בדיוק מי הכי מגעילה, מי מובילה את הלינץ', מי הכי צבועה בעולם ולובשת את הבגדים ה"מסריחים" של שחר. ואצל מרינה הכל בסדר עם שחר "כולם פה מדברים איתה ומתנהלים איתה בצורה יפה". נעמה שהריחה דם והרגישה שהלינץ' חומק לה מבין השיניים, יוצאת לעזרתה של מרינה ואומרת "בואי אני אציל אותך (מלהרוס לנו את הלינץ'), ומגייסת את הטיעון הלוגי הכי מתוחכם שהיא יכלה להמציא, "מה שמעצבן בשחר זה שהיא מורה ואף אחד לא אוהב את המורה שלו". או בקיצור, איזה כיף, לא סתם לינץ', לינץ' למורה שאף אחד לא אוהב.

ליה בפרפורי גסיסה אחרונים מספיקה להצדיק את נעמה ועפה כאשר אפילו את כבודה היא מאבדת. אני לא יודע מה לימדו אותך בבית, אבל להצטרף ללינץ', זה לא להיות "ראוי". היא עוד מספיקה להכניס לדן שטוען שהרגש משפיע גם עליו ואומרת שזה בדיוק ההיפך אצלו (כאילו לא ידענו), שברגע שהוא פיתח "רגש" אל גיא, הוא העיף אותו.

שחר מוכיחה שהיא גדולה מכל זה ואומרת שזה יחזק אותה ושהיא יוצאת מהלינץ' (רגע רגע, זה לא נגמר) בתחושת הקלה ושהיא אפילו מחכה לראות איך יתייחסו אליה (זיפת כרגיל) אחרי שהכל פתוח. כנראה שהאופטימיות גרמה לשחר לחשוב שיש לאנשים שעומדים מולה (וסוקלים אותה) איזה סוג של רגש או חרטה.

המושבעים מספיקים להוכיח שהם כבר לא מי יודע מה ראויים ושואלים את מרינה אם הנתונים הפיזיים שלה עזרו לה להתקדם במשחק. מרינה עונה כן ואני תוהה מה רע בזה? מה בדיוק המושבעים רצו לחשוף?

ליה מודחת וגיא זוארץ מכריז "גיליתם שגם לרגש יש פה תפקיד במשחק" כאילו לא ראינו הרגע את אותו תהליך של הדחת סבאנה ממשיך, כאילו לא גילינו שיצר הדם הוא השולט בשבט.

חוזרים לשבט ועושים לשחר פתיחה בקלפים מסביב למדורה כשכל אחד אומר את דעתו עליה. דן מכריז שיש בשחר משהו מאוד מתנשא (אתה מדבר על עצמך? נהיית קפון?) ושמעניין ת'תחת שלו יוגה ואנרגיות ומוסיף שזה כאילו הביאו לפה את המחנכת שלו מכיתה ז' וביציאה של בפרק מכריז "היא חושב שהצ'אקרות שלה יותר טובות משלי". קפון עוד מנסה להגן עליה ואומר להם שגם אם לא אוהבים אותה שיהיו יותר רגועים ויתנו לה כבוד ולא יגידו לה דברים מגעילים בפנים. או בקיצור, תמשיכו עם תקיעת הסכינים בחלק האחורי של הגוף, בגב, סכין בעין עושה יותר מדי לכלוך.

אי המתים

למורת רוחן של הצופות, נועם נהיה א-מיני לאחר הסקס הקשה עם העיזה. הוא מכריז שהוא איבד את המיניות שלו ולא יודע אם זה בגלל האוכל (חלב עיזים?) או בגלל שהוא רואה פה רק צמחים ודגים (וחיות אחרות). נועם מתעשת ואומר שמה שבנאדם צריך זה אישה ובדיוק מביאים לו את ליה, הגבר גבר. נועם מבקש חיבוק וליה מבינה מיד שהכוורן לא אכל שם דבש. נועם פותח אננס ולא מכבד את ליה אז ליה אומרת שהיא הבינה שהוא הפך לזאב. ממש קשה לעקוב עם כל המוטיבים החוזרים של החיות. זה כבר ממש נהיה סרט אדום. נועם שרוצה לקנות את ליבה של ליה ולקבל עוד חיבוק (או משהו אחר, נמאס לו מליילה כנראה) מספר שהכי קשה היה לו באתגר מול ורה וליה יורה בו בחזרה (כנראה התבאסה שלא יכלה לקחת חלק בלינץ') "אני מקווה שהאתגר יהיה שכלי". מילים כדורבנות (הנה גם לי יצאה חיה).

קפון מתעורר ואומר לשחר שיש לו תכנית מגירה ושיכול להיות שהשולחן יישרף יחד עם המגירה (עם השירים בפנים?) אבל שחייבים לנסות להתקרב לדן, להוציא ממנו מידע, להעביר אותו הלאה ולנסות לסכסך. זה לוקח לעידן בדיוק שנייה לקבל מדן מידע שהוא רוצה להעיף את יעל כי הוא לא סומך עליה (שהיא לא תתאהב בו ואז הו יעוף?). עידן שדואג לא להתלכלך, במהלך המתוחכם של הפרק, שולח את שחר להעביר את המידע הזה. שחר מסבירה לעידן שזה קשה להיות הילד המנודה ולראות איך מדברים על הבית שלה ושזה כמו שיגידו לעידן להפסיק לדבר על אמא שלו ושוב אנחנו מבינים שהבית חשוב לשחר יותר מאמא. עידן מרוצה משחר ומכריז ש"אחרי כל השאנטי באנטי שלה, הפכה לשחקנית. שחקנית שעושה מה שאני רוצה". מה שנקרא יצא לקפון המנו מהפה.

משימת הפרס

במשימת הפרס קונים דברים, חלקם נסתרים חלקם גלויים עם כסף שמחולק בהתחלה 100 פסו לכל אחד ועם כסף נוסף שהם מקבלים הזדמנות להשיג בעזרת קליעת חץ למטרה שעליה סכומים שונים. בכלל מדובר במשימה שההפקה סידרה כדי להזכיר לנו מה מושון שווה והוא לא מאכזב, כשכולם קולעים ב-500 ומושון יורה למטה ומקבל אפס אחד גדול. גם המשימה הזו ממשיכה להנציח את יחסי הכוחות בשבט כאשר דן מרינה ונעמה זוכים לפטם את עצמם, יעל הדחויה מקבלת תפוח (מורעל? אולי מנסים להיפטר ממנה לפני שתתאהב בעוד מישהו?) קפון מקבל קערה מלאה בחול (דיבורים כמו חול ואין מה לאכול?) ושחר ומושון (מעולם לא לוויתי, אני לא לווה ואני גם לא אלווה גרוש) לא זוכים בכלום. כדי שלא נחשוב שהלינץ' נגמר, בשתי הזדמנויות שחר מתחרה מול דן ומרינה והם זוכים רק כי חבריהם מלווים להם כסף ושחר אומרת ישר "יש לי ממי להלוות?", שאלה רטורית אם כי היא שכחה את מושון שמראה שוב איך הוא מגן על הנשמות התאומות שלו, בהמשך להדחת אלכס ונועם. בנוסף, יעל מלווה לנעמה כסף לקנות נגן MP3 מלא בשירים ישראליים ונעמה לאחר הזכייה מזכירה לנו מיד שיש דרג ויש זרג ושהיא ומרינה יירדמו עם השירים, אוזניה אחת בכל אוזן.

(הפוסטר הוכן ע"י מושיק, קופרייטר מוכשר ומעריץ הישרדות שפגשתי בפייסבוק)

הנגן והשירים נתנו לנו הזדמנות לזכור מאיפה כל אחד בא, נעמה שומעת שירים ושרה עם מושון וזה הופך למסיבה בהשתתפות כולם, נעמה נזכרת בגזענות שלה ואומרת ש"אפילו דן האשכנזי הזה הצטרף אלינו, שירים מזרחיים והכל", משה חוזר לפאתוס מפעם ומכריז שזה מזכיר לו שיש לנו מדינה עם שירים נפלאים (ואנשים חרא) ונעמה לא שוכחת להגיד שאמנם קפון ושחר השתתפו, והם מאוד נהנים פה, אבל זה לא ישנה את השהות שלהם על האי. מרינה שצריכה להוסיף לצביעות המגעילה שלה, מחכה להזדמנות הקרובה ומתנצלת בפני שחר מה שלא קונה את שחר שיודעת שזו אסטרטגיה טהורה ושמרינה רואה אותה בתור מושבעת. דן רגיל להגיד לבנות שלו עם מי מותר לדבר, מתעצבן על מרינה איך היא העיזה לעשות סולחה עם שחר.

בהמשך דן רוצה לבנות רפסודה כדי שאפשר יהיה להתרחק קצת מהאחרים על האי, או לשלוח אותם לטבוע בלב ים, תלוי את מי שואלים. כולם באים לעזור כולל שחר ושחר עושה לדן תרגיל ומלכלכת עליו בפני כולם כשהוא נוכח. דן מתעצבן מצורת האסטרטגיה של שחר (ככה לא בונים חומה), הוא לא מבין איך אפשר לעשות אסטרטגיה בצורה כזו גלויה ומבקש משחר לתקוע לו סכינים, רק בגב. ובעדות אח"כ הוא אומר שבא לו לתקוע לשחר פטיש בראש, כי המהלכים שהיא עושה עובדים. אל דאגה דן, כדי שזה יעבוד, מרינה, נעמה, יעל ומושון צריכים לחשוב ואחרי 36 ימים, ספק אם הם יתחילו.

בפרק הבא מנסים למכור לנו עוד קצת מאותו הדבר, שוב שחר ואל קפון מנסים לשכנע את יעל ומושון לגבי מקומם בברית של ג'יבארו (מקום אחד או שניים מתחת לתחת של מרינה), שוב משה מגלה עובדות חדשות על החיים - אש ומים לא הולכים יחד ושוב נשאר לנו רק לקוות שלפחות הפעם, גם אם אפשר לנחש מה יקרה, ההפקה לא תתערב עם איזה כוח כפול מיותר במהלך העניינים.

לסיכום, אני חייב לומר שלינץ' כמו זה ועוד לילד החלש, לא ראיתי על המרקע אף פעם. זה הזכיר לי קצת את הלינץ' שכמעט עשו לפקחי עיריית ירושליים במזרח ירושליים לפני יומיים. כמו שאמרתי בעבר, הרס המשחק עצמו משאיר אותנו רק עם הצהוב וגם זה כבר מתחיל להיראות אותו דבר, שוב מעיפים חבר מסבאנה, שוב יורדים על החלשים ושוב קיבלנו פרק ממוחזר ומשעמם יחסית. מה אני אגיד לכם, כדאי שיבוא שינוי ומהר.

נשתמע בפרקים הבאים

סייקו

סדרה חדשה בשכונה - חמישה גברים וחתונה

חמישה גברים וחתונה היא סדרת הדרמה הקומית החדשה של ערוץ 10. אחרי כמה שינויים בלוח השידורים, ומעברה של "הישרדות" ליום שלישי, הדרמה תשודר החל מהשבוע, בימי רביעי בשעה 22:00, בערוץ 10 ותכלול שלושה עשר פרקים.

הנושא שעומד בבסיסה של הסדרה, הוא הפחד של גברים להתחייב ולהתחתן. גיבורי הסיפור, יאיר (יחזקאל לזרוב) וארוסתו איה (לירון וייסמן), נמצאים שבועות ספורים לפני חתונתם כאשר יאיר מתחיל להיות אכול בחרדות ומקבל, כמו במקרים רבים, רגליים קרות. אירוע מקרי מזכיר לו את שרון (הילה וידור), אהבה אבודה מעברו, איתה הוא בילה חופשה קסומה בסיני ולאחר שאיבד איתה קשר, הוא לא דיבר איתה כלל או פגש אותה בשלושת השנים האחרונות. גם שרון עומדת להתחתן בעוד כמה ימים וכל צרוף המקרים המוזר הזה ובעיקר מצבו הנפשי של יאיר, גורם לו לחשוב שאולי שרון היא אהבת חייו ולא איה. יאיר יוצא למסע הזוי במטרה לעצור את נישואיה של שרון כאשר נותרו לו ימים ספורים בלבד להצליח. הסדרה עוקבת אחרי ניסיונותיו ואחרי התלבטויותיו בין שתי הנשים, האחת שנמצאת בחייו כיום והאחת שרודפת אותו מעברו. את הסיפור המרכזי מקיפים גם החברים הקרובים של יאיר ואנו מתוודעים לדינאמיקה המיוחדת וההומוריסטית ביניהם. מובן שמרגע שיאיר מתחיל לחפש את עצמו ואת שרון ומעלה ספקות לגבי החתונה, ארוסתו איה נכנסת למצב נקמה מתקדם.

הדמויות שמקיפות את יאיר הן: גאנם (ארז בן הרוש), החבר הזרוק והרוחני שמקיים מערכת יחסים פתוחה עם ניבה הנימפומנית (מאיה מרון), יניב (מיקי גבע) שמספק את נקודת המבט של הנשוי והאב הטרי ודורי (ניר "נירו" לוי) שמגלם את הרווק ההולל. עוד בסדרה ג'וני (סמי הורי) בתור ארוסה העשיר והגס של שרון ודנה איבגי בתור רווקה נטושה נוספת.

אחד היוצרים של הסדרה, הבמאי (יחד עם אריק רוטשטיין) והתסריטאי הראשי (יחד עם שי כנות) הוא ערן קולירין, מי שאחראי בין השאר לסרט "ביקור התזמורת" שזכה באוסקר הישראלי (פרס אופיר) לשנת 2007 ובפרס חביב השופטים בפסטיבל קאן. שי כנות הוא יוצר טלוויזיוני פורה והשתתף ביצירה ובכתיבה של סדרות כמו "שבתות וחגים", "מעורב ירושלמי" ו"הבורר". הוא גם ביים את הסרט שהפך לקאלט, "חתונה קולומביאנית" אליו אתייחס גם בהמשך. אין ספק שצוות יוצרים כזה משמעותו סדרה מהוקצעת מכל הבחינות והיא אכן לא אכזבה.

לאחר שצפיתי בשלושת הפרקים הראשונים של הסדרה, אני יכול לומר, שלדעתי מדובר במוצר מהמשובחים שראיתי בטלוויזיה הישראלית. הסדרה הזכירה לי יותר מכל את סרטי הקאלט, "חוכמת הבייגלה" ו"חתונה קולומביאנית", בהומור המשובח והמיוחד שלה ובעיקר בכך שהסדרה מבוססת על מארג של דמויות שהקשרים ביניהם והמאפיינים של כל אחת מהן, בונים את הסדרה בכלל ואת ההומור שלה בפרט.

הסדרה אמנם מזכירה את הסרטים, אבל היא הרבה פחות קיצונית מהם ברמת ההומור ובקצב שלו, משום שהסיפור נמתח על פני שלושה עשר פרקים ולא על פני שעה וחצי. זו גם הסיבה שלוקח קצת זמן להיכנס לסדרה וליהנות ממנה. הפרק הראשון סובל בגלל זה מחולשה יחסית, אבל מהפרק השני, ההנאה מובטחת ואתם תמצאו את עצמכם מרותקים למרקע ותצחקו מהסיטואציות שהיא מציגה. שווה בהחלט לא לוותר, גם אם הפרק הראשון קצת פחות טוב.

הסיטואציה שעומדת במרכז הסדרה, של גבר שמקבל רגליים קרות, מהווה קרקע פורייה להומור והינה מספיק סטריאוטיפית כדי שכולנו נוכל להתחבר אליה בקלות, גם אם זה לא קרה לנו עצמנו. המשחק בסטריאוטיפים הוא שמחזיק את הסיפור והסדרה מצליחה לנוע בעדינות בין הקלישאות ולא להגזים. המשחק גם הוא משובח וכל השחקנים מצליחים להיכנס היטב לדמויות הסמליות שכל אחד מהם מגלם וביחד עם תסריט משובח, גם להצחיק.

לסיכום, מה שאני הכי אהבתי בסדרה "חמישה גברים וחתונה" זה את המעבר המאוד עדין של הסיפור בין הסיטואציות והדמויות הסטריאוטיפיות וההזויות כאחד ואת ההומור שמקורו מאותן סיטואציות קטנות שמוכרות לכולנו מחיי היום יום, ומהווה את הבסיס לקסמה של הסדרה. לדעתי מדובר בסדרה מקסימה, סוחפת, מצחיקה ומומלצת בחום.

חמישה גברים וחתונה, ימי רביעי בשעה 22:00, בערוץ 10

העם רוצה את ארתור

היום יום שני בשעה 21:00 בערב, גמר נולד לרקוד בערוץ 2

והגיע הזמן לנקוט עמדה - העם רוצה את ארתור ! 

אחרי עונה עמוסה וטובה יותר מכל העונות הקודמות, עונה עמוסה בכשרונות, הגיע זמן הגמר. רבות דובר על המאבק בין נתנאל וארתור (למרות שנטליה לא פחות טובה) על מי ינצח. חשוב לי לומר שבין הרקדנים היה פרגון נפלא כל השנה וזה היה כיף לראות, המאבק הוא רק מי ינצח.

אז נכון שיש תחושה שהבאזז הוא סביב נתנאל, נכון שהוא הכי חתיך והכי יפה, אבל זו תחרות ריקודים וארתור הוא פשוט שתי רמות מעל כל השאר. אצלו כל ריקוד סולו, כולל כוריאוגרפיה נפלאה, מעביר סיפור ומרגש בעוד נתנאל בעיקר קופץ (ועושה את זה מצויין ללא ספק).

בואו נוכיח שגם הצבעות בSMS, יכולות ללכת לרקדן הכי טוב ומי הכי חתיך או יפה או פופולרי, נשאיר לתחרויות אחרות.

הסולו הכי טוב בתחרות                             הדואט הכי טוב בתחרות

ארתור בריקוד הצוללן                                          ארתור ואדווה בריקוד מכונות הכתיבה

עוד דואטים מצויינים - נתנאל ונטליה "Blackbird" והדואט של נתנאל עם לנה.

אין ספק שנתנאל הוכיח גם כן שהוא בנזוג ורקדן נפלא, אבל הסולואים הבדילו בינו לבין ארתור ונטליה, הבשלים יותר ובסופו של יום זה מה שקובע.

ולמי שרוצה לקרוא כתבה על ארתור שלא אוהב לדבר הרבה, קבלו

הישרדות, פרק 23 - שחר של יום חדש

שחר של יום חדש עולה על הקאריביים וההפקה החליטה שזו הזדמנות טובה לחשוף סופסוף את שחר לציבור הצופים, במלוא הדרה, במלוא הסקס אפיל שלה (אני יודע שזה דורש הסבר, זה יגיע בהמשך), במלוא רוחניותה ובעיקר עם כל תוצרת הבגדים שלה שהיא הביאה איתה היישר משוק רמלה לוד.

בכלל, לא ברור מהיכן הגיעו כל הבגדים האלו אל האי. אנו זוכרים טוב מאוד שהשורדים הופתעו בתחילת העונה בלב ים, שנאמר להם להשאיר את המזוודות מאחור ולקפוץ כמו שהם לים. אולי שחר קפצה עם התיק עליה? אולי ההפקה החליטה שבהיעדר יתרונות אחרים לפחות יביאו לה את הבגדים שלה? או ששחר הייתה לבושה בשכבות? או שבכלל היא עברה בחנות מקומית עשתה להם "וינונה ריידר" והסתירה את כל זה בתחתונים.

בתחילת הפרק, השורדים חזרו מאתגר החסינות בו ניצחה מרינה והם עדיין מבולבלים. הם לא מבינים שיש מציאות חדשה על האי (לפחות מבחינת ההפקה) ושזהו היום של שחר. ליה שרה למרינה שירי הלל ברוסית, וקפון חוסך במילים וקורא לה ראויה. השיר ברוסית כל-כך מרגש את מרינה שעולה לה ה"מנו" לראש והיא מספרת לנו כמה היא דומיננטית, דעתנית ומובילה ושעד עכשיו היא פשוט ניסתה להסתיר את זה כדי לא למשוך תשומת לב. אני רק רוצה להזכיר למרינה שזה משהו שבאופן מפתיע כל אחד שמנצח אומר ומושון אפילו אמר את זה גם בלי לנצח.

אז באה היציאה של הפרק כאשר קפון אומר בעדות מצולמת שמרינה זו בחורה שכולם שופטים לפי המראה החיצוני שלה ושזה גם בגלל איך שהיא מציגה את עצמה עם כל הסיליקון שהיא פוצצה את עצמה איתו. קפון, אתה לא יודע שיש דברים שלא אומרים לבחורה?

בעוד ההפקה מבינה שהגיע הזמן להזכיר את קיומה של שחר, שאר השורדים דווקא מודעים לקיומה (כנראה בגלל הריח) ובעיקר לא מבינים מה היא עדיין עושה שם. נעמה מסכמת את זה בצורה קולעת ואומרת על שחר "היא לא עושה כלום להצדיק את הנוכחות שלה פה, היא טרמפיסטית, בעצם היא פה בגלל הבגדים שלה". אז מתברר לנו שהצביעות וגועל הנפש באי הם מעל הכל ובעוד הם קוראים לה מסריחה ומיותרת בדיוק כמו בגן, מצד שני כולם רוצים לקבל ממנה בגדים עד רמה שאפילו מנסים למצוא אסטרטגיה איך להדיח אותה ולגרום לה להשאיר את הבגדים מאחור. כל אחד והנכסים שלו, גם את מרינה היו מדיחים אם היה אפשר להשאיר את התחת שלה מאחור.

שחר לעומתם, מראה שכל בריא ואומרת "קשה לי. אני ממש לבד, אני מרגישה שלא סובלים אותי. פה כשלא מדברים איתך, אתה יכול להיות הבא ללכת" מה שמוכיח שכמו השקרים של דן, גם השנאה לשחר היא לא מתוחכמת במיוחד וקל לשים לב אליה. אז גם מסתבר לנו מפי שחר, שהרעה האמיתית על האי זו מרינה. כנראה שמרינה גם את זה הסתירה ולא רק את הדומיננטיות וההובלה שלה. בעוד כולם מבקשים משחר את הבגדים שלה ומראים כבוד לעובדה שזה שייך לה, מרינה פשוט לוקחת מה שבא לה. גועל נפש והמשך ישיר לכך שהג'יברואים חושבים שהכל שייך להם, כולל קוריצה. בהמשך מרינה פותחת חשבון עם הצופים ואומרת לקוריצה, "תאכלי תאכלי ביום שישי את על האש". קפון היחידי שיוצא להגנת שחר ואומר הגישה אליה לא מכובדת, שיש לה לב טוב אבל שהאנשים לא מצליחים לתקשר איתה ברמה האישית.

ליה, שרוצה להזכיר שהיא קיימת וכנראה לאחר ששמעה מה היו התגובות לחשיפה של מיקו בעלה הפרענק, מציגה בפני יעל והקהל את משנתה לגבי גברים ראויים ואומרת "יש כמה מקצועות גבריים שאני לא מכבד ולא הייתי יוצאת עם גברים כאלו. טבח, ספר ונהג מונית". יעל בתגובה אומרת שלא איכפת לה טבח. כמו שזה נראה מההתנהגות של יעל עד כה, לא אכפת לה גם צייר, אופה, מוכר בחנות, דוגמן, זמר, מלצר, מנקה חדר מדרגות, ספר או נהג מונית ואם לא אחד מאלו, היא תסתפק בליה.

ה"קרב" באי המתים

נועם נגד גיא. בדו קרב באי המתים, מכניסים את נועם וגיא לזירה מוקפת בחבלים עם עיניים מכוסות ושמים לכל אחד מהם רצועה עם פעמונים על היד ועל הרגל. המטרה, לחטוף את הפעמונים למתמודד השני. הראשון שמגיע לחמישה נצחונות, זוכה להישאר באי. אין מה לומר, הדרך לנצח באתגר הזו הייתה כל כך מורכבת (רמז: לנסות לזוז כמה שפחות) שגיא לא הבין אותה והסתפק בלהתכופף ולנפנף בידיים. נועם ניצח בקלות. זה היה ללא ספק אחד האתגרים הכי משעממים שיש, גם בגלל האתגר עצמו וגם בגלל שגיא טוב בקליעה או בלהיות תלוי. מעבר לזה, זה מתוחכם מדי בשבילו. לשמחת הצופות, נועם זוכה בעוד כמה ימי חרפון על אי המתים.

הרומן

למרות שמדובר בשידוך הטבעי ביותר על האי (כפי שליה תגיד ממש עוד רגע, "זה קשר טבעי, זו זוגיות מושלמת"), משה מבחין בשחר רק עכשיו, אחרי שהוא הפך להיות מנודה כמוה (מה שמוכיח שהרחמים כלפיו באמת החזיקו רק עד הפיצה). משה מספר שהוא אוהב את שחר ושהוא מזדהה עם הבדידות, עם הקושי, עם החוסר בחברים (הם מושון סופסוף הבין מה הוא שווה באמת? רמז:כלום). כאילו זה לא מספיק משה אומר "יש לנו קשר מאוד קרוב, אפילו אינטימי. שחר היא סוג של נפש תאומה" ומתוודה ש"לא היה איכפת לי חברה כמו שחר". בגלל שמזמן לא שטפנו את עינינו על בחורות מתקלחות, דן וויקה במערה או אפילו נועם והעיזה שלו ההפקה מסדרת לנו (או לפחות מנסה) קטע ארוטי חדש, משה ושחר חופפים זה לזו את השיער עם שארית השמפו מהוילה של ליה וקפון. האמת, העיניים עדיין כואבות מהמראות הקשים ואם לזה הגיעה התוכנית, אנחנו כנראה באמת הגענו לתחתית.

כולם ממשיכים לנסות להשיג לעצמם רוב וקפון וליה מבינים ש"אם לא נהיה תלויים אחד בשני, נהיה תלויים אחד ליד השני". עמוק. לדעתי אתם פשוט תמצאו את עצמכם עם סכינים בגב כמו שאר חברי סבאנה, אבל ניחא.

אתגר הכוח הכפול

הפעם ההפקה החליטה שנוח לה שזה ייתן הצבעה כפולה רק שאפשר יהיה להצביע פעמיים לאותו שורד מה שהופך את האתגר למשמעותי. הפעם עליהם לעבור בזוגות על קופסאות, בלי לגעת בחול, מרחק של שלושים מטר. מגרילים זוגות ובאורח "פלאי" זה מסתדר מעולה - קפון וליה, דן ומרינה, שחר עם המאהב שלה משה ונעמה ויעל. מעבר לזה שהאתגר מאפשר לנו לראות תקריבים של דן נמרח על מרינה ויעל על נעמה (את השאר חסכו מאיתנו), כרגיל, אחרי שלא נשאר שום מתמודד חזק באי, דן ומרינה מנצחים ודן מנצח אותה בקלות בסיבוב השני למרות הדומיננטיות שלה וזוכה בהצבעה כפולה. קפון לא מפספס הזדמנות להחמיא לדן ואומר "וונדר בוי שוב ניצח. הוא גם עבד יפה."

באמצע הסיבוב הראשון, הבאף של יעל יורד וכמעט ונחשף לה ציץ. יעל מסדרת אותו ולנעמה זה מספיק כדי להאשים אותה בהפסד, לאחר שמסתבר שהפרס הוא שיחת טלפון הביתה לשני הראשונים, מתוך מחשבה שאת הפלסטיק שלה היא הייתה בכיף חושפת לקהל עבור שיחת טלפון. דוגרי, מרינה יכלה לוותר לה ולצאת גדולה גם מבחינה אסטרטגית. את החלון שנפתח מיד קפון וליה מנצלים ומזכירים לנעמה מיהם (לא) החברים שלה.

נעמה אומרת בהמשך לדן שהיא מקנאה ודן מסכם את זה בחוכמה "גם לי יש משפחה ואי אפשר לדרג את הגעגועים. זה שיש לה תינוק בבית זה היא שיצרה את הסיטואציה הזו". האמת, לא יכולתי לומר זאת טוב יותר.

הטלפונים הביתה

דן מדבר עם אמא שלו ואח שלו. לאמא שלו הוא מסביר שהוא ניצח בתחרות ושהשיחה הזו הי הפרס, הוא מסביר להם שהולך לו טוב פה שהוא מנצח בכל האתגרים ושגם מבחינת אסטרטגיה הוא מהנדס את כל הולם באדריכלות. הוא מכניס שקר קטן לטובת אחיו ואומר שהבנות התלהבו ממנו. בקיצור, אין חדש תחת השמש במשפחת "מנו", הכי חשוב להזכיר לאבא שהוא קיבל תמורה בעד האגרה שהוא שילם.

מרינה מדברת עם אמא ואבא שלה וממשיכה את מנטרת הדומיננטיות שלה מקודם כשמזכירה שהיא באי להוכיח לאבא שלה, אחרי שאיכזבה אותו בגלל הפרישה מטניס. האמת אפשר להבין את אבא שלה, רואה את הבת עוזבת את הקלאסה על המגרש ומשתילה 300 סמ"ק ואז רואה אותה מחכה שנים שיגלו אותה, איך שלא יתאכזב?. אבא שלה יוצא מלך, שואל אם היא צריכה עזרה ומציע לבוא לאי לעזור לה (לי נראה שהוא רוצה לבוא לשים עליה משהו שתפסיק להיות זולה כל-כך). אמא שלה בעיקר דואגת לבריאותה ושהיא אוכלת טוב ומרינה מרגיעה אותה.

חוזרים לאי המתים לשניה ומראים לנו חומר ממוחזר מהפרק הקודם, שוב נועם מתחרפן, שוב הוא עובד על היחסים עם העז ושוב מביימים אותו עם הטנגה שלו. יאללה, הבנו, שימו את זה פרק שלם בלופ ונגמור עניין.

דן מספר לנעמה על שיחת הטלפון ואומר שאמא שלו אמרה לו לא לשכוח את מה שלימדו אותו. נעמה שואלת מה זה? דן מסביר לה שלפחות מבחינת אמא שלו, הכוונה להיות אדם טוב (ומבחינת אבא שלו לשקר, לדקור, לרמות, לירות ולירוק, כל הדרך אל הנצחון). נעמה חוסכת לכולנו ואומרת, "מאוחר מדי". וליה מיד אחר כך מתפרצת לדלת הפתוחה ואומרת לנעמה שהיא עצמה הייתה מוותרת על השיחה בשבילה.

שאר הפרק היה די מיותר, כולם ממשיכים לנסות להשיג רוב. שחר אפילו עובדת על מושון ומכינה לו שרשרת. היא אפילו מסבירה ש"משה הוא בחור רגיש, צריך לדבר איתו על רגשות. הוא לא בסיטואציה חברתית איתם, הוא כל הזמן בצד" ומוכיחה שאולי למושון יש בכל זאת סיכוי איתה. לדעתי, הוא יפסיד גם בזה. עידן מרוצה ממנה שסופסוף היא יוזמת ומשתתפת באסטרטגיה כמו שהוא וליה רצו. מושון מראה פעם ראשונה בסדרה שהוא קולט משהו לפחות חלקית ואומר "אני לא טמבל (אתה כן), דן התחבר אלי כי זה היה נוח לו, כי אני עושה מה שהוא רוצה". אני אמנם זה יפה שהוא סופסוף קולט, אבל אני מציע למושון משפט יותר הגיוני וריאלי "אני עשיתי מה שהוא רוצה, אני עושה מה שהוא רוצה ואני אמשיך לעשות מה שהוא רוצה".

דן רואה את ליה מדברת עם יעל כל הזמן ואומר שזו חוצפה שהן מדברות בכלל. הזוי מה שהוא מרשה לו, עוד יותר כרגיל זה יעבוד על בנות ג'יבארו. יעל מסכמת שעכשיו זה שאלה של נאמנות ושברור שלכולם יש תכנית מגירה. לא יודע מה איתך, מה שברור שההפקה הוציאה את תכנית המגירה שלה בפרק הזה, את שחר ! לא יודע למה, הם חשבו שזה הולם, אבל ללא ספק זה היה הפרק של שחר ונשאר רק לומר לה, ברוכה הבאה לאי.

למי שלא מכיר, זו שחר, נקיה לשם שינוי

פה גם נגמר הפרק ומסתבר (איזה עצבים) שמרחו פרק שלם ולא תהיה הדחה. הישרדות עוברת ליום שלישי וביום שלישי הפרק יתחיל בהדחה, ויסתיים בנקמה. אז מי יודח? ליה או דן?

נשתמע בפרקים הבאים.

סייקו