דוגמנית

יער הממתקים

הציור הזה תלוי לי מעל המחשב בחדר העבודה. קוראים לו יער הממתקים וציירה אותו ציירת איטלקיה שאני מאוד אוהבת Nicoletta Ceccoli

הוא מסכם את חיי בצורה מדוייקת עד כאב. המסע הארוך בתוך פנטזיה מתקתקה, מפתה שמצטלמת נהדר, ביער סבוך, צבוע ומסוכן שעין לא מזויינת ומיומנת לא תבחין במכשוליו.

כשלא הייתי פה הקמתי עסק. העסק, על פניו מצליח, החשיפה יפה, הקול שלי משפיע ובא לידי ביטוי. כרגיל אני לא מצליחה להנות מההצלחה. לא מצליחה למצוא את הרגע, לקחת צעד אחורה ולהתבונן במעשה ידי ולהגיד "סחתיין אחותי, עשית שינוי". אני מונעת מיצר ההשרדות, דואגת למחר ולא נוכחת ברגע, כרגע. כורעתת תחת שעות העבודה מול ניו יורק, בעודי חיה בישראל ומנהלת בית (מנהלת ? בדיחה עצובה, הבית מנהל אותי).

ואז מגיעות ההשוואות, איך נראות המקבילות המקצועיות שלי בעולם ? מה הן מצלמות באינסטגרם, לאן הן נסעו, מה הן לבשו ואיך הבכלל נראה עליהן. לרובן יש ילדים, אז למה הן לא נראות ככה ? למה אני מרגישה כמו סחבה, גוררת עצמי מהמיטה והולכת לישון עם חלומות קטנים - לקרוא קצת יותר, לחזור ליוגה ואימון בלט, לשבת בבית קפה ולא לפגישת עבודה, לפגוש חברה ולדבר על סתם ושום דבר, לחיות.

ושוב רשימה בכיינית, ושוב ניסיון לחזור לכתוב. ואולי כי סוף השנה מתקרב ושנה חדשה עומדת בפתח ואני כל כך רוצה לעמוד בציפיות של עצמי ורוצה לחזור למקום הזה, פה שנעים שלי איתו. עד כמה חזקה ונחושה אהיה השנה ? כנראה שאצטרך לתת למעשים שלי לדבר בעד עצמם.

נכתב על ידי: דוגמנית
8/9/2015 12:16
14 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות (TrackBack) לכאן לינק ישיר לקטע לקטע הקודם לקטע הבא לבלוג המלא
תגובה אחרונה של דוגמנית ב-20/9/2015 19:19