שלוף אותי (אם תוכל)
אני חושב שכבר סיפרנו על הפלא המקומי, אתר התיירות מספר אחד של ארץ הזאר, הלא הוא הזאר-שלָייפֶה (Saaeschleife) - לולאת הזאר, או המקום שבו הנהר עושה סיבוב של 180 מעלות. למי ששכח, מלמעלה זה נראה ככה:





לנקודת התצפית הזו על העיקול המרהיב נסענו כבר מספר פעמים, בעיקר כדי להראות הנס לכל מיני חברים וידידים. אבל מאז שראינו את העיקול תכננו - ולא הצלחנו - לנסוע באופניים לאורך הלולאה עצמה. הסיבוך היה שצריך לנסוע עם האופניים חצי שעה ברכבת רק כדי להגיע לתחילת המסלול, ואיכשהו תמיד היו מסלולים קרובים יותר וכיפיים יותר שפיתו אותנו.
אז זהו, שלא עוד.
ביום א' האחרון, כשתל אביב הגיעה זמנית לזארברוקן והטמפרטורות טיפסו לאזור ה- 28-29 (די נדיר באזורנו), החלטנו שזה הזמן. בבוקר עוד לא היינו בטוחים, כי השמש החליטה להתעורר מאוחר ויצאה מבין העננים רק אחרי 11:00 (קיץ, אבל לא כזה קיץ). אבל אחרי שהתייעצנו שלוש פעמים בתחזית ופעמיים בתסכול המתמשך מחוסר-טיולי-אופניים בזמן האחרון, אספנו את עצמנו, את אופנינו, שמיכת פיקניק ושני כריכים מלחם תוצרת בית עם עוף טריאקי (אף הוא תוצרת בית) - ועלינו על הרכבת למרציש, עיר-שדה נאה שבה מתחיל המסלול.

תיכף ומיד הבנו שקיץ הוא קיץ, גם אם היא מלווה בירוק אירופי ולא בצהבהב-חום ישראלי. אמנם התלבשנו במינימום האפשרי, מרחנו את הפנים ושלפנו את הכובעים מהבוידעם, אבל החום בכל זאת תפס אותנו לא מוכנים, ותוך דקות מספר נאלצנו לעצור בלב הנוף הירוק, להתנשף ולשתות חצי בקבוק מים:





במהלך העצירה תפסנו שהחום רק מתגבר, ושלפחות בנסיעה יש מזגן (דהיינו, הרוח הקרירה הטופחת על פניך כשאתה רוכב). מה שכן, די מהר החל הנהר להתפתל, והרכיבה קרוב אליו השכיחה מאתנו את הטמפרטורה. שנייה לפני הפיתול גם נעשינו רעבים וחיפשנו מקום לאכול את הכריכים הגאוניים שהכנו. וכמו בהזמנה, הופיעה לפתע לצד השביל פינת החמד הזו:




(הצילום קצת מתקשה להעביר את הפרטים, אבל כן, זה מפל קטן החבוי בלב היער, ולמרגלותיו ישבנו וזללנו).

רגעים אחדים אחרי הסעודה חלפנו על פני הלולאה עצמה. בנקודה הזו התקשינו מאוד לרכוב, לא בגלל החום (התרגלנו) אלא בגלל שעצרנו כל עשר שניות לצלם עוד משהו מרהיב. הנה כמה אלפי מלים על העניין:








(סמוך לגדה הנהר רדוד כמו ביצה ויש שושנות מים בכמויות).

בערך בנקודה הזו התקשרו אלינו ידידינו אנדי ולילי והציעו לפגוש אותנו במטלאך, עיירה מקסימה בשני-השליש הטיול שסובבת באורח כמעט טוטאלי סביב מפעל החרסינה של וילרואה-בוך הממוקם בה מזה שנים רבות, ולכן בימי א' שטופי שמש מלאה תיירים שבאו לקניות וגלידריות פסאודו-איטלקיות. אחרי התרגעות נעימה, סבב רכילות וכוס אפפלשורלה (מיץ תפוחים עם סודה, מאוד מרענן) הרגשנו מוכנים להתמודד עם החלק האחרון של הטיול, שכלל עלייה לא קלה (אבל לפחות מוצלת) אל נקודת תצפית שפעם היה בה מנזר והיום נותרה רק קפלה קטנה. שם ראינו את זוהרו של ישו המושיע מציץ מבעד לעצים:





והצצנו אחורה, על מטלאך היפה ובליבה מפעל החרסינה:





הייתי יכול עוד להוסיף המון 'אלפי מלים', אבל אני אסתפק במלים עצמן, ואספר שחזרנו הביתה ברכבת בשש וחצי בערב, כשהחום היה עדיין בשיאו (ולמזלנו היה איזה גאון שהצליח להשיג מהנהג את המפתח לחלונות הרכבת). חזרנו הביתה עייפים אך רצוצים, ישירות למקלחת קרה, וידענו שעכשיו ראינו כבר את השלייפה משני הצדדים (Both sides now).

ואגב, היום כבר נשבר החום וירד גשם שוטף.


שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 26/5/2009 23:39, ושייך לקטגוריות בשבילנו זו אירופה אירופה, עונות השנה, תמונות
7 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של miss kitty fantastico ב-27/5/2009 14:33

---

פסח בא אביב הגיע
בארץ אני מניח שכבר קיץ, אבל כאן מתלבש חג האביב בצורה מרשימה על האביב עצמו.
והתמונות מדברות בעד עצמן.



מכינים קניידלך בבוקר פסח


הטלה חטף שוק







טיול פסח, היום שאחרי ליל הסדר






גם הבלוג מתחדש, והתמונה הכללית התחלפה, ויחד עם ההשקה המוצלחת של 'זוטא', נדמה שהאביב הזה אכן מבשר פריחה - יותר מתמיד.
שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 10/4/2009 11:01, ושייך לקטגוריות עונות השנה, תמונות
20 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של aananda ב-18/4/2009 20:42

---

חורף קשה
לישראלים למודי-קיץ כמונו, החורף האירופי קשה מעצם היותו, וכבר בשנה הראשונה התלוננו ארוכות על שעות האור המועטות, הטמפרטורות הנמוכות, העננים שמסרבים לחשוף את השמש ושאר מרעין בישין. אבל השנה, כך נראה, כל הרמזים מעידים על חורף קשה באמת, כזה שגם באירופה קשה להישאר סקפטיים כלפיו. זה התחיל בסתיו שהגיע מוקדם מהרגיל ועצים שהצהיבו כשעוד היו אמורים להיות ארוכים; נמשך בבולמוס האכילה חסר הפשרות של חתולי העיר ובראשם טריסטן שלנו; והגיע לשיאו בשלג שעברנו כאן לפני מספר שבועות, אירוע נדיר למדי בחודש נובמבר (זארברוקן מקבל על פי רוב שלג אחד או שניים בשנה, וגם זה בפברואר). ולא סתם שהיה שלג מוקדם, הוא היה גם הכבד ביותר שחווינו מאז שהגענו לעיר, והחזיק מעמד הכי הרבה זמן (בערך שבוע). ואם זה לא מספיק, לפני יומיים שב השלג למעוננו - שלג שני לפני חג המולד, שזה ממש אירוע יוצא דופן. אז נכון שהפעם הוא היה קל והחזיק פחות מיום, אבל עדיין אין ספק שהחורף כבר מוציא את התותחים הכבדים, ועדיין לא עברנו אפילו שליש ממנו.

חשבתי לצטט כאן את שירה של דליה רביקוביץ', 'חורף קשה', אבל אחרי שקראתי אותי שוב החלטתי שזה אמנם שיר נפלא אבל מדכא להפליא, ושיש גבול. אז דמיינו שיר מדכא על חורף נכתב על מסך מחשב שמאחוריו חלון הפתוח לשמיים אפורים-לבנים, עם כמה עצים עירומים. יודעים מה? לא צריך לדמיין. בוקר טוב:





שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 19/12/2008 11:35, ושייך לקטגוריות בשבילנו זו אירופה אירופה, עונות השנה, תמונות, שחרור קיטור
18 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     1 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של מיס בוז'רסקי ב-22/12/2008 10:56

---

זו העונה, חבר
האירוניה חוגגת: אני ניגש לכתוב בבלוג וגלה שהנושא ה*חם* הוא 'דצמבר ואין עדיין גשם', ואילו דרך החלון אני רואה גשם מעורב בשלג יורד על הרחובות השטופים, כשמאחורי הבית יש עוד כמה שאריות מהשלג שלפני שבוע. כל מקום והעונות שלו.

הווטרינרית של טריסטן אומרת שכל החתולים בזארברוקן משמינים לאחרונה. היא טוענת שהם מרגישים שעומד להיות חורף קשה. מבחינתנו כבר חורף קשה, אבל רשמית החורף נכנס רק שלשום, ואתו גם אתר הבילוי העיקרי של זארברוקן (וגרמניה בכלל) בחודש הקרוב - שוק חג המולד. ולכן, חמושים בסבסטיאן ובחברתו שבדיוק עברו אל לב העיר ובמצלמה כדי לתעד את המאורע, יצאנו עטופים מכף רגל ועד ראש אל הכיכרות.





עצי חג-המולד הללו לא שייכים לשוק חג המולד עצמו אלא לאטרקציה מלהיבה בפני עצמה, אף היא מפירות העונה - אוהל ובו זירת החלקה על הקרח. בניגוד לרוסיה, פה האגמים לא קופאים, ולכן את הקרח להחלקה יש בכל זאת לייצר מלאכותית. משעשע גם לגלות שבאוהל ההחלקה יש חימום - שלא יקפאו חלילה הגולשים.





זה כבר השוק עצמו, או לפחות חלק ממנו, בכיכר שליד השלוס (הטירה/ארמון העירוני/ת). מתחת לבניין המואר ולעץ הענק והמקושט ציפה לנו מגוון עשיר של דוכנים, מקישוטי חג-המולד של ממש ועד מאכלים ממאכלים שונים, לא כולם קשורים במיוחד לאווירת החג ("כל דבר יכול להיות קשור לחג-המולד, אם רק מוסיפים לו קינמון," ציין סבסטיאן בהומור בעוברנו על פני דוכן שווארמה טורקית).
אבל האוכל המסורתי ביותר בחג המולד (וָיינאכטֶן בפי הגרמנים) הוא מה שהילדים ורופאי השיניים אוהבים במיוחד - ממתקים מכל הסוגים והמינים. לשיא הפופולריות זוכות הלֶבּקוּכֶן - עוגיות הג'ינג'ר המסורתיות, המיוצרים בכל הסוגים והצורות. ממתקים מסורתיים אחרים הם צימט-ואפֶלן (עוגיות שטוחות עם קינמון), כל מיני דברים ממרציפן וכמובן שוקו-קוס, שזה בעצם קרמבו, אבל טרי להפליא ומכל מיני סוגים ומינים, בהם ליקר ביצים, שוקולד לבן או וניל-דובדבן (והשם פירושו 'נשיקת שוקולד').

בתמונות, לפי הסדר: לבבות לבקוכן, כל מיני דברים עם מרציפן, וצימט-ואפֶלן טריים בסוף תהליך ההכנה.









ואם כל הממתקים האלה גרמו לכם לחשוב על המכשפה שפיתתה את הנזל וגרטל, לא טעיתם. הנה בית הממתקים שלה במלוא הדרו:







מה שכן, לא רק ממתקים מוכרים בשוק חג המולד. אנחנו, למשל, אכלנו רָייבֶּקוּכֶן, שזו פשוט לביבת תפוחי אדמה (מוגשת בתוספת רסק תפוחים) ושתינו גלוּ-וָיין (יין חם) עם פירות. ויש גם ערמונים חמים, קלמרי מטוגנים, פטריות חמות ברוטב שום וכיוצא בזה. פרט לאוכל, השוק עמוס קישוטי חג, ענפי דבקון (סבסבטיאן וסאן-צ'יר קנו אחד בשביל להתנשק תחתיו), צעצועים, נרות בכמויות עצומות, דוכני מתנות מהסוגים שמוצאים בכל יריד בעולם (כולל קטורת וקריסטלים למיניהם), זֵרים וכל מיני דברים משונים, למשל מתקני האכלה לציפורים בצורת ינשופים:





אחרי שעה של שיטוט מיצינו לבינתיים (וגם קפא לנו האף והשוק התחיל להתפזר) ולכן עברנו לביתו החמים של סבסטיאן, שהכין לנו מנה מסורתית לחג המולד, ומשם רכבנו הביתה על אופנינו באפס מעלות בערך, אבל מרוצים.

עכשיו נשאר רק לחשוב איך עוברים את שאר 89 הימים של החורף.

שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 3/12/2008 09:46, ושייך לקטגוריות בשבילנו זו אירופה אירופה, עונות השנה, תמונות
24 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של miss kitty fantastico ב-5/12/2008 22:10

---