מרק פטריות (אסנת)
ידידה יקרה מת"א באה לעיר ואנחנו הזמנו אותה, איך לא, לארוחת ערב בביתנו. יש לציין שמזג האוויר השבוע גרוע במיוחד, קר, גשום וחשוך. אמרתי לה שמרק טוב זה מה שמציל אותי בסוף היום כשאני חוזרת הביתה. היא משכה בכתפיה באדישות ואמרה שהמרק היחיד שהיא אוהבת זה מרק פטריות, וששאר המרקים ממש לא מעניינים אותה.
אוקיי, התגייסתי למשימה! טוב שידעתי מראש את תנאי המרק, כי אם הייתי מגישה לה בארוחת הערב איזה מרק מושקע והיא היתה אוכלת מתוך נימוס ויורקת למפית, זה היה יכול להיות מאד לא נעים...
בסופר גיליתי בהתרחשות קוסמוסית נדירה, מבצע מיוחד על פטריות שמפיניון!! קניתי קילו. כן, קילו. מה ששמעתם. חוץ מזה, מה שצריך פה עוד זה בצל אחד גדול, חצי ראש שום (למאמינים אדוקים), קופסה אחת של חלב קוקוס (תישארו איתי), כמה שלוקים של יין לבן, כוס מרק עוף, מלח, פלפל, אגוז מוסקט טחון וקצת קוריאנדר (למי שאין לא חובה).
איך עשיתי?
טיגנתי בצל ושום עד שהזהיבו, החלשתי את האש והוספתי את הפטריות, קצוצות לגודל בינוני, בשלוש נגלות, כשכל פעם אני מערבבת טוב טוב את הפטריות בסיר, סוגרת אותו וממתינה שנפח הפטריות ירד. בסופו של תהליך, הפטריות כולן מכווצות היטב ומתבשלות במיץ של עצמן. הבאתי לרתיחה עדינה. הוספתי מרק עוף ויין ובישלתי בסיר סגור 5 דקות. הוספתי את התבלינים. רצוי להוסיף מלח ופלפל כך שיהיה קצת חריף ומלוח כי אח"כ חלב הקוקוס סותר וסופח ומעדן את הטעם מאד. את קופסת חלב הקוקוס ניערתי היטב לפני פתיחתה ואז הוספתי את כל תכולתה למרק, ערבבתי טוב, ולאחר 3-4 דקות חימום הורדתי מהאש. בדיוק כמו שמנת, לחלב הקוקוס אסור לרתוח כי הוא נהרס. המרק עוד לא מוכן! כרגע יש לו טעם של מרק פטריות מלוח עם קרם קוקוס... הורדתי אותו מהאש והעמדתי אותו לנוח 10-15 דקות בצד. כל שאר התהליך זה כבר כימיה מסובכת ואני לא מתערבת כשהתבלינים מנהלים שיחות שלום בסיר. אני רק יודעת שהטעם אגדי. עד כאן. נסו ותהנו!

*הערות לגבי חלב הקוקוס: יש אינסוף סוגים וחברות שמפיקים אותו ומוכרים בקופסאות שימורים. אם יש לכם אפשרות להשוות, בחרו בזה שיש בו הכי פחות מרכיבים מכולם, אידאלי יהיה זה שיש בו *רק* חלב קוקוס... היתרונות לחלב הקוקוס על השמנת הם אינסופיים. הוא בד"כ בעל אחוזי שומן פחות גבוהים, השומן הוא צמחי לכן אין בו כולסטרול, הוא מתקתק יותר משמנת ובכלל בכלל לא כבד כמו שמנת. אני אישית אחרי מרק שמנתי לא יכולה לקום מהשולחן, אבל מרק מקרם קוקוס הוא קליל ומעודן.שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 27/11/2007 15:20, ושייך לקטגוריות אסנת, מתכונים, עונות השנה
12 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של מיכליקה ב-29/11/2007 15:33

---

יש משהו מוזר בלהעלות פוסט מיופיו של הסתיו כשבחוץ כבר יורדים פתיתים עדינים של שלג (מהסוג הזה שיורד לאט ובעדינות אבל לא נערם על הארץ כי הטמפרטורה בחוץ קצת יותר גבוה מאפס מעלות. קוראים לזה באתרי מזג האוויר snow shower או snow flurries). אבל מה לעשות שהשנה העונות לא מסתדרות בסדר המופתי של השנה שעברה, אז היינו צריכים לחכות עד ינואר לפני שהפתיתים הראשונים החלו לטפטף מהשמיים. כך שיוצא שיחד עם העלים הצבעוניים האחרונים של הסתיו אנחנו מקבלים גם פרומו לחורף (ומי יודע, אולי יקרה מה שלא קורה כאן אף פעם וזארברוקן תזכה לחג מולד לבן?) .

אבל הסתיו הוא הסיבה שהתכנסנו היום, או יותר נכון, פוסטתמונות העיר בסתיו. אני פשוט אתן להן לדבר בעד עצמן:




זה המדרחוב הראשי של העיר, שבגלל שהוא מוגן מרוחות גם העצים בו מנשירים אחרונים.




עץ עם חוש לדרמה, שאיבד כמעט את כל עליו אבל עדיין מרשים מול השמיים הכחולים.




הצהוב הצהוב הזה. ליד התיאטרון הישן. ללא כל עיבודי מחשב - זה אמיתי.




הכוכב של הפאב. נכון שזה נראה כמו מציור? אבל לא, זה ליד האופרה, 50 מ' מבית הספר למוסיקה שאסנת לומדת בו.






שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 14/11/2007 22:29, ושייך לקטגוריות בשבילנו זו אירופה אירופה, תמונות, עונות השנה
18 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של רונן א. קידר ב-17/11/2007 20:35

---

חלומות המשך ואוטומטים
מכירים את חלומות ההמשך? הם יוצאים מהנחה שהעולם לא קיים ומחזקים אותה, כי הם ממשיכים מנקודה שבה חלום אחר נגמר (בדרך כלל עם קצת חפיפה, מעין 'בפעם האחרונה במח"א'). מה שמעניין זה שבחיים הרגילים אולי בכלל לא זכרתי את החלום האחר, אבל עכשיו הוא חד-משמעי. כמובן, שהפרטים שונו כדי להתאים למה שקורה היום.
אז ככה: בפרקים הקודמים הייתי בתוך תוכנית ריאליטי, שמתנהלת באינטרנט, וכוללת חבורה של אנשים הלכודים בתוך בית ומצביעים לאט לאט להעיף את האחרים. בפרק הקודם התארגנו והכרזנו על הבית כמדינה עצמאית, תחילה ברונות שבראשה עמד ברון, ואחרי המהפכה - רפובליקה עממית. בפרק הנוכחי כל זה - כך מתברר - היה סוג של דמיון, או משחק, ושוב היינו בתוך הבית, ואני ניהלתי דיונים ארוכים עם יאו-מאן (אחד המשתתפים בהישרדות 14 שאנחנו צופים עכשיו) על את מי כדאי להעיף ועם מי כדאי להמשיך. מהדיונים התברר שבניגוד להישרדות, כאן אפשר להחזיר שחקנים חזרה למשחק אחרי שעפו; יתר על כן, אלה שעפו עדיין צופים בנו מתוך ממשק טקסטואלי (מה שגיליתי כשניסיתי לפרוץ למערכת הראשית של התכנית).
בינתיים מישהי השתגעה והתחילה לשבת קרוב מדי לטלוויזיה. היא הסבירה שהטלוויזיה שיגעה אותה כי היא כל הזמן דלוקה ולכן היא החליטה שכנראה זו המציאות היחידה והחליטה להיות הכי קרובה אליה שאפשר. אני התייאשתי מלעזור לה והלכתי לדבר עם תחקירן, ששוחח אתי על ההתארגנות שלנו כמדינה בפרק (חלום) הקודם. סיפרתי לו את כל הההיסטוריה והוא שאל אם חשבתי פעם לכתוב ספרי 'היסטוריה חלופית', מעין רומנים בדיוניים שקורים במציאות היסטורית אבל קצת שונה. אמרתי לו שלכתוב זה מעצבן - אם כבר המצאתי את הדברים, למה אני צריך לבזבז כל-כך הרבה זמן על כתיבה של משהו שכבר המצאתי? ביכינו ביחד את העובדה שאין עדיין מכונה שקוראת מחשבות ושופכת אותם ישירות על נייר כמאמר או סיפור (מקליט מאמרים אוטומטי?).
זו בערך הנקודה שהתעוררתי, כלומר הספקתי לחלום שפספסנו איזו אופרה שקנינו אליה כרטיסים, אבל זה כנראה היה כבר בשלבי ההתעוררות.

אתמול, אגב, חלמתי שאני העוזר של סופרמן, מה שבכלל משונה, כי ממתי סופרמן צריך עוזר?

אתמול גם טיילתי בעיר וצילמתי מגוון תמונות של הסתיו המאוחר לפני שהוא גווע סופית אל החורף חסר העלים. שלשום, ביום ראשון בערב, מיהרנו לאופרה רוסית קומוניסטית בשם 'קרח ופלדה', וראיתי את העלים הצהובים כמו גושים של קרח התלויים על העצים. התחיל להתפתח לי שיר על זה, אבל אין לי מקליט אוטומטי ובינתיים הוא עוד לא נכתב.

שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 13/11/2007 08:38, ושייך לקטגוריות בשבילנו זו אירופה אירופה, ישירות מהמח"א, עונות השנה, טלוויזיה וקולנוע
20 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של עצמי ב-17/11/2007 16:21

---

הולכים ובאים הימים הקרים
אתרי התחזית אינם נושאים בשורות. יהיה קר, הרבה יותר קר מאשר בזמן הזה בעונה שעברה, וגם את השמש לא סביר שנראה בקרוב. התחזית ליום שלישי היא שלוש מעלות (טמפרטורת מקסימום!) ושלג מעורב בגשם; ביום חמישי מדברים על 'טפטופי שלג' וטמפרטורה שתרד בלילה למינוס ארבע.
בימים קרים ואפרוריים כאלה, זה קצת מדכא להגג על משמעות החיים, הכתיבה וכל השאר. לכן, בלי לשכוח שהבטחתי כן להגג, אני משאיר את הכל בצד ומחפש סוכריות - דברים קופצניים וצבעוניים שמקפיצים לי את המצב-רוח בכל פעם שאני נתקל בהם, שזה פחות מדי. במלים אחרות - כן, הגעתם לעוד פוסט יוטיוב-אייטיז מהסדרה הלא-נגמרת.



אז נכון, קוראים להם 'סדר חדש' והם פעם היו להקה חשובה-חשובה בתולדות המוזיקה, בשם Joy Division או 'מחלקת השמחה'; אבל מי יכול שלא להתרענן מלראות שני אנשים לבושים בקרטונים, אחד כחול והשני לא, סוטרים זה לזה פעם אחר פעם? סלאפסטיק במיטבו. זאת כנראה איזושהי מטאפורה למצב האנושי, אבל אני איבדתי אותה בבית הראשון - מה שלא ממש מפריע להנאה.

סוכריה מס' 2:



הלהקה הזו הרבה יותר אזוטרית, ועונה לשם המוזר swing out sister ('רקדי סווינג, אחות'?) ואת המוזיקה שלה יש המכנים 'פופ מתוחכם' או 'ג'אז מגניב', אבל זה לא צריך להפריע לאף אחד ליהנות מהקליפ, ששוב משלב בדרכים משונות בין צבעים עזים לאלימות היתולית.

סוכריה מס' 3 ואחרונה:


אז כן, יש כאן קצת פחות צבעים מבקודמים והקליפ הולך לפי הקונבנציה הקלאסית של קליפים מהאייטיז, אבל המוזיקה כייפית, השילוב בין הקטעים המצולמים למצוירים נחמד מאוד, והשם ממשיך את הטרנד של 'שמות שדן כנר היה מתקשה מאוד לתרגם לעברית בלי להישמע מגוחך' - אלה OMD, או בלי רשת"בים Orchestral Manoeuvres in the dark - 'תמרונים תזמורתיים בחשיכה'. לסגנון שלהם קוראים בוויקיפדיה סינת-פופ, אבל אני חושב שהוא משתלב יפה עם השניים הקודמים. אה, כן, וכמחווה לגשם הלונדוני, כל שלושת הסוכריות של היום היו מבריטניה. אמריקאים בפעם הבאה.
שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 11/11/2007 11:05, ושייך לקטגוריות דברים שמצאתי ביוטיוב, האייטיז, עונות השנה
16 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של pfpapjcedo ב-17/2/2013 10:24

---