ביום שמש יפה (פוסט תמונות)
יש לי אמנם ביקורת מסודרת על "הילדים של מחר" בקנה וגם כמה פוסטים פוטנציאליים אחרים, אבל השמש יצאה ליומיים רצוף, ועוד בימים שבת וא', ואנחנו ניצלנו אותה לשני טיולים, אחד בכל יום, שסיפקו תשוקה עזה שהיתה לנו כל החורף הזה להזיז קצת את הרגליים. אחת התוצאות היא - כמובן - תמונות.
הפעם יצאנו לשני אזורים מרוחקים מהנהר, שלא ביקרנו בהם עד כה - ראשית, הקתדרלה הגדולה השוכנת על הגבעה בצדו השני של הנהר, באזור שהסתובבנו בו הרבה כשחיפשנו דירה אך כמעט לא חזרנו אליו מאז. הקתדרלה פתוחה רק ביום א' לתפילות אז לא ראינו אותה מבפנים, אבל מבחוץ היא ללא ספק מרשימה:







זאת היתה גם הזדמנות לצלם את העצים העירומים והדרמטיים, שקשה שלא לחוש בהשפעתם מאז שהחל החורף. אולי התמונה הזו מעבירה הכי טוב את התחושה המאיימת:






כפי שאפשר לראות, בשלב זה השמש רק הציצה דרך העננים, ונותר לנו רק להחזיק אצבעות שהיא תופיע מחדש למחרת. אז החזקנו, והיא עשתה זאת בגדול: שמיים כחולים, ללא ענן אחד מזריחה עד שקיעה - חוויה שלא ראינו כאן מאז אוקטובר (כן, אני יודע שאצלכם זה נפוץ. נדבר באוגוסט) . כדי לנצל את היום הנפלא לקחנו אוטובוס שבע תחנות אל 'הגן הצרפתי-גרמני', גן שניטע בשיתוף פעולה בין גרמנים לצרפתים כמחוות שלום לאחר סדרת המלחמות בין שתי מדינות אלו, שזארברוקן הפכה בכולן לשדה קרב. רק יום קודם, ליד הקתדרלה, ראינו אנדרטה שהקימה עיריית סנקט יוהן (החלק ההוא של זארברוקן) ללוחמים הגרמנים שנלחמו נגד צרפת ב-1870. בגן עצמו, מוקד המשיכה העיקרי הוא האגם (משמאל), שאינו גדול במיוחד אבל יש לו היסטוריה - עוד בימי הביניים השתמשו בו האבירים המקומיים כמקור כח לתחנת הקמח, ומכאן שמו, "בריכת טחנת הקמח הגרמנית" (דוֹיטשמוּלֶרוָייהֶר).





האגם משמש בקיץ למטרות שונות ומשונות (יש סירות פדלים ואפילו עוגב-מים) אבל בחורף האטרקציה העיקרית היא מגוון ציפורי מים ששטו בו, ושנהנינו מאוד להאכיל. במיוחד כיכבו העגורים (מימין), שיש משהו חייזרי בבליטות שיש להם ליד הפנים ובצרחות שהם משמיעים כשהם מקבלים אוכל. את האוכל, אגב, מוכרים במסודר בחצי יורו בקיוסקים סביב האגם. ואם כבר במידע על שירותי תיירות עסקנו, חייבים לציין שזהו גם האתר הכמעט-יחיד בזארברוקן שבו יש בכל מקום גם הסברים באנגלית (בנוסף לצרפתית וגרמנית).

תיקון: באדיבות הקוראת נועה ד. התברר לנו שלא מדובר כלל בעגורים, אלא באווז סיני מבוית (והנה הערך עליו בוויקי הגרמנית) . תודתנו לנועה, והתנצלות לעגורי העולם שהשתרבבו לכאן בטעות.









האתר, כצפוי, ערוך יותר לאביב ולקיץ, אז נערכים בו מופעים, ויש רכבת המקיפה את כל הגן ורכבל המטפס על הגבעה. את תחושת ה"נחזור לכאן בקיץ" קיבלנו במיוחד כשעלינו מהאגם ב'עמק הפרחים' (בלומנטל, ד"ש לנעמי), וגילינו, כצפוי, שיש אולי כמה ניצנים אבל פרחים עוד אין. בט"ו בשבט, כך מתברר, כמעט כלום אינו פורח עדיין. מצד שני, ראינו כמה ניצני בצלים, ואחרי סוף העלייה גם הופיעו בפנינו פרחים סגולים לא ידועים (משמאל; מישהו מכיר?). בכל זאת, גני הוורדים הגדולים שבקצה הגן (אחד 'גרמני' ואחד 'צרפתי') עוד עמדו בשממונם, וכך גם אזורים נוספים שאמורים להיות מלאים פרחים; אין ספק שעלינו לשוב אל הגן באביב ובקיץ.











החוויה האחרונה שצפן הגן בחובו עבורנו התגלתה בסוף הטיפוס. היה זה בית קברות קטן ועתיק, שהקברים בו היו מהשנים 1870-1912. בלב צמחייה ירוקה שבירוקים נחו מצבות שעל חלקן אי אפשר היה אפילו לקרוא את הכתוב, ועל אחרות נרשמו שמות מכובדי זארברוקן (כלומר, אנשים שיש על שמם רחובות) מאותה תקופה. בקצה בית הקברות הקטן מצאנו אנדרטה ללוחמים הצרפתים שנהרגו באותה מלחמה של 1870. את התמונה השלים שריד של בונקר גרמני, ש-20 כמוהו היו ברחבי הגן כשהוא שימש כשדה קרב.
כשיצאנו עוד נשאר לנו כח לטפס ברגל במורד ההר ולנחות על מסעדת בשרים מצוינת, בה זללנו סטייקים וסלטים ללא הכר, והשלמנו יום א' מהטובים בדורנו. אני מקווה שזה ייתן לנו כח לצאת אל השגרה ולעבור אותה בשלום.

שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 4/2/2007 18:52, ושייך לקטגוריות בשבילנו זו אירופה אירופה, תמונות, אופטימי, עונות השנה
8 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של יהיה אחלה ב-9/2/2007 01:19

---

הלבן הלבן הזה - פוסט תמונות שלג
"שלג על עירי,
כל הלילה נח"

ובבוקר, כשקמנו, זה מה שראינו:




ומחלון המטבח:




אחרי התקף התלהבות מהיר, ואחרי שביררנו שבחוץ מעלה אחת מעל האפס (כלומר, חמים ונעים, אבל לא מבשר טובות מבחינת הישארות השלג על הקרקע) לבשתי את מעילי וגעטקסיי ויצאתי לסיור תמונות בעיר ובכפר. הדבר המעניין הוא שלאף אחד זה לא ממש מזיז שירד שלג. שוק האיכרים בכיכר הראשית, למשל, מתקיים כתמיד:





אני, בניגוד לאסנת, כבר ראיתי בחיי שלג יורד (שלוש פעמים: בחרמון, בוושינגטון בירת ארה"ב ובאגם טאהו בקליפורניה, שם נתקע הרכב המשפחתי בפקק שיצרה סופת שלגים) , ולבטח ראיתי שלג נח על הקרקע. אבל כל הפעמים האלו היו במסגרת טיול, וחוויית השלג היתה חלק מחוויית הטיול, במיוחד במקומות שלא ראיתי אותם מעולם לא-מושלגים. אבל לראות שלג המקום שבו אני גר מזה מספר חודשים, ולראות את הנופים שאני מכיר מיומיום משתנים למשהו שנראה כמו איזה אתר נופש אלפיני או מרחבי אלסקה במרוץ למיליון - זה כבר ממש משהו אחר.
קחו, למשל, את גשר ביסמארק, שאנחנו עוברים עליו בדרך לעיר:





ואת בניין האופרה והתיאטרון, בו עולה הערב הפקת "רומיאו ויוליה":





וכנראה שאנחנו לא היחידים שמתלהבים מהשלג, כי היה כבר מי שבנה איש שלג אמיתי:





זה כמובן לא יחזיק הרבה זמן - מדובר על שלג קל, שהרבה ממנו כבר נמס והפך לשלוליות - אבל בינתיים, חוויית אירופה מכה בנו בשיאה.

"שלג על עירי,
שלג על פני,
ובתוך הפרי כל געגועיי"
שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 27/1/2007 13:47, ושייך לקטגוריות בשבילנו זו אירופה אירופה, עונות השנה, תמונות, אופטימי
5 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של ליןן ב-1/2/2007 19:55

---

שלג!
אז נכון, זה לא בגרסא המלאה והפוטוגנית, אבל אי אפשר להתכחש: אלפי פתיתים לבנים קטנטנים יורדים ממש עכשיו מהשמיים אל מחוץ לחלון. חלקם מסתחררים ארוכות ברוח ולפעמים אפילו עולים במקום לרדת, אולי בגלל שהם כל-כך קטנים וקלים, ובגלל הקוטן והקלות הזו הם גם נמסים כשהם מגיעים לאדמה, מה שאומר שלא יהיו תמונות של 'העיר בלבן', אבל גם זה משהו. אסנת, אגב, עוקבת אחרי מירוצם של הפתיתים מחלון חדר השינה, ומודיעה שהיא מרוצה מאוד מההתפתחויות.
שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 23/1/2007 14:53, ושייך לקטגוריות עונות השנה
4 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של רונן א. קידר ב-24/1/2007 21:33

---

הסערה
הפעם הראשונה ששמעתי על הסערה שהתחוללה באירופה הוא כשידיד שלח אלי אי-מייל דרמטי תחת הכותרת "אתם בסדר??". רק אז, אחרי שעניתי שהכל בסדר, למה אתה שואל, בדקתי את אתרי החדשות והתעדכנתי. מה שמוזר הוא שאני לא סגור בחדר בלי שום קשר עם העולם, אלא יושב מול חלון ענק ומחובר די קבוע לשני אתרי מזג-אוויר כדי לדעת כמה קר צפוי להיות בחוץ. אז איך, תשאלו, פספסתי את הסערה הגדולה ביותר באירופה ב-15 השנה האחרונות? עניין של הרגל.
מאז שהגענו לכאן, ובגלל שאין לנו טלוויזיה (כלומר, אין לנו חיבור לכבלים או אנטנה אלא רק מסך להשמעת די וי די), אני מתעדכן במזג האוויר דרך תחזיות באינטרנט. אלו בדרך כלל מסתכמות באייקון קטן וחביב שיגיד אם יש גשם או שמש, וכמובן בטמפרטורות, שאני כל הזמן צופה בהם בחשש ומקווה שלא ירדו למקומות שהמעיל שלי לא רגיל אליהם. בשבוע האחרון, עם חזרתי מישראל, לא היתה שום סיבה לבהלה בשני האינדיקטורים האלה: הטמפרטורות החזויות היו חמימות ממש (10 מעלות!) ותיאור מזג האוויר היה בסך הכל 'גשם', לא דבר חדש ומיוחד בעירנו. מה שלא ראיתי (מכוחו של אותו הרגל) הוא את פרמטר 'מהירות הרוח' בתחזיות האלו, שבאמת היה גבוה בהרבה מהרגיל. וכמובן, בתחזיות-האינטרנט אין אף חזאי חמור סבר שמדבר על "חזית קרה", "מערכת רבת-עוצמה" ושאר מרעין בישין, ושולח את צופיו להכין את ביתם ועצמם לחורף. אז באמת לא חשבתי שצפוי שום דבר מיוחד.
יפה, תאמרו, אז החמצת את התחזית, אבל איך פספסת את הסערה עצמה? אז ראשית, יש לציין שהסערה פספסה אותנו. לפי שובל-הנזק שהותירה ולאור דיווחים של חברים מברלין אין ספק שהסופה עברה מצפון לנו, ואנו חשנו רק בספיחיה הדרומיים. וספיחים אלו, מה לעשות, לא היו הרבה יותר מסערת-חורף ישראלית טיפוסית, עם קצת רוח וגשם; בזארברוקן השלווה לא היו ברקים, לא נשמע אפילו רעם אחד, ורובם הגדול של ענפי העצים נותרו מחוברים לגזע. זו היתה סערה אולי ביחס למזג-האוויר ששרר כאן רוב החורף - מעונן/מעורפל עם גשם מדי פעם) אבל ממש לא משהו לדווח עליו עבור מי שעבר את עונת ההוריקנים של 1985 בפלורידה ואת חורף 1991-2 בישראל. מצפון, אני מניח, הכל היה אחרת, ואולי האירופים לא כל-כך רגילים לסופות של גשם (נראה לי שסופות בעוצמה כזו מורידות כאן בדרך כלל שלג). במלים אחרות, אולי החורף הפחות-קר מהרגיל (אני מסרב לקרוא לו חם) אשם גם בסיפור הזה.
מה שכן, כבר מעכשיו אנחנו מתכוננים לאירוע מזג-האוויר הבא, שאמור להתחיל ביום שלישי עם שלג קל ולהגיע לשיאו ביום שישי, בשלג אמיתי ובטמפרטורה של מינוס שבע מעלות. ייתכן, כמובן, שכל זה לא יקרה, אבל אם כן - הבלוג ילבש לבן. אני מבטיח.

---

תהיות בשוליים:
1. איך זה שדיסקים צרובים, גנובים, מורדים מהאינטרנט ולא חוקיים הרבה יותר קל להשמיע בדי וי די מאשר דיסקים חוקיים לגמרי שבמקרה נקנו בארה"ב?
2. איך זה שהפוסט הקודם, שהמשיך לדוש בשאלת 'מיהו משורר' ו'מהו כתב-עת לשירה' דווקא לא גרר הרבה תגובות?
3. איך זה שמישהו בכלל מעלה על דעתו להריץ את דליה איציק לנשיאות?

עדכון:
אתרי מזג-האוויר שנמכו את התחזית שלהם ועכשיו מדברים על snow showers. אלוהים יודע מה זה, אבל שלג אמיתי כנראה לא נראה. זאת בניגוד ל ישראלים אחרים מעבר לים שהקדימו אותנו במרוץ ללבן הלבן הזה.

שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 21/1/2007 10:34, ושייך לקטגוריות עונות השנה, בשבילנו זו אירופה אירופה
6 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של רונן א. קידר ב-23/1/2007 10:19

---