הגיחה
היום כבר לא יכולנו יותר. מאז חג המולד לא חל שינוי במזג האוויר. הוא נותר, בפרפרזה על האמרה הידועה, "עננים וקור ושלג אין". הטמפרטורה לא עלתה מעל האפס כל השבוע, והנוף בחוץ היה כמו להסתכל אל תוך כוס חלב - לבן ומעורפל מאופק עד אופק. באתרי מזג=האוויר השונים יש שמות שונים למצב הזה, מ-Mist ועד Freezing fog, אבל לי היתה רק מילה אחת טובה לתאר אותו - איחס. ובעוד אתם, או לפחות הירושלמים שבכם, קיבלו קצת מ"הלבן הלבן הזה", אצלנו גם זה לא נראה באופק.

אבל לא היתה ברירה. אחרי שדחינו מיום ליום את ההליכה לסופר לקניות, וחיסלנו בינתיים כמעט את כל מה שהיה בפריזר, היינו היום חייבים לצאת. חוצמזה, שלושה ימים היינו תקועים בבית, רק אנחנו והחיידקים, והגיע הזמן להתאוורר. אז מה אם מינוס שלוש מעלות בחוץ. התלבשנו חם, אספנו את כל הפחים, הבקבוקים למחזור והשקיות למצרכים, ויצאנו. וברגע שיצאנו ידענו שטוב עשינו. אמנם הקור צרב כל פיסה מהגוף שלא היתה מכוסה (בעיקר את האפים המסכנים), אבל ההליכה עשתה לנו טוב. ואז, כשעמדנו לעקוף את הפינה לרחוב של הסופר, התפתח הדיאלוג הבא:

אני: תגידי, גם את רואה דברים לבנים קטנים שנופלים מהשמיים?
אסנת: כן, נדמה לי.
אני: אני חושב שזה שלג.

ואכן, מתוך הלבנבנות-אפרוריות המשונה, בקצב איטי ביותר, התערבלו באוויר פתיתים קטנטנים של שלג . זה היה מה שקוראים לו כאן snow flurry, שאפשר אולי לתרגם לעברית כ'טפטוף שלג' או 'אבקת שלג' או 'שלג קל ביותר'. זה גם הספיק להיגמר עוד לפני שהגענו לסופר. אבל זה היה שלג, וזה הספיק כדי לשבור את הבצורת העגמומית בה היינו שרויים עד אז. שלא לדבר על כך שכשיצאנו מהסופר, החל החלב אט-אט להתבהר, ועד שחזרנו הביתה כבר שבו אלינו השמש והשמיים הכחולים.

(אסנת , אגב, טוענת שהמיני-שלג הזה ממש לא מספק מבחינת החסך שלה - היא מעולם לא ראתה שלג - ואני נוטה להסכים אתה)



שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 29/12/2006 01:33, ושייך לקטגוריות בשבילנו זו אירופה אירופה, עונות השנה, אופטימי
10 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של קרואלה דה קוויר ב-30/12/2006 23:02

---

מעגל אסוציאציות שמתחיל ונגמר בחג המולד

חג המולד היום, ופירוש הדבר שפעמוני הכנסייה המקומית (והגיבן שמצלצל בהם) פעילים במיוחד, הן בקריאה למיסה אתמול בערב (אז נוגנו עליהם מיני ניגונים שונים) והן הבוקר (לפחות נתנו לנו לישון וצלצלו רק בעשר) ואחר-הצהריים. זה גם אומר שהכל סגור, נעול ומסוגר בכל העיר החל מאתמול אחר הצהריים; כשחיפשנו מקום להשביע את רעבוננו בארבע אחה"צ אחרי טיול יום א' קצר, מצאנו בהתחלה רק שלושה פאבים צפופים שבהם נפגשו כל החבר'ה מזארברוקן שחזרו לעיר לחגים עם החברים מכיתה א' והרימו כוסות בירה ענקיות. שיטוט ארוך במדרחוב הביא אותנו כבר כמעט לייאוש, עד שזיהינו בפינה מסעדה טורקית פתוחה, והשבענו את רעבוננו בלחמג'ון ובבשר טחון בלאפה עם רוטב יוגורט, לקול נעימות חג-המולד שבקעו מהרדיו הפתוח.

מצד שני, אולי טוב שלא יצאנו מהבית, כי היום החריפה מגמת ההתקרחות (=כיסוי בקרח) של משטחים מסביבנו, ולפחות לפי אתרי מזג-האוויר לא עלתה הטמפרטורה מעל האפס במשך כל היום (!). אכן יום טוב להיות בבית, ולהוציא מהמקפיא מרק אפונה עשיר עם נקניקיות ובשר, שהכנו לפני כמה זמן בדיוק לימים מעין אלו. מצד שני, בקרוב נראה לי שלא נוכל כבר להתלונן על מזג האוויר, כי אני מבין שסופה גדולה גם בדרך אליכם.

מה שמעצבן בחג המולד (חוץ מהשירים הקיטשיים) הוא שמבחינתנו (או לפחות מבחינתי) מדובר ביום עבודה לכל דבר. כדי להתעודד, המשכתי את גישושי המוסיקליים, ומצאתי את האתר הזה, אליו הועלתה סדרה של 'מיקסים' מיוחדים לחנוכה, שמיניות של שירים איכותיים שבחרו כותבים חובבי מוזיקה. גם אם לא כל האוספים באותה רמה, מדובר בפנינה של ממש, שפתחה את הראש שלי (שכזכור, מחובר חזק למוזיקה) למה שקורה היום ולהרבה מוסיקה איכותית וחדשה. השירים יהיו באתר רק לזמן קצר, אז הזדרזו והורידו (אבל אם גם אצלכם יתחיל להזדמזם בלי הפסקה השיר של ה-Eels שפותח את המיקס של יאיר רווה, אני לא לוקח אחריות).

ואם כבר במוזיקה אנחנו עוסקים, אספר לכם על החוויה המרגשת שהיתה לנו אתמול, כשצפינו ב-DVD ב'כרמן' במטרופוליטן של ניו יורק (1988). כרמן דווקא לא הבריקה ומיכאלה התקשתה להיכנס לדמות, אבל חוזה קארראס, בתפקיד דון ז'וזה, היה כל מה שאופרה צריכה להיות - קול ענק, משחק מדויק להפליא, נוכחות בימתית מדהימה.... ומעבר לכל המילים האלו, ריגש אותנו עד דמעות (וזה לא סתם ביטוי). אחר-כך הורדנו (באדיבות גוגל וידאו) עוד כמה קטעים של הכוכב, בפרט האריה הבאה מתוך 'לה בוהם' (שימו לב לתגובתו כשהקהל מוחא כפיים).

בזכות קאררס, לא הרגשנו בודדים כלל בערב חג המולד המשפחתי שחגגו כולם סביבנו (כולל הזוג המבוגר בבית ממול, שארחו את כל הנכדים). ואכן, אם במקום מסוים חג-המולד הוא כמו חנוכה (בגלל האור והמתנות) הרי שבמובן אחר הוא כמו סדר פסח, שבו כולם, אבל כולם, נכנסים להוויה המשפחתית ומתעלמים מכל מי שאינו בן משפחה. בהשוואה הזו, הימים הקרובים - בין חג-המולד לראש השנה האזרחית - הם כמו חול המועד; יש חגיגיות והרבה מקומות סגורים, אבל העיר בכל זאת מתפקדת כסדרה.

שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 25/12/2006 21:17, ושייך לקטגוריות בשבילנו זו אירופה אירופה, עונות השנה
4 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של אנג'לה ב-29/12/2006 14:19

---

תמונות! תמונות! תמונות!

השמש זורחת, הציפורים מצייצות, ואנחנו מעלים תמונות - מחגיגת הסושי של אתמול, ובכלל.

קודם כל, לרגל חג המולד, תמונה של טירת זארברוקן מוארת בלילה, עם עץ חג המולד המסורתי:





שנית, שקיעה מרהיבה על הנהר:





ועכשיו - לחגיגה של אתמול. לא פחות מ-12 רולים של סושי נרשמו (7 גדולים ו-5 קטנים) עם מגוון נאה ביותר של חומרים - סלמון אפוי, טונה אדומה מצוינת, פטריות שיטאקי נהדרות, טמאגו (חביתה יפנית) ודג חדש, שהומלץ בידי חנות הדגים, בשם 'שד הים' (Seeteufel). ההצלחה היתה מובטחת. במיוחד לאחר שסידרנו הכל על השולחן העתיק שקנינו בשוק יד שנייה וגררנו בדי-עמל לסלון:





ואכן, האורחים (לילי הקרואטית ואנדריאס הגרמני) היו מרוצים ביותר; הוא (שחובב סושי מזה זמן רב) התרשם מאוד, והיא (שחוותה סושי לא מוצלח בלונדון) שינתה לגמרי את דעתה על הנושא. בתמורה הרווחנו ערב מהנה שבו התאמנו בגרמנית ולמדנו לא מעט מלים חדשות, ובנוסף גם עציץ וצנצנת של שמן צ'ילי שאנדריאס הכין בעצמו.
אנחנו עומדים לקראת טיול יום א' במזג אוויר נהדר, גם אם קר; בלילות האחרונים יורדת הטמפטורה באופן קבוע מתחת לאפס, ועל חלק מהמשטחים (למשל הגג של המוסך של הבית השכן) מצטבר קרח:





אנחנו מניחים שהתופעה רק תתגבר, ומבטיחים עוד תמונות של לבן... כשיהיה.
שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 24/12/2006 13:45, ושייך לקטגוריות תמונות, עונות השנה
6 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של F ב-27/12/2006 19:40

---

היום הקצר ביותר
היום, ה-22 בדצמבר 2006, מתחיל היום הקצר ביותר בשנה (בחצי הכדור הצפוני, אבל אני בספק שיש לי קוראים בחצי הכדור הדרומי. אם כן, קיץ שמח שיהיה לכם). זה די מדכא, בעיקר כאן, כשהשמש רק עכשיו זורחת (8:40 בבוקר) ותשקע בערך ב-16:15. מצד שני, החל מהיום מתחילים הימים שוב להתארך, ובכל יום יש יותר אור מקודמו.

אתמול קמתי מהשינה עם כמה שורות על הנושא, והנה הן.

היום הקצר ביותר
פעמוני הכנסייה מצלצלים לתפילה.
תיכף זריחה. תיכף חג המולד.
קמים עם תקווה קטנה:
לשמור על חום הגוף. לא לקפוא
ולא להתייבש. הבטן מתענה
על כל כוס מים.
הניעו את כפות הרגלים,
אל תשבו בבית. השיבו אור.
השיבו מלחמה.
שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 22/12/2006 09:39, ושייך לקטגוריות אמנות, מעברים 10-20-30, עונות השנה, סיפרותי
2 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של עדה ב-23/12/2006 23:11

---