Wechselhaft
אין לי מושג איזה מצב רוח לשים בפוסט הזה. אולי הכי נכון לשים את כולם:


כבר ציינתי שמזג האוויר בגרמניה נוטה להיות הפכפך, או 'וקסלהאפט' כפי שאוהבים להגיד כאן, אבל היום שבר ללא ספק את כל השיאים. אם היום הזה היה בן אדם, היו צריכים לאשפז אותו בגלל מניה דפרסיה קיצונית.
זה התחיל בבוקר. קמנו ליום ערפילי, מעונן וסגרירי, מהימים האלה שנראה לשמש לא התחשק לצאת לעבודה והיא נשארה בבית עם פתק מהרופא. מבט לאתרי התחזית הראה תחזית ל-20 מעלות ו-50% סיכוי לגשם. התחזית, אגב, התגשמה (תרתי משמע), אבל לא כפי שציפינו. כי לא הספקנו להתאמן, להתיישב על המטבח הרומני (אני) או על עוף למילוי (אסנת), וכבר יצאה השמש, מחייכת מתמיד, הטמפרטורות החלו לטפס ונראה שמדובר באחד מאותם ימים שתחילתם המעורפלת נשכחת במהרה.
אלא שהמצב הזה לא החזיק מעמד זמן רב, ועד לזמן שאסנת היתה צריכה לצאת מהבית כבר חזרו העננים והחל טפטוף טורדני. באי-רצון נאלצה אסנת לוותר על נסיעה באופניים לבית-הספר, ויתור שמאוד עיצבן אותה שעה אחר-כך, כשיצאה מהשיעור הראשון (מתוך שניים) וגילתה שמיים כחולים מגבעה עד גבעה. עם הזיכרון הזה היא נכנסה לשיעור השני, גם הוא בסך הכל בן שעה, ויצאה ממנו למזג אוויר מעונן אך נעים. שמחה וטובת לב הילכה לאורך הנהר, שם החל מטפטף גשם קל; אבל כשעלתה אל הגשר לעבר הבית נפתחו ארובות השמיים כמו שאפילו סנטה קלאוס לא היה פותח ארובה, וכפי שתיארה אסנת, מקלחת של גשם החלה לרדת עליה מלמעלה. ומאחר שאף אחד לא מטורף לקחת מטריה ביוני, היא נאלצה לתפוס מחסה תחת עץ יותר רטוב ממנה ולהתקשר אלי שאחלץ אותה עם המטריות (!).
עד שהתלבשתי, התארגנתי, ירדתי למטה וחילצתי נחלש שוב הגשם הסוער, ובשעה 16:00, כשהתיישבנו לאכול את העוף (הטעים) שוב פיזזה שמש חמה במטבח. כדי לא לשעמם אף אחד אציין שאותו סבב בדיוק חזר על עצמו בשעה 18:00 (רק עם סופת רעמים עצומה) ושוב באזור 21:00 (עם ברקים ורעמים שהפחידו את הטריסטול עד העצם), כשבכל פעם חוזרת השמש ומציצה. הסבב בא אל סיומו בשקיעה (בעשר בערב!) שהיתה שוב - קשה להאמין - בשמיים כחולים כמעט לגמרי. מטורף.
שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 23/6/2007 00:53, ושייך לקטגוריות הגרמנים האלו..., עונות השנה, הומור
7 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של F ב-24/6/2007 22:36

---

ברייק
הרבה זמן (מאז דגטלת האביב שתקפה אותי) לא עדכנתי את הבלוג בחוויות מזג-האוויר. אולי זה בגלל שלזמן מה נראה היה שאירופה איבדה את התכונה החביבה ביותר על ישראלים - קיץ קריר ונעים - ובמסגרת ההתחממות הגלובלית עוברת אף היא ל'שמש נצחית בראש מזיע'. אבל חודש מאי החזיר את התקווה [1], וחידד את מהותו הבסיסית של מזג-האוויר הגרמני - היותו הפכפך. וכך, בערך מאז שההורים שלי קפצו לביקור, מתחלפים בלי הפסקה גלים של חום ושל קור, של שמש ושל גשם, המתערבבים זה בזה ועושים סמטוכה בארון (יום אחד קצר, יום אחד מעיל). 29 מעלות, כמו שהיה היום, זה אולי לא נשמע הרבה לישראלים, אבל כשחושבים על זה שבאף מקום אין מזגן, התמונה משתנה. ולזה צריך להוסיף את היום ההולך ומתארך, כך שבשמונה בערב עדיין יש המון אור, ועוד חם.
מצד שני (ותמיד יש צד שני), היום בערב, בעודנו בדרכנו הביתה מקונצרט שנסענו לשמוע במילוז שבצרפת, הכל החל להשתנות. הרמזים הראשונים היו דווקא שלטי האזהרה באוטוסטרדה, שהזהירו אותנו בהתלהבות ניאונית בוהקת מהתרחשות מטאורולוגית חריגה בהמשף הדרך. לרוע המזל, הם היו בצרפתית, כך שהתקשינו לפענח מה בדיוק קורה. את הסערה עצמה גם לא זכינו לראות, כי היא כנראה חלפה עד שהגענו, אבל הכביש הרטוב הסביר לנו כבר מה אירע. את שאר הדרך הביתה בילינו בעטיפה צמרירית של משהו בין ערפל לענן; מחר צפויה טמפרטורת המקסימום להגיע רק ל-16 מעלות - בדיוק כשכבר חשבנו להעלות את המאווררים ממשכנם במרתף, ולקפל אחר כבוד את שמיכות הפוך מהחורף.
ואם כבר עוסקים במזג האוויר, חשתי לאחרונה בחסרונם של חברים יקרים מלפני שנים. אז, כשהייתי צעיר, אהבתי מאוד את תחזיות מזג האוויר, שלא הסתפקו בטמפרטורות אלא סיפרו על חזיתות קרות, שקעים, רמות ואפיקים, שהחזאים עוקבים אחריהם לפי מודלים שונים וכך יודעים מה צפוי לקרות. אלא שבבואי להבין איזו חזית קרה תעבור דרכנו הלילה, נתקלתי במכשול משונה: באף אחד מהמוני אתרי מזג-האוויר ברשת לא מצאתי מפה סינופטית מסודרת עם תחזית למחר ולמחרתיים! אפשר כמובן לקבל עשרות הערכות שונות לגבי מה יהיה מזג האוויר בכל נקודה וחצי נקודה על הגלובוס, ואפילו מפות של טמפרוטורות או עננים, אבל הסינופטית, כך נראה, פרשה לגמלאות.

[1] אופס, זה נשמע כמו סיסמת בחירות של אהוד ברק.שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 27/5/2007 03:04, ושייך לקטגוריות עונות השנה, הומור
4 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של ענבל כהנסקי ב-27/5/2007 15:57

---

חג שבועות שמח!
מוזר לראות אלו חגים מתפוגגים כשאנחנו כאן ואלו שומרים על חיונותם. בעוד שסוכות נמוג כלא היה, מיום העצמאות התעלמנו ועל ל"ג בעומר לא קלטנו שהגיע עד שסיפרו לנו בטלפון מהארץ, הרי שיש חגים שציינו כאן אפילו יותר מבגולת תל-אביב. חנוכה, כזכור, החזיר אותנו לגן חובה כשיצרנו וקישטנו חנוכיה עצמאית; בפסח קראנו את ההגדה עד הסוף; והגבינות והיין של שבועות, שחגגנו הערב עם אלכס ויוליה, הם הסיבה העיקרית שאין לי כוח לצלול לאחד הפוסטים המעמיקים (או המושקעים) המובטחים, ואני מסתפק בהגיגונים בלבן.

הגיגון א': זה ממש לא מפתיע שחגגנו דווקא את שבועות, בהתחשב במחירים הזולים-להפליא של גבינות ויין איכותי כאן. בלי המון הוצאות ומאמץ כלל שולחן החג שלנו זוקיני ופטריות ממולאים גבינה עיזים ועשבי תיבול, קרוסטיני ירקות וגבינות, פלמיני ממולאים (מאכל נפלא מצפון רוסיה שהביאו אורחינו) ועוגת גבינה. אפילו השמש הואילה להצטרף ופקחה כל היום כאילו היא לפחות באילת.

הגיגון ב': לקראת סיום מסע האופניים ביום א' נתפס לי שרירון בברך ימין והחל לכאוב, ואתמול כשרכבנו לעיר הוא שב להציק. אסנת יעצה לי לנשום אל הכאב, ולנסות להרפות את השריר כשאני לא משתמש בו, וזה עזר. חשבתי על זה בהקשר של שאלת מכאובי הגוף והזן שעלתה כאן לפני כמה פוסטים. נראה לי שהתרכזות ומיקוד בכאב עצמו יכולים לעשות לו טרנספורמציה ולהפוך אותו לכוח מניע, מבלי לאבד את האחיזה בכאן ובעכשיו. כמו שאומר טרנט רזנור, "I focus on the pain, the only thing that's real".

חג שבועות שמח לכולכם.שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 22/5/2007 23:44, ושייך לקטגוריות עונות השנה, אופטימי
9 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של רונן א. קידר ב-26/5/2007 12:49

---

קיץ ואופניים (פוסט תמונות)
כשהאביב פרץ בעירנו לפני כחודש, נאלצתי להסביר לאסנת בעדינות שבניגוד לארץ, כאן אין פירוש הדבר שנפרדנו מהעננים לנצח, ושמעתה עד ספטמבר אפשר לאפסן את המטריות ולאוורר את בגדי הים. שהרי, לפי כל הידע האקלימי ואתרי מזג-האוויר, באירופה בהחלט ייתכנו טמפרטורות קרירות למדי, ולא מעט גשם, באביב ואפילו בשיא הקיץ.
אלא שמישהו במחלקת מזג-האויר החליט כנראה לעשות ממני (ומהסטטיסטיקה) צחוק. כשהטמפרטורה המקסימלית הממוצעת באפריל היא 13 מעלות והטמפרטורה הגבוהה ביותר שנמדדה בעיר בחודש זה בעשר השנים האחרונות היא 22 מעלות, אפשר בהחלט לחשוב ששבוע שלם של טמפרטורות מקסימום בטווח של 24-26 מעלות הוא איזושהי קונספירציה (או לפחות דוגמה מוחשית במיוחד להתחממות גלובלית). אפשרות אחרת היא שאלכס ויוליה סחבו איתם את השמש מהארץ במזוודה, שכן שני אלו עדיין לא ראו פה גשם...
בכל אופן, השבוע החלטנו שהגיעו מים עד נפש, ושחייבים לנצל את הבאג הזה במערכת. טיול יום א' היה הפתרון הטבעי, אבל הפעם החלטנו להרחיב את הקונספט, ולנסוע בפעם הראשונה לטיול אופניים. המסלול היה, כמובן, לאורך הזאר, והבחירה היחידה היתה לאיזה כיוון; מכיוון שלקחנו אתנו 'אוויאן' ויין בורדו, החלטנו ללכת על צרפת. וכך עלינו על אופנינו, חצינו במנהרה את האוטוסטרדה והתחלנו לדווש לאורך הנהר.
הדבר הראשון ששמנו לב אליו הוא שלא היינו יחידים. איזה יחידים, לא היינו אפילו שניים ממאה. התנועה בשביל לאורך הנהר היתה מדהימה, הן בכמות והן במגוון. הולכים, רצים, על רולרבליידס, וכמובן - רוכבי אופניים מכל הסוגים, מספורטאים בבגדים מיוחדים עם קסדות מתוחכמות וחטיפי אנרגיה ועד משפחות שלמות, סבאים וילדים, וכל מה שבאמצע. גם כשיצאנו מהעיר לא נרשמה ירידה במספר הרוכבים (אבל היו פחות הולכי רגל). מצד שני, כשיש שביל כזה יפה, מסודר וארוך, למה לא לצאת לרכוב?





בשלב מסוים, אחרי שחצינו את הגבול לצרפת, חיפשנו מקום לעצור לפיקניק. זה לא היה מסובך במיוחד, כי לכל אורך הדרך פזורות פינות חמד ובהן שולחנות פיקניק, פח לשאריות ואפילו מקום לקשור את האופניים (!)





את פרס 'שיטת התחבורה המקורית ביותר', אגב, הענקנו לזוג הורים שחלף על פנינו בחנייה הזו: האם על רולרבליידס, דוחפת לפני תינוק בעגלה, והאב מחליק לפניהם על רולרבליידס ומצלם אותם במצלמת וידאו. מה לא עושים כדי לשלוח וידיאו לסבא וסבתא. את החבר'ה האלה לא הספקנו לצלם (כי היינו עסוקים בלהתענג מבורדו צרפתי ומלחם עיראקי עם אבוקדו ספרדי) אבל כפיצוי, עוד נוף מרהיב מהטיול, תמונה שלי מהפיקניק - ואירוס:








ולכל חובבי המספרים והכושר, להלן הנתונים: שלוש שעות ברוטו, 18 ק"מ (תשעה לכל כיוון, וכל הדרך חזרה ללא עצירות ובמהירות פסיכית לכל הדעות שהכתיבה אסנת), שלושה סנדוויצ'ים (קטנים) לכל אחד, שני שלוקים יין, אחד בקבוק אוויאן, אוויאן, אווי-י-אא-אא-ן שב-שמ-יים וב-אאא-רץ.

קיץ שמח!
שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 29/4/2007 18:31, ושייך לקטגוריות עונות השנה, תמונות, אופטימי
10 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של מסק ב-1/5/2007 01:46

---