Im Ausland

החיים חזקים יותר
 
הוסף לקבועים שלי
רוצים להמליץ על הבלוג? לחצו כאן
קישור ישיר לבלוג
דף כניסה לישראבלוג
רסס


ברוכים הבאים למועדון המעריצים של שמילקיהו!

כינוי: רונן א. קידר
גיל: 52
רוצים מנוי? מלאו כאן את כתובת ה-email שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח
חיפוש טקסט בקטעים:

חפש


פינת החתול


חתול עולה באש?
או שזו סתם הילה של קדוש?


בלוגים חביבים עלי
סינמסקופ
דגש קל
ליבריסטאן
אמיר אור
המתופפת הקטנה
החיים שמתחת לחיים
לדבר את האהבה הטובה
יעל ישראל עושה אהבה
מולטי קולטי - בלוג בישול
עדה
קיטי
Alon's Blog
תירס חם
סיטי בלונד
אדמיאל קוסמן
שירה ומחשבות
עיר מקלט
אני והעיר הקדושה


מורה נבוכים
באופן כללי
מי אני ומה אני עושה בגרמניה
מה אני בעצם מתרגם שם?
איך אני נראה עכשיו (מסופר)
החתול שנותן לי לגור אצלו
על ספר השירים שלי, "סימני נשיכה"
הבלוג השני שלי - מה שהיה מותר
זוטא - אם יש לכם רגע
-
שירים
zuhause
הגבול
חרדה
החומה (טכנולוגיה היא קיר)
היום הקצר ביותר
להיות גרמני (השיר מופיע בסוף הפוסט)
יראת אלוהים
בתוך הראש
מבקרים
שני שירים מתוך 'סימני נשיכה'
-
פרוזה
השואה היתה - פתיחה
עסקי הספרות
Life goes on
פרוטוקול


פוסטים מומלצים מבלוגים אחרים
על הרע שבעשיית הטוב / את תלכי בשדה
כן, אבל לא עכשיו / המתופפת הקטנה
תיאורית המחירים / המתופפת הקטנה
תשוקה היא תשוקה היא תשוקה / המתופפת הקטנה
אלוהים אדירים / miss kitty fantastico
אם הקירות / את תלכי בשדה
ב"נ ומ"מ רוקדות/ החיים שמתחת לחיים
קריאה ב'פרימה'/ורד דור
שנה וקללותיה/ אורי אלחייני
בקבוק מים/ מיכל ברגמן
מהר מהר שלא ייגמר /אסתי
על האומץ/עדה
על הקל והכבד/ את תלכי בשדה
צהריים בטוסקנה/אקס
סוף העולם/ שרה (הקודמת)
משחקים בבננות / אמיר אור וחברים
גברים מתוך קטלוג/ את תלכי בשדה
השתלשלות / אסתי ירושלמי בע"מ
בובת חרסינה / אסתי ירושלמי בע"מ
למה אני שונאת את השדים שבפנים / גן צועני
דו"ח מצב נקודתי - חלק ב' / טרף קל


קטעים לפי קטגוריות


 << מאי 2013 >> 
א ב ג ד ה ו ש
      1 2 3 4
5 6 7 8 9 10 11
12 13 14 15 16 17 18
19 20 21 22 23 24 25
26 27 28 29 30 31  

הבלוג חבר בטבעות:
« הקומונה של לי » ±
« ישראלים בחו"ל » ±

ארכיון:

5/2013

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בקטגוריה זו בבלוגים אחרים, לחצו כאן.

מה למדת בגן היום - אנקדוטות
אף די.וי.די. של סדרה אינו שלם בלי רצועת 'פספוסים'. להלן כמה מהרגעים המביכים והתמוהים ביותר בקורס עד כה.



אלנה מחליטה שהמורה מתאכזרת אליה (כי זו לא נתנה לה להשתמש במילון במהלך תרגיל-שיחה) ומחליטה על 'שביתת שתיקה'; לרוע המזל, היא לא מצליחה אפילו להסביר למורה שהיא לא מדברת כי היא כועסת, וכל המחאה מתבזבזת.



המורה שואלת את אחד התלמידים לשמו של גולקאן, הטורקי בן ה-18 שרוצה להיות גנן, והלה עונה מייד gurken (מלפפון).



מוחמד מנסה להסביר למורה בגרמנית את פירוש הביטוי 'יאללה' בערבית, ומסתבך קשות; אני נזכר שהמורה יודעת רוסית ומתרגם לה ל'דוואיי, דווואיי' שאני זוכרת מהטירונות.



סולימאן מנסה לקרוא טקסט שמכיל את המילה kursteilnehemer (משתתף בקורס) ויוצא לו kurzteilnehmer (משתתף קצר). אולי הקנצלרים הגמדים של אלנה החליטו להצטרף אלינו לקורס?



המורה מנסה לתרגל משפטים בסגנון של "אוטו הוא מכונה שנוסעת מהר", ומבקשת מאתנו, כל אחד בתורו, להגדיר משהו. כדי לעשות את זה מעניין, ההגדרות עוסקות בתרבות שממנה באנו, וג'אולין הסינית מגדירה היטב 'ברווז בנוסח פקינג'. עד שהסבב מגיעה לטרזה מסרדיניה, שהמורה מבקשת ממנה להגדיר מהי המאפיה. טרזה נאלמת דום (לא שזה חדש, היא אף פעם לא מדברת), אבל שנייה לפני שהמורה מתייאשת ועוברת לתלמיד הבא בסבב, היא ממלמלת: es gibt keine Mafia (בעברית: אין דבר כזה, מאפיה).





זהו להפעם. למי שרוצים עוד קצת להשתעשע, אני מציע את הווידיאו הבא, מ'כוכב נולד' של בולגריה, שם מחייבים כל מועמד לשיר שיר אחד בשפה שאינה בולגרית:



למחפשים משהו יותר רציני, אני ממליץ בחום על מאמר נפלא של אדמיאל קוסמן, שהצטרף השבוע ל'בננות בלוגס'.

אה, וסיימנו את באפי; מי שרוצה יכול לפתוח דיון מלא ספוילרים בתגובות.

נכתב על ידי רונן א. קידר, 5/2/2008 21:58, ושייך לקטגוריות מה למדתי בגן היום, רשימת קריאה, דברים שמצאתי ביוטיוב
23 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של רונן א. קידר ב-9/2/2008 16:03


Es ist kalt

Greeting from kempten, where I am sitting in a rather expensive Internet cafe and typing English on a German keyboard. My general impression of Kempten so far is summed up in the title of this post: cold. But at least it is not raining and we even got some sum today. The city is very old, but not much is left from its Middle-Age foundation. I toured it today, stopping every hour at a cafe/store/museum to warm up. Osnat is in rehersal (do you realize that I just spent 5 seconds fishing out the word in English, because all I could remember was Hebrew and German? Talk about your mind freezing!

Osnat's first concert was yesterday, and it went well. She didn't have much to sing in that one (she sings much more today) but one of the songs was... well... special. I found a youtube clip with the song in the background. This is obviously *not* Osnat, but it gives a feel of the peace - Calypso by Auden and Britten:

 

 

In case you are wondering - the whistles in the end are made by a simple whistle, they are written in the notes and Osnat played them last night... Whoever fell asleep in the audience was immediately awakened.

 

Next post - I hope - Monday in Saarbrücken!

 

 

נכתב על ידי רונן א. קידר, 15/12/2007 14:53, ושייך לקטגוריות דברים שמצאתי ביוטיוב, עונות השנה, בשבילנו זו אירופה אירופה, אסנת
3 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של miss kitty fantastico ב-16/12/2007 13:39


פסח מצה ומרור של המטבח הגרמני
המטבח הגרמני אינו מורכב כמו הצרפתי, ובעיקר מתבסס על שילוב לא-מסובך של רכיבים איכותיים פשוטים. שלושה מאותם רכיבים, אולי ה'פסח, מצה ומרור' של האוכל הגרמני, הם הלחם, הגבינה והנקניק, המופיעים בכל מקום - לבד, או בכל שילוב אפשרי. זהו סיפורם.

לחם (בּרוׁט - Brot)
לפני כמה שבועות, באמצע הקניות בסופר, עשיתי איזו פנייה לא-נכונה ומצאתי את עצמי פנים-אל-פנים עם מדף הלחם. מוזר, נכון? נראה שאחרי שנה ומשהו כאן אני אמור כבר לדעת איפה מוכרים לחם. אלא שכאן כמעט אף אחד לא קונה לחם מהמדף של הסופר, אלא באחת המאפיות הפזורות בכל פינה. אני זוכר כמה התלהבנו כשגילינו ששני מטר מהבית שלנו יש מאפייה; רק אחר-כך הבנו שזה נכון כמעט בכל פינה בעיר. המאפיות הן גם הדבר היחיד שפתוח ביום א', כשכל הסופרים וחנויות המכולת סגורים, בדרך כלל עד 10:00-11:00 בבוקר. אף אחד לא מוכן כאן לאכול לחם מאתמול. בסופרמרקטים (ואפילו בקארשטאט, ה'משביר לצרכן' המקומי) יש מאפייה צמודה, מחוץ לסופר, של לחם טרי. בקיצור, מי צריך מדף ??


גבינה (קֶזֶה - käse)
פרשן הכדורסל עפר שלח התיחס פעם במהלך שידור לשחקן שאחוזי הקליעה שלו היו מחפירים במשפט 'הי, אני מכיר גבינות עם אחוזים יותר גבוהים'. אם הוא היה בגרמניה או בצרפת, זה לא היה כזה עלבון: בעוד שבארון הגבינות הקשות/חצי-קשות/מסריחות/שמנות ממתינים כאן בכל סופר מצ'וקמק עשרות אופציות עם אחוזי שומן שנעים מ-40 ועד 70, קשה מאוד למצוא גבינות דלות שומן, או אפילו כאלה עם אחוזי שומן סבירים במונחים של ישראל. שומרי הדיאטה הקנאים יכולים אמנם למצוא מוצרי חלב שונים עם אפס אחוזי שומן , אבל כל הטווח שבין 0 ל-40 אחוז הוא שממה, המנוקדת פה ושם נאות-גבינה מיובאים. בשנה ורבע שאנחנו כאן הצלחנו למצוא במרחב הזה כמה יוצאי-דופן - פילדפיה לייט אמריקנית (5%), צזיקי יווני (9%) וגבנ"צ דלת-שומן אחת (9%) - ולבסס עליהן את התפריט היומי. מצד שני, כשרוצים להתפנק אפשר לבחור בין עשרות סוגים של רוקפור, ברי, אמנטל וכל מיני גבינות כחולות שאין לנו מושג איך קוראים להן אבל הן טעימות להפליא.

נקניק (ווּרסט - Wurst)
אחת התהיות הגדולות שהיו לי בימים הראשונים כאן, זה האם wurst הוא נקניק או נקניקיה. התשובה קצת מורכבת: עקרונית, ווּרסט זה נקניק, ונקניקיה נקראת Wurstchen, כלומר נקניק קטן - בדיוק כמו בעברית. אלא שמה שמוכרים בכל פינה ופינה אינו נקניקיה קטנה וחמודה, אלא נקניקיה גדולה, ששם החיבה המקטין אינו מתאים לה כלל ועיקר, ולכן מדובר ב-Wurst (מכל מיני סוגים ומינים). הסיבה לבלבול הוא ש-Wurst הוא כמו sausage באנגלית, ומתייחס אך ורק לנקניקים מהסוג הארוך ודק, בין אם הם יבשים כמו סלאמי או שמנוניים ועסיסיים כמו מה שנמכר בשווקים. חתיכות הפסטרמה/שינקן הדקות שבארץ שמים על לחם ומכנים 'נקניק', מכונות כאן, בצורה הגיונית, 'פסטרמה' או 'שינקן', ואין ביניהן לבין Wurst כל קשר.

לחם וגבינה
כפי שאמרתי, שלושת המרכיבים הבסיסיים מתרכבים בצורות שונות ומשונות. הפשוטה ביותר היא השילוב של לחם וגבינה, מה שנקרא Käsebrot. במשמעותו הבסיסית מתייחס המונח לסנדביץ' הבסיסי של לחם וגבינה, שהקומיקאי הגרמני הלגה שניידר אוהב להלל את סגולותיו המרשימות, ובקליפ הבא מסביר איך להכין אותו:



(הוא קומיקאי סופר-פופולרי כאן. אומר משהו על חוש ההומור הגרמני).
סוג אחר של קזה-ברוט מצאנו במאפייה: לחם שאופים בתוכו גבינה צהובה מותכת. מה שנקרא, לחם שהוא ארוחה בפני עצמה (וחוסך את כל החיתוך המייגע שהר שניידר נאלץ לעבור)

לחם ונקניק
ידידתי המשוררת ציפי לוין-בירון, בשיר מחאה על תרבות הטיולים באושוויץ, כתבה את צמד השורות "לקנות נקניקיה בלחמניה/ או לחמניה בנקניקיה". הרעיון היה כמובן להביא לאבסורד (מה זה "לחמניה בנקניקיה"?) אבל זה היה הדבר הראשון שחשבתי עליו כשראיתי מה מוכרים בדוכני הנקניקיות בעיר. שכן במקום לחמניה עבת-כרס או באגט, אליו דוחסים בארץ נקניקיה אחת או שתיים, כאן תקבלו נקניקיית-ענק, ארוכה ושמנה, שבמרכזה, כסרח עודף, נתפסת בה לחמניה קטנטנה, שכל מטרתה לאפשר לגרמני הממוצע לאחוז בנקניקיה מבלי להתלכלך בשמנוניותה. אפשר לקבל את הנקניקיה, אגב, גם בלי לחמניה בכלל (למשל חתוכה וברוטב קארי) - מה שמראה באופן חד-משמעי מי כאן הבוס.

נקניק וגבינה
אחד המוצרים שמוכרים כמעט בכל מקום בגרמניה, כולל במאפיות, גרם לי להרבה תהיות - מדובר על Fleischkäse (פלייש-קֶזֶה), בתרגום חופשי 'גבינת בשר'. לאורך זמן רב תהיתי מה יכול להיות טעמה של גבינה שהוסיפו לה בשר. רק בדיקה מהירה בוויקיפדיה הגרמנית הסבירה את העניין: בפלייש-קזה, מתברר, אין בכלל גבינה; מדובר על גרסה גרמנית ל-meatloaf הבריטי - בשר משומר מעורב בבייקון ובבצל, שמגיע בגושים גדולים - כמו כיכרות לחם או גושי גבינה - מהם חותכים פרוסות ומשתמשים לסלטים או כמו פסטרמה. איך הגבינה השתרבבה? מי יודע.

גבינה, נקניק ולחם
אבל הפלייש-קזה היא לא השילוב היחיד של נקניק וגבינה בגוף אחד. כי באותם דוכני 'לחמניה בנקניקיה' מוכרים גם käsewurst (קֶזֶה-ווּרסט), וכאן דווקא יש אמת בפרסום: מדובר בנקניקיה עבת בשר, קצת קצרה מהרגילות, שפרט לכל מיני חלקי בשר נדחקה בה גם גבינה מותכת. הטעם הרבה יותר טוב מהתיאור שנתתי כרגע, והשילוב של הגבינה בתוך הנקניק חוסך את הצורך להוסיף גבינה לסנדביץ', מה גם שאי אפשר - גם את הקזה-וורסט מגישים באותה לחמניית-כף-יד. וכך, ללא שום גורם נוסף, אפשר לחקות את הגרסא הגרמנית להלל הזקן ולכרוך יחד ברוט, וורסט וקזה, שנאמר "על גבינות ונקניקים יאכלוהו".

בתיאבון!

נכתב על ידי רונן א. קידר, 9/12/2007 18:23, ושייך לקטגוריות דברים שמצאתי ביוטיוב, הגרמנים האלו..., מתכונים
23 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של רונן א. קידר ב-13/12/2007 18:33


רשימת קריאה, צפייה וקשירה
קודם כל, למודאגים, מצב הרוח השתפר מאז אתמול (למרות שמזג האוויר ממש לא).

ועכשיו, למורים ולתלמידים המושבתים ולכל מי שיש לו חופש חנוכה (או סתם סופ"ש פנוי), כמה דברים לקרוא, לראות, לשמוע ולהכיר, מרחבי הרשת העברית ובכלל.

ראשית, במסגרת "אני ואני ואני ואני", קבלו שיר שלי בכתב-העת האינטרנטי החביב 'שחרזדה'. פרסום ראשון!

שנית, במסגרת 'כאן בבלוגייה', עוד פוסט נוגע ללב של לי שרוב הקוראים כאן כבר בטח ראו (יש חפיפה די גדולה) אבל מגיעה לו תשומת לב נוספת.

שלישית, תחת הכותרת 'בעולם הרחב', הנה עוד אחד מהסרטונים שתסריטאי הוליווד השובתים יוצרים במקום פרקים חדשים של 'האוס'. יצירתי ומרשים, אבל איפה המדיקל מיסטרי והחיוך של קאמרון? (ותודה ליאיר רווה)

רביעית, אם אנחנו כבר בסרטונים הומוריסטיים ומוזיקליים, ולרגל חג החנוכה (והשירותרום) להלן עדות מצמררת למה שעושים חיילי צה"ל בזמנם הפנוי. (ותודה לרוני)

נכתב על ידי רונן א. קידר, 6/12/2007 21:37, ושייך לקטגוריות דברים שמצאתי ביוטיוב, רשימת קריאה
14 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של רונן א. קידר ב-12/12/2007 00:35



הדף הקודם  הדף הבא
דפים: 1  2  3  4  5  6  7  8  9  10  11  12  13  
45,971
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לרונן א. קידר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על רונן א. קידר ועליו/ה בלבד