המלצה חמה על סרט חדש - קרוב יותר

סרט שמגיע לאקרנים בסוף השבוע הזה, ה13.1 וזכיתי לראותו בהקרנת טרום בכורה.

הסרט מועמד לכמה פרסים בגלובוס הזהב.

להלן המלצתי החמה

שם הסרט: קרוב יותר Closer

במאי: מייק ניקולס

שחקנים: ג'וד לאו, ג'וליה רוברטס, נטלי פורטמן, קלייב אוון

שנת הפקה: 2004

תקציר הסרט:

"קרוב יותר" הוא סיפור על שתי נשים ושני גברים, שדרכיהם מצטלבות בלונדון, על הפגישות המקריות שלהם, האהבות, המשיכה המיידית והבגידות הנלוות. אליס (נטלי פורטמן) היא נפש תועה שבורחת מכל מערכת יחסים אפשרית. דן (ג'וד לאו) הוא סופר כושל בעל אובססיות. אנה (ג'וליה רוברטס) היא צלמת מצליחה, שנישואיה נכשלו והיא מחפשת אהבה, לארי (קלייב אוון) הוא דרמטולוג אגרסיבי ובעל סטיות. הסרט עוקב אחרי ארבעת הגיבורים ומערכות היחסים השונות, שנרקמות ביניהם.

דבר הפסיכופט:

סרטו החדש של מייק ניקולס, במאי גדול שאחראי לסרטים כמו "הבוגר", "מילכוד 22", "סילקווד", "נערה עובדת" ולאחרונה גם למיני סדרה עטורת הפרסים "מלאכים באמריקה". מייק ניקולס ידוע ביכולת שלו לעבוד עם שחקנים ולא סתם הוא נבחר לסרט הזה שבמרכזו עומדות כמעט רק 4 הדמויות המרכזיות.

הסרט יצא לקראת סוף השנה, בתקופה בה יוצאים סרטי האוסקר וזכה כבר לכמה מועמדויות לפרס גלובוס הזהב היוקרתי: סרט הדרמה הטוב ביותר, מייק ניקולס לפרס הבמאי הטוב ביותר, פטריק מרבר לפרס התסריט הטוב ביותר, נטלי פורטמן לפרס שחקנית המשנה וקלייב אוון לפרס שחקן המשנה.

הסרט הוא דרמה-קומית-רומנטית והסיבה העיקרית, שקשה לשייכו לז'אנר ספציפי, היא המורכבות הנפלאה של הסרט הזה. הסרט הזה קם ועומד על שלושה דברים עיקריים: על התסריט הנפלא והרגיש שלו, סיפור נפלא בגובה העיניים, שמספר את סיפורי האהבה המסובכים של גיבורי הסרט בצורה כנה ומציאותית ומביא לנו למסך פיסת חיים. על המשחק הנפלא של כל ארבעת השחקנים שעומדים במרכז הסרט, ג'וד לאו, ג'וליה רוברטס, נטלי פורטמן וקלייב אוון. כל אחד מהם מקבל דמות מאוד שונה ומאוד טעונה רגשית, כל אחד בצורה אחרת. היכולת שלהם לבנות דמות, שתדבר אל הצופים ותגרום להזדהות, למרות שכל אחת מדמויותיהם נחשפת גם עם התכונות הפחות טובות שלה, היא פשוט נפלאה. הגורם השלישי והחשוב ביותר הוא הבמאי מייק ניקולס. תסריט שמספר סיפור מורכב ועמוס רגשות, ודמויות מורכבות כל כך, דורשים מישהו שינצח על המלאכה ברגישות, תוך מתן דגש לדקויות הקטנות. מייק ניקולס הוציא כל כך הרבה מהסיפור המיוחד ובעיקר מהשחקנים שלו והמועמדות שלו לפרס גלובוס הזהב מוצדקת. גם התסריטאי ושני שחקני המשנה, קלייב אוון ונטלי פורטמן זכו למועמדויות והעובדה שג'וד לאו וג'וליה רוברטס אינם בין המועמדים היא עוול וכנראה נובעת מתחרות קשה יותר. אגב ראוי לציין שהתפקידים של נטלי פורטמן  וקלייב אוון ראויים להיחשב לראשיים בדיוק כמו של ג'וד לאו וג'וליה רוברטס. מעניין לפי מה נעשתה הקביעה, מי השחקנים הראשיים.

הסרט עוסק כאמור בסיפורי אהבה שונים בין ארבעת הגיבורים, ביחסי זוגיות, בהתאהבות, בתלותיות, בקשיי העזיבה וגם בבגידות. דרך סיפורם של גיבורי הסרט, הוא מעביר מסרים על אהבה וזוגיות בעידן המודרני כולל הקשיים והצדדים המכוערים שלהם, בצורה כנה, מציאותית וסוחפת. גם שמו של הסרט מדבר על קירבה ומעיד על עיסוקו של הסרט בקרבה המיוחדת, מכל הסוגים, שנוצרת בין גיבורי הסרט ובעיקר ביכולת שלהם לתת (או בפחד לתת) למישהו להתקרב אליהם ולהיפתח רגשית. מה שיפה בכל זה, זה העיסוק האמיתי והדי מכוער באהבה, בדיוק כמו שזה יכול לקרות בחיים, בלי ליפות את זה או למכור אשליות. 

לסיכום, אחת לכמה זמן מגיע סרט שהסיפור שלו כל כך מיוחד, שהצורה בה הוא מועבר לנו כל כך סוחפת ומרגשת, שממש קשה להסביר את גדולתו. הסרט הזה הוא בדיוק כזה, סרט נפלא ומקורי שפשוט פורט על המיתרים הנכונים בנשמתנו ומצליח לסחוף ולרגש. סרט שיש בו הכל, דרמה, אהבות, תשוקות, צער והומור. סרט שעשוי ברגישות מופלאה וכולל את אחת מתצוגות המשחק הקבוצתיות, המרשימות ביותר שראיתי, אולי מאז "21 גרם". לא לפספס.

ציון: 9 מתוך 10