הישרדות איי הפנינה, פרק 15 - כולם מחווירים לידו

כשאני אומר "כולם מחווירים לידו" מיד עולות המחשבות אולי אני מתכוון לעידן, מגדל האננסים בעל קול הזהב או לאופיר אסטרטג העל המרושע ואולי אפילו יש כמה שקנו את המלכתו של אריק על ידי עצמו. הרוב בטח חושבים שאני מתכוון למגדל הדבורים שהגיע אלינו היישר מהארץ בקופסת עץ גדולה וכרגיל הראה לנו שהוא יודע להיות יפה ולשתוק. אבל אין אני מתכוון לאף אחד מהם, אני מתכוון דווקא לאותו מתמודד שהתרגלנו לראות בתור האנדרדוג, שהתרגלנו לצחוק עליו ולא איתו, שהתרגלנו לעודד בתחרויות, אבל התרגלנו לא פחות לראות אותו מפסיד, שאהבנו בסתר ליבנו, אבל פחדנו להודות בכך ושמעל לכל חיכינו, ציפינו ואפילו שיווענו למוצא פיו. ליד אותו מתמודד, כל השאר מחווירים ואני מתכוון למשה, כבר לא מלצר חולון, שחזר לחיינו עם מגש קינוחים בידו.

קשה היה שלא להתגעגע, קשה היה שלא להתרגש על חזרתו, קשה היה להתבלבל מהתמקדות הפרומואים דווקא בכוסית עם התלתלים ובעיקר קשה היה שלא לשים לב כמה הוא גדל, כמה הוא צבר בטחון, כמה הוא השתנה בעקבות מעמד הסלב שנפל עליו כרעם ביום בהיר. משה כבר לא מלצר חולון הוא אותו מתמודד שאהבנו כל-כך אבל בדגם משופר ואיך שהוא הגיע לתוכנית הוא הצליח להדגיש כמה דהויים, כמה משעממים, כמה לא מרגשים, כל המתמודדים של העונה הנוכחית לעומתו.

ברוך שפטרנו

בתחילת הפרק קיבלנו תזכורת מיותרת על הדחתה של דיווה מהמשחק. מיכל אמרה בדיוק את מה שאנחנו חשבנו "צפיתי מהצד בדיווה מפרפרת ואני חייבת להגיד שנהניתי מזה". עידן ואיגור המשיכו לפזר חששות לגורלה של דיווה ואיומים על קניבה למקרה שהם הדיחו אותה. כשהגיעו השבטים לאתגר הפרס ושבט בארו ראו שדיווה הודחה, הפרצופים של איגור ושלן עידן נראו כמו שאנחנו מגיבים כל פעם שרואים את דיווה על המסך, מבוהלים, מפוחדים, מזועזעים. עידן מספיד "איבדתי חברה במשחק, מתמודדת ראויה, בנאדם לפני הכול, ששמה קודם את עצמה לפני המשחק וצריך להמשיך הלאה". הרצינות התהומית של עידן הפכה את כל הסיטואציה למשהו שכאילו לקוח מלוויה, למזלנו הוא הבין את הצורך להמשיך הלאה.

מה עושים עם זה?

משימת הפרס כללה שני זוגות מכל שבט שהחזיקו רשתות ואחד מכל צוות שירה כדור עם רוגטקה ענקית לכיוונם. מי שיתפוס יותר כדורים ינצח ויזכה בצלחת סטייקים משובחים שהפעם לא ניצלו כדי לפרסם אף חברת בשר, תודה לאל. קניבה עלו ליתרון והיו קרובים לניצחון, אבל ברגע האחרון בארו קטפו את הבכורה וזכו בפרס. זוארץ מציע להם להמיר את הפרס בארגז גדול וסגור, כולם משתכנעים חוץ מעידן שאומר שהוא מעדיף משהו בטוח (אולי בגלל זה הוא הלך עם דיווה הקלה להשגה?). ניסיון פיתוי עם תוספת ירקות ותפו"א לא משכנע את שבט בארו להתחרט, הם נשארים עם הארגז והאוכל הולך לקניבה.

מתוך הארגז יוצא לו איש הדבורים והשרירים, אליל הבנות, הגבר הסקסי של ישראל, ההוא שהיה עם בר רפאלי באותה מיטה, נועם טור. מיד כל הבנות, משני השבטים, מזילות עליו ריר וכנראה גם אופיר ואריק ועוד כמה צופות בבית. עידן מסכם את ההפתעה יותר טוב מכול: "זה נשמע לי הזוי, נועם מ"הישרדות 1" יוצא מן הארגז, מה עושים איתו? אפשר לאכול אותו?". דוגרי, גם אפרת, מירית, מיכל ואריק תהו באותו רגע אם אפשר לאכול אותו, אבל גם אנחנו הצופים תהינו מה זה? מה עושים איתו? למה הוא נכנס למשחק?.למרות כל הטוויסטים שהיו בתכנית הזו, אין כל ספק שזהו הצעד התמוה ביותר. מה יש לצרף מתמודד באמצע המשחק ועוד מישהו מהעונה הקודמת? כמה נואשת ההפקה הזו יכולה להיות?

אנחנו לא מספיקים לתהות מה בדיוק עושים איתו וזוארץ מבטיח לקניבה שזכו באוכל לסדר להם גם קינוח. משה כבר לא מלצר חולון נכנס, כמה סמלי, עם מגש בידיו וההתרגשות גדולה. אריק מתלהב ואומר "כשראיתי את משה בפעם הראשונה, רציתי לשלוף ולחפש את מצלמת הפלאפון שלי, לקחת את התמונה ולשכפל אותה באלף עותקים". וואלה מפתיע, אני דווקא הייתי בטוח שהוא חושק בנועם אבל כל אחד והטעם שלו. אולי זה לא משהו מיני ומושון הוא פשוט סוג של אליל המדוכאים, הנכשלים והמפסידנים ומה שאריק ביטא הוא פשוט איחוד המוגבלים.

הרגעים של משה התותח

כולם מחווירים ליד מושון כבר אמרתי. אי אפשר היה להתעלם גם מהכתובית שההפקה הצמידה לו בוידויים, "משה כבר לא מלצר, חולון". אני הייתי דווקא מחליף את זה ב"משה, סלב צעצוע, חולון" ובכלל תהיתי אם הוא לא ממלצר מה הוא כבר עושה, שורף לאט לאט את הכסף מהפרסומת לפיס ועובר בין אירוע לאירוע?. בכל מקרה בארץ הוא סלב צעצוע, באי הוא המלך ומספיק לרכז את האמירות שלו פה כדי להבין מדוע טענתי שכולם מחווירים לידו. אי אפשר היה גם להתעלם מהביטחון של מושון ומהעובדה שאיך שהוא נחת על האי הוא התחיל לגשש אצל כל הבחורות, בנות כמה הן ולמי אין חבר. ואני אומר למושון, למה לתת לזוטות לבלבל אותך, חבר זה לא קיר ואתה פטיש אוויר.

קבלו אותו במחיאות כפיים סוערות:

• "זה Four Seasons, כפרה, חמש כוכבים", אמר משה, למראית המיטה במחנה של קניבה ואל תתקנו אותו, הוא ספר.

• "זה כמו בצבא, קשה לי אבל כשאתה מסיים אתה מתגעגע". אכן כמו בצבא, כשהוא היה טבח ועשה שבוע שבוע, בשבוע של הבית, הוא התגעגע לצלחות. פעם מלצר, תמיד מלצר.

• "אני עושה שיר עם מרינה שהוא די להיט בארץ, אתם תראו כשתחזרו". זה יפה שמושון עדיין נגרר אחרי מרינה אבל אני חייב לשאול, להיט? מישהו שמע משהו על השיר שלהם?

• אריק תורם ציטוט "אין לי טלוויזיה בבית אז חצי מהסלבים שמגיעים אלי למיון אני אפילו לא מזהה, אבל "הישרדות" זה סדרה שראיתי וחייתי את הדמויות וכשאני רואה את משה לידי אז כן יש לי את החשק להוציא את המצלמה מהפלאפון ולהפוך את החלום למציאות. אני דווקא מציע לאריק לקחת את משה לשיחים ולהפוך את החלום האמיתי שלו, למציאות.

• משה - "אני לא אוכל בקר". מיכל - "אכלתי נחש". משה - "מה אתם רציניים, יש נחש? פה באי? ביי...". בדיוק כפי שכבר אמרתי, הביטחון של מושון מדהים, ממש נהיה גבר גבר.

• "מיכל מותק, מיכל חמודה, בכלל היא ומירית נראות זוג" מה שלא הפריע לו לברר עם מיכל בת כמה היא, האם יש לה חבר וכשהוא מגלה שאין לחבק אותה ולמזמז אותה חצי פרק ולהגיד לה שכחול הולם אותה, בעיקר עם השיזוף (ממש דון ז'ואן דה לה שמאטה) עד שאפילו אריק התחיל לקנא, כולנו יודעים במי.

• "משה, אני ואתה היום כפיות" - אפילו גיא לא יכול להתעלם מהגבר הכובש שנמצא סביבו ובכלל, גיא הזה חרמן, קודם התרנגולת, אחר כך מירית, אחר כך השמש מחרמנת אותו ועכשיו מושון. שילך לפרוק את "הנשק" מאחורי העץ ויעזוב אותנו בשקט כבר.

• "לשני אלה אני צופה עתיד מזהיר, אפשר לראות את הניצוץ בעיניים ותזכרו מה שאמרתי". משה על גיא ומירית, ספק קופידון, ספק נביא. אם נתעלם מזה שמירית הציגה לו את גיא ואמרה שהוא מדהים, יפיוף, מהמם חיצונית ופנימית ועוד אי אלו מחמאות. מעניין איך משה זיהה את הניצוץ?!

• "אפשר להגיד שאני בר מזל, טו גוד טו בי טרו. נראה לאן העניינים יזרמו בלילה...". מושון, מתרגש מהמיקום שקיבל במיטה בלילה, בין מיכל למירית ומראה לנו שוב שהוא רב לשוני, תרתי משמע.

• "הייתי באטרף, הייתי באש, אפילו נועם הגדול מכולם צריך לירוק אש בשביל לנצח אותי". משה, כרגיל חדור אמונה וסופרלטיבים על עצמו, לפני משימה. הסוף כבר ידוע מראש? או שלא.

• "משה מלצר חולון, גם יכול לנצח משימות וגם משימות פיזיות, לא סתם משימות. מי שרוצה לאכול את הכובע שיאכל את הכובע, רק בכובע שלי אף אחד לא נוגע. חוץ ממרינה". מושון אחרי ניצחון בקרב (אבל לא במלחמה כרגיל, בואו לא ניסחף). מה יש לו מהכובע הזה ולא פחות חשוב, מה יש לו ממרינה?

• "אם לא הייתי, זה היה נגמר במפלה כואבת ובתבוסה משפילה. זה שהחברים שלי לא השכילו לעשות יתר על המידה מול נועם וחבריו החדשים זה לא אשמתי. משה כרגיל, מלא בסופרלטיבים על עצמו. שמישהו יזכיר לו שהוא בסה"כ גבר כל יובב רפה השרירים והשכל.

מלחמה

לא אני שוב לא מדבר על מלחמה בין השבטים, אלא על המלחמה של בנות בארו על ליבו של הכוורן זהוב התלתלים. האמת שזה היה די פאתטי כשהבנות מנסות לעשות הכול כדי לתפוס את תשומת ליבו של נועם והבנים לא יודעים אם היות מאושרים על החיזוק של השבט או לקנא שהוא לקח הם את כל תשומת הלב בשנייה. אפרת שואלת אותו אם יצא לו לראות טבע מאז הישרדות ונועם עונה "אני לא יודע, לא עברתי לעיר". אני קצת מבולבל, הוא יודע או לא יודע. כסיל נשאר כסיל. אבל כמו תמיד שתיקה יכולה להתפרש גם כחוכמה ואפרת נופלת בפח "נועם הוא סוג של ההיפך ממני, אני יכולה לדבר ולחפור שעות (שמנו לב), והוא באיזו חצי מילה ככה... זה גם סוג של קסם שיש בו". גם אני חושב שזה מקסים שהוא יודע את מקומו ומתרכז בלהיות יפה ולשתוק. בהמשך בנות בארו אפילו הגדילו לעשות ולמרות שהיה עדיין אור והיה בערך שש בערב, הם כבר נכנסו למיטה וקראו לנועם "יש פה מקום באמצע".

או אז קיבלנו מלחמת גרסאות בין נטע-לי לאפרת:

נטע-לי - "יצא מצב שהוא פשוט נשכב לידי וראיתי שזה יוצר איזושהי המולה של קנאה בקרב הבנות."

אפרת - "נטע-לי ביקשה ממנו כפיות. היא מנסה להיראות ליידי כזאת. איזה ליידי ואיזה נעליים".

בבוקר, נטע לי מנסה לצרף את נועם לברית הבנות ואז מגיע הקטע של הפרק כשנועם אומר, "הבחורה הבלונדינית הזאת, אני לא יודע מה היא רוצה ממני, רק הגעתי". קטע ענק ואופייני, באמת שלא ציפיתי שנועם יזכור את השם שלה למחרת בבוקר.

בלי לערב משפחה

אתגר הפרס מגיע בלי שיש לנו הרבה תקוות לקרב צמוד, בכל זאת מדובר באתגר כוח ובעוד נועם הצטרף לבארו, משה הצטרף לקניבה. אף אחד לא חשב שזה כוחות. באתגר החסינות כל שבט ניסה לדחוף כדור אבן ענק בקוטר שני מטר, לשטח של היריב. כבר בתחילת האתגר, אופיר התאבד על הכדור ונחבל בראשו. אריק מיד זיהה "חבלת ראש חמורה", מזל שיש רופא באיזור. כשמגיע הרופא האמיתי אופיר לא ממש יודע מה קורה מסביבו. אני רק חשבתי שזה החלום של כל מתמודד בהישרדות איי הפנינה, לשכוח ולו לרגע את המטומטמים שמסביבו. ההמשך היה די צפוי, משה כאמור גבר על יובב וזכה בנקודה לקניבה. איגור למרות שהיה בטוח שינצח את אריק בכמה דקות, הוכיח שוב שהוא כוסית עם שיער ארוך וניצח בקושי ובקרב המכריע, של גיא, איתי ומירית מול עידן, נועם ואפרת, הקרב הוכרע די בקלות, בזכותו של נועם. משה מסכם בדרכו הרגילה "קיבלתי דז'ה וו מהעונה הקודמת ולא האמנתי שאני עוד פעם בסיטואציה הזאת, אין דברים כאלו, אין לתאר איזה באסה, אין לתאר" או כמו שבשבקין היה אומר "ברורררררר".

אבל הקטע האמיתי של האתגר שסופו היה ברור מראש, היה כשעידן צעק לאיגור שאריק נחלש. אריק אמר "אני מתעייף? כשאני שומע דברים כאלה כל הבת-ימיות שלי יוצאת החוצה" ואז צועק לעידן "אמא שלך מתעייפת". ציפור נפשו של עידן נפגעת והוא מכריז "בואנ'ה אריק, עד אמא שלי, למה פה אין חוקים כבר, אני נכנס לתוך המגרש". שמישהו יסביר לי על מה המהומה, כולה אמר שהיא מתעייפת. איתי מסכם "כמו שאומרים אתה יכול לעזוב את בת-ים אבל בת-ים לעולם לא תעזוב אותך". אגב התגלית שאריק גדל בבת-ים מסבירה בעיני הכול. לגדול בתור ילד כאפות במקום כזה, בהחלט יכול להוציא אותך אריק.

בפרק הבא משה ממשיך ללטף את מירית ואריק שרואה רק אסטרטגיה אסטרטגיה אסטרטגיה מפחד שהוא יחבור לבנות לברית. במועצת השבט משה יוצא למתקפה על אריק (חכם על חלשים) ואומר שהוא מחליש את הבנים ואת השבט. הפרומו לשבוע הבא "משה יוצא למלחמה, האם משה סופסוף ינצח?". למישהו יש ספק?

עד כאן להפעם

סייקו

הישרדות איי הפנינה, פרק 14 - פסיכוטית

סופסוף דיווה הודחה אתמול. הייתי רוצה לומר שהיא הלכה הביתה ובא לציון גואל, אבל הטוויסט השבועי באדיבות ההפקה (ממוצע של שלושה טוויסטים לשבוע אנד קאונטינג), השאיר אותה על אי המודחים יחד עם האיש, האגדה והמותג בשבקין ועם הליצנית עם רשפי הנקמה בעיניים, מעיין. כשאני חושב על זה, אחרי מה שדיווה עשתה למעיין במועצת השבט בה היא לא קנתה את הדמעות שלה, אם יש באי המודחים מצ'טה, כדאי לדיווה לא לישון אף פעם. מישהי הולכת לפתח פה קולרופוביה (מסתבר שיש מושג כזה לפחד מליצנים).

למרות שלא נפטרנו ממנה סופית, יום שחוסך מאיתנו את לא זיו בכלל פניה ומאייד אותה מהמשחק המרכזי, הוא יום שמח במיוחד. בדרך כלל יש לי חיבה לפסיכופטים, מספיק להציץ בשמו של הבלוג שלי כדי לראות את זה ועדיין, גם לי יש גבולות. דיווה הייתה יצור דוחה בכל רמ"ח איבריה ותצוגת הפסיכוזה הקיצונית שהיא חשפה בפנינו אתמול רק חיזקה את הסלידה שלי ממנה, בעוד למשל קפון בעונה הראשונה, ככל שהוא היה יותר קיצוני, יותר מצא חן בעיני ואני חייב להודות שאני הייתי מבין הבודדים שאפילו אהב את ההופעה שלו בגמר. כמו שנאמר, יש מידה לכל דבר ודיווה הייתה הגזמה מהלכת על שתיים, יותר מדי מכוערת, יותר מדי חרמנית ופדופילית (אין דרך אחרת להגדיר את האפיזודה שלה עם איתי על אי המתים), יותר מדי רודנית, יותר מדי הזויה, יותר מדי תוקפנית, יותר מדי מדברת על עצמה בגוף שלישי, ובעיקר בעלת מעט מדי אחיזה במציאות. אז אתמול היא נשלחה לווילה של בשבקין באי המודחים ואפשר לסמוך על המלך שהוא כבר יחזיר אותה למקום לו היא ראויה, פח האשפה של ההיסטוריה הטלוויזיונית ואם לא הליצנית כבר תטפל בה.

מרגישים בבית

להזכירכם רק בפרק הקודם בוצעה החלפת השבטים המהונדסת היטב. השורדים העמידו פנים שהם בוחרים את חברי השבט החדשים למרות שההפקה סידרה את זה מראש שהבנות תחלפנה שבטים ביניהן. דווקא תצוגת המשחק שלהם הפעם, הייתה טובה מזו שראינו מהם כשהם סידרו את המותג בשבקין. ההחלפה עבדה כמו כפפה, בנות קניבה יכלו להמשיך להתעצל ולהרוויח קצת זמן עד שבבארו יבינו מה הן שוות, מיכל חגגה את שחרורה מהברית של דיווה ויחד עם מירית פינטזה על הנקמה המתקרבת כנגד דיווה ומסתבר שבדרך פינטזה גם על איתי שסיפר לגיא "מיכל חרמנית אחי, יכול לשחק אותה במובן הזה, היא אמרה לי שאם לא הייתי צעיר היא הייתה אוכלת אותי". איכשהו נראה לי שהיא פשוט רעבה ואיתי נראה לה בגובה של פרה נמוכה. גם גיא חשב ש"היא אוכלת פה. היא נראה לי אמרה את זה על כל צדף שעבר בסביבה". מזל שאיתי לא נבון במיוחד ולא נעלב.

חוץ מאיתי, גיא קיבל את מירית לעגוב עליה ועידן קיבל את אפרת הגרופית. היחידה שלא ממש מצאה את עצמה זו דיווה מה שסימן עוד יותר את דרכה החוצה. דווקא הנסיונות שלה להציל את עצמה היו משעשעים. קודם היא חקרה באיומים את מירית שרצתה לחכות למיכל ו"לראות לאן פניה נושבות", בדרך כלל הפנים של מיכל לא זזות מילימטר (חוץ מהגבות, אליהן נגיע בהמשך) אז קשה לי לדמיין אותן נושבות. בהמשך היא תקפה את מיכל חזיתית שהיא לא אמינה ולא ראויה למשחק הזה ואפילו ביקשה ממנה "תסתכלי עלי מאמי, את יכולה, תרימי את הגבות עד למעלה אולי הן גם יגיעו לשיער". קטע פסיכוטי מספר אחד. כאילו זה לא מספיק דיוה עברה בין כל בני שבט קניבה והציעה להם את גופה, האמת שהיא לא הסתפקה בזה והקריבה קורבן גם את עידן ואיגור הפודלים עושי דברה בטענה שהם יוכלו להתאחד לשישייה חזקה אחרי האיחוד. האמת, דווקא נראה היה שזה עובד על גיא ואריק ומכיוון שאין חשש שהם רצו את דיווה, יש מצב שהעובדה שהיא מכרה להם גם את גופו של עידן, הדליקה את אריק, אבל לאפקטיביות של המהלך עוד נגיע במועצת השבט. בינתיים השמש יורדת ואיתי גיא ומירית נשכבים על החול מול השקיעה ומפנטזים. גיא מתחיל לגעת בעצמו ואומר "וואלה איזה שמיים מטורפים, קו אופק עם שמיים, ממש מחרמנים". פרק שעבר הוא מתחרמן מהתרנגולת והפעם מהשמש, אולי אחרי שאמרו שיש בעונה הזו משתתפת לסבית ואף אחד לא יודע מי זו, גיא הוא הלסבית של הסדרה?

גם בנות בארו כאמור הרגישו בבית כלומר הן ישנות והבנים עובדים. אנסטסיה אמרה את זה בעצמה הכי טוב "ת'אמת קמתי מאוחר, אבל התעוררתי מהרעשים שהיו סביבי כי חשבתי אני אקום ליום מלא שמש ושיזופים וקצת לנוח על חוף הים". בהתחלה הגברים של בארו קצת מופתעים אבל עידן מבין מהר מאוד מה קורה ואומר "כל הזמן צריכה לבוא הפעלה מצידנו לכיוון הבנות כי אחרת הדברים לא כל כך קורים". ואיגור, הוא הרגיש הכי בבית כשבטיול מקרי ללב הג'ונגל הוא מצא מצנח מסריח ומוכה יתושים וברחשים כך שהוא לא יכל להימנע מלהביא את זה לשבט, לפרוס מעל המחנה ואז יהיה לו שם ריח מתמיד שיזכיר לו את הבית.

מלחמה מיותרת

אופיר שבינתיים שולט במשחק ביד רמה (לא אריק, אתה לא !), סידר לעצמו דייט עם מיכל על האי הגלות כדי לתאם עמדות ולדאוג שהיא תשמיד את דיווה. מה שלא ברור בכלל, זה למה הוא הפסיד לה בכוונה באתגר כדי לסדר לה רמז לפסלון ולהגדיל את כוחם המשותף ועוד יותר לא ברור למה זוארץ הפך את כל האתגר הזה למיני מועצת שבט כשהוא חוקר את אופיר ומיכל על האסטרטגיות שלהם. כמה מיותר. באתגר עמדו אופיר ומיכל על שלבים צרים בין שני עמודים ולמרות שזו היתה מלחמה מיותרת, לפחות קיבלנו לא מעט קלוזאפים על גופה החטוב של מיכל כשהוא נוטף אגלי זיעה, כמו שאומרים, כל הכוסיות בשמאל אבל מיכל דווקא עמדה מימין. בסוף, בדיוק כמו שצריך מיכל ניצחה, אבל באמת שאופיר היה אמור להיות חכם מספיק כדי להפסיד לה בכוונה. לפחות קיבלנו ממיכל משפט שאומר את הכל על הברית המשולשת של בארו "איגור הוא חתיכת לוזר מובטל, אין לו שום דבר בחיים, אין לו בית בכלל ועידן, לא יודעת מה הסרט שלו, נראה לי חסרה לו דמות אם". אופיר ומיכל מחליטים לסכסך כל אחד בשבטו כדי לפרק את הברית של דיווה עם עידן ואיגור.

מסכסכים נמאסתם (האמת שלא)

אופיר חוזר מאי הגלות  ומתלהב שיובב שמר לו את הראש של דג. לא פלא כי גם לדעתנו הוא ראש השועלים וכל שאר המתמודדים בבארו הם הזנבות. אופיר מתחיל במלאכה ומספר שהבנים של קניבה סיפרו שאנסטסיה לא עושה כלום ונטע לי רק אוכלת להם את כל האוכל. אפרת שמחה שהאמת יצאה לאור "הבחורה התחזרה על אוכל בלי הכרה" ומוסיפה לעבר נטע לי "מעניין מי אמר שאת חזירה והיא עצלנית?" רק כדי לסובב קצת את הסכין שנתקע בגבה. אנסטסיה אומרת "על נטע לי זה נכון, היא חזירה, אין מה להגיד אבל אני לא חושבת שאני עצלנית". מוכרים לנו את נטע-לי בתור הדוגמנית של העונה וברור לכולם שהיא נראית יותר כמו מיס פיגי עם האף שלה ואז מסתבר שהיא חזירה גם באופי, אכן צדק פואטי.

בקניבה מיכל מספרת סיפור משלה והפעם לבנים. היא אומרת שהבנות אמרו שהם לא עשו שום דבר ושהם לא דגו שום דבר מלבד אולי רכיכות קטנות. דיווה מנסה לסתור את דבריה של מיכל ואומרת שזה בא מאופיר ואופיר לא חלק מהגרעין השולט בשבט אז המידע שלו לא מהימן ("הוא ניזון"), כאילו צריך להיות חלק מהגרעין כדי לשמוע מה הבנות אמרו. דיווה מנסה לדבר כרגיל במילים גבוהות "אני נמצאת פה עם שתי עמיתות שלי, יריבות לצורך העניין שמזבלות כל היום את החברים האחרים בסיפורים שלהן שאין להם שום אחיזה במציאות ופשוט החלטתי לעשות חראקירי על זה. קטע פסיכוטי מספר שתיים. חבל שאף אחד לא הסביר לה מה זה חראקירי ועוד יותר חבל שהיא רק מדברת ולא עושה.

אתגר הריקוד של מרינה

אתגר הריקודים של מרינה מהעונה הראשונה בטח זכור לכם. אז הנה, כשרק הגיע הזמן לכך, ההפקה לא יכלה להתאפק וסדרה אתגר ריקוד חדש או יותר נכון אתגר שיווי המשקל בשביל מיכל, מה זה משנה איך קוראים לזה. דיווה על הגריל והשיפוד האחרון הוא לתת למיכל חסינות שהרי אפשר לסמוך על החרמנות של גיא שמירית לא באה בחשבון, לא משנה מה.

דיווה בשלב הזה כבר פרפרה את פרפורי הגסיסה האחרונים שלה ונפלה ראשונה כי "זה לא הזמן שלי והאנשים שלי והיום שלי" אבל שנייה אחרי שירדה הבינה שנתנה לשתי האחרות לנצח את "דיווה הפייטרית, דיווה של מניחה, דיווה שרועדת ועומדת על הקורה ויודעת שזה הרבה מעבר ליכולת שלה". גם בגוף שלישי היא סותרת את עצמה. אריק עוד מספיק להכריז "פתאום מצאתי את נקודת שיווי המשקל שלי, אני לא מבין מאיפה זה בא" שזה שוב עוד אחד מהמשפטים שהוא רגיל לומר שנייה לפני שהוא מפסיד. מיכל זוכה בחסינות האישית והמסמר האחרון בארון של דיווה ננעץ. איתי לא מבין מה מטריד את דיווה אז היא מציירת לו את זה. היא מציירת בית והוא חושב שזה פרוידיאני כי היא מתגעגעת לילדים שלה. אני חושב שלא ברור לי מאיפה איתי מכיר מילה כמו "פרוידיאני".

התפרצות

מועצת השבט מגיעה ורוצים שנתהה אם הבנים התאחדו עם דיווה בשביל ברית השישה באיחוד, מישהו באמת תהה?. מיכל מספרת על קטע פסיכוטי מספר אחד של דיווה (ראו למעלה) ובשביל דיווה זה הסימן לקטע פסיכוזה מספר שלוש. דיווה אומרת "קודם כל זה לא התפרצות, אני קוראת לזה יצא הקוף ממני". עכשיו נזכרתי מה דיווה הזכירה לי כל הזמן, קוף, מכוער במיוחד עם איפור קבוע. וכדי להראות לנו איך הקוף באמת יוצא ממנה היא מתחילה לתקוף את גיא "זה בסדר גיא, בשבט בארו הדברים היו מאוד ישירים, אף אחד לא הוטעה שם, אצלך בהנהגתך הגדולה, אתה מפתיע אנשים, אתה מנהל אנשים. תחייך גיא, זה בסדר, הכרתי אותך שישים שעות, לקח לי זמן להבין מה קורה בשבט קניבה. אתה יכול להסתכל לי בעיניים, איך אמרתי תסתכל לי בלבן של העיניים ופה תראה יושר, ממך לא רואים יושר". זה היה ללא כל ספק הקטע של הפרק וכמו שהיא אמרה בדיוק דיווה עשתה בסוף חראקירי כי גם אם גיא ואיתי שקלו ללכת עם ברית השישה שהיא הציעה להם, בהתקף הפסיכוזה הקיצוני הזה, היא סתמה על כך את הגולל. היה משעשע ומשמח לראות איך היא מפילה את עצמה. מצד שני כמו שאמרתי בהתחלה, זו הייתה פסיכוזה לא מרתקת ולא מעוררת כבוד בכלל, דבר שאינו אופייני אצלי.

זוארץ אומר לדיווה שהוא ראה בה משהו כבוי והיא מתחילה לבכות ומספרת איזה סיפור הזוי על אבא שלה שנפטר ביום חמישי ואז התעורר ונפטר למחרת אבל שדווקא בגלל זה יום חמישי זה היום שהיא מתמודדת עם מותו. הצעד הזה היה הזוי בערך כמו ג'וני פיירפליי שהרג את סבתא שלו. מילא מעיין שנתקפה אישית בפרק שעבר ולכן בכתה, אבל לערב אבות מתים? גועל נפש. אלו היו דמעות שאני לא קונה !

אז זהו, במו פיה היא חתמה את גורלה (אם נאמין לעריכה שהראתה התלבטות של הבנים לגבי הצעותיה, גם את זה אני לא קונה) ודיווה הודחה לא לפני שהספיקה לאיים שזה יתנקם בהם.

הנה הוא בא, גיבור המלחמה

או אז הראו לנו את ההפתעה שהובטחה. מסתבר שכבר מהמודחת הראשונה אירית, הציעו לכל מודח ללכת לאי ולחכות לסיכוי לחזור למשחק. כאמור שלושה הסכימו עד היום, המותג בשבקין,מעיין ודיווה. זה גם מוכיח שההפקה לא תכננה את הצעד כדי להציל את בשבקין כפי שחשבו, אלא זה היה חלק מהמשחק מהפרק הראשון. מצחיק אותי שמשתמשים דווקא בטוויסט שהיה בעונה האמריקאית באיי הפנינה, כאילו חייבים להעתיק דווקא אותה אחד לאחד ואי אפשר להשתמש בתרגילים מעונות אחרות ומצד שני לא חשבתי אף פעם שההפקה הזו מקורית או יצירתית במיוחד. בכל מקרה אל תשכחו שההפקה יכולה לארגן עוד אתגר ריקודים נוסח מרינה וכן לדאוג שבשבקין יחזור, אל תקחו את זה מהם וגם אל תקחו את זה מאיתנו, אנחנו מחזיקים למותג אצבעות !

המשפטים של הפרק

• מירית מספרת למיכל על דיווה "אתמול היא אומרת לי אני לא אשים פתק שלך". מיכל - "היא תשים פתק של אמא שלה במשחק הזה, אם תצטרך, כדי להציל את עצמה". טוב נו זו גרסא דומה לגרסא שהבאתי פה כאילו היא הייתה אוכלת את ילדיה בשביל הנצחון. כל הכבוד למיכל על ההבחנה.

• "אני השתדלתי להתמקד בנקודה אחת, השתדלתי כמובן לא להעלות את הראש יותר מדי כדי לא להיתקל בטוסיק של מיכל". רואים שאיתי צעיר, עוד כמה שנים הוא כבר ילמד לאן בדיוק להסתכל.

• "אתה יכול להסתכל לי בעיניים, איך אמרתי תסתכל לי בלבן של העיניים ופה תראה יושר" - דיווה, עושה אהוד ברק, גם היא לא סחבק.

• "קודם כל זה לא התפרצות, אני קוראת לזה יצא הקוף ממני" -  דיווה, דרוויניסטית סמויה.

• "אני לא שייכת יותר למשחק הזה כי זה לא מתנהל על פי אמות המידה שאני נכנסתי איתן למשחק, הגיע הזמן ללכת".דיווה, לא מספיק משקרים, לא מספיק תוקעים סכינים בגב בשבילה. לפחות היא יודעת לפרוש בשיא.

• "כשקפצתי מהקורה אמרתי זהו דיווה, מספיק, לחזור לשפיות, לחזור לנורמאליות, לחזור למה שאת כאילו". שכחה את רגע של פסיכוטיות שלוש. טוב שהיא הוסיפה "כאילו".

• זוארץ - "רוצה לחזור?". בשבקין - "ברור"

בפרק הבא אופיר מוכיח שהוא פרידמן מת ומתאבד על הכדור במשימה. אריק מנסה להוכיח שהוא דוקטור ומכריז "ישר הבנתי שמדובר בחבלת ראש רצינית", גם את זה לא קניתי. בפרק הבא גם מביאים את נועם טור העונה הראשונה להשתתף בפרק, לא ממש חשפו במה אבל הפרומואים כרגיל הראו אותו מתחרה באתגר הכדור כשהוא רץ נגד עידן. אחרי בואו חשפו בפני המתמודדים גם את הקינוח שכולם כבר יודעים מיהו אבל אני אשאיר את זה בסוד למקרה שחלק לא יודעים. צעד נואש להשתמש בנועם כדי להשיג עוד קצת רייטינג ואפשר גם להשתמש באותו פרומו מהשנה שעבר, "שובו של נועם". חסכוני. עידן לא מבין גם כן בשביל מה היה צריך את זה ושואל "מה עושים איתו? אפשר לאכול אותו?" אני בטוח שהבנות לא היו מתנגדות.

עד כאן להפעם

סייקו

הישרדות איי הפנינה, פרק 13 - לכאורה

לכאורה ההפקה אינה מתערבת במהלך המשחק

לכאורה המשתתפים נאלצים להתמודד עם קשיי ההישרדות

לכאורה הצעד של ערבוב השבטים הוא צעד שהוא חלק מהפורמט ונעשה בעבר

לכאורה לא עשו את הצעד הזה כדי להציל אף אחד (גיא ואיתי?) או להציל את העונה משממונה (פירוק הגרעינים השולטים)

לכאורה לא נמאס לנו מגיא זוארץ וההנחיה היבשה שלו

לכאורה לא היו שום פרסומות סמויות במהלך הפרק או עודף פרסומות לאורך שידורו

לכאורה לא רואים את העונה הזו מעט מדי צופים בשביל שיטענו שהיא משובחת או שהיא תחזיר את ההשקעה

פשיטת רגל

כל זה רק לכאורה. כי הפרומו לפרק הבא בא והטיח את הכול בפני הצופים כשהתבשרנו שהשורדים שעזבו כבר את האי מקבלים הזדמנות לחזור. אין לי מושג מאיפה המציאו את זה, אין לי מושג איך הם מעיזים להחזיר מישהו שעף, כמו שהחזירו את נועם מאי המתים וזכו לביקורת נוקבת בעונה הראשונה, אין לי מושג אפילו אם לא לשמוח שאולי המותג בשבקין יחזור לחיינו, אבל דבר אחד אני יודע, כל הטענות על ניקיון כפיה של ההפקה, הושלכו סופית לפח ובמקרה הזה, הייאוש לא נעשה בכלל יותר נוח. בפרק אחד קיבלנו את כל הדברים המרתיחים האפשריים. זה התחיל בערבוב השבטים שלמרות שהוא חלק מהפורמט, נעשה בעיתוי שבו בכל שבט התגבש גרעין שולט שלא יזכה כבר ליהנות מפרי עמלו האסטרטגי, זה המשיך עם מתן שק אורז לכל שבט כדי שלא יצטרכו באמת לשרוד ולמצוא אוכל בעצמם. לאחר מכן קיבלנו פרס שכולו פרסומת לא סמויה אחת גדולה לתה קר ואם זה לא מספיק בגמר אתגר החסינות קיבל שבט בארו גם אוכל בהפתעה וסיר כי לפרינססות של קניבה לא נאה לאכול אורז שנחפר מהמימיות. כל הדברים שקשורים לקשיי הישרדות או למצבים קשים בגלל נחיתות אסטרטגית נמחקו כלא היו וחזרנו לנקודת ההתחלה.

אם זה לא מספיק, בפרק הבא יכול להיות שיחזרו שורד או כמה אפילו מאלו שהודחו. זו כבר פשיטת רגל של ההפקה. אין דרך יפה לומר זאת ואם זה צעד נואש בגלל הרייטינג המקרטע, אז יש לי חדשות בשבילם, להתחיל מחדש לא הופך את העונה למעניינת ולא מציל אותנו מהליהוק הכושל. החזרת מתמודד מעניין מאלו שעפו (יאללה בשבקין) יכול לעצבן אנשים ואולי לפגוע יותר מאשר להועיל. כבר אמרתי את זה פעם ואי אפשר לא לומר את זה גם הפעם, קיבלתם פורמט משובח, תנו לו לעשות את שלו.

לאן פנינו מועדות

אז חוץ מהמסע הבטוח לכיוון עשרה אחוזי הרייטינג, מלמטה, ערבוב השבטים עשה כמה דברים. בראש ובראשונה הוא הרס את האסטרטגיה של ההומואים שכבר השיגו שליטה בשבטים שלהם. אופיר אמנם לא יודע את זה עדיין, אבל הוא דווקא הרוויח מהמהלך משום שהגרעין השולט דיווה, עידן ואיגור התפרקו ואנחנו זכינו לראות את דיווה מתפתלת קצת ולזכות ברגעי עונג ספורים ונדירים. גיא ואיתי קיבלו במתנה את חייהם, כשאריק מאבד שליטה וייאלץ לפחות בהתחלה להיצמד לברית איתם ובנוסף קניבה זכו סופסוף לבנות שעוזרות במחנה במקום הפרינססות שעברו כולן לבארו. ובארו, הם אולי לא יודעים את זה עדיין, אבל השחרור מהעריצות של דיווה ומההליכה העיוורת שלהם אחריה היא ברכה ומצד שני הם קיבלו את בנות קניבה העצלניות כעונש חדש. הם עוד עלולים להתגעגע. היה מעניין לראות איך עידן ואיגור עוד לא גידלו אפילו חצי אשך ומעדיפים להפסיד באתגר החסינות רק כדי להגן על דיווה. אופיר מנצל את זה לטובתו וחושף את הרעיון של עידן בפני נטע-לי, זה היה יכול להיות רעיון טוב אבל ההפקה ליוותה את זה בקלוז אפ על הפרופיל של נטע-לי וזו הייתה חוויה מרתיעה וקשה מדי בשבילי. 

בגלל שאני לא רוצה לקחת את המיקוד מפשיטת הרגל של ההפקה, אסתפק הפעם בסקירה של רגעי השיא של הפרק:

• בהחלפת השבטים, אנסטסיה מתפשטת באיטיות מהבאף הישן שלה ששימש אותה כבגד והצופים והבנים מתענגים כאחד. איתי אומר "וואו, אני פשוט רציתי לנשק את אלוהים באותו רגע". גיא אומר "באותו רגע, כל היום הזה קיבל אור חיובי". אני בדיוק חשבתי איך הם קלעו למה שאני מרגיש אבל אז גיא משלים את המשפט "סופסוף נפטרנו מאנסטסיה". עכשיו אני בטוח שמדובר בזוג מטומטמים. אני מבין שהיא מתישה ומיותרת, אבל מה רגע בלהתענג על הרגע ולהעריך אותו כמו שצריך?

• עידן בוחר באפרת ואומר "היא משדרת מבחינתי כוח, רצון להצליח, מין בולדוזר כזה שרץ קדימה". אפרת אומרת "הוא גבר גבר עידן, זה הבנאדם שאני רוצה איתי בשבט". אולי אני מושפע מהאקלים הפוליטי אבל אשכרה חשבתי שהם תיארו זה את זו כמו את אריק שרון ומופז.

• יואב שנבחר אחרון מביא אותה במטאפורה: "הרגשתי כמו הילד האחרון שבוחרים לכדורגל בהפסקה וגם תוקעים אותו בשער כל ההפסקה". תוקעים אותו בשער? אני מבין את התסכול אבל מציע ליואב שלא ייתן לאופיר רעיונות.

• באתגר הפרס אנחנו מתבשרים על פעולה חדשה שבוצעה במשחק כשאפרת מתוודה "לראות את איתי וגיא שאלה אנשים שאני יכולה להגיד גדלו איתי, נשמו איתי את אותו אי, פתאום להילחם בהם זו הזייה מבחינתי". לא יותר הזוי מלדמיין שנשמת איתם את אותו האי. קניבה מנצחים וזוכים בארגז מלא בפרסומת לא סמויה למשקאות קרים.

• בקניבה, הבנות התחלפו והם קיבלו את מירית, מיכל ודיווה. ואיתי מגלה זן חדש של בחורות: "פתאום הבנות עשו משהו מאוד מוזר, עזרו לנו. חשבתי לעצמי, תגידו מה? מה אתן עושות?". ולחשוב שהן בסה"כ היו צריכות לאסוף קצת עצים. בבארו זה היה בדיוק הפוך, הם קיבלו את נטע-לי וחבורת שוהות האי העצלניות שלה. אפרת מיד אומרת "זה חול חול ואין מה לאכול מה שקורה פה" ואיגור תוהה "מה הן רוצות שאני אביא להן פלזמה עם פוך". על זה נאמר, איך שגלגל מסתובב לו. המזל שלהן זה שלא נוח בבארו והן לא ממש ישנות כי אני כבר רואה את איגור חוגג על שלושת העצלניות עם המצ'טה.

• אריק ברגע נדיר של כנות מדבר עם דיווה על חוסר הכנות שלו. "לאף אני לא חושב שאני משחק משחק ישר. אלו שהודחו נגיד, אני לא חושב שהייתי הכי ישר אליהם בעולם. אבל אני לא מוביל ויוזם". דיווה - "אתה פסיבי?". אריק, "נוח לי שגיא הדומיננטי". זו הייתה ללא ספק החשיפה של העונה, אני מאוד מאוכזב מגיא פינס שלא חשף את הזוגיות הזו עד עכשיו. ואנחנו, לא רק שגילינו על זוגיות פורחת, גם למדנו מי זה שנותן ומי זה שמקבל. איכשהו לא מפתיע אותי בכלל שאריק הוא זה שנח ונותן לגיא לעשות את כל העבודה.

• אריק "דיווה היא נחש, אבל גם יריבה ראויה". אריק, יודע מין את מינו

• אריק לגיא "הצ'יקיטה הזאתי, אני יודע שאתה מאוד רוצה לאכול אותה, אבל נראה לי שזה גורם למתח מיותר פה בקרב הבנות?". גיא - "הבנות האלה לא מכירות אותה בכלל". אחלה תשובה אבל אחרי התגלית על יחסיהם, אני לא מבין למה אריק וגיא מבזבזים את זמנם בשיחות על פרגיות.

• איגור מפנטז על פרגיות אחרות "למען האמת, שלושת הבנות פה, הן בנות מאוד מיוחדות ומאוד טעימות ככה, סבבה לאללה".

• "קמתי בבוקר וראיתי את צ'יקיטה לידי כמו איזה אמא שדואגת. הייתי בהלם. קודם כל הרגשתי מניאק שאני כל הזמן מתכנן על הרבע עוף הזה בלי בשר ופתאום ברגע הכי לא צפוי, היא עושה איתי את החיבור האמיתי". גיא סופסוף מוכיח שהוא באמת רוחניק ובעיקר מראה שהוא מעדיף את צ'יקיטה, על דיווה, האמא שהוא קיבל משבט בארו. דוגרי, אני לא יכול להאשים אותו.

• אתגר החסינות, צריך לפתור פאזל של צבעים וצורות ולסדר אותם כך שאותו צבע ואותה צורה לא יחזרו על עצמם באותה שורה. בכל שבט אחד מכוון את השאר, אריק בקניבה ואפרת בבארו. אריק מקדים ואומר לשבט שלו "זה המגרש הביתי שלי, אני פותר פאזלים כאלו בחמש דקות. יש לי רק דבר אחד להגיד לכם, כבר פתרתי את זה". אפרת אומרת "כל העניין הזה של משימות חשיבה, של חידות הגיון, זה משהו שגדלתי עליו בגלל אבא שלי". מפתיע מישהו שזה לקח כמעט ארבעים דקות ושאריק הפסיד כרגיל. אלייך אריק לקבלת תגובה "האחריות כולה שלי אבל אני חושב שנכנעתי לכוחות חזקים ממני ומוח חריף משלי". יה רייט. אריק צריך להיזהר, כל עוד נטע-לי הייתה בשבט שלו הייתה תמיד מישהי מיותרת ממנו, עכשיו אין לו על מי לתפוס ככה טרמפ. אפרת נסחפת כרגיל "אבא שלי יהיה מרוצה ומבסוט, זה מבחינתו יהיה אפי הבת שלי פתרה את חידת ההיגיון, גברה על דוקטור מהצד השני". ואני חייב לשאול, גם מרוצה וגם מבסוט? וזה דוקטור זה?

בפרק הבא, דיוה שוב חושפת את הצד הפסיכופטי שלה ומתקיפה את מיכל שהיא לא ראויה. אחר כך היא מנסה למכור את גופה לכל שאר חברי השבט ואומרת שהיא מציעה להם את עצמה ביחד עם עידן ואיגור. האם היא פספסה את החלפת השבטים? למה כולם מדברים כל הזמן על האיחוד הרחוק כל כך ? אה ולא נשכח, אחד או יותר מהמודחים יחזור, פשיטת רגל כבר אמרתי?

עד כאן להפעם

סייקו

לכו להצביע ! זה קרב הישרדות!

האם הם ישרדו?

עדכוני ריאליטי - המירוץ להישרדות הריקוד

על שלוש תכניות ריאליטי דיברה התורה, או לפחות הטלוויזיה הישראלית בשבוע האחרון:

על הישרדות איי הפנינה, עלייה נאמר כבר כמעט הכול. העונה מדשדשת כמו הערוץ שמשדר אותה, אם זה בגלל הליהוק, אם זה בגלל ההתערבות של ההפקה בעונה הראשונה והמשחקים המיותרים גם עם השנייה או אם זה בגלל אינפלציית ריאליטי ועיתוי שידור בעייתי אחרי ההצלחה הכבירה של האח הגדול שסיפקה מציצנות צהובה מיידית וזמינה לעומת הפרקים המרוחים כאורך הגלות של הישרדות.

על לא נפסיק לרקוד, שדווקא כן מפסיקים לרקוד, תודה לאל וגורמים לי לרחם על הרקדנים שהחלום שלהם נגדע והוקרב על מזבח ערוץ 2 או על מזבח האגו של טדי הפקות, טמירה ירדני, צביקה הדר או כל אחד אחר שם. הרקדנים טובים לא פחות מאשר אלו שהיו בנולד לרקוד, אבל הפורמט מעיק, הטרחנות של דוד דביר עוד יותר מעיקה והנוכחות של צביקה הדר הכי מעיקה. התירוצים שהתכנית נפגעה בגלל ההפסקה שנכפתה עליה בעת המלחמה אינם רלוונטיים, מדובר בפלופ איך שלא מסתכלים על זה. כשהתכנית לא המריאה, הוחלט לקרקעה ולהעיף שלושה-ארבעה רקדנים כל פעם. כשהבינו שאפילו זה לא יגאל אותנו מייסורי הצפייה בתכנית הוחלט להעיף השבוע עשרה רקדנים ולקפוץ היישר אל הגמר המיותר ולי רק נשאר לשאול, אם זה כל-כך מיותר, למה לא לבטל את התכנית ואם אפשר על הדרך לבטל את נוכחותו של צביקה הדר על המסך שלנו והפעם לנצח, עוד יותר טוב.

על המירוץ למיליון שסופסוף עלתה לשידור אחרי ליהוקים חוזרים ונשנים, המון באזז חולף וחוזר ובעיקר מיליוני פרומואים של "בקרוב היא מגיעה" שיצרו רושם שהיא לא תגיע לעולם. אמנם שודר רק פרק אחד, אבל כבר עכשיו אפשר לסכם שככה עושים ריאליטי. רצוי שקברניטי ערוץ 10, בין הפגנה אחת להפקת עוד ריאליטי מיותר, ילמדו לפחות את מה שלא צריך להיות גאון בכדי להבין - אם משהו מצליח, עדיף לא לגעת בו. אם קיבלתם פורמט ריאליטי שמטיל ביצי זהב בארץ המקור, תיצמדו אליו ככל האפשר, תנוחו על זרי הדפנה ותספרו את הכסף כל הדרך אל הבנק. הפרק הראשון של המירוץ למיליון היה צמוד למקור ולכן גם היה מרתק. הליהוק שנעשה כולל לא מעט זוגות שכבר מהפרק הראשון אנחנו רוצים לדעת לאן הם יגיעו, איך הם יסתדרו ואיך הם יתגברו על המכשולים בדרך וכל זה נעשה בלי קשקושים מיותרים, בלי מתן חשיבות מוגזמת לצהוב שמסביב, אלא פשוט על ידי ניצול של פורמט מצליח שזכה בפרסים רבים. יותר מזה לא צריך. גם רז מאירמן הצליח לשכנע ובשבוע אחד כבר התעלה על גיא זוארץ המדקלם החיוור. קשה לי להאמין שאני אומר את זה אבל שאפו ל"רשת".

הישרדות איי הפנינה, פרק 12 - אכזריות גאונית

פרק ההדחה של אתמול היווה מבחינתי עליית מדרגה בכל הנוגע למשחק. אופיר, שהיה עד כה היחיד שהראה הבנה עמוקה של המשחק (ולא, הניסיונות הפאתטיים של אריק להעמיד פנים שהוא שולט במשחק לא נחשבים), הצליח להוביל הפעם מהלך להדחתה של מעיין, שהיה אכזרי וגאוני כאחד. במחי שיחה קצרה אחת עם איגור, הצליח אופיר להגן על בת בריתו המיותרת (בעיני כל שאר השבט) מיכל, ולהביא להדחתה של המעודדת הראשית, הליצנית האילתית והחברה הטובה של איגור ומירית. האמת צריכה להיאמר, אופיר ידע מה בדיוק לומר ולמי, אבל כדי שהמזימה שלו תעבוד הוא היה צריך להיות מוקף בחבורה של מטומטמים. אופיר אמר את זה בעצמו, "השחקנים פה כל כך פשוטים, כל כך לא מורכבים שמאוד קל להבין את הצופן שלהם ואז להפעיל אותם כרצוני".

אחרי שאיגור שמע מאופיר שמעיין רצתה להדיח את דיווה ואם זה לא ילך להדיח אותו, חמום המוח התעמת עם חברתו הליצנית והשתלח בה בלי לומר אפילו על מה הוא כועס. התעקשות שלה לדבר איתו בארבע עיניים, יכלה בקלות לפתור את כל הבעיה ולהביא להתפוצצות המזימה של אופיר בפניו. העובדה שמעיין לא השכילה לעשות זאת לא מפליאה אותי מעצם השימוש במילה "השכילה", אבל אני לא יכול שלא להתפלא כל פעם מחדש, איך צעדים בסיסיים ופשוטים שיכולים להציל מישהי שיודעת שהיא בסכנה, לא נעשים. לפי מה שהראו לנו היא אפילו לא חשבה לעשות צעד בכיוון וגם מירית שניסתה להגן עליה הסתפקה בשיחה קצרה עם עידן, בלי נימוקים, בלי שכנוע של ממש.

מיותרות

היא יודעת להגן על עצמה בנאומים חוצבי לבבות, לעמוד על שלה, להתקיף בחזרה ולהגן על החלשים. היא יודעת להסביר כמה היא תורמת לשבט והיא העיזה אפילו להתעמת עם בשבקין אהוב הקהל. היא חושבת שהיא יפה, היא חושבת שהשמש זורחת על התחת שלה, היא בטוחה שהיא חיונית ותורמת. די בקלות אפשר היה להצמיד את המשפט הבא לכל אחת מחברות קניבה. שבט שנפטר מבשבקין שלא באמת איים עליהם בגלל אי יכולתו לשחק את המשחק החברתי, שבט שבו הבנים כרו את הקבר של עצמם, שבט שבו הבנות משתזפות, עושות בטן גב והבנים משרתים אותם.

מעל לכל הבנות בשבט קניבה, התיאור שלי מכוון לנטע-לי המיותרת בנשים, שאפילו לא מצליחה למלא את הטייפקאסט שיועד לה ולהיראות יפה. הפעם קיבלנו בצורה תמציתית הצצה למה היא שווה בדיוק ומה בדיוק היא תורמת לשבט שלה, אחרי כל הנאומים המתישים שלה במועצות השבט. נטע-לי הולכת לחפש פירות ביחד עם אנסטסיה, היא אפילו מוצאת פירות ביחד עם אנסטסיה, היא אפילו התכוונה לרגע לטפס על העץ כדי להוריד את הפירות, היא אפילו הייתה עושה את זה אם היה לה פה את נעלי הספורט שלה. אפשר אפילו לנחש שאם היה לה את נעלי הספורט שלה היא הייתה רוצה שיהיה לה גם טרנינג ואת האיפור שלה כדי שהיא תיראה טוב בזמן שהיא מטפסת על העץ ובקיצור, הפירות היו שורדים ונטע-לי תורמת לשבט שכמותה הייתה עושה בדיוק את מה שהיא עשתה בסוף, מביאה זרדים למחנה כדי שלא יגידו שהיא לא עושה כלום חלילה.

הבנות של קניבה כל כך עצלניות שאפילו הבנים הלא מתוחכמים של השבט כבר הבינו שהן מנצלות אותם. נטע לי כמובן מגדילה לעשות ועושה את זה בצורה פחות שקופה משתי האחרות. היא שואלת "הבאתם דגים? מה אין דגים או מה?" והבנים מספרים שהיא מתחילה כל משפט עם מה. מה עם אורז? מה עם דגים? מה עם שולחן? מה עם להביא לי כאפה ולגמור עניין?. אז זהו שהבנים לא ידעו לעשות את זה בזמן ובמקום להיפטר ממיס פיגי, הם נפתרו מהמותג בשבקין. אחרי שהם תפסו שני דגים בגודל אצבע וכמה סרטנים הם שילמו על כך בקיבתם כשנטע-לי טחנה להם את כל האוכל בלי למצמץ, פיגי או לא פיגי?!. קארמה איז אה ביץ'.

נלחמים

ההפקה כבר לימדה אותנו כמה מטופשים ולאט מושקעים יכולים האתגרים להיות, בעיקר על אי המתים. הפעם זכינו לקבל פיינטבול שאפשר לאיתי שוב לדקלם אמרות קרב ("אני הייתי ביחידה מובחרת, רובים זה הסביבה הטבעית שלי") ולדיווה לתפוס את פוזת הפציפיסטית ("אין לי שום קשר לא לרובים ולא לירי אבל הייתי מלאה באמביציה שהפעם אין מה לעשות אני צולבת את איתי"), שמשכנעת אותנו בערך כמו הצמחונות המדומה שלה. איתי החליט שכדאי לשים את המשימה בפרספקטיבה והכריז "אם אני לא לוקח את המשימה הזאת, זה נראה לי הפדיחה הכי גדולה של חייל בצבא הישראלי אי פעם", לא נסחף בכלל. אם כבר מדברים על פדיחה, הרבה יותר נורא שהפקרת חבר לקרב, את בשבקין. לא נשכח ולא נסלח. הפיינטבול היה מרתק ממש, או שלא. היה לי קשה להתרכז כי קיוויתי שאיתי יכניס לדיווה איזה כדור בין העיניים אבל לצערי, גם נתנו להם מסכות וגם איתי הקרבי הצליח בעיקר לקצור את מרכז גופה ופספס את הראש. הפיינטבול נגמר בתוצאה 115:0 לטובת איתי שזכה לקצור את דיווה ולקבל רמז לפסל החסינות כך שאולי הוא יוכל לגדל ביצים ולקטוף את הפסל מאריק הזחוח. דיווה כמובן סיכמה את הקרב בדרכה הרוחניקית המיותרת "לא צבא, לא רובים בחיים שלי, לא מלחמה, אני נערת השלום והוא ילד המלחמות והגיע לו, פרגנתי לו". אגב אהבתי את העיוורון ואת האשליות שמלוות את דיווה כמעט בכל משפט שלה, בעולמה הקסום היא נערה ואיתי ילד. בעולמנו, שנקרא לו בשם שהמצאתי הרגע, מציאות, איתי הוא גבר ודיווה בחורה מיובשת בגיל העמידה.

צבא השפוטים

אפשר להבין את דיוה, למה לה להילחם כשיש לה חזרה במחנה צבא של שפוטים עושי דברה. זה אגב מה שהכי הפתיע אותי באתגר הבשר, לשבור את הצמחונות כשאת לא בסכנת הדחה אפילו זה מעשה מטומטם אפילו בשביל דיווה. באתגר החסינות האישית בשבט בארו, זוארץ תלה אותם לייבוש על קורה גדולה. צבא השפוטים של דיווה ידע שעליו להחזיק רק טיפה יותר ממעיין. מי שלא הבין את יחסי הכוחות בבארו, קיבל הסבר בגוף הסרט מדיווה אחרי שמעיין נשברה כשהיא אמרה "מהר מאוד העברתי מבטים לבנים והם כמו חיילים סדורים הבינו שהמשימה הוכרזה בהצלחה". יחסית לבחורה שאומרת שהיא לא ראתה קרב ולא צבא ולא רובים, עולם המושגים של דיווה קצת קרבי. היא שולטת כל כך בטבעיות בחברי שבטה שאני לא יכול שלא לתהות אם היא התאמנה על בעלה וסידרה אותו בשלשות בחצר ביתה.

אכזריות לשמה

אופיר כבר הצית את האש בורידיו של איגור בתחילת הפרק ואמר "איגור הוא אדם שמאוד קל לחמם אותו, צריך בסה"כ לדעת איך לעשות את זה, איפה להדליק את הניצוץ ואז הוא פשוט נדלק ומשם זו תהיה תאונת שרשרת". זה אכן עבד ובמועצת השבט המשיכו לתקוף את מעיין ואפילו שעברו לתקוף את מיכל באמצע, איגור כאמור לא ראה כבר ממטר ואיתו גם שאר צבא השפוטים של דיווה. אופיר לא הסתפק בניצוץ ועבר למתקפה אישית, מרושעת מאוד על מעיין, כנראה בגלל שחשש שברגע האחרון ידיחו את מיכל. הוא אמר למעיין שהיא בחורה נבזית ושעד היום היא דיברה איתו רק משפטים מלאי ארס, נבזות ואנוכיות. למאזין מהצד זה נשמע כמו משפט ריק מתוכן ובלתי מבוסס, לשבט המטומטמים של בארו, זה היה מספיק כדי להתלהט וכמעט להישרף מזעם. בשלב מסוים עידן אפילו הגן חלקית על מעיין ואמר שהמתקפה האישית עלייה מוגזמת אבל כדי שלא נחשוב שהוא גידל חוט שידרה או התנתק מהחיבור במותן לדיווה, הוא אמר שהיא פגעה בדיווה אז היא פגעה גם בכל בני הברית שלה.

היה קצת כואב לראות את מעיין מוקרבת על מזבח האסטרטגיה של אופיר ונפגעת אישית בדרך החוצה. אין ספק שגם בלי המשפט שלו, חבורת הפודלים של דיווה הייתה מדיחה אותה. מעיין הזכירה להם שמיכל הייתה בברית עם מאיר ורצתה להדיח את דיווה כבר מזמן אבל הכלבלבים כבר הריחו את דמה וזה לא עזר. מעיין הלכה הביתה כשהיא ליצנית עצובה מאוד ואנחנו, עדיין תקועים עם דיווה ועושי דברה. אופיר הוכיח שוב שליטה נפלאה ברזי המשחק, כשהעובדה שהוא מוקף במטומטמים שיחקה לטובתו. בפעם הבאה, לא בטוח שיהיה לו כזה מזל כי כמו שאמרתי בהתחלה, שיחה אחת ישירה של מעיין עם איגור, הייתה מפילה אותו.

המשפטים של הפרק

• "לא יזיק לנו בסך הכל אני חושב, לפרק מפה אולי בנאדם שתיים, יהיה יותר קל, יהיה יותר נוח במיטה, פחות פה להאכיל, פחות זיוני שכל מהפה הזה, נכון מיכל?". איגור, כמו תמיד יודע להסתכל על החצי המלא של הכוס.

• "דיווה נכנסה בלהקה של זאבים, אף אחד לא יכול לגעת בה, מי שינסה לגעת בה יקבל ביס". עידן בנאום חוצב לבבות להגנת השליטה שלו. שמישהו יזכיר לו שאף אחד לא היה נוגע בה אפילו במקל.

• "הייתה לי גם משפחה, שמשום מה התפרקה בימים האחרונים. הייתה לי אמא דיווה, היה לי אח איגור, אח עידן. משום מה בימים האחרונים אני מרגישה כמו ילדה יתומה". מעיין, מצליחה להזכיר לנו את היתרונות בלהיות יתום. עם משפחה כזו, עדיף להישאר לבד.

• "דיווה מהווה איום על בנות השבט ואין לי גם ספק שהבנות בשבט קניבה, כשהן שומעות את השם דיווה, עוברת בהן איזושהי צמרמורת". הוא אמנם דיבר על צמרמורת מסוג אחר, אבל לפחות עידן הצליח לרדת לטיבה של דיווה. גם בנו היא מעוררת צמרמורת מאותה סוג שבנות קניבה מרגישות, יש שיקראו לזה גועל.

בפרק הבא, מערבבים את השבטים ואולי אולי, אם יהיה לנו מזל, מכניסים קצת עניין. שבט בארו כמעט הרגו אותנו משעמום וקניבה מגועל ובקיצור, קצת גועל לא יזיק לשבט בארו והעובדה שהעבירו לשם את אפרת לפי הפרומואים, היא בהחלט התחלה טובה בכל הנוגע לגועל.

הפעם הויז'ואל מבית רותם קרייזל מפייסבוק

עד כאן להפעם

סייקו