הישרדות, פרק 27 - סבאנה OUT, סכינים ארוכות IN

אין חדש תחת השמש, אותה הגברת בשינוי אדרת, מה שהיה הוא שיהיה...

אפשר לגייס את כל הקלישאות הקיימות וזה עדיין לא יתקרב לתאר את מה שנהיה מהסדרה הזו אז אסכם בקיצור, אותו מקום, אותו טמטום ! 

אז קבלו עוד אחד - מעולם לא היה חייב דן אחד, הרבה כל-כך למעטים כל-כך. הסוד של פיצוח סודות הטמטום של שבט ג'יבארו, קשים כנראה כמעט כמו פיצוח הגרעין כי אחרת אי אפשר להסביר, איך אף אחד מהם לא עשה את המעשה המתבקש והדיח את דן. דן הצליח לשכנע אותם די בקלות להישאר איתו, הוא אפילו לא היה צריך להזיע. וזה אפילו לא חסך מאיתנו לשמוע איך הוא מפחד ממרינה, מנעמה, ממשה, מיעל וחוזר חלילה.

חזרנו לפרק כשמרינה נעמה ושחר נמצאות על העמודים מהפרק הקודם רק שעתיים. כנראה שחררו אותם לכמה ימים עד הפרק הבא. נעמה ומרינה ממשיכות לדקלם את מה שאמרו להן, כדי שנחשוב שדן על הכוונת. שחר מספרת לנו שהיא מאומנת בלתת למחשבות על הכאב ללכת ומרינה מספרת שוב על אימוני הטניס וכמה אבא שלה יהיה גאה בה. בכלל מאז שגילו את עניין הטניס, מרינה משתמשת בזה כאילו נתנו לה תחבושת היגיינית רב פעמית. שחר ממשיכה להיראות חזקה, אבל ארבעים דקות אחר כך פתאום היא יורדת, באפיסת כוחות כמעט. אי אפשר שלא להעריך את המאמץ שלה, כולם כולל כולם חשבו שהיא תישבר עוד קודם. אפילו משה אומר שהיא נתנה את הקרב של החיים שלה ואפילו ניצחה נצחון קטן בזה שדן ירד לפניה, אבל אצל משה הרי להיות לפני האחרון זה גם נצחון. 

אחרי זה, במקום שנעמה ומרינה תתאמנה ביניהן מי תוותר לשנייה ותחסוכנה מאיתנו את המשך השעמום, מסתבר לנו שמטעמי אגו בלבד, אף אחת לא רוצה לוותר לשנייה. נעמה מכריזה שאם לא היה לה בן, היא הייתה יורדת ושהיא רוצה לשלוח לו מסר דרך המעשה שלה שאם רוצים הכל אפשרי. אני חושב שכדי שמישהו יגיד לנעמה שהמסר הכי טוב עבור הבן שלה היה להישאר בבית ולהוכיח שהיא לא תנטוש אותו בעבור שום דבר.

עוברת בערך שעה עד שנעמה מבינה שמרינה לגמרי מרגישה בבית ונעים לה עם העמוד בין הרגליים, אז אין לה שום סיכוי נגדה. היא מביימת ירידה אצילית שמטרתה להוריד את המתח שנוצר בינה ובין מרינה מהמאבק הזה (איזה מתח?, כמעט נרדמתי). מרינה זוכה בחסינות ומכריזה שהיא חיזקה את מעמדה בשבט ומעכשיו היא תראה לכולם איך היא לוקחת חסינות אחרי חסינות. שוב כדאי שמישהו יוריד אותה לקרקע ויזכיר לה שלא בכל המשימות ישימו להם משהו בין הרגליים.

דן מתעורר ונזכר בנבואת הזעם של קפון שברגע שהבנות תוכלנה, הן תדחנה אותו והמחשבה על זה לא מפסיקה לנקר לו בראש. זו אמנם פרנויה רגילה אצל דן אבל כרגיל, כשמישהו עושה את המעשה ההגיוני ביותר ורוצה להדיחו, זה מעצבן את דן. הוא מתחיל להגיד שנמאס לו מכל האנשים ושבא לו לעשות Mute למרינה ונעמה. לאחר לילה של סערה וגשמים הוא אפילו רוצה לעשות להם מושון ולקחת Machine Gun ולירות בכולם. גם בעיני זה מאוד מעצבן שהם רק העמידו פנים שיש להן שכל והן עומדות להדיח את דן. ככה לשחק בנו?

קוריצה ניצלת בעור שיניה משחיטה כשמסתבר לנו שכולם רוצים לאכול אותה אבל לצערם הם הדיחו את כל מי שיהיה מוכן גם לשחוט אותה. פתאום כולם לא רוצים ללכלך את הידיים עאלק לא יתחילו לתקוע סכינים ולשתות את דם חבריהם כבר בפרק הבא.

דן ממשיך לפחד, מרינה הצבועה עושה יוגה עם שחר ואחרי זה כולן פוצחות בשיזוף. נעמה ממשיכה בהעמדת הפנים ופונה ליעל להצביע לדן. אז אנחנו מגלים שאין הפתעות ושהטמטום נשאר על כנו, כשיעל מודה שיש לה סנטימנטים לדן כי היא רוצה להגיע איתו לגמר. דן בודק עם מושון אם מתכננים לו אמבוש ואומר שהוא לא מאמין לשום מילה של מושון רק שהוא רצה לבדוק את התגובות שלו. בלי לעשות יותר מדי, מושון נשאר עמוק במשבצת השקרן. מושון מתעצבן שדן לקח ממנו ת תפקיד הפרנואיד ובטח יגיש תלונה להפקה שלא שמרה לו על הליהוק.

אי המתים

גם פה אין חדש תחת השמש. ההפקה בחרה אתגר מאוד מתוחכם בו נועם וקפון יסחבו בולי עץ של 60 קילו במסלול שחציו שחייה בים וחציו גרירה של הבולים על החוף. בחישוב די מהיר מדובר בבול עץ ששוקל יותר מקפון ובערך חצי מנועם. במים הכל מתאזן אז ההפקה קיבלה את מה שרצתה כשקפון הוביל והיה קצת מתח והוא אפילו יצא ראשון מהמים. על החול קרה בדיוק מה שהיה צפוי לקרות ונועם עבר את קפון בקלות כקפון מתקשה להתקדם בכלל. אין ספק שזה היה תרגיל מבריק של ההפקה, לבנות אתגר שבו בטוח שנועם ינצח, בלי שהם יצטרכו להתערב לטובתו מעבר לזה. קפון מראה שהוא קורץ מאותו החומר של מושיק, אביו הרוחני ומסיים את המסלול גם אחרי שהפסיד. כשהוא מגיע לקו הסיום הוא מתחבק עם נועם ואנו מקבלים תקריב בו הם נראו ממש כמו דוד וגולית. הבדלי הגודל ביניהם מסבירים הכי טוב מה באמת היה הסיכוי של קפון באתגר הזה.

קפון מקבל הזדמנות להיפרד בנאום מרגש כהרגלו: "במשך שנים, בעיקר בילדות שלי, התביישתי במי שאני. הייתי ילד רזה, לא יפה ועני כלכלית. במשחק קיבלתי הזדמנות להתחיל מאותה נקודה כמו כולם ולהראות את האני הפנימי שלי ואנשים אהבו את האני שלי. למדתי שאני לא צריך מסיכות ואנשים אוהבים את עידן קפון כמו שהוא". אוהבים אותך עידן ! אני שמח שזכית להיפרד כמו שצריך ולהזכיר מי אתה ובעיקר שלא שכחת לשלב גוף שלישי בנאום

חוזרים למחנה, יעל דן ומושון מתחילים לסדר את הסכך שלא עזר בסערה ונעמה ממשיכה לסדר גבות. יעל מתעצבנת עליה וכמעט מחריבה את הברית הדמיונית ביניהן. דן אומר שזה לא מפתיע ושנעמה תמיד הייתה עצלנית. נעמה מואילה לבא לעזור ומתרכזת בלתת הוראות עד שכמעט הרסה את הברית הדמיונית בינה ובין דן. נעמה מסנג'רת קצת את יעל במטרה להזכיר לה את מקומה אבל יעל לא קולטת ממילא. מרינה שרואה את הגנון מהצד, מחליטה לקחת את הילדה הבעייתית לצד ולאפס אותה שלא תהרוס להם את הברית הדמיונית של הבנות נגד דן. אותי בעיקר מטריד שמרינה בתפקיד הגננת בשבט הזה אבל אפשר לנשום לרווחה, כל הבריתות הדמיוניות נשארו על כנן.

אתגר הכוח הכפול

אתגר המראה - מביאים לחברי השבט מראה בה הם אמורים להעריך כמה קילוגרם הם ירדו מתחילת המשחק. עליהם לקחת שקי חול לפי המשקל שהם חושבים שהם הורידו ולהישקל שוב. מי שיהיה הכי קרוב למשקלו בתחילת התכנית ינצח. נעמה שנשקלת ראשונה ירדה כמעט 5 קילו מה שמעלה את החשד שהייתה לה דליפת סיליקון כי כל האחרים לא מפתיעים ויורדים קילו או שניים בלבד מה שמוכיח שוב שהם אכלו טוב שם באי למרות כל הניסיונות למכור לנו מציאות אחרת. נעמה שמסתכלת במראה גם אומרת שזו "הרגשה רעה לראות את עצמך במראה ולדעת שאתה לא יכול לשפץ את זה". זו יציאה די מצחיקה. מעניין מה עוד היא שיפצה ומתי לעזאזל ימציאו כבר שיפוץ מוחי. מושון מדקלם את אותו משפט שראו בפרומואים "הרגשתי כמו זכריה זביידי בג'נין או מרואן ברגותי בכלא הדרים. לצופינו הפלשתינאים שלום רב". הפעם זה מעלה אצלי את התהייה האם מושון יודע שהוא ניצל את 15 דקות התהילה שלו בטלוויזיה ובונה על קריירה חדשה בטלוויזיה הערבית?

מרינה לא ירדה כמעט במשקל כי הסיליקון שלה החזיק, תודה לאל ויעל מחפשת תירוצים לזה שהם לא ירדו ואומרת "לא סתם לא ירדנו, אנחנו טוחנים קוקוסים כל היום ובקוקוסים יש המון שומן". אני חייב לומר ליעל שאנחנו לא קונים את זה ושלא שכחנו את ההמבורגרים, סטייקים, נקניקיות וארוחות השחיתות שסידרו להם כל יומיים ובעיקר את העובדה שהאורז הוא מאגר בלתי נדלה שהם לא מפסיקים לטחון כאשר בהפקות נורמאליות של "הישרדות" באיזשהו שלב אם לא משיגים אוכל, נשארים רעבים.

שחר לא ירדה כמעט במשקל ונעמה מנצלת את זה להכניס לה עוד קצת לפני שנפטרים ממנה ואומרת שזה מראה שמשאנטי באנטי לא מורידים במשקל. דן רואה את עצמו במראה ומחמיא לעצמו שאמנם הוא רזה מאוד אבל גם העלה בשרירים ומהמר על קילו. הוא קרוב ב100 גרם ונעמה גאה "זה רק מראה כמה דאגנו לו וכמה פיטמנו אותו". לא רק מטומטמת, גם גאה בזה. דן זוכה באתגר הכוח הכפול, שבאופן מפתיע לא מאפשר לו לבחור חמישה שלא יצביעו, אלא רק להצביע פעמיים, רק שבגלל שזה דן, אפשר להצביע פעמיים לאותו מתמודד.

חוזרים למחנה ומרינה מתחנפת קצת למשה בגלל שהיא חוששת שיעל תצא מהברית הדמיונית שלהן. מאוד מפתיע אותי כמה מאמצים הן משקיעות שם בברית דמיונית. מרינה מנסה להשתלט על אינסטינקט ההקאה ומנשקת את מושון על הכתף. מושון גומר ואומר לה שהיא חיקתה את דודו טופז עכשיו. אכן גיבור התרבות של המלצרים. או אז באה החשיפה של הפרק כמושון אומר "יכול להיות שסחבו אותי קצת על הגב, אבל בשלב מסוים הגב מתחיל לכאוב ואני צריך לרדת ולהתחיל ללכת ברגל". קודם כל מושון מזל שאמרת "קצת" ויש לי תחושה שעד שתחליט ללכת "קצת" בעצמך, זה כבר יהיה לכיוון הבית.

דן שעדיין משחק את משחק הבריתות הדמיוניות מחליט להוציא את הנשק הסודי מהארסנל שלו. כבר ציפיתי למשהו מתוחכם ואז מסתבר שמדובר במשהו שקוף בדיוק כמו האסטרטגיה שלו כשהוא הולך לנעמה ומסביר לה למה כדאי לקחת אותו לגמר ולמה אף אחד לא ייתן למרינה הביצ'ית שעוררה אנטגוניזם בכולם לזכות. הוא מונה בפניה את כל הטיעונים הלא חשובים למה כן לקחת אותו (כי שונאים אותו וכי יש לו כסף אז לא יתנו לו עוד כסף) וגם למה לא (כי הוא ניצח בחסינויות והיה מאוד ספורטיבי וחזק). זה לא משנה כי נעמה במילא טיפשה מכדי לשקול את שני הצדדים. אחרי שג'יבארו ירדו על ה"ראוי" של סבאנה, אנחנו מגלים שיש להם מילה משלהם "מגיע" כשדן משכנע את נעמה שמגיע לו למרינה ולה להגיע לגמר. האמת באמת שהם מגיעים האחד לשניה ולשלישית אבל למה אנחנו צריכים לסבול אותם? בזה מסתכם ניסיון השכנוע העלוב אבל האפקטיבי של דן, מה שמוכיח שוב שאף אחת לא גידלה עדיין שכל על האי.

מועצת השבט

מועצת השבט הייתה די מיותרת כרגיל אבל לפחות גם יותר קצרה. זוארץ שואל את מרינה מה היא ניסתה להוכיח ומה דגדג לה שהיא לא ירדה כשהיא ונעמה נשארו, האם זה האגו, הפרס, האתגר. מזל שמרינה ידעה מה גיל הצופים ולא סיפרה לו מה באמת דגדג לה שם על העמודים.

נעמה חוזרת שוב על המסר שהיא רצתה להעביר לבנה, שחר ממשיכה לברבר על האנשים שלא מבינים שהם עומדים לעוף מהחמישייה ועל כל הבריתות הסותרות שם, וממשיכה לא להבין שהם פשוט לא מבינים, לא יבינו וימשיכו לא להבין. משה ממשיך לברבר על זה ג'יבארו זו משפחה ושיהיו המשך גירושים שהוא מקווה שלא יהיו כואבים ויכללו הסכם ממון. דווקא הפעם משה הולך לקבל משפחה כמו שהוא מכיר מהבית, כזו שלא סובלת אותו ותתקע לו סכין בגב בקרוב.

דן מבין מה בדיוק צריך לעשות ומספר ששחר יוצרת רושם שלפיו הוא בטוח והוא לא מרגיש בטוח. לרגע אני תוהה למה הוא מזכיר להן מה צריך לעשות, אבל זה עובר לי תוך רגע כי ממילא הן לא מבינות ודן ממשיך ומחמיא להן על אתגר העמודים מה שכמו תמיד קונה אותם והורס כל סיכוי של ברית דמיונית. בהמשך שואלים את מרינה ונעמה אם דן בלי חסינות זה הזמן להגן או לתקוף. מרינה אומרת שזה מעלה מחשבות (אבל המוח שלי נבוב מלעבד אותן), נעמה כבר נשמעת בדיוק כמו שדן אמר לה קודם להישמע ומסבירה לכולם את מה שהוא הסביר לה, כמה כדאי להגיע איתו לגמר. אשכרה חשבתי לרגע שהוא היפנט אותה או משהו (אבל רק לרגע, כי נזכרתי שלא צריך היפנוזה כדי לשתול רעיונות במוח נבוב). זוארץ מנסה בכוח ושואל את דן מה הוא היה עושה במקומן אם היה מישהו דומיננטי כמוהו, הוא כמובן משקר ואומר שהוא היה ממשיך עם הברית עד הסוף ומתחרה מול החזק בכבוד בגמר. דן גם מודה שהוא לא אובייקטיבי, כי הוא מבין שאף אחת לא מבינה כלום ממילא.

המושבעים שואלים את נעמה מה היא תרמה לשבט כדי לרמוז לה שאין מצב שיתנו לה לנצח בגמר, היא כרגיל לא מבינה ועונה שהיא תרמה מוראלית.

כל הבריתות הדמיוניות, נשארו דמיוניות ושחר עפה, בדיוק כפי שצפיתי בפרק הקודם.

השריד האחרון של שבט סבאנה על האי נכחד  ואם יש משהו מעודד בכל הפרק הזה, זה מה שאמרתי בכותרת, סבאנה OUT, סכינים ארוכות IN.

בפרק הבא, לא תהיה ברירה להתחיל לשחק את המשחק ולהפסיק להרוג אותנו משעמום עם הקטעים המבימים האלו וכל הבריתות הדמיוניות. יש לי תחושה שכמו כל דבר אצל ג'יבארו, גם המודחת הבאה לא תהיה הפתעה, היא הרי מדברת על זה שהיא הולכת ראשונה, רק לא קולטת את מה שאפילו היא אומרת בעצמה. יעל כמובן

נשתמע בפרקים הבאים

סייקו

חשיפה מרעישה לקראת השבת

אני מקווה שאתם יושבים, שימו לב

התחת והציצי רק הפריעו לה בחיים !

ואל תשכחו לקרוא את הכתבה, יש לה המון דברים "חשובים" לומר.

עוד יותר מצחיק להשוות את הכתבה הזו למה שכתבו עליה פה 

מה תגידו ?

הישרדות, פרק 26 - עומדים על עמודים דים דים דים...

אי אפשר להתעלם מהסיום המוחץ של הפרק, כאשר שוב מותירים אותנו בלתי מסופקים ואת השורדים עומדים על עמודים דים דים. גם ככה מדובר באתגר חסינות שכולו כוח רצון, אבל שוב הרצון להפסיק בנקודה מותחת גובר על הצורך למלא את ההבטחות ושוב קיבלנו פרק חסינות בלי חסינות והשורדים? הם יעמדו על עמודים דים דים עד שבת עכשיו. אבל כדי לא להקדים את המאוחר, נעבור לדבר על הפרק עצמו.

הפרק נפתח עם משה שמספר לנו על מישהי שעושה לו פוזות ומגרה אותו. דן שואל אותו, "מי מרינה?" ומשה אומר, "לא, קוריצה". עד כאן הטקסט שכתבה להם ההפקה. ברגע שהם עוזבים את הטקסט הכתוב משה מודה שכמה מהם הבטיחו לעידן לא להרוג את קוריצה, אבל שלא בטוח שהם יעמדו בזה נעמה לעומתו מתחילה לשיר "הכניסיני תחת כנפך" לקוריצה ויעל אומרת שהיא השורדת האולטימטיבית כי היא לא עושה בריתות מאחורי הגב וגם שואבת ומנקה אחריהם (או בקיצור, לא גורמת ליעל לחשוב יותר מדי). השבט כולו מתחיל לדבר על איזה חלקים כל אחד אוהב בעוף. משה מיד קופץ ואומר "אני אוהב חזה עם הכיריים" או בקיצור משה רוצה אישה מסולקנת שיודעת לבשל (נעמה?).

למנו תחמנו, כמו כל דבר באי הזה, זו הזדמנות לאסטרטגיה והוא מודה שהוא מתכוון להגן על קוריצה רק בגלל שהמושבעים, שרובם מסבאנה, יעריכו את זה. דן גם לא שוכח מי היה המלך האמיתי על האי ומקנאה מתחיל לדבר בגוף שלישי, "אני רוצה שיגידו שדן הגן על קוריצה".

אחרי שגמרו לעסוק בגיבורה האחרונה שנותרה על האי (כי שאר הבנות איך לומר, לא מבריקות ואת שחר לא סופרים) עוברים לשיעור הראשון בגן יוכבד, שיעור ציור. יעל ומשה מציירים זה את זו וזה יוצא ברמה של גן, בקושי. מה גרם להם לבחור דווקא בציור, לאלוהי הקארייביים ולהפקה הפתרונים. יעל נזכרת במה שקפון אמר בשבט ומודה שזה גרם לה לצביטה בלב כי היא ידעה שהדברים שנאמרו אמיתיים. זה כמובן לא גרם לה לקלוט חס וחלילה מה הוא אמר כי אצל יעל ומושון כפי שלמדנו בפרק הקודם, יש מרחק עצום בין לדעת ובין לקלוט. ומושון? הוא בכלל עדיין שם את מבטחו בדן ומספר לנו שהוא קצת חושש כי הקשר (הדמיוני) ביניהם התרופף לאחרונה והם פחות מדברים.

קפיצה לאי המתים

לילה, שכנראה קיבלה את העשרים סנטימטר (בערך, לא רואים דרך הטנגה) שלה בלילה, ברחה לנועם. נועם בהתחלה מחפש אחריה ומספר לנו שלפחות עם לילה הוא יכול היה לדבר (אז ככה קוראים לזה) ושהוא כבר עייף מכל המחשבות האלו (מוח קטן, הרבה מחשבות, המון מאמץ). לאור העובדה שכנראה הלך לו טוב הלילה וכיוון שאי אפשר לרוץ לספר לחבר'ה, נועם נכנס להתקפה של שיגעון גדלות ומתחיל לקשקש על זה שהוא מלך האי. כאילו זה לא מספיק הוא בונה לעצמו כיסא ומתחפש למלך עם טוגה, שרביט וכתר מעלה קוקוס. אני חייב לומר, שאם זה לא היה מבוים על ידי ההפקה, הבחור בצרות קשות.

אתגר הפרס

במסגרת האתגר, על השורדים היה לעבור מסלול מכשולים במים, שכולל בעיקר קורות צרות שיש לעבור עם שיווי משקל. עליהם לעשות זאת שלוש פעמים הלוך חזור כשבכל פעם הם חוזרים עם משולש אחד. בתחילת האתגר כנראה ההפקה ביקשה מהשורדים לתת לשחר להוביל לדקה, כדי שהיא תרגיש קצת כמו מושון ותחשוב שהיא עומדת לנצח, מהר מאוד זה מתהפך ושחר עוברת לזחילה מה שמזכיר לנו את המיקום האמיתי שלה בשרשרת המזון על האי (קצת מתחת לתולעים). משה ויעל נתקעים בסוף החבורה, כמה סמלי ומשה אומר "השיווי משקל שלי לא טוב, בוא נגיד?" כאילו אנחנו לא יודעים שאין שום דבר שהוא טוב בו ובטוחים שהוא ימשיך למנות בפרקים הבאים עוד כמה דברים שהוא גרוע בהם. משה המוגבל, גם מצליח לקפוץ על הרפסודה ולהיפצע ברגלו מה שישר גורם לו לחשוש שזה יפריע לו באתגר החסינות, כי בעולם של מושון, הוא תמיד בדרך לנצח סופסוף. לא במפתיע, בגלל שנשארו רק עגלות, דן מנצח וזוכה לחלק שש מנות אוכל לששת השורדים שנותרו. הוא יבחר במנה הראשונה ואז את הסדר בו האחרים יבחרו מנות. המנות כוללות ארוחה עם סטייק, ארוחת עם המבורגר, נקניקיה בלחמניה, סנדביץ' עם גבינה, סלט ירקות ואורז ומים מהמחנה.

פה מגיעה הטעות הכפולה של דן. במהלך מפתיע הוא בוחר ראשון במנה הכי גרועה, אורז ומים מהמחנה. דן בטוח שזה שיא התחכום ושככה אף אחד לא יכעס עליו ומפספס את השקיפות הנוראית של זה, שאפילו לעדר המטומטמות של האי תהיה ברורה לגמרי דן אומר בעדות ש"את הסטייק שלי אני אוכל עם הצ'ק". כאילו זה לא מספיק, הוא בוחר ביעל להיות שנייה ומציין שמגיע לה כי היא הכי נלחמה (להגיע אחת לפני האחרון/המושון?). דן שכח את הדבר הכי בסיסי על האי, שחשוב לזכור כל הזמן כמה מפגרות ואינפנטיליות בנות הברית שלך ולא הצליח לצפות שזוג המסולקנות לא יסלחו לו על זה לעולם. אחר כך עוד יש כאלו שחושבים שהוא משחק את המשחק מעולה. משה כרגיל יודע אבל לא קולט ומפתיע בהבחנה דקה כשהוא אומר "דן, כמו חבר מרכז ליכוד בימים הטובים, ידע שהוא ירוויח מהבחירה שלו", או בקיצור יצא לו הביבי. דן מודה שהוא רואה ביעל אופציה להחזיר לעצמו את השליטה במשחק.

יעל בוחרת בסטייק, מרינה שזוכה להיות שלישית (מה שעוד יותר מרתיח את נעמה, קוסמטיקאית, כרמיאל) בוחרת בנקניקיה כי היא כנראה התגעגעה למשהו ארוך בפה ונעמה שנבחרת לרביעית זוכה לדחוף המבורגר. אצל מנו תחמנו האסטרטגיה לא נגמרת לעולם, אז הוא בוחר בשחר לפני משה כי "ליידיז פירסט" בלי לחשוש כי כאמור, משה לא קולט כלום גם אם מציירים לו את זה. או אז חוזרים לגנון יוכבד, הפעם החבר'ה בהפסקה ועושים חרם על הילד הרע. נעמה ומרינה נטרפות מזה שדן בחר ביעל לפניהן וזוממות להעיף אותו אם הוא לא זוכה בחסינות, לזה כנראה ההפקה קראה בפרומו לפרק "ברית נשית". יותר כמו נקמה של גנון. דן, שאמנם לא יודע להסתיר את האסטרטגיה שלו, אבל כן קולט מה קורה מסביבו, אומר שנעמה לא אוהבת שעושים דברים שמאיימים עליה ושהיא התעצבנה מהבחירה ביעל אז יכול להיות שהוא עשה טעות איתה, מבחינה אסטרטגית. לפחות הוא קולט כמה דפוק הוא יצא.

חזרה לאי המתים

בעוד המלך המשוגע (נועם) מדבר על הממלכה שלו מגיע המלך הבלתי מעורער של המשחק, המלך המטורף אל -קפון. נועם מיד מזהה איזה זיק בעיניים של קפון שהוא שילוב של טירוף, דאגה לקוריצה ושל המחשבה שהוא בדרך חזרה לאמא ומבלבל אותו עם נחישות. הוא קובע כי הפעם יהיה קשה לנצח באתגר כי קפון נראה לו ממש נחוש. קפון אכן מקבל את ההזדמנות בשתי ידיים פתוחות ומתרגש מהאופציה לחזור למשחק.

הקטע של הפרק קורה איך שקפון מגיע אל האי, קפון האסטרטג מי מבין שמשהו מוזר שם ושאם נועם הוא המודח השביעי והוא המודח הארבעה עשר, לאן נעלמו כל השאר? קפון מיד מתחיל לדאוג שנועם יחנוק אותו עוד רגע מה שמיד מתחבר למחשבה שקפון אשכרה היה בטוח שנועם כבר חנק שישה מתמודדים. אפשר רק להתנחם בכך שקפון לא ידע מה נועם ולילה עשו אתמול בלילה, כי בזה הוא כבר לא היה עומד, אז הוא כבר היה חייב לנקום את נקמת החיות.

אתגר החסינות או הנה עמודים דים דים דים...

השורדים צריכים לעמוד כל אחד על עמוד בגובה שישה מטרים שמקיפים אותו כמה חבלים שאפשר לאחוז בהם ולעמוד (בקושי רב) עליהם. האתגר יבדוק למי יש הכי כוח רצון. והנה כאן, סופסוף מגיע הניצחון של מושון !!!

מי שראה, בטח תוהה על איזה ניצחון אני מדבר? על זה שמושון לא הגיע אחרון ויעל נכנעת לפניו. כל אחד מתנחם במה שהוא יכול ומושון מההתרגשות, שיכור נצחון ועובר גם הוא לגוף שלישי "טיפה שמחתי שלא נפלתי ראשון, לפחות פה משה לא יסיים אחרון". זה רק אני או שנראה שכולם עברו לגוף שלישי מרוב געגועים לקפון? כדי שלא נחשוב שמושון השתנה לנו הוא יהיה הבא שייפול לא לפני שהוא יגיד שמה שמחזיק אותו זה ש"השבט שלי צריך אותי" (לא אותך, את הקול שלך) ואחרי שנפל להכריז שהוא נלחם על הכבוד שלו ושלדעתו (ורק לדעתו כנראה) הוא השיג אותו.

אחת לכמה זמן מגיעים גם פיתויים, כשגיא זוארץ מציע מאכלים ומשקאות שונים למי שיפרוש - מיץ, קולה, גלידה וסוכריות שוקולד. דן רוצה להתפתות כבר בשלב הגלידה מה שגורם למרינה ונעמה לצעוק עליו ולהגיד שהוא בוגד בהן ומזניח אותן ולנעמה לומר "דן הוא דן (הבחנה יפה), זה שהוא חושב רק על עצמו זו עוד סיבה שאני לא סומכת עליו (חסרות לך סיבות?)". מעבר לזה לא קורה יותר מדי, מושון מספיק לשיר שירים לפני שהוא פורש ונעמה דן ומרינה מנסים לשבור את שחר בכל מיני ניסיונות די עלובים מה שמחזיר אותנו למחשבה שכל התכנונים של נעמה ומרינה על דן, נשתלו בעריכה. מרינה ממשיכה לשחק במשחק 50 דברים שמעצבנים אותי בשחר ומכריזה "הכי עצבן אותי לראות ששחר מחזיקה" ונעמה המשיכה לפרוש את תורתה ואמרה "כנראה באשראם שלה עם היוגה, מלמדים אותה איך לעמוד בכאב". אין מה לומר הקנאה ממשיכה לאכול את שתי המסולקנות.

שחר ממשיכה להיות חזקה ומתעלמת מכל הניסיונות אך כרגיל גם חושפת את מה שלא צריך לחשוף (אל דאגה, לא התכוונתי שהיא מתחרה במרינה) ומכריזה שהיא "מחכה שדן יפרוש כי אז השבט שלו יעיף אותו". דן שכבר שקל לפרוש עוד קודם, מחליט לשים את מבטחו בהפקה ובשתי המסולקנות (או ביעל שלא מזמן קיבלה ממנו סטייק) ופורש (כשגיא מציע סוכריות שוקולד) לא לפני שהוא מספר לנו את כל קורות חייו "לומד מנהל עסקים 4 שנים... בלה בלה בלה למי איכפת ובסוף עומד שעות על עמוד". . מרינה בתגובה "הוא בגד בנו והשאיר אותנו חשופות בצריח" מה שגורם לי לתהות איך היא לא שמה לב שהיא חשופה עוד קודם. נעמה אומרת שהוא כמו ילד קטן ושהוא נכשל ברגע האמת. דן מסכם שהוא לא מרגיש בסיכון אלא אם כן הוא יודח במועצת השבט הקרובה ואז הוא ייצא טמבל ואז, בצורה די מעצבנת, נגמר גם הפרק כששחר והמסולקנות עדיין על העמודים.

לפני שנסיים אני חייב לציין שוב את המפנה של הפרק, שקרה באתגר החסינות. לא, אני לא מדבר על הניצחון של מושון וגם לא על הפרישה של דן, אני מדבר על הצלמים של התכנית שגילו סופסוף שלמרינה יש גם חלקים אחרים בגוף, אמנם לא טבעיים במיוחד, אבל שגם להם יש זכות קיום. במהלך האתגר, לפחות בשלוש הזדמנויות שונות, זכינו לאקסטרים קלוז אפ על הציצי של מרינה כשהוא נמרח בחושניות על העמוד. אחחחחחחחחחחחחח יה וואראדי. בוקר טוב לצלמים !

בפרק הבא

הפרומו מכריז "האם שני הגברים של האי הולכים הביתה" כדי שנחשוב שיש סיכוי שהמטומטמות יבינו סופסוף ויעיפו את דן ובמקביל מראה לנו את קפון מוביל על נועם באתגר שכולל שחייה עם בול עץ קשור אליהם. אבל אנחנו כבר למודי ניסיון שהרי נועם כבר משתגע, נחלש ועומד להפסיד לאורך כמה וכמה פרומואים. 

בהמשך, השורדים מקבלים מראה גדולה. זוהי הזדמנות מעולה לבנות לבדוק שמאגרי הסיליקון נשארו מלאים ושמאגרי השומנים התדלדלו ואילו לבנים זו הזדמנות לבדוק כמה קשה יהיה להם לחדור לקניון כמו שהם נראים. משה מפגין ידע מפתיע בתחום (לפחות משהו אחד הוא יודע) ומכריז "הרגשתי כמו זכריה זביידי בהדרים או כמו מרואן ברגותי בכלא מעשיהו". אני רק תוהה, האם מושון התכונן לטריוויה על מחבלים או שפנו אליו לעשות פיגוע בבית הקפה שלו בחולון?

נשתמע בפרקים הבאים.

סייקו

הישרדות, פרק 25 - הטמטום הזה כואב !

כבר בפרק הקודם דיברתי על כך שנראה כאילו אותו פרק מוקרן לנו בלופ ושכל הדרמות לגבי הבגידות נראות כמו פיקציה שהוסיפו לנו בעריכה. מה לעשות שלתלות תקוות במושון הדביל וביעל התמימה לא משאיר הרבה סיכוי. אז בפעם הקודמת הקורבן הייתה ליה והפעם נאלצנו להיפרד בצער רב וביגון קודר מהמלך הבלתי מעורר של המשחק, מגן החלשות (שחר וקוריצה), האח התאום של מרקו (אמא חכי לי), עידן קפון. בשורה התחתונה, אי אפשר להתעלם מכך שמושון נשאר מושון ושגם יעל הוכיחה איכויות מחשבתיות שלא היו מביישות אותו, למרות שהפתרון הוגש לה על מגש של כסף ע"י אותו קפון ממש במועצת השבט. אני מצטער יעל, זו כבר לא תמימות זו כבר טיפשות לשמה ודוגרי, רמת הטיפשות שאליה נחשפנו בפרק זה, היא כבר ברמות שזה חייב לכאוב למושון ויעל, אז שיסבלו כמו שאנחנו סובלים לראות את המוצר הממוחזר הזה. נעמה אמרה את זה טוב ממני כאשר ניסתה לשכנע את יעל להישאר בברית ג'יבארו, "לא משנה מה, החמישייה האחרונה זה אנחנו, גם אם זה לא הכי חכם". דוגרי, היא פנתה לטמטום וזה עבד.

ונעבור לסקירה של המאורעות המשמעותיים בפרק, אם כי כאמור, כאשר המשחק מתנהל ברמה כזו של טמטום, רובם פיקציה...

משימת החסינות 

השורדים צריכים לבנות מדורה גדולה מתחת לחבל, לשחות לים עם לפיד באוויר, להדליק את המדורה ומי שהחבל שלו יקרע ראשון יזכה בחסינות.

מושון שהראה לנו כבר את כישורי המתמטיקה שלו, את כישורי הקליעה למטרה ואת הכישורים האתלטיים, החליט להראות לנו שיש לו מוח מדעי השולט ברזי הטבע ולאחר שהשלים ראשון את בניית המדורה (האם יכול להיות ששוב הוא היה בדרך לניצחון?) קופץ ראש עם הלפיד לתוך המים ומתפלא שהוא לא נדלק לו. אגב כשמושון נשאל מה הוא חשב לעצמו מתברר שקפיצת הראש קרתה "בלי ששמתי לב" ושהוא בסה"כ "לא העריך נכון את גובה המים" מה שלא הפריע להפקה להראות לנו שוב את המשפט הקבוע של משה "עד שאני קרוב לחסינות" אבל אם כבר כל הפרק בלופ, אז מה רע?

ומי ניצח אתם שואלים? למרות שהחבל של יעל עלה בלהבות ראשון מסתבר שגם את הרוחות באי (או את עובי החבל?) ההפקה הינדסה ושוב דן זוכה בחסינות, שוב אם כבר אנחנו מקרינים הכל בלופ, אז למה לא? כבר חשבתי לחזור על המשפט הקבוע של חכם על חלשים אבל דן הסביר את זה לא פחות טוב ואמר: "אני מרגיש פה כמו בבית אבות, יש שיעורי התעמלות ואני רץ הכי מהר וקופץ הכי גבוה. תכלס, כולם פה עגלות!". לא שדן נותן לזה להפריע לו בדרכו ולחגוג כאילו הוא מנצח כל פעם את מושון שוורצנגר ואת מרינה "קרל" לואיס.

לאחר המשימה יעל מדברת עם מושון ושואלת אותו "מה נראה לך יהיה הסוף המר?" יעל גם אומרת "אני אחת המועמדות העיקריות ללכת ראשונה מהחמישייה" מה שמראה שהם יודעים בדיוק מה הולך לקרות אבל כנראה במוחות המבריקים של השניים האלו המרחק בין לדעת לבין  להבין הוא חצי שנה. אחרי המשחק הם כבר יבינו.

דן לעומתם לא בטוח עד כמה הם טיפשים ואומר לנעמה ומרינה שהם בקלות יכולים להתהפך עליהם ואז "בום בום בום אנחנו עפים אחד אחרי השני" או בקיצור את הראשון מושון ידקור, בשני הוא יירה ועל השלישי יירק. נעמה שולחת את דן לדבר עם יעל שעוד נחשבת בטעות לייצור חושב (מושון ממילא לא יבין כלום) ודן אומר "מה יש לי להציע לה" נעמה אומרת "תמכור לה את אחת משנינו". זה יעלה לך פזו אחד יעל, יותר מזה הן לא שוות. מה שלא מפריע לנעמה להכריז "משה ויעל לא דמיינו שהם יגיעו לשלב הזה", כאילו הציצי שלה והתחת של מרינה לא הגיעו עד כאן רק בגלל דן.

שחר, שהפכה בפרק הקודם לקרניבורית (מסכנה קוריצה) מריחה דם. היא אפילו אומרת "מה שבאמת טוב זה שאף אחד לא בטוח במקום שלו בחמישייה הזו". היא ועידן מחלקים מטרות והיא הולכת לשכנע את יעל (ואח"כ גם את מושון במקום קפון, כנראה שריח הדם חזק מדי). שחר מנסה לשכנע אותה להצביע איתם למרינה מה שזוכה לתשובה מיעל "זה מה זה בלאגן עכשיו" ובכלל יעל אומרת לה "הם גדולים עלי, אין לי כוח ליכולת שלהם לנבור בזה ולהתעסק בזה". או בקיצור תעזבי אותי באמשל'ך מאסטרטגיות, זה גדול עלי, זה דורש ממני לחשוב, אני פשוט אמשיך לעשות "מושון" ולעשות מה שדן רוצה.

אתגר הכוח המיותר

דן זכה בחסינות, ג'יבארו ביתרון מספרי = אתגר מיותר. לא מפתיע כלל ששוב ההפקה בחרה לעשות אתגר שנותן זכות הצבעה לשני אנשים שונים, דבר שאין צורך להסביר שוב שאין לו שום משמעות. ההפקה עדיין מקווה שדן ייקח את זה כי הוא נראה מה זה אכזרי עם גרזן וזה טוב לרייטינג, אז בגלל שהוא כל כך טוב במשחקי קוביות מהילדות, מסדרים לשורדים משחק זיכרון בתור אתגר. רק שהתוכניות משתבשות ושחר זוכה מה שרם לסערה בשבט ולפחד של ממש משחר. שחר הראשונה להכריז ש"זה חלק משינוי דמות" מה שרק מחזק את התחושה שהכל מבויים ופשוט תפרו לה דמות של קרניבורית לפני שני פרקים. מרינה זורה את הרוע שלה ומספרת "כמה שכואב לי ששחר זכתה בחסינות, אני מתפוצצת מזה" ואז אומרת לשחר "מה עובר עלייך? גם ההליכה שלך השתנתה, את הולכת כמו כוסית". את דן מרגיז ששחר הרסה לו את שיחת הטלפון הבאה ("אמא אני הכי טוב פה גם בקוביות וגם במשחק הזיכרון") והוא אומר "שחר ניצחה אותי במשחק זיכרון, פדיחה" ונעמה, חושפת שהיא החוליה החלשה ששכחנו ואומרת "שחר נכנסה למשחק. היא גורמת לי לחשוב יותר מדי וזה מקומם אותי". להפעיל ככה שני אייקיו זה באמת דורש מאמץ עילאי. תודה נעמה, רק חיזקת את הטיעון המרכזי שלי להיום, הטמטום הזה כואב !

שחר שכאמור קיבלה הנחיות להיות צמאת דם, מנסה את מזלה גם אצל מושון רק שבמקרה שלו היא לא אופטימית שהוא יבין והיא אומרת "אני מנסה לדבר עם משה על אסטרטגיות, אני מקווה שזה יעבוד בסוף" או בקיצור, שיקלוט כבר הדפקט. משה מכריז שהוא "מאמין לדן שהוא ייקח אותי איתו לגמר" שחר שזוכרת את הקשר החזק של מושון למציאות מסתפקת בטיעונים פשוטים ושואלת את מושון אם מקום שני מספיק לו. ומושון מכריז "שחר בלבלה אותי" (היא זרקה מספר שאני לא מכיר) וש"דן הוא המסטרפיס של המשחק הזה". שחר לא מוותרת ומסבירה לו "בחמישיה הזו אתה אחרון" (מה זה אחרון?) ומושון מכריז אבל יכול להיות שאני אזכה בחסינות. שחר מנסה זריקת מציאות "איך תיקח חסינות מול דן?" ומושון מסכם, "מה עשית אותו סילבסטר סטלון" ומסביר "38 ימים, 38 אתגרים, בכולם הפסדתי והפסדתי והפסדתי (ואני מפסיד ואני אמשיך להפסיד). הגיע רגע האמת, הגיע הזמן להתחיל לנצח". אין לי כלל ספק שזו מוכתרת לשיחת האסטרטגיה הכי טובה באי עד כה. היא מדברת בעד עצמה כך שאין טעם שאוסיף כלום.

דן מחליט בכל זאת לבדוק מה עם משה ואומר לו שזה מטריד אותו (גם אותנו האמת) לראות את שחר מלטפת אותו. משה עונה "אני צריך אהבה, אני לא רוצה שקפון ילטף אותי, אני צריך בחורה" מה שמיד מרגיע את דן שמבין שאם מושון חושב על אהבה, האייקיו הבודד שלו כבר עסוק מדי בכדי לבגוד.

אי המתים

התקוות של ליה לקבל אתגר שכלי נתבדו ונותנים לה ולנועם לבנות פירמידות מקוקוסים. ליה אכן מסינה שאין לה סיכוי עם כוח נגד נועם אז היא מנסה להנדס משהו ולעשות את בעלה הקבלן (או בקיצור שיפוצניק) גאה על כישורייה החדשים. זה לא משנה את התוצאה, נועם מנצח וליה שואלת אם הוא רוצה לבוא לעבוד עם בעלה מה שמעלה את התהייה אם היא נתנה לנועם יותר מאשר חיבוק, שהיא רוצה אותו קרוב גם במציאות??

נעמה מנסה ללבות קצת את הדרמה באי ומספרת שהמצב נהיה מתוח ושמתקרבים לחמשת הג'יבארו אז אנשים מתחילים לחשוב (כך שאני לא יכולה להשתתף) והפעם מנסה על יעל טיעון חדש ואומרת לה ש"לא כדאי לקחת את דן לגמר. אם נגיע לחמש נוכל להעיף אותו" יעל אומרת לה "אם הוא לא יזכה בחסינות" מה שרק מוכיח שוב את המרחק בין לדעת לבין להבין.

מועצת השבט

אם כבר השקיעו בשינוי דמותה של שחר, למה לא להתחיל בזה, אז אנחנו שומעים ששחר היא סתגלנית, היא פחות תחרותית ושבשורה התחתונה, אנשים לא ניסו להתקרב אליה אחרי מועצת השבט הקודמת (לא מפתיע) ושדן לא רואה שינוי של ממש בשחר. דן מתבכיין שהיא מפריעה לו ושהיא לא יודעת מה זה אסטרטגיה "מנו סטייל" אז היא כל הזמן מנסה להדיח אותו ועושה לו את זה ממש מולו, בפנים. לטענתו זה ממש לא מנומס (לעומת לתקוע סכין בגב ולסובב למשל). גיא זוארץ מוכיח לראשונה שהוא קיים עם משפט המחץ "הדרך שלך זה מאחורי השיחים, הדרך שלה זה פתוח, ליד המדורה". ענק, מי כתב לו את זה?

שחר ממשיכה במנטרה שלה ומכריזה שיש במערך שנוצר 2-3 אנשים שטועים. את יעל זה מטריד שאולי זו היא (כלומר, עדיין לא הבינה !). "כשאני שומעת את שחר מדברת על 2-3 אנשים שטועים הלב שלי דופק בטרוף. אולי אני אחת מהם. הדינאמיקה בתוך החמישייה היא מורכבת וזה שלב שהוא אסטרטגי". מה לעשות שיעל עצמה כבר אמרה שאסטרטגיה, זה גדול עליה. שחר ממשיכה ואומרת שזה לא משחק של קרבה. נעמה מתפלאת ושחר אומרת "למדתי ממכם". דן שהפסיד במשחק הזיכרון ומתבייש לחזור ככה הביתה לאמא ואבא, מנסה להראות שבמתמטיקה הוא יותר חזק ומנסה לבלבל את שחר עם כל מיני חישובים, מה שלא עוזר הרבה כי שחר מריחה דם (בטח מושון נשרט באתגר הלפיד או במשחק הזכרון).

הקטע של הפרק

מדובר במהלך המבריק ביותר שאני ראיתי בהישרדות (גם אם הוא לא עבד). קפון מחליט לקחת את העניינים לידיים ומתחיל בהסברים פשוטים ביותר (יותר נמוך מזה, זה כבר לצייר להם את זה) שאמורים (בדרך כלל) להספיק כדי לשכנע שני טיפשים. קפון מתחיל בהגדרת המצב הקיים: "החמישייה הזו בנויה על שלושה אנשים מאוד תחרותיים, דן נעמה ומרינה ושני אנשים תמימים, יעל ומשה". "משה סומך על דן שיביא אותו הכי רחוק ויעל לא משחקת תפקיד" (מישהו הבין את זה?). "דן הכי בסיכון כי הבנות לא יקחו אותו לגמר, כי דן ראוי ואם הוא יהיה בגמר הוא ינצח". או אז במהלך מבריק קפון פונה לשחר ושואל בגלוי מה היא מצביעה, כדי לא לסכן את המהלך ובגלל ששחר היססה הוא מכריז בטח למרינה, אז גם אני מצביע למרינה. "דן אתה מוזמן להצטרף, כי הבנות ידיחו אותך ממילא בהמשך", "יעל, משה, יש לכם הזדמנות, אחרי זה אל תתפלאו אם תמצאו את עצמכם מודחים. אני מציע הזדמנות גם לדן, גם ליעל וגם למשה". זה היה מהלך פשוט מבריק, על כל שורד קצת פחות מטומטם ממשה ויעל זה היה עובד. הוא לא פחות מאשר שרטט להם את העניין במפורש, יותר ברור מזה אין.

שחר שעדיין צמאת דם, מתעצבנת שעידן לקח את תשומת הלב ממנה ומתערבת. היא מבקשת ממנו לחשוף את המידע שחשף בפניה. עידן מסרב ואפילו אומר לה שזה בדיוק מה שהאחרים שונאים שהיא עושה ושיש זמן לכל דבר. או בקיצור, שתקי יה מסריחה, את מפריעה לי במהלך. שחר מתעקשת להרוס ומסבירה שהיא יודעת שיעל אמורה לעוף ראשונה מהחמישייה ואז גם מסבירה שלא כדאי לקחת את יעל לגמר כי היא מקסימה וגם היא עצמה הייתה בוחרת בה. דן שמרגיש שהמשחק חומק לו מהידיים מנסה להרוס לקפון ופונה למכנה במשותף הנמוך ביותר עם טיעון שמטעים למטומטמים שעושים כל מה שדן אומר "גם לי יש הצעה, אולי נדיח את שחר כי היא פשוט כל כך מעצבנת אותי" (וניצחה אותי במשחק זיכרון).

שאלת המושבעים

סבאנה כרגיל בשאלות קטנוניות שואלים את דן אם אחרי שהוא העיף את כל החזקים הוא מעדיף במשחק וגם בחיים להיות ראש לשועלים או זנב לאריות. דן אומר שהוא מעדיף להיות ראש לאריות בחיים ושבמשחק הוא עושה מה שצריך ואין צורך להשליך מהמשחק לחיים. תשובה יפה, אם כי די ברור לכולנו שגם בחיים הוא תככן, יהיר שלא מתבייש לתקוע סכינים בדרך למעלה.

אתם שואלים איזה טיעון עבד? לא זה ולא זה. ג'יבארו החליטו מראש להעיף את קפון וזה מה שקרה. מושון ויעל ידעו שהם כורים לעצמם בור, אבל לא הבינו את זה וכרגיל הצביעו עם ג'יבארו. הטמטום הזה כואב, מאוד כואב !

עידן הגיבור עף כמו מלך, כשהוא נלחם כל הדרך אל ה"בור" שנכרה לו ולמרות המהלך המבריק שלו, גם נופל אליו. ברמה האישית הוא יחסר לי, אין ספק שהערבוב הזה בין אישיות זהב, ערכים, מוח מבריק וקצת טרוף (לא מזיק בכלל לדעתי), גרמו לי להישבות בקסמו.

עידן מספיק לחבק את כולם ולהגיד בהצלחה ומזכיר להם שהכי חשוב לשמור על קוריצה. הוא אומר בהמשך שהוא נתן פייט עד הסוף ושאנשים הבטיחו לו לשמור על קוריצה ושהיא בטוח תגיע עד הסוף. נשאר גם הוא קצת תמים, למישהו יש ספק שהמודחת הבאה מהאי היא קוריצה???

בפרק הבא

שוב מנסים לשכנע אותנו בברית נשית (לא נמאס?) ולהראות שאם דן לא יזכה בחסינות (יש מצב כזה?) מעיפים אותו. רואים את דן מתאמן ואת נעמה מכריזה "כל מי שהתנהג במשחק כמו קופיף, כופף!. עמוק !

נשתמע בפרקים הבאים

סייקו

הישרדות, פרק 24 - בואו, עושים לינץ' לילדה הדחויה

אחרי שהינדסו את המשחק כך שכל החזקים יעופו וימשיכו למלמל "אני ראוי, אני ראוי" כל הדרך הביתה או לספסלי המושבעים, אחרי שקידשו את הגועל (נעמה), התחמנות (דן) והצביעות (מרינה) במשחק והקפידו לחשוף בפנינו כל חלקה טובה אחרת (התחת של מרינה), לא נשאר הרבה מה לעשות וקיבלנו מנה אחת גדולה של אותו הדבר. לא השתגעתי על העיסוק המוגזם ב"ראוי" בשלבים מוקדמים כל כך של המשחק, אבל כנראה שלא הייתה ברירה. נשארנו עם שני ילדים דחויים (שחר ומושון), ציר הרשע המשולש שנשלט ע"י דון תחמנו, עם בחורה מתולתלת שעסוקה בלהתאהב ולהיות עיוורת לכל מה שקורה סביבה בערך, עם קפון שמאז שאיבד את רוב חבריו, נשאר די מבולבל ועם ליה שיורה לכל הכיוונים ומוכיחה שהיא לא הכירה כלל את שותפיה לאי ולא מבינה לאן דברים הולכים (או שזו הגרסא האשקלונית לפרפורי גסיסה?).

במצב כמו שתיארתי, כאשר השליטה היא אצל ציר הרשע ורוב החזקים נמצאים מחוץ למשחק, דן נשאר בערך היחיד שיכול לקחת חסינויות (ואם הוא יתקשה בדרך, קפון בטח ישחרר לו שוב מצוף ואם) והוא גם יכול לקחת את שתי הנבובות שלידו ולעשות מה שבא לו, כאילו אין מצלמות, כאילו אין אנשים מסביבו שלא לדבר על מצפון, דרך ארץ, כבוד לזולת או כל תכונה חיובית אחרת שמיותר לשייך לשלישיה הזו. כאשר משאירים את השליטה בידי אנשים כאלו מה קורה? הסרחון צף? והפעם, בפרק הזה, המשמעות היא לינץ' לילדה הדחויה, שחר.

לפני שנגיע ללינץ' עצמו, אפשר לומר ששוב יעל ונעמה רק עשו קולות של בוגדות בשבט שלהן, מה שכרגיל אמר, שאין חדש תחת השמש ושליה מודחת והולכת לאי המתים. נעמה שכנראה פחדה שליה תביא לה איזה כאפה או תשסה בה את מיקו, הספיקה להכריז שהאסטרטגיות מתנגשות עם הרגש (או במקרה שלה, המחסור באייקיו מתנגש עם הצורך לחשוב) ושהצפייה בקלטות גרמה לה לשנות דעה ב180 מעלות מה שאולי יפגע בה. אולי באמירה זו היא עשתה לנו "מושון" והתכוונה ל360 מעלות? או שאחרי שהוכח שדן קובע גם מי ידבר עם מי, היא מפחדת לשלם רק על זה שחשבה על בגידה?

ליה מוכיחה שהיא לא מבינה שהיא לא קובעת כלום ומכריזה שהיא הולכת עם הלב שלה ומשאירה במשחק את מי שהיא יכולה לסמוך עליו, גם אם הוא חזק ממנה. תודה ליה שהזכרת לדן בדיוק מה הוא לא כולל באסטרטגיה שלו, למקרה ששכח. יעל, מספרת שהיא "צוברת פרידות". כל האהובים של יעל עומר, נועם וליה עפו כבר. יש לי תחושה שאם היה שכל על האי, חצי הרעל שהיא יורה באהוביה, היו גורמים להפיכתה לילדה הדחויה והיו מתרחקים ממנה כמו ממגיפה. דן נשאל אם החיבור הרגשי מפריע לו לאסטרטגיה ועונה שכן ומספר שגיא הודח כי הוא התקרב אליו. כיוון שלדן עצמו אין רגש וכיוון שמרינה ונעמה מהוות המשך ישיר מבחינתו לו עצמו, מה שדן התכוון לומר זה שהבנות הרגשניות האלו פוגעות לו באסטרטגיה.

ועכשיו למטרה שלשמה התכנסנו. יאללה לינץ'. גיא זוארץ פותח את הפצע ומחטט כאשר הוא שואל את שחר איך היא מרגישה עם כל מה שהתרחש בשבט בימים האחרונים (ונחשף בפנינו בפרק הקודם). שחר מספרת לכל מי שפספס (מושון), שלא קל לה, שהיא מרגישה לא שייכת, בהערות שהיא מקבלת ובנכונות לדבר איתה. ואז, כשליח ההפקה, גיא זוארץ מסמן לה מטרה על הגב, כדי שכולם יידעו לאן לכוון את האבנים ואומר "את מתארת אדם שהוא דחוי". שחר מוסיפה שהיא לא מרגישה את החיבוק של השבט ושהיא מעולם לא הרגישה מחובקת (מושון היה מוסיף גם מעולם לא ארגיש בעתיד מחובקת בשבט הזה) ומתחילה להזיל דמעות. אני רוצה להציע לשחר להתמקד בלחבק עצים, בדיוק כמו בבית כי בשבט טאיינו, המשמעות של חיבוק, היא סקילה פומבית אותה מיד תרגישי.

גיא פונה למרינה בשאלה, למה שחר מרגישה דחויה בשבט? מרינה שמתקשה להבין חוזרת על השאלות "מה שחר עושה לא בסדר?", "למה היא מרגישה דחויה" וכיוון שעדיין לא הבינה אומרת "אני לא יודעת מה להגיד לך". או אז אנחנו מגלים מי הנחש הגדול ביותר באי כאשר מרינה מקבלת הבנה פתאומית ועוברת לשלב הקללות ואומרת ששחר מעצבנת אנשים אבל אותה רק קצת. חבל שהיא לא ראתה את הפרק הקודם, אבל אנחנו ראינו בדיוק מי הכי מגעילה, מי מובילה את הלינץ', מי הכי צבועה בעולם ולובשת את הבגדים ה"מסריחים" של שחר. ואצל מרינה הכל בסדר עם שחר "כולם פה מדברים איתה ומתנהלים איתה בצורה יפה". נעמה שהריחה דם והרגישה שהלינץ' חומק לה מבין השיניים, יוצאת לעזרתה של מרינה ואומרת "בואי אני אציל אותך (מלהרוס לנו את הלינץ'), ומגייסת את הטיעון הלוגי הכי מתוחכם שהיא יכלה להמציא, "מה שמעצבן בשחר זה שהיא מורה ואף אחד לא אוהב את המורה שלו". או בקיצור, איזה כיף, לא סתם לינץ', לינץ' למורה שאף אחד לא אוהב.

ליה בפרפורי גסיסה אחרונים מספיקה להצדיק את נעמה ועפה כאשר אפילו את כבודה היא מאבדת. אני לא יודע מה לימדו אותך בבית, אבל להצטרף ללינץ', זה לא להיות "ראוי". היא עוד מספיקה להכניס לדן שטוען שהרגש משפיע גם עליו ואומרת שזה בדיוק ההיפך אצלו (כאילו לא ידענו), שברגע שהוא פיתח "רגש" אל גיא, הוא העיף אותו.

שחר מוכיחה שהיא גדולה מכל זה ואומרת שזה יחזק אותה ושהיא יוצאת מהלינץ' (רגע רגע, זה לא נגמר) בתחושת הקלה ושהיא אפילו מחכה לראות איך יתייחסו אליה (זיפת כרגיל) אחרי שהכל פתוח. כנראה שהאופטימיות גרמה לשחר לחשוב שיש לאנשים שעומדים מולה (וסוקלים אותה) איזה סוג של רגש או חרטה.

המושבעים מספיקים להוכיח שהם כבר לא מי יודע מה ראויים ושואלים את מרינה אם הנתונים הפיזיים שלה עזרו לה להתקדם במשחק. מרינה עונה כן ואני תוהה מה רע בזה? מה בדיוק המושבעים רצו לחשוף?

ליה מודחת וגיא זוארץ מכריז "גיליתם שגם לרגש יש פה תפקיד במשחק" כאילו לא ראינו הרגע את אותו תהליך של הדחת סבאנה ממשיך, כאילו לא גילינו שיצר הדם הוא השולט בשבט.

חוזרים לשבט ועושים לשחר פתיחה בקלפים מסביב למדורה כשכל אחד אומר את דעתו עליה. דן מכריז שיש בשחר משהו מאוד מתנשא (אתה מדבר על עצמך? נהיית קפון?) ושמעניין ת'תחת שלו יוגה ואנרגיות ומוסיף שזה כאילו הביאו לפה את המחנכת שלו מכיתה ז' וביציאה של בפרק מכריז "היא חושב שהצ'אקרות שלה יותר טובות משלי". קפון עוד מנסה להגן עליה ואומר להם שגם אם לא אוהבים אותה שיהיו יותר רגועים ויתנו לה כבוד ולא יגידו לה דברים מגעילים בפנים. או בקיצור, תמשיכו עם תקיעת הסכינים בחלק האחורי של הגוף, בגב, סכין בעין עושה יותר מדי לכלוך.

אי המתים

למורת רוחן של הצופות, נועם נהיה א-מיני לאחר הסקס הקשה עם העיזה. הוא מכריז שהוא איבד את המיניות שלו ולא יודע אם זה בגלל האוכל (חלב עיזים?) או בגלל שהוא רואה פה רק צמחים ודגים (וחיות אחרות). נועם מתעשת ואומר שמה שבנאדם צריך זה אישה ובדיוק מביאים לו את ליה, הגבר גבר. נועם מבקש חיבוק וליה מבינה מיד שהכוורן לא אכל שם דבש. נועם פותח אננס ולא מכבד את ליה אז ליה אומרת שהיא הבינה שהוא הפך לזאב. ממש קשה לעקוב עם כל המוטיבים החוזרים של החיות. זה כבר ממש נהיה סרט אדום. נועם שרוצה לקנות את ליבה של ליה ולקבל עוד חיבוק (או משהו אחר, נמאס לו מליילה כנראה) מספר שהכי קשה היה לו באתגר מול ורה וליה יורה בו בחזרה (כנראה התבאסה שלא יכלה לקחת חלק בלינץ') "אני מקווה שהאתגר יהיה שכלי". מילים כדורבנות (הנה גם לי יצאה חיה).

קפון מתעורר ואומר לשחר שיש לו תכנית מגירה ושיכול להיות שהשולחן יישרף יחד עם המגירה (עם השירים בפנים?) אבל שחייבים לנסות להתקרב לדן, להוציא ממנו מידע, להעביר אותו הלאה ולנסות לסכסך. זה לוקח לעידן בדיוק שנייה לקבל מדן מידע שהוא רוצה להעיף את יעל כי הוא לא סומך עליה (שהיא לא תתאהב בו ואז הו יעוף?). עידן שדואג לא להתלכלך, במהלך המתוחכם של הפרק, שולח את שחר להעביר את המידע הזה. שחר מסבירה לעידן שזה קשה להיות הילד המנודה ולראות איך מדברים על הבית שלה ושזה כמו שיגידו לעידן להפסיק לדבר על אמא שלו ושוב אנחנו מבינים שהבית חשוב לשחר יותר מאמא. עידן מרוצה משחר ומכריז ש"אחרי כל השאנטי באנטי שלה, הפכה לשחקנית. שחקנית שעושה מה שאני רוצה". מה שנקרא יצא לקפון המנו מהפה.

משימת הפרס

במשימת הפרס קונים דברים, חלקם נסתרים חלקם גלויים עם כסף שמחולק בהתחלה 100 פסו לכל אחד ועם כסף נוסף שהם מקבלים הזדמנות להשיג בעזרת קליעת חץ למטרה שעליה סכומים שונים. בכלל מדובר במשימה שההפקה סידרה כדי להזכיר לנו מה מושון שווה והוא לא מאכזב, כשכולם קולעים ב-500 ומושון יורה למטה ומקבל אפס אחד גדול. גם המשימה הזו ממשיכה להנציח את יחסי הכוחות בשבט כאשר דן מרינה ונעמה זוכים לפטם את עצמם, יעל הדחויה מקבלת תפוח (מורעל? אולי מנסים להיפטר ממנה לפני שתתאהב בעוד מישהו?) קפון מקבל קערה מלאה בחול (דיבורים כמו חול ואין מה לאכול?) ושחר ומושון (מעולם לא לוויתי, אני לא לווה ואני גם לא אלווה גרוש) לא זוכים בכלום. כדי שלא נחשוב שהלינץ' נגמר, בשתי הזדמנויות שחר מתחרה מול דן ומרינה והם זוכים רק כי חבריהם מלווים להם כסף ושחר אומרת ישר "יש לי ממי להלוות?", שאלה רטורית אם כי היא שכחה את מושון שמראה שוב איך הוא מגן על הנשמות התאומות שלו, בהמשך להדחת אלכס ונועם. בנוסף, יעל מלווה לנעמה כסף לקנות נגן MP3 מלא בשירים ישראליים ונעמה לאחר הזכייה מזכירה לנו מיד שיש דרג ויש זרג ושהיא ומרינה יירדמו עם השירים, אוזניה אחת בכל אוזן.

(הפוסטר הוכן ע"י מושיק, קופרייטר מוכשר ומעריץ הישרדות שפגשתי בפייסבוק)

הנגן והשירים נתנו לנו הזדמנות לזכור מאיפה כל אחד בא, נעמה שומעת שירים ושרה עם מושון וזה הופך למסיבה בהשתתפות כולם, נעמה נזכרת בגזענות שלה ואומרת ש"אפילו דן האשכנזי הזה הצטרף אלינו, שירים מזרחיים והכל", משה חוזר לפאתוס מפעם ומכריז שזה מזכיר לו שיש לנו מדינה עם שירים נפלאים (ואנשים חרא) ונעמה לא שוכחת להגיד שאמנם קפון ושחר השתתפו, והם מאוד נהנים פה, אבל זה לא ישנה את השהות שלהם על האי. מרינה שצריכה להוסיף לצביעות המגעילה שלה, מחכה להזדמנות הקרובה ומתנצלת בפני שחר מה שלא קונה את שחר שיודעת שזו אסטרטגיה טהורה ושמרינה רואה אותה בתור מושבעת. דן רגיל להגיד לבנות שלו עם מי מותר לדבר, מתעצבן על מרינה איך היא העיזה לעשות סולחה עם שחר.

בהמשך דן רוצה לבנות רפסודה כדי שאפשר יהיה להתרחק קצת מהאחרים על האי, או לשלוח אותם לטבוע בלב ים, תלוי את מי שואלים. כולם באים לעזור כולל שחר ושחר עושה לדן תרגיל ומלכלכת עליו בפני כולם כשהוא נוכח. דן מתעצבן מצורת האסטרטגיה של שחר (ככה לא בונים חומה), הוא לא מבין איך אפשר לעשות אסטרטגיה בצורה כזו גלויה ומבקש משחר לתקוע לו סכינים, רק בגב. ובעדות אח"כ הוא אומר שבא לו לתקוע לשחר פטיש בראש, כי המהלכים שהיא עושה עובדים. אל דאגה דן, כדי שזה יעבוד, מרינה, נעמה, יעל ומושון צריכים לחשוב ואחרי 36 ימים, ספק אם הם יתחילו.

בפרק הבא מנסים למכור לנו עוד קצת מאותו הדבר, שוב שחר ואל קפון מנסים לשכנע את יעל ומושון לגבי מקומם בברית של ג'יבארו (מקום אחד או שניים מתחת לתחת של מרינה), שוב משה מגלה עובדות חדשות על החיים - אש ומים לא הולכים יחד ושוב נשאר לנו רק לקוות שלפחות הפעם, גם אם אפשר לנחש מה יקרה, ההפקה לא תתערב עם איזה כוח כפול מיותר במהלך העניינים.

לסיכום, אני חייב לומר שלינץ' כמו זה ועוד לילד החלש, לא ראיתי על המרקע אף פעם. זה הזכיר לי קצת את הלינץ' שכמעט עשו לפקחי עיריית ירושליים במזרח ירושליים לפני יומיים. כמו שאמרתי בעבר, הרס המשחק עצמו משאיר אותנו רק עם הצהוב וגם זה כבר מתחיל להיראות אותו דבר, שוב מעיפים חבר מסבאנה, שוב יורדים על החלשים ושוב קיבלנו פרק ממוחזר ומשעמם יחסית. מה אני אגיד לכם, כדאי שיבוא שינוי ומהר.

נשתמע בפרקים הבאים

סייקו

הישרדות, פרק 23 - שחר של יום חדש

שחר של יום חדש עולה על הקאריביים וההפקה החליטה שזו הזדמנות טובה לחשוף סופסוף את שחר לציבור הצופים, במלוא הדרה, במלוא הסקס אפיל שלה (אני יודע שזה דורש הסבר, זה יגיע בהמשך), במלוא רוחניותה ובעיקר עם כל תוצרת הבגדים שלה שהיא הביאה איתה היישר משוק רמלה לוד.

בכלל, לא ברור מהיכן הגיעו כל הבגדים האלו אל האי. אנו זוכרים טוב מאוד שהשורדים הופתעו בתחילת העונה בלב ים, שנאמר להם להשאיר את המזוודות מאחור ולקפוץ כמו שהם לים. אולי שחר קפצה עם התיק עליה? אולי ההפקה החליטה שבהיעדר יתרונות אחרים לפחות יביאו לה את הבגדים שלה? או ששחר הייתה לבושה בשכבות? או שבכלל היא עברה בחנות מקומית עשתה להם "וינונה ריידר" והסתירה את כל זה בתחתונים.

בתחילת הפרק, השורדים חזרו מאתגר החסינות בו ניצחה מרינה והם עדיין מבולבלים. הם לא מבינים שיש מציאות חדשה על האי (לפחות מבחינת ההפקה) ושזהו היום של שחר. ליה שרה למרינה שירי הלל ברוסית, וקפון חוסך במילים וקורא לה ראויה. השיר ברוסית כל-כך מרגש את מרינה שעולה לה ה"מנו" לראש והיא מספרת לנו כמה היא דומיננטית, דעתנית ומובילה ושעד עכשיו היא פשוט ניסתה להסתיר את זה כדי לא למשוך תשומת לב. אני רק רוצה להזכיר למרינה שזה משהו שבאופן מפתיע כל אחד שמנצח אומר ומושון אפילו אמר את זה גם בלי לנצח.

אז באה היציאה של הפרק כאשר קפון אומר בעדות מצולמת שמרינה זו בחורה שכולם שופטים לפי המראה החיצוני שלה ושזה גם בגלל איך שהיא מציגה את עצמה עם כל הסיליקון שהיא פוצצה את עצמה איתו. קפון, אתה לא יודע שיש דברים שלא אומרים לבחורה?

בעוד ההפקה מבינה שהגיע הזמן להזכיר את קיומה של שחר, שאר השורדים דווקא מודעים לקיומה (כנראה בגלל הריח) ובעיקר לא מבינים מה היא עדיין עושה שם. נעמה מסכמת את זה בצורה קולעת ואומרת על שחר "היא לא עושה כלום להצדיק את הנוכחות שלה פה, היא טרמפיסטית, בעצם היא פה בגלל הבגדים שלה". אז מתברר לנו שהצביעות וגועל הנפש באי הם מעל הכל ובעוד הם קוראים לה מסריחה ומיותרת בדיוק כמו בגן, מצד שני כולם רוצים לקבל ממנה בגדים עד רמה שאפילו מנסים למצוא אסטרטגיה איך להדיח אותה ולגרום לה להשאיר את הבגדים מאחור. כל אחד והנכסים שלו, גם את מרינה היו מדיחים אם היה אפשר להשאיר את התחת שלה מאחור.

שחר לעומתם, מראה שכל בריא ואומרת "קשה לי. אני ממש לבד, אני מרגישה שלא סובלים אותי. פה כשלא מדברים איתך, אתה יכול להיות הבא ללכת" מה שמוכיח שכמו השקרים של דן, גם השנאה לשחר היא לא מתוחכמת במיוחד וקל לשים לב אליה. אז גם מסתבר לנו מפי שחר, שהרעה האמיתית על האי זו מרינה. כנראה שמרינה גם את זה הסתירה ולא רק את הדומיננטיות וההובלה שלה. בעוד כולם מבקשים משחר את הבגדים שלה ומראים כבוד לעובדה שזה שייך לה, מרינה פשוט לוקחת מה שבא לה. גועל נפש והמשך ישיר לכך שהג'יברואים חושבים שהכל שייך להם, כולל קוריצה. בהמשך מרינה פותחת חשבון עם הצופים ואומרת לקוריצה, "תאכלי תאכלי ביום שישי את על האש". קפון היחידי שיוצא להגנת שחר ואומר הגישה אליה לא מכובדת, שיש לה לב טוב אבל שהאנשים לא מצליחים לתקשר איתה ברמה האישית.

ליה, שרוצה להזכיר שהיא קיימת וכנראה לאחר ששמעה מה היו התגובות לחשיפה של מיקו בעלה הפרענק, מציגה בפני יעל והקהל את משנתה לגבי גברים ראויים ואומרת "יש כמה מקצועות גבריים שאני לא מכבד ולא הייתי יוצאת עם גברים כאלו. טבח, ספר ונהג מונית". יעל בתגובה אומרת שלא איכפת לה טבח. כמו שזה נראה מההתנהגות של יעל עד כה, לא אכפת לה גם צייר, אופה, מוכר בחנות, דוגמן, זמר, מלצר, מנקה חדר מדרגות, ספר או נהג מונית ואם לא אחד מאלו, היא תסתפק בליה.

ה"קרב" באי המתים

נועם נגד גיא. בדו קרב באי המתים, מכניסים את נועם וגיא לזירה מוקפת בחבלים עם עיניים מכוסות ושמים לכל אחד מהם רצועה עם פעמונים על היד ועל הרגל. המטרה, לחטוף את הפעמונים למתמודד השני. הראשון שמגיע לחמישה נצחונות, זוכה להישאר באי. אין מה לומר, הדרך לנצח באתגר הזו הייתה כל כך מורכבת (רמז: לנסות לזוז כמה שפחות) שגיא לא הבין אותה והסתפק בלהתכופף ולנפנף בידיים. נועם ניצח בקלות. זה היה ללא ספק אחד האתגרים הכי משעממים שיש, גם בגלל האתגר עצמו וגם בגלל שגיא טוב בקליעה או בלהיות תלוי. מעבר לזה, זה מתוחכם מדי בשבילו. לשמחת הצופות, נועם זוכה בעוד כמה ימי חרפון על אי המתים.

הרומן

למרות שמדובר בשידוך הטבעי ביותר על האי (כפי שליה תגיד ממש עוד רגע, "זה קשר טבעי, זו זוגיות מושלמת"), משה מבחין בשחר רק עכשיו, אחרי שהוא הפך להיות מנודה כמוה (מה שמוכיח שהרחמים כלפיו באמת החזיקו רק עד הפיצה). משה מספר שהוא אוהב את שחר ושהוא מזדהה עם הבדידות, עם הקושי, עם החוסר בחברים (הם מושון סופסוף הבין מה הוא שווה באמת? רמז:כלום). כאילו זה לא מספיק משה אומר "יש לנו קשר מאוד קרוב, אפילו אינטימי. שחר היא סוג של נפש תאומה" ומתוודה ש"לא היה איכפת לי חברה כמו שחר". בגלל שמזמן לא שטפנו את עינינו על בחורות מתקלחות, דן וויקה במערה או אפילו נועם והעיזה שלו ההפקה מסדרת לנו (או לפחות מנסה) קטע ארוטי חדש, משה ושחר חופפים זה לזו את השיער עם שארית השמפו מהוילה של ליה וקפון. האמת, העיניים עדיין כואבות מהמראות הקשים ואם לזה הגיעה התוכנית, אנחנו כנראה באמת הגענו לתחתית.

כולם ממשיכים לנסות להשיג לעצמם רוב וקפון וליה מבינים ש"אם לא נהיה תלויים אחד בשני, נהיה תלויים אחד ליד השני". עמוק. לדעתי אתם פשוט תמצאו את עצמכם עם סכינים בגב כמו שאר חברי סבאנה, אבל ניחא.

אתגר הכוח הכפול

הפעם ההפקה החליטה שנוח לה שזה ייתן הצבעה כפולה רק שאפשר יהיה להצביע פעמיים לאותו שורד מה שהופך את האתגר למשמעותי. הפעם עליהם לעבור בזוגות על קופסאות, בלי לגעת בחול, מרחק של שלושים מטר. מגרילים זוגות ובאורח "פלאי" זה מסתדר מעולה - קפון וליה, דן ומרינה, שחר עם המאהב שלה משה ונעמה ויעל. מעבר לזה שהאתגר מאפשר לנו לראות תקריבים של דן נמרח על מרינה ויעל על נעמה (את השאר חסכו מאיתנו), כרגיל, אחרי שלא נשאר שום מתמודד חזק באי, דן ומרינה מנצחים ודן מנצח אותה בקלות בסיבוב השני למרות הדומיננטיות שלה וזוכה בהצבעה כפולה. קפון לא מפספס הזדמנות להחמיא לדן ואומר "וונדר בוי שוב ניצח. הוא גם עבד יפה."

באמצע הסיבוב הראשון, הבאף של יעל יורד וכמעט ונחשף לה ציץ. יעל מסדרת אותו ולנעמה זה מספיק כדי להאשים אותה בהפסד, לאחר שמסתבר שהפרס הוא שיחת טלפון הביתה לשני הראשונים, מתוך מחשבה שאת הפלסטיק שלה היא הייתה בכיף חושפת לקהל עבור שיחת טלפון. דוגרי, מרינה יכלה לוותר לה ולצאת גדולה גם מבחינה אסטרטגית. את החלון שנפתח מיד קפון וליה מנצלים ומזכירים לנעמה מיהם (לא) החברים שלה.

נעמה אומרת בהמשך לדן שהיא מקנאה ודן מסכם את זה בחוכמה "גם לי יש משפחה ואי אפשר לדרג את הגעגועים. זה שיש לה תינוק בבית זה היא שיצרה את הסיטואציה הזו". האמת, לא יכולתי לומר זאת טוב יותר.

הטלפונים הביתה

דן מדבר עם אמא שלו ואח שלו. לאמא שלו הוא מסביר שהוא ניצח בתחרות ושהשיחה הזו הי הפרס, הוא מסביר להם שהולך לו טוב פה שהוא מנצח בכל האתגרים ושגם מבחינת אסטרטגיה הוא מהנדס את כל הולם באדריכלות. הוא מכניס שקר קטן לטובת אחיו ואומר שהבנות התלהבו ממנו. בקיצור, אין חדש תחת השמש במשפחת "מנו", הכי חשוב להזכיר לאבא שהוא קיבל תמורה בעד האגרה שהוא שילם.

מרינה מדברת עם אמא ואבא שלה וממשיכה את מנטרת הדומיננטיות שלה מקודם כשמזכירה שהיא באי להוכיח לאבא שלה, אחרי שאיכזבה אותו בגלל הפרישה מטניס. האמת אפשר להבין את אבא שלה, רואה את הבת עוזבת את הקלאסה על המגרש ומשתילה 300 סמ"ק ואז רואה אותה מחכה שנים שיגלו אותה, איך שלא יתאכזב?. אבא שלה יוצא מלך, שואל אם היא צריכה עזרה ומציע לבוא לאי לעזור לה (לי נראה שהוא רוצה לבוא לשים עליה משהו שתפסיק להיות זולה כל-כך). אמא שלה בעיקר דואגת לבריאותה ושהיא אוכלת טוב ומרינה מרגיעה אותה.

חוזרים לאי המתים לשניה ומראים לנו חומר ממוחזר מהפרק הקודם, שוב נועם מתחרפן, שוב הוא עובד על היחסים עם העז ושוב מביימים אותו עם הטנגה שלו. יאללה, הבנו, שימו את זה פרק שלם בלופ ונגמור עניין.

דן מספר לנעמה על שיחת הטלפון ואומר שאמא שלו אמרה לו לא לשכוח את מה שלימדו אותו. נעמה שואלת מה זה? דן מסביר לה שלפחות מבחינת אמא שלו, הכוונה להיות אדם טוב (ומבחינת אבא שלו לשקר, לדקור, לרמות, לירות ולירוק, כל הדרך אל הנצחון). נעמה חוסכת לכולנו ואומרת, "מאוחר מדי". וליה מיד אחר כך מתפרצת לדלת הפתוחה ואומרת לנעמה שהיא עצמה הייתה מוותרת על השיחה בשבילה.

שאר הפרק היה די מיותר, כולם ממשיכים לנסות להשיג רוב. שחר אפילו עובדת על מושון ומכינה לו שרשרת. היא אפילו מסבירה ש"משה הוא בחור רגיש, צריך לדבר איתו על רגשות. הוא לא בסיטואציה חברתית איתם, הוא כל הזמן בצד" ומוכיחה שאולי למושון יש בכל זאת סיכוי איתה. לדעתי, הוא יפסיד גם בזה. עידן מרוצה ממנה שסופסוף היא יוזמת ומשתתפת באסטרטגיה כמו שהוא וליה רצו. מושון מראה פעם ראשונה בסדרה שהוא קולט משהו לפחות חלקית ואומר "אני לא טמבל (אתה כן), דן התחבר אלי כי זה היה נוח לו, כי אני עושה מה שהוא רוצה". אני אמנם זה יפה שהוא סופסוף קולט, אבל אני מציע למושון משפט יותר הגיוני וריאלי "אני עשיתי מה שהוא רוצה, אני עושה מה שהוא רוצה ואני אמשיך לעשות מה שהוא רוצה".

דן רואה את ליה מדברת עם יעל כל הזמן ואומר שזו חוצפה שהן מדברות בכלל. הזוי מה שהוא מרשה לו, עוד יותר כרגיל זה יעבוד על בנות ג'יבארו. יעל מסכמת שעכשיו זה שאלה של נאמנות ושברור שלכולם יש תכנית מגירה. לא יודע מה איתך, מה שברור שההפקה הוציאה את תכנית המגירה שלה בפרק הזה, את שחר ! לא יודע למה, הם חשבו שזה הולם, אבל ללא ספק זה היה הפרק של שחר ונשאר רק לומר לה, ברוכה הבאה לאי.

למי שלא מכיר, זו שחר, נקיה לשם שינוי

פה גם נגמר הפרק ומסתבר (איזה עצבים) שמרחו פרק שלם ולא תהיה הדחה. הישרדות עוברת ליום שלישי וביום שלישי הפרק יתחיל בהדחה, ויסתיים בנקמה. אז מי יודח? ליה או דן?

נשתמע בפרקים הבאים.

סייקו