המיני סדרה הזו מבוססת על רומן של ריצ'ארד רוסו, שזכה בפרס הפוליצר ואחראי גם לעיבוד הסרט לתסריט. הנושא של הסדרה ברור כבר מהשם שלה, שהוא גם שם העיירה, Empire Falls, בתרגום חופשי, האימפריה הנופלת. העיירה Empire Falls, שנבנתה ע"י מהגרים, הפכה לעיירה משגשגת,עם מפעלים מצליחים,שסיפקו מקומות עבודה לכולם וגרמו למשפחה אחת להתעשר מעל כולם. אבל ההתמוטטות הבלתי נמנעת של העסקים בעקבות השפל הכלכלי, גרמה לכך שמלבד אותה משפחה שהתעשרה ושלטה בכל העסקים בעיר, לתושבי העיירה לא היה איפה לעבוד והעיירה התדרדרה לאיטה והפכה למקום חסר תקווה בו כולם מדברים על מה שהיה פעם וחולמים על שיקום העיירה. יחד עם נפילתה של האימפריה, עברה גם המשפחה ששלטה בעיר התמוטטות, בעקבות תאונה קשה של בת משפחה.

משפחת רובי שעומדת במרכז הסיפור, היא קודם כל משפחה ייצוגית, שדרכה אנו לומדים על החיים בעיירת פועלים קטנה, על מצב העיירה המתדרדר, על המשקעים הכבדים של העבר, שכל תושבי העיירה סוחבים איתם בראשם וגם על הדור הצעיר שנולד לתוך הייאוש ומנסה למצוא מוצא. מעבר להיותה משפחה שמייצגת את סיפור העיירה כולה, למשפחת רובי יש סיפור מורכב משלה, שכולל אב שהיה בכלא ומאז שחזר עסוק בלהתעצל ולשנורר כסף ואפילו לא טורח להתקלח, אמא שמתה בגיל צעיר יחסית, גרושים והמון רגשות חבויים וסודות. במהלך העלילה, אנו נחשפים לאט לאט לסיפור המורכב של משפחת רובי ומגלים לאט לאט את המשקעים ואת הסודות המשפחתיים, גם בעזרת המון קטעי פלאשבקים לעבר. גיבור הסרט, מיילס עובר תהליך של שינוי בכל הקשרים שלו, עם אחיו, עם אשתו לשעבר, עם בתו, עם אביו, עם חבר ילדות ועם הבוסית שלו, גברת ווייטינג, ששולטת בעיירה. אותם זכרונות מהעבר, בעיקר לגבי סיפורה של אימו, גורמים למיילס להסתכל לתוך עצמו, להבין את מעשיו לאחור, לבחון מחדש את מה שמניע אותו וליזום תהליך של שינוי.

המיני סדרה מחולקת לשני חלקים וישנה גם חלוקה פנימית לפרקים. החלק הראשון, בן השעתיים, הוא החלק הארוך יותר והוא שמכיר לנו את הדמויות ואת העיירה הקטנה ומכניס אותנו לאווירה. החלק השני הוא החלק שמתחיל להעלות את כל המשקעים על פני השטח ואת כל התקריות שמקדמות את העלילה בעוד בחלק הראשון לא קורה שום דבר ממשי. זהו גם החסרון הגדול ביותר שמצאתי במיני סדרה זו. השעתיים הראשונות קצת מעייפות ומשעממות. אמנם בדיעבד, אחרי ששורדים עד סופה, מבינים שהשעתיים האלו היו דרושות על מנת להכניס אותנו לאווירה ולתת לנו להרגיש כאילו אנו עצמנו, חיים באותה עיירה מתמוטטת. אבל גם אם זה מובן בדיעבד, זה לא משנה את העובדה שזה היה קצת מייגע וחבל שלא קיצרו את החלק הזה.

הקאסט של המיני סדרה הוא החלק החזק והחשוב ביותר. עלילה כזו ממושכת ואיטית, דורשת קאסט מצויין, שיצליח לסחוב אותה ולשמור על העניין אצל הצופים. על אחת כמה וכמה, כאשר מדובר בעלילה עם כל כך הרבה משקעים ותהליכים נפשיים, דרוש משחק טוב על מנת להעביר אותם. הקאסט כולו עושה עבודה מצויינת, אבל מעל לכולם נמצאים אד האריס ופול ניומן. אד האריס משחק פשוט מעולה וסביר להניח שהיה זוכה באמי, אם הוא לא היה מועמד מול ג'פרי ראש, שנתן הופעה מאלפת ב"החיים על פי פיטר סלרס". אותו סרט אגב, לקח גם את פרס הבימוי מפרד שפיסי, את פרס התסריט מריצ'ארד רוסו וגם את פרס הצילום. אין ספק שהתחרות הייתה קשה. לעומתם, פול ניומן זכה בפרס השחקן הטוב ביותר. ניומן, שמשחק פה בתפקיד אביו של מיילס, היה בכלא במשך רוב ילדותו של מיילס וחזר רק אחרי שאשתו מתה. הוא עסוק כל הזמן בלהשיג כסף בכל דרך אפשרית כדי ליסוע לחופשה ולהתהולל, הזקן שלו מלא כל הזמן בפרורי אוכל והוא מסריח נורא בגלל שהוא לא מתקלח כמעט. הדמות המוזרה והמאוד מביכה והמשקעים בינו ובין בנו, מצליחים להוסיף המון עניין לעלילה וניומן עושה עבודה נפלאה בתפקיד מורכב כל-כך.

למרות שהחלק הראשון עלול לעייף, החלק השני מפצה בגדול. לאורך מעל 3 שעות, הסדרה מצליחה להעביר סיפור מאוד מורכב, הן את סיפורה של העיירה כולה והן את הסיפור הספציפי של מיילס רובי ומשפחתו. התחושה בסוף הצפייה היא כאילו ראינו עונה שלמה של סדרת דרמה על עיירה קטנה וגוססת. כל כך הרבה דברים קורים, כל כך הרבה קשרים סבוכים מתפתחים לנגד עינינו, עד שאי אפשר שלא להיסחף אל תוך העלילה. דרך הקפיצות לעבר אנחנו בעצם חווים עוד סיפור ומבינים את השפעותיו על העיירהו על גיבור הסרט מיילס, מה שמעשיר עוד יותר את העלילה. בעיבודים קולנועיים של רומנים, ברוב המקרים, לא מצליחים לגעת בכל הרבדים השונים של הרומן או שנוגעים בהם מאוד בשטחיות. סביר להניח שזו הסיבה שיוצרי הסרט בחרו לעבד את הספר דווקא למיני סדרה ולא לסרט. אורכה של היריעה, איפשר לגעת בנקודות רבות בצורה מאוד יסודית, לעומת סרטים רבים שמשאירים תחושה של קיצור דרך. לדעתי הבחירה לעשות מיני סדרה, הייתה ללא ספק בחירה מוצלחת. את העלילה המורכבת והקאסט המצויין, משלימים בימוי מוקפד ורגיש  וצילום ועיצוב מצויינים. יש כל הזמן תחושה שאנחנו נמצאים בעיירה קטנה ואופיינית במיין שבארה"ב וכל המרכיבים הנ"ל משלימים את האווירה השקטה על פני השטח ואת הסערה שמתחתיו.

לסיכום, הסדרה אינהמתאימה לכל אחד. יש בה המון אלמנטים של "סרט אווירה", בעיקר בחלק הראשון וקשה שלא להתייאש. עם זאת, אם תצלחו את הסדרה לאורך החלק השני ועד לסופה, לא תצטערו. סיפור מלא ברבדים, על המשקעים איתם אנו מתמודדים בחיי היום יום, על משפחה לא מתפקדת שסוחבת איתה סודות קשים מהעבר, על המאבק להרוויח את לחמך בכבוד, על הצורך להתמודד עם תקריות קשות ובעיקר על דרכי ההתמודדות עם כל הקשרים השונים עם המשפחה, החברים והסביבה הקרובה וגם על מאבקי הכוח השונים והשפעת משקעי העבר על היחסים בין האנשים. סדרה שקשה להתחיל ולהסביר את כל הרבדים השונים שהיא מעלה, אבל אין ספק שהיא מלאה בתוכן ומצליחה לרגש ולרתק, הרבה הודות לקאסט המצויין.