סרט בריטי שזכה בפרס האקדמיה הבריטית לסרט החדש הטוב ביותר ואשר הגיע לא מזמן לספריות הDVD, בגרסא מתורגמת לעברית
להלן ביקורתי
שם הסרט: אהבה של קיץ My Summer of Love
במאי: פול פבליקובסקי
שחקנים: נטלי פרס, אמילי בלאנט, פאדי קונסידיין, דין אנדרוס
שנת הפקה: 2004
תקציר הסרט:
על רקע נופיה השקטים והפסטורליים של יורקשייר מתפתח סיפור אהבה יצרי בין שתי נערות שמבלות שם את חופשת הקיץ. מונה (נטלי פרס), נערה כפרית פשוטה שגרה במקום , איבדה את הוריה וחיה עם אחיה מעל לפאב המשפחתי. היא פוגשת את טמזין (אמילי בלאנט), נערה עשירה, פרועה ולסבית שחזרה מלימודיה בפנימיה לבלות את הקיץ באחוזה של הוריה. שתיהן לא יודעות כיצד לצלוח את השעמום של הקיץ ומתחילות לעשות הכל ביחד מה שמוביל להתפתחותה של חברות הדוקה ובהמשך אף לרומן. במקביל, אחיה של מונה, פיל (פאדי קונסידיין), חוזר בתשובה, סוגר את הפאב ומארגן במקום, מפגשים של קנאים דתיים. פיל מרגיש שעליו להציל את אחותו מהתדרדרות ומהרומן הלסבי עם טזמין ומוצא את עצמו נאלץ להאבק עם עברו הסוער ועם דחפיו החבויים.
דבר הפסיכופט:
הסרט עוסק בעיקר בשני נושאים טעונים. מצד אחד ברומן הלסבי בין שתי הנערות ומצד שני בחזרה בתשובה ובקנאות הדתית של אחיה של מונה. מן הסרט מעמת את שני הנושאים, את ה"הפקרות" המינית של שתי הנערות מצד אחד ואת האדיקות הפנאטית כל כך, של האח הגדול, מהצד השני. אמנם מדובר בנושאים מעניינים ומשמעותיים, אך הסרט עצמו בעיקר מצליח לתת תחושה ביזארית ומפוזרת ולא מתגבש לכדי סיפור מעניין באמת שיוכל לעורר הזדהות. התחושה ששתי הנערות איבדו את הכיוון, דווקא מצליחה לעבור לצופים, אך הסרט מאבד כיוון יחד איתן. ההתרחשויות השונות לא התחברו לכדי אמירה כלשהי ויש תחושה שיוצרי הסרט הסתפקו בהכנסת הנושאים המשמעותיים האלו לעלילה, אבל לא השכילו לחברם לכדי סיפור מרגש וסוחף. אי אפשר להימנע מלומר את השורה התחתונה: הסרט הזה משעמם. לא קורה בו כלום מעניין וסביר להניח שלמרות האירועים הדי טעונים שהוא מציג, הכל יעבור לידכם מבלי ליצור כל סוג של הזדהות, חיובית או שלילית. למען האמת, לכל אורכו חיכיתי שמשהו משמעותי יקרה, שהרי בהרבה סרטים יש הקדמה מאוד איטית שמטרתה להכניס לאווירה, אבל זה לא הגיע עד סופו של הסרט. כמה סצינות של סקס לסבי, הן בטח לא סיבה לראות את הסרט ולא מדובר בסצינות שערורייתיות או מעניינות במיוחד.
לסיכום, אין לי הסבר למה הסרט הזה זכה בפרס הסרט הטוב ביותר, ללא כל ספק מדובר ביצירה נפוחה מחשיבות, עם הנושאים שהיא מעלה, אבל גם ריקה מתוכן של ממש ובעיקר משמימה. באמת שניסיתי למצוא משהו טוב בסרט הזה. אני דווקא אוהב סרטים שקטים ואיטיים, עם נופים יפים ועם סיפור רומנטי שנבנה לאיטו. אבל נופים יפים ונושאים מהותיים לכאורה, אינם מספיקים וסיפור ביזארי, חוסר עלילה וחוסר עניין זה לא הדרך לגרום לי לאהוב סרט. אתם יודעים מה, בכל זאת מצאתי משהו אחד חיובי בסרט: הוא נגמר אחרי קצת יותר מ80 דקות. בהחלט מזל. זהו סרט אווירה במובן הרע, סרט מלא באוויר ותו לא. בקיצור, מומלץ להתרחק מהסרט הזה.
ציון: 1 מתוך 10