גרסא אמריקאית לסרט יפני מצליח. הסרט יצא השבוע בDVD מתורגם לעברית
להלן המלצתי
שם הסרט: הנרקוד ? Shall We Dance
במאי: פיטר צ'לסום
שחקנים: ריצ'ארד גיר, ג'ניפר לופז, סוזאן סרנדון, סטנלי טוצ'י, בובי קנוויל
שנת הפקה: 2004
תקציר הסרט:
גרסה אמריקאית לסרט יפני מצליח. שילוב של דרמה, רומנטיקה, מוסיקה וריקוד. רואה חשבון שעובד בלי הפסקה ומשועמם מהשיגרה השוחקת של חייו, מבחין יום אחד במורה לריקוד דרך חלון הסטודיו שבו היא עובדת. המראה היפיפה של המורה והמבט העגמומי והעמוק שלה מושך אותו לבדוק מה בדיוק קורה שם. הוא מחליט לקחת שיעורי ריקוד כדי להתקרב אליה, אך די מהר משתנה סיבת הגעתו לשיעורים לעובדה שההנאה שבריקוד חודרת לנשמתו. במהלך הסרט, ככל שהוא משתפר בריקוד ומקבל בטחון, משתנים גם חייו וזה מתחיל להשפיע גם על חיי הנישואים שלו. מתח נוסף נכנס לסיפור כשמציעים לו להשתתף בתחרות ריקודים לחובבים.
דבר הפסיכופט:
הגרסא האמריקאית מבוססת בצורה די הדוקה על הסרט היפני משנת 1996. הסרט עוסק בגבר בגיל העמידה, שמיואש מחייו האפורים, משגרת העבודה ואף חווה בעיות בנישואין שמגלה את עולם הריקודים הסלוניים והלטיניים. הוא מתפתה להירשם לכיתת לימוד וחייו משתנים בהדרגה, כולל השפעה על הבטחון שלו ועל חיי הנישואים שלו. ריצ'ארד גיר פשוט כובש בתפקיד הראשי ומוכיח שהוא פשוט לא איבד את הקסם. הבחירה דווקא בגיר היא לדעתי מודעת מאוד. גם הוא די ירד מגדולתו והוא כבר אינו אותו סמל סקס שהיה בתחילת הקריירה, אלא משחק בתפקידים של גברים מבוגרים, תפקידים שרוצים להעביר מסר של נסיון רב. ג'ניפר לופז בתפקיד המורה לריקוד לטיני וסלוני, גם היא ליהוק מכוון ומביא איתו דברים נוספים לתפקיד, כמו גם מוקד משיכה לקהל נוסף. סוזאן סראנדון משלימה את המשולש המצויין בתפקיד אשתו של גיר.
מלבד הקאסט המרשים שמשמש בעיקר למשיכת הקהל, הסרט מצליח כמו הסרט היפני לעסוק בהמון נושאים משמעותיים כמו אהבה ושימור הנישואין לאורך שנים, המלחמה בשגרה, אהבת הריקוד ובעיקר באפשרות המדהימה שהוא מספק על מנת להכניס חיים חדשים לחייו של גיבור הסרט ולהוציא אותו מאותה שגרה מייאשת של חייו. הגרסא האמריקאית אמנם חסרה את אותו קסם עדין של הסרט היפני ואמנם בונה פחות טוב את אותו קשר עדין בין גיבור הסרט והמורה הצעירה לריקוד, אך עדיין מדובר בסרט עם סיפור מקסים וסוחף, רומנטי, מרגש ומהנה, שמתובל בהמון מוזיקה טובה וריקודים. כמו שאמרתי הרבה פעמים בעבר, גרסאות לסרטים זרים בד"כ מתקשות לשחזר את האיכות, אך מצליחות להביא אותו לקהל הרחב, שסביר שרובו לא ראה את הסרט היפני. המבחן האמיתי הוא האם הסרט מצליח לשמור על עניין, ייחוד ובעיקר האם הוא מצליח שלא להפוך את הסרט המקורי לקיטשי מדי מטעמי רצון לפנות לקהל רחב. אז למרות הליהוק שרימז על קיטשיות כלשהי בגרסא זו, הסרט מצליח לשמור על האיכות והאיזון הדק של הסרט המקורי ולהביא גרסא חדשה וראויה.
לסיכום, גרסא שאמנם לא מצליחה להיות קסומה לגמרי כמו הגרסא היפנית, אך עדיין מספקת הרבה רומנטיקה, מעבירה מסרים חשובים על החיים ועל אהבת ריקוד ומצליחה לשבות את לב הצופים. מומלץ בחום.
ציון: 7.5 מתוך 10