האמת שאחרי טקס האוסקר 2005, כולם כבר שמעו על הסרט הזה שזכה בפרס הסרט הטוב ביותר, הבמאי הטוב ביותר (קלינט איסטווד), השחקנית הראשית (הילארי סוואנק) ושחקן המשנה (מורגן פרימן). הסרט הגיע לבתי הקולנוע בארץ, ממש לפני האוסקר, בסוף השבוע האחרון
להלן המלצתי החמה
שם הסרט: מיליון דולר בייבי Million Dollar Baby
במאי: קלינט איסטווד
שחקנים: קלינט איסטווד, הילארי סוואנק, מורגן פרימן, מייק קולטר, לוסיה ריג'קר, בריאן פ. אובריאן
שנת הפקה: 2004
תקציר הסרט:
פרנקי דאן (קלינט איסטווד), הוא מאמן אגרוף מזדקן שבתו היחידה מתנכרת לו. המוטו שהוא מעביר למתאגרפים שלו הוא "תמיד תגן על עצמך", כאשר בפועל, הוא זה שלא מצליח להשתחרר מהמגננה התמידית ובגלל משקעי העבר, הוא מגן על המתאגרפים שלו עד כדי כך שהוא גם מונע מהם להתקדם אל עבר השיא. פרנקי מנהל מכון אגרוף רעוע למדי, שם עובד עבורו בתור שרת, אדי 'סקראפ' דופרי (מורגן פרימן), מתאגרף עבר שחור, שפרנקי היה עוזר המאמן שלו והגיע איתו עד התחתית. החברות שלהם עמוסה במשקעי העבר, אך אותם משקעים הם גם אלו שהופכים אותה לחזקה ואמיתית כל-כך. יום אחד פונה אל פרנקי לעזרה, בחורה בשם מגי פיצג'רלד (הילארי סוואנק), ששואפת להיות אלופת העולם ומבקשת שהוא יאמן אותה. פרנקי מסרב ואומר שהוא לא מאמן נשים. אבל סירוב קטן כזה לא יעמוד בדרכה של מגי, שהנחישות שלה והעקשנות שלה גורמות לה להופיע במכון האגרוף עוד למחרת. מגי מסרבת להרפות ונחושה שפרנקי הוא היחיד שיכול להוביל אותה לאליפות. העקשנות והנחישות של מגי, גורמות לפרנקי להישבר לאט לאט ומצליחות לקנות לה גם מקום בליבו. האם פרנקי ומגי יוכלו להגשים את חלומה של מגי והאם פרנקי סוף סוף, יוותר על ההגנות שלו, דווקא כאשר מדובר באישה, פגיעה בהרבה מהמתאגרפים הקודמים שלו? את זה תראו בסרט.
דבר הפסיכופט:
חשוב להתחיל ולומר שהסרט הזה אינו סרט איגרוף. האיגרוף אמנם לוקח חלק חשוב בדרמה הזו, אך הנושא האמיתי של הסרט הוא האנשים מאחורי עולם האגרוף והמשקעים והסיטואציות האנושיות, שהם עוברים כתוצאה מהמעורבות זה בחיי זה ומההתעסקות בספורט האכזרי הזה.
פרנקי דאן, גיבור הסרט, הוא שועל קרבות ותיק, בדיוק כמו הפרסונה של קלינט איסטווד עצמו, שמשחק בתפקיד זה בסרט. פרנקי כבר ראה ושמע הכל ולמרות שהוא לא יכול לראות חיים אחרים מחוץ לאגרוף, גם חייו בתוך עולם האגרוף, אחרי כל מה שהוא עבר שם ובחייו הפרטיים, מלאים במשקעים והוא מוצא את עצמו סגור ובמגננה מתמדת, בדיוק כפי שהוא מלמד את המתאגרפים שלו. יום אחד, מגי פיצג'רלד (הילארי סוואנק) נכנסת לחייו, אישה צעירה ונחושה ,שמצליחה לשנות את חייו ולאט לאט, בהדרגה, נוצרת ביניהם מערכת יחסים מיוחדת ומרגשת. דווקא האישה הזו, שלא התאמנה מעולם בצורה מסודרת, שגילה המתקדם (31), הוא גיל בו רוב המאגרפים כבר נמצאים מעבר לשיא, מצליחה לפתוח איזה דלת נסתרת בליבו של שועל הקרבות הזקן ולהחזיר אותו מאותו מקום לא ברור, אליו הוא בחר לברוח. מגי שחייה היו קשים מנשוא, שמשפחתה התנכלה לה והרחיקה אותה, מוצאת מפלט דווקא בעולם האיגרוף והאימונים והמטרה שהציבה לעצמה, מספקים לה את האושר היחידי בחייה האפורים. למגי יש את אותו נשק, שאי אפשר ללמד מתאגרפים, את הלב הרחב והניצוץ הפנימי, אותו נשק שעוזר לה גם לשבור את ליבו הסדוק והמקומט של פרנקי.
התסריט של הסרט, שנכתב ע"י פול האגיס, מבוסס על "חבל שרוף", קובץ סיפורים קצרים על עולם האגרוף, שנכתב ע"י פ. אקס טול. התסריט הזה הוא ללא ספק אחד התסריטים המוקפדים ביותר, שראיתי בשנים האחרונות והוא הבסיס העיקרי לסרט הזה (יחד כמובן עם הגאוניות בו רוקח איסטווד את התסריט יחד עם שחקניו). התסריט הזה תפור כמו כפפת אגרוף, על הסגנון המיוחד של סרטיו של קלינט איסטווד, אותן דרמות אנושיות שנבנות לאט לאט, בקצב איטי וסוחף ושמבוססות על משחק מוקפד והמון דיאלוגים מלאי משמעות. גם "מיליון דולר בייבי", מצליח לטוות את הדרמה האנושית של הצד הקשה, הצד המלוכלך ומלא המשקעים והפחדים, שמאחורי עולם האגרוף.
קלינט איסטווד, מצליח שוב, שנה לאחר סרטו הקודם "מיסטיק ריבר", להוציא הופעות מאלפות משחקניו. שון פן וטים רובינס קטפו את האוסקר בשנה שעברה, תחת ניצוחו של איסטווד ושנה לאחר מכן הילארי סוואנק ומורגן פרימן זוכים בצדק בפסלון משלהם. במאי שמצליח להוציא כל-כך הרבה מהשחקנים שלו, לא פלא שהוא זוכה באוסקר ואחרי הצפיה בסרט היה ברור לי שהוא ראוי לו בהחלט ושרק הופעה מאלפת באמת של ג'יימי פוקס בסרט "ריי", מנעה ממנו אוסקר כשחקן. משחקו בסרט מזכיר את הסרט הקודם, שזיכה אותו באוסקר לבמאי הטוב ביותר, "בלתי נסלח". ראוי לומר שגם התסריט של פול האגיס זכה במועמדות מוצדקת לאוסקר.
הסרט "מיליון דולר בייבי" אינו מתאים לכל אחד. מדובר בדרמה אנושית, מרגשת מאוד, אך גם איטית מאוד. מי שמחפש דרמת ספורט קצבית, לא ימצא אותה בסרט הזה. הסרט, שאורכו מעל לשעתיים, הוא סיפור על תהליך נפשי ואנושי, שהמפגש בין מאמן זקן ומיואש ובין מתאגרפת נחושה ובעלת לב ענק מוליד. במהלך הסרט אנחנו עוברים עם שני גיבורי הסרט, את אותו תהליך היפתחות ושינוי שהם עוברים. בעוד פרנקי לומד להיפתח ולהוריד מגננות, מגי הופכת למכונת מלחמה כמעט מושלמת ומקבלת הזדמנות ללכת עם פרנקי לעבר החלום הגדול שלה ולהכניס קצת אור לחייה. הגדולה של הסרט היא, שבסופו אנו מבינים שהסיפור של הסרט הוא לא משהו מיוחד שלא ראינו קודם לכן, אבל הצורה הנוגעת ללב והמרגשת שבה הוא הועבר לנו, היא יוצאת דופן ואנו יוצאים מהסרט בתחושה חזקה, שחזינו במשהו גדול. זהו סרט שמצליח לגעת בנימי הנפש העמוקים ביותר שלנו ומצליח להעביר לנו סיפור אנושי ומרגש, כזה שללא ספק יקנן במוחכם עוד ימים רבים אחרי הצפיה בסרט. אינני אדם רגשן מטבעי, אך הסרט הזה הצליח לנגוע לליבי, לרגש ולהשאיר אותי עם המון חומר למחשבה. יותר מזה קשה לבקש מסרט.
אינני בטוח שזהו סרטו הטוב ביותר של קלינט איסטווד, אישית אהבתי את מיסטיק ריבר יותר. עדיין, מדובר באחד מהסרטים המיוחדים והנוגעים ביותר ללב, שיצאו השנה ובעוד יצירת מופת קולנועית מבית היוצר של קלינט איסטווד שבגילו המופלג (74), סוחב את כל המטען הקולנועי שלו לתוך סרטיו וזה ניכר בעיקר ביכולתו להוציא מעצמו ומשחקניו כל-כך הרבה. הויזואליות של הסרט, הפסקול, זוויות הצילום, צילומי הקרבות המדהימים ובעיקר אותה אווירה קודרת שמלווה את הסיפור האנושי, משלימות באומנותיות רבה את הסיפור הנוגע ללב.
לסיכום, נשאר רק להסיר את הכובע בפני קלינט איסטווד ובפני הילארי סוואנק, שנותנת פה את הופעת חייה, הופעה טובה בהרבה, מאותה הופעה קוריוזית משהו בסרט "בנים אינם בוכים", שגם היא זיכתה אותה באוסקר. הפיכתה של סוואנק לכזו שרירית במהלך הסרט, מזכירה שוב, ששינויים פיזיים עוזרים לקבל אוסקר (כמו למשל שרליז ת'רון על "מונסטר"), אבל בסרט הזה, זהו לא העיקר והמשחק שלה באמת מדהים. אם טרם הבנתם, מדובר באחת מהדרמות האנושיות הרגישות והבנויות כהלכה שראיתי, דרמה שמתובלת בהמון אומנותיות ובקטעי קרבות מרתקים. הסרט הזה כל כך מורכב ועם זאת עשוי בצורה כה מופלאה, שסביר להניח שגם בביקורת ארוכה יחסית, לא הצלחתי לגעת בכל הרובדים שלו. סרט שחובה לראות. תרוצו !
ציון: 9 מתוך 10 
כינוי: 
פפאראצ'י - 
היומן - 
אנדקונדה 2 - 