יום המנוחה
יום ראשון בבוקר. אנחנו מתכננים כבר בעשר וחצי לצאת מהבית לטיול אופניים. לשם כך יצאתי עכשיו החוצה, לקנות באגט טרי.
השלווה ברחובות ביום א' בבוקר מדהימה. הרחוב הדי-ראשי ליד ביתנו ריק כמעט ממכוניות, והציפורים נשמעות חזק יותר מתמיד. היא מזכירה לי - מיד - את תל אביב בשבת בבוקר, זו שכל מי שגר בעיר מכיר, ומי שלא, מפסיד. שלוות השבת של תל אביב זכורה לי כאחת החוויות המקסימות של העיר.
יש נקודה קבועה בדיונים על דתיים למיניהם על חוקי שמירת השבת, כשהם מסבירים שחוק השבת הוא חוק סוציאלי, שנועד לאפשר לנו יום אחד בשבוע שבו נחים מהכל, נרגעים, נכנסים לאותה שלווה. הם מפחידים אותנו, שברגע שתתאפשר פתיחת בתי-עסק מסוגים מסוימים בשבתות, השלווה הזו תתנדף ותתאדה לפתע.ולפעמים, כשהייתי מבין כמה מקומות כן פתוחים בת"א בשבת, למרות המעבר על החוק והקנסות, תהיתי האם הם צודקים, והאם יותר חופש פירושו לוותר על השלווה.
והנה אנחנו שוב כאן. זארברוקן היא לא תל אביב: העיר קטנה יותר והרבה פחות קוסמופוליטית. אין כאן חוקים נגד פתיחת בתי עסק פרטיים ביום א' (מוסדות המדינה ומסגרות הלימוד פתוחות חמישה ימים, ב'-ו'), ולמרות זאת, כמעט הכל סגור. אם נגמר החלב ביום א' בבוקר, צריך לחכות עד יום שני. והשלווה מדהימה.
מצד שני, יש תחבורה ציבורית ביום א', מה שמאפשר גם למי שאין לו רכב - מסיבות כספיות או אקולוגיות - לנצל את יום המנוחה לטיולים ולביקורים. תדירות האוטובוסים והרכבות כמובן מצומצמת יותר (כי יש פחות ביקוש), אבל היום למשל אנחנו מתכננים לנסוע ברכבת לתחילת הטיול שלנו ומשם להמשיך באופניים. בישראל זה הרבה פחות אפשרי.
נראה שגם בלי חוק, סוף השבוע מתארגן כזמן של שלווה ופנאי. אנשים רוצים לנוח, לא לעבוד כל הזמן. וכך, מה שפועל הם השירותים הקשורים לפעילות-פנאי: תחבורה ציבורית, גינות-הבירה לאורך הנהר, מסעדות במקומות תיירותיים ומרכזיים, וכמובן - המאפיות, שפתוחות ביום א' בבוקר, כי אין שום סיבה להסתפק ביום המנוחה בלחם מאתמול.
הבדל נוסף, אגב, קשור ללוח השנה: הנוצרים סופרים את היום מחצות עד חצות ולא משקיעה עד שקיעה, ולכן יום לפני יום המנוחה - בשבת אחה"צ - מקומות רבים פתוחים כרגיל (פרט לחנויות קטנות, שנסגרות שעה-שעתיים מוקדם מהרגיל); ומצד שני, אין דבר כזה 'מוצאי שבת' - רק מסעדות ומקומות בילוי נפתחים ביום א' בערב, ואילו לסופרמרקטים ולחנויות צריך לחכות עד יום ב'.
אבל זה לא העיקר. העיקר הוא שבלי חוק, ובלי קנסות וחרמות, הקהילה יוצרת לעצמה את השלווה של יום המנוחה, ומאפשרת לכל אחד לבלות אותו כראות עיניו. אין מה לפחד.



שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 29/6/2008 10:04, ושייך לקטגוריות הגרמנים האלו..., בשבילנו זו אירופה אירופה, אופטימי
22 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של שרה (הקודמת) ב-2/7/2008 09:38

---

מיחזור? הצחקתם אותנו
כדאי לקרוא את הכתבה של ארי ליבסקר בבלוג של צ'יקי. תקציר למי שאין לו זמן: תאגיד המיחזור, שהוקם בישראל ע"י חברות המשקאות כדי ליישם את חוק הפיקדון, עושה ככל יכולתו דווקא למנוע את המיחזור, ולעכב את הרחבת החוק. למה? כי ככל שפחות ממחזרים, לתאגיד נשאר יותר כסף (והקנסות שאמורים היו להיות מופעלים במקרה כזה הם אות מתה בחוק).
היה משהו הזוי בכתבה הזו, כשקוראים אותה מכאן. התאגיד מתגאה ב-17 מרכזי איסוף לבקבוקים בכל הארץ; כאן יש מכונות מחזור בכל סופר, ובמקרים רבים אפשר לקבל את הפיקדון חזרה גם באשנבי מזון מהיר. ש"ס מתלוננת ש-0.25 אג' זה הרבה; כאן גם משלמים 0.25 אג' פיקדון לבקבוק - אבל אלה אגורות של יורו. ואם איזה הומלס ינסה להתפרנס כאן מאיסוף בקבוקים, הוא מהר מאוד יבין שעדיף לחפש עבודה אחרת.
העניין הוא שלא מדובר רק בחינוך, מנטליות וכל המלים היפות האלה. מדובר, פשוט, בעניין של הרגל. ברגע שיש מכונת מיחזור בכל סופר, ולא למחזר עולה יותר משקל לבקבוק, אין שום סיכוי שמישהו יזרוק בקבוק פלסטיק לפח. אלא שבישראל תמיד יש מישהו שמרוויח מ*לא* לתת שירות לצרכנים. כפי שאמרתי, צריך לקרוא כדי להאמין.

---

בינתיים באליפות אירופה:
* פורטוגל אמנם משחקת נפלא והיתה תמיד אחת הפייבוריטית שלי, אבל כשגרמניה משחקת מדויקת, התקפי ויפה, לא נשאר לנו אלא לתמוך בקבוצה הביתית. שוויינשטייגר יכול לטפס לי על החזירים מתי שהוא רוצה.
* קרואטיה וטורקיה גילו התחשבות עצומה בכך שהערב הלכנו לראות את 'כרמן' באופרה המקומית, והתחילו את המשחק רק אחרי שחזרנו, חיממנו פסטה והתיישבנו מול הטלוויזיה בדקה ה-117. רק אז הם התחילו לשחק, והרביצו דרמה, שני שערים יפים ומתח-של-פנדלים בפחות מרבע שעה ברוטו. שווה.
* ביום רביעי יהיה כנראה לא בטוח לקנות ירקות בחנות האהובה עלינו; הבעלים הטורקי-גרמני עלול להיאבק קשות בפיצול האישיות שיכפה עליו המפגש בין השתיים בחצי הגמר. מי שלא תנצח, יהיו צפירות מכוניות ברחוב, ורחובות ברלין יתמלאו חוגגים.

שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 21/6/2008 01:47, ושייך לקטגוריות אליפות אירופה 08, הגרמנים האלו..., אקטואליה, שחרור קיטור
17 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של מסק_ ב-25/6/2008 19:45

---

יש אליפות!
יוני 2006. זארברוקן. אסנת באה לעיר לביקור כדי לעבור את הבחינות לבית הספר למוסיקה, ואני בא איתה כדי להכיר קצת את העיר ולמצוא ביחד דירה לשכור כשנעבור סופית, באוגוסט. אנחנו מתארחים אצל אנדריאה, ידידה גרמנית של המורה של אסנת, בבית גרמני תלת-קומתי גדול ומלא ספרים. בימים הראשונים אנדריאה בכלל לא בבית, ובערב, אחרי שעות של חיפוש דירות, השמש לא יורדת והזמן הולך ומתארך. אין אינטרנט, הספרים כולם בגרמנית, ואיןם לנו עדיין שום מכרים בעיר.
למרבית המזל יש בסלון טלוויזיה, אבל הגרמנית שלנו עדיין רצוצה. לפתע שומעים צפירות מבחוץ, ואני נזכר שיש מונדיאל והיום גרמניה משחקת. מוצאים במהירות את הערוץ ומתיישבים לראות. והערב עובר בנעימים.
וכך, מאז, כל יום באותו ביקור. מנמיכים את הווליום ומסתכלים על השחקנים. אסנת מעירה על הקפי החזה, סגנונות השיער וסוגי הפציעות, ומתעקשת להגיד 'לקלוע' במקום 'לכבוש שער'. אני מנסה להסביר מה זה נבדל ולמה השוער לובש כפפות. כל יום מוצאים קבוצה חדשה לאהוד, וממשיכים עם זה (חלקית) גם בארץ כשחוזרים.

פאסט פורוורד שנתיים. שוב יוני, שוב יש אור עד עשר בערב. שוב אנחנו יושבים מול הטלוויזיה, הפעם בביתנו, ורואים את גרמניה נגד אוסטריה. השחקנים מוכרים, לפחות של גרמניה: באלאק, פודולסקי, לאם, קלוזה. יש איזה גומז שאנחנו לא מכירים, אבל הוא בקושי נוגע בכדור. מה שכן, אסנת כבר יודעת בעל פה את ההמנון הגרמני וגם אני מכיר ממנו איזו שורה. ואנחנו כבר לא מנמיכים את הווליום, אלא מקשיבים בהתלהבות לפנינים של השדר הגרמני, שמדבר על Ecke (קרן), Tor (שער) ו-gelbe Karte (כרטיס צהוב), ואפילו מתפייט ומספר שהנבחרת האוסטרית ויתרה לגמרי על השחקנים המנוסים ועברה ל-Sturm und Drang ('הסער והפרץ', שמה של תנועה בספרות ובאמנות הגרמנית במאה ה-18).
אנחנו, כמובן, מעודדים את גרמניה, שגם משחקת לא רע בכלל, אבל כל הזמן חוששים ממהפך כמו זה שהרביצו הטורקים אתמול. אחרי המחצית אסנת מבקשת שאגביר קצת את הווליום, היא רוצה לשמוע מה יש לשדר להגיד. אחרי שבאלאק שולח טיל לחיבורים (unglaublich, מעיר השדר) וגרמניה מנצחת, נשמעות שתיים-שלוש צפירות מבחוץ (הטורקים, אתמול, חגגו יותר). עשר וחצי בלילה, שרידים אחרונים של אור. שנתיים עברו. לא יאומן (או בגרמנית es wird nicht trainiert).

שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 17/6/2008 00:45, ושייך לקטגוריות אסנת, הגרמנים האלו..., מעברים 10-20-30, אקטואליה, אליפות אירופה 08
11 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של מיס בוז'רסקי ב-20/6/2008 22:03

---

קיץ? * אוקטוברפסט בחצר האחורית * גתה מתהפך בקברו

לחורף הגרמני הצלחנו איכשהו להתרגל, ולהבין שאמנם יש שלושה חודשי שיתוק, אבל זה לא כמו באגמים הקפואים של מוסקבה או באיגלואים של הקוטב. אבל הקיץ הגרמני - כלומר העובדה שבתחילת יוני, אחרי כשבועיים של שמש ומכנסיים קצרים, יכולים פתאום השמיים להתקדר, לשחרר 2-3 ברקים ורעמים רבי עוצמה ואז להמטיר מבול מהסוג שהיה גורם לנוח לחפש יונה - עדיין תופס אותנו לא מוכנים (ומאלץ את הקהילה היהודי-ישראלית להפוך את הפיקניק המתוכנן לשבועות לאירועי סולידי וביתי).
הקיצחורפ הלא-החלטי הזה כמובן לא מפריע לגרמנים, שחוגגים כאילו אין מחרתיים. בבית הסמוך, למשל, נערכת מהבוקר מסיבה פרועה (קרי: חבורת גרמנים יושבים בתוך אוהל ענק, אוכלים ושותים בירה) שעדיין לא שככה. הרעש לא איום, אבל שומר על איזשהו באזז מטריד שלפעמים קצת עולה על העצבים, אבל באופן כללי נסבל - כל עוד הוא לא נמשך 12 שעות ברצף.
אבל גם העינוי הזה הוא כלום לעומת הרצח השיטתי שביצעו חלק מהכותבים במדריך החדש שאני מתרגם בהיסטוריה ובתרבות של גרמניה. ראיתי סיכומים יותר אינטליגטיים על הנושא במכתבי שרשרת אינטרנטיים על שטויות שכתבו תלמידי כיתה ח' במבחנים משווים. מדי פעם אין לי ברירה, ולאחר שהטקסט סותר את עצמו פעמיים וגם לא מתיישב עם ציר הזמן, אני ניגש לאינטרנט ומברר מה *באמת* קרה. אני מקווה רק שקוראי המדריך בעברית יעריכו את עבודת הקודש שאני עושה כדי שיקבלו טקסט קצת יותר אינטיליגנטי (ומדויק) מקוראי המדריך באנגלית.


שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 8/6/2008 01:37, ושייך לקטגוריות הגרמנים האלו..., עבודה, שחרור קיטור
21 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של No-Angel ב-9/6/2008 19:31

---