מה למדתי בגן, פרק 15 - הרפרטים א'
פרק מיוחד, לכבוד הסוויפס, הבליפס והקריפס.

אוריינטציה: מה זה רפרט
במסגרת פרקי ה'אוריינטציה-אינטגרציה', או במלים אחרות 'בואו נספר לכם קצת איפה נחתתם', נדרש כל אחד מתלמידי הכיתה להכין בבית רפרט, שזה בסך הכל שם יפה להרצאה בת חמש דקות, בגרמנית, על נושא מסוים שקשור להיסטוריה, לתרבות או לממשל של גרמניה. הרפרט הוא הבחינה על חלק זה של הקורס, וכדי שכולם יעברו אותה בשלום, עשינו ביומיים וחצי האחרונים הכנה - טבילת אש מול הכיתה, איש איש ורפרטו. כדי שכולנו נרחיב את ידיעותנו שימשה פראו פרוצט כאסיסטנטית לעת מצוא, רשמה על הלוח מלים חשובות מתוך הרפרטים והרחיבה (פעמים רבות, כמעט עד לאינסוף) בנושאים שונים. הרפרטים, בהיותם (עקרונית) עבודה עצמית ביתית שיש להגיד מול הכיתה בגרמנית, חושפים כמובן את התלמידים/דמויות בשעתם הקשה והיפה ביותר, ואנו נקדיש להם כמה פרקים שנצטרך.

הפנסיונר של אלנה
אלנה לא הפתיעה; כבר כשראיתי אותה בהפסקה יושבת עם דף מודפס ומנסה לשנן, היתה לי תחושה שמחקר עצמאי לא היה כאן. בהפסקה שאלתי אותה בעדינות אם בעלה עזר לה, והיא ענתה בטבעיות, "מה פתאום עזר, הוא כתב כל מילה". מדובר באותו בעל בלתי-נראה שגם מבשל לה כשהיא חוזרת מהקורס וקנה לה לוולנטיין מעין חליפת טרנינג אופנתית (מכנסיים חומים ועליונית ורודה, שנאמר "ורוד הוא הוורוד החדש"). הוא גם כבר שנים רבות בגרמניה, אז עמוד מודפס בגרמנית זה ממש לא בעיה בשבילו.
מה שכן, היו כנראה גם אימוני קריאה בקהילה הרוסית, כי אלנה צלחה את הקריאה מהדף בצורה סבירה, ובלי הרבה עצירות. לא הפריעה לכך העובדה שלמנהלת יש כמויות אנרגיה ואופטימיות שהיו גורמות אפילו לאביב גפן לרקוד הורה. מה שכן, הרפרט של אלנה עסק במערכת הפנסיה בגרמניה (בגרמנית 'רנטה', וזה מסביר למה ברומנים ישראליים ישנים כולם מקבלים רנטה מגרמניה. תמיד תהיתי בעניין הזה), נושא שכנראה מעסיק את בעלה של אלנה, אבל כל הוורוד שבעולם לא יצליח להפוך למעניין במיוחד.


המצב אנוש?
יום רביעי, היום השני של הרפרטים, התחיל הפוך ונמשך הפוך יותר. עוד ברוזנשטראסה, בדרך ללימודים, נאלצתי לעקוף בולדוזר ענק של העירייה שחפר לעומק המדרכה, וכשהגעתי ללימודים הסביר לי פתק קטן על הדלת שבגלל מר בולדוזר לא יהיו היום מים בבניין בשעות 10:00-14:00. אבל זו היתה רק ההתחלה. מסתבר שבלי קשר למשבר המים החליטה גם מכונת הקפה הנאמנה לפצוח בשביתה כללית (ובכך הצטרפה למכונת הקולה ששובתת בערך מהיום הראשון של הקורס). מסיבות לא ברורות היתה פראו פרוצט גם היחידה בבית הספר פרט למזכירה, ולכן נאלצה לדחות שוב ושוב את תחילת השיעור - כדי להזמין טכנאי למכונת הקפה, כדי לעזור למוחמד בבעיה דחופה עם משרד העבודה או כדי לברר מתי בדיוק יתחיל משבר המים כדי לדאוג לנו להפסקה בזמן. המחסור בכוח אדם אילץ את מורתנו גם להביא אתה לחדר הכיתה את כלבה הגדול סאם, שהלך אחריה והתיישב מתחת לשולחנה. כלבים בכיתה זה אולי לא טוב, אבל סאם החביב התברר ככלב מחונך ביותר, ופרט לכמה שיטוטים קלים בין רפרט לרפרט הוא שמר על שקט מופתי (מה שקשה לומר על רוב התלמידים). בקיצור, מהומה, או כמו שאומרים בצה"לית אס"ק (אווירת סוף קורס).
בתוך כל ההמולה הזו, טוב שיש על מי לסמוך; ובמקרה הזה מדובר באנוש, או בקיצור אנושאראבאן, האיראני היחידי בכיתה וטיפוס מאוד לא קומוניקטיבי, שעד כה ניהלתי אתו בדיוק שיחה אחת (בה התוודה שביקר בתל אביב בצעירותו). אנוש נעמד מול הכיתה אך סירב להיפטר מהמעיל אותו הוא לובש תמיד, בשיעורים ובהפסקות; וכשהמורה הביטה בדפים שבידו ושאלה כמה כתב, ענה ללא שום חיוך 'עשרה דפים', והחל לקרוא.
הוא דיבר על בניית חומת ברלין, אבל קשה לומר שעקבתי אחרי הרפרט. מחשבותיי נדדו לתהייה "מי כותב עשרה עמודים לרפרט של חמש דקות". לפי הרמה הגבוהה של הגרמנית במסמך, ומתוך איך שאורגן וסודר, היתה לי תחושה חזקה שאנוש העתיק את החומר - פיסות פיסות או במכה אחת - ממקור כלשהו, אבל הבנתי שזה לא משנה. הרי העיקר הוא התהליך, הסדר, ה'כל אחד חייב רפרט' - ואם אנוש העתיק לניירותיו את וויקיפדיה הגרמנית, גם טוב. הפרסי עשה סדר בבלגן, ועד שהגיעה ההפסקה-שלפני-עשר כבר היו כולם מפויסים, ואפילו המחסור במוצרי יסוד - מים וקפה - לא הפיל את רוחנו.

[הישארו עמנו להמשך סאגת הרפרטים, כולל העלמויות מסתוריות, מכות בבית הספר והשפעת מזג האוויר על האופי הגרמני]


שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 29/2/2008 00:37, ושייך לקטגוריות מה למדתי בגן היום, הגרמנים האלו...
6 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של רונן א. קידר ב-29/2/2008 20:46

---

מלב"ה 14
יש אינטרנט. אין תירוצים.

בלונדינית בסיכון
קראתי איפשהו שמפיקי אנג'ל תירצו את הוספת הרמוני לצוות הקבוע בעונה חמש במלים 'אחרי הכל, היינו צריכים בלונדינית'. וזה כנראה נכון: סטריאוטיפ הבלונדינית כנראה יעלם מהעולם רק כשהשמש תבלע את כדור הארץ ותתנפח לענק אדום (או בלונדיני). וכך גם אצלנו: אלנה אולי לא בלונדינית במקור, אבל יש לה את כל הסממנים הקלאסיים של הסטריאוטיפ: חצאיות קצרצרות, מעילים ורודים, בעל בלתי-נראה ואוצר מלים מינימלי. היא מהסוג שנדמה שכל רגע יגהר לעברן מפיק הוליוודי שמן וילחש 'בואי בואי, אני אעשה ממך כוכבת". במקומו, מריירים על אלנה רוב נציגי המזרח התיכון בקורס, גברים עמוסי טסטוסטורון שמרשים לעצמם לפלרטט עם הבלונדה למרות שיש להם אישה וילד בבית, ושהם גם לא יודעים גרמנית.
כל התקשורת הזו מתנהלת בחשאיות יחסית, שמקשה על הבלש-המספר לגלות את האמת. מה עלי לעשות, למשל, עם פיסת המשפט שאמרה אלנה למוחמד, רגע לפני שנכנסתי לפינת הקפה - "אתה חושב שזה בסדר שאתה מתקשר אלי כשבעלי לא בבית"?.ואיך מסתדרת בפאזל העובדה שגילתה אלנה בשיחת בנות עם רובי - שהיא יצאה עם בעלה רק שלושה שבועות לפני שהם התחתנו? האם יש להסיק מכך סופית שאלנה התחתנה בשביל הדרכון הגרמני, ושאין לה סיפוק אמיתי בבית?
אולי מי שעלה באופן הכי מובהק על הדיסוננס הזה שאלנה מפיצה סביבה הוא איסלאם, הכדורגלן הכורדי שאוהב לעבוד בשחור. בגרמנית רצוצת-הרחוב המאפיינת אותו ציין בפני, כשראה את אחת התלבושות האופייניות, שזה Gefährlich, דהיינו 'מסוכן'. ציינתי בפניו שהבחורה נשואה, והוא אמר שדווקא מהסיבה הזו זה מסוכן. ואז עבר לדבר עם אלנה ברוסית. מוכשר הבחור.

רובי לשלטון
לאט לאט ומבלי משים מתקרב הקורס לסיומו, וזה אומר שני דברים: הראשון, שנראה הרבה יותר את פראו פרוצט המנהלת ונשמע אותה מספרת על ההיסטוריה והממשל של גרמניה; והשני, שהולכת ומתקרבת מסיבת הסיום.
מצד אחד, מסתבר שבגרמניה כולם מדברים על אי-היציבות השלטונית שעלולה להיווצר עכשיו כשמסתבר שמפלגת השמאל החדשה של אוסקר לפונטיין (אגב - יליד הזארלנד וגיבור מקומי) עברה את אחוז החסימה (5%, לא פחות) בבחירות בהמבורג וסוחפת את גרמניה למערכת של חמש מפלגות במקום הארבע שהיו עד כה. הפרשנים (והמנהלת) מדברים על הקושי בהקמת קואליציה, עכשיו כשיש כל-כך הרבה אפשרויות, ועל אפשרות לסחטנות מצד המפלגות הקטנות. נקל להבין את הבעת האימה בפניה של המורה כשסיפרתי שבישראל יש בפרלמנט תשע-עשר מפלגות (אבל טרזה גנבה את ההצגה כשציינה שבאיטליה יש יותר).
מצד שני, לפחות בפוליטיקה הפנימית של הקורס יש סדר מובהק - רובי, הקולומביאנית השחורה מחוף האוקיינוס השקט, לקחה על עצמה את ניהול ההכנות למסיבת הסיום, ואף אחד לא מערער על מעמדה. היא אוספת את הכסף למתנה למורה יסמין, ויחד עם אקואה (מחוף השנהב) וסולימן (השמוק-מייסטר) הם גם עלו על מתנה ייחודית: ארנק עור פשוט שסולימן ישבץ בו את ראשי התיבות של שמה של המורה. במקביל מינתה רובי את עבדכם הנאמן לעבור בין כולם ולברר איזה מין אוכל/שתייה/כלים חדפעמיים מביא כל אחד. יש מי שמתכנן להפתיע (כמו סולימן או בופה, שפשוט אמרו 'מנה עיקרית') ויש מי שהולך על בטוח (מוחמד עושה טאבולה וצ'אולין מכינה אורז עם ירקות). אני רק מקווה שאליזבת הפולנית באמת מבינה את הביטוי einmalgeschirr (כלים חד-פעמיים) ולא סתם הנהנה מתוך נימוס פולני. זה ממש לא כיף להיתקע עם המון אוכל ובלי כלים. מצד שלישי, שאדי הבטיח כנאפה, ובשביל זה - מי צריך כלים?

שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 26/2/2008 23:31, ושייך לקטגוריות הגרמנים האלו..., מה למדתי בגן היום
7 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של שרה (הקודמת) ב-28/2/2008 15:35

---

מה למדת בגן היום, ספיישל פוליטי
שלג ירד היום למשך כשעתיים, מספיק כדי להיערם בכל המקומות שיש בהם אדמה חשופה ואין מכוניות או אנשים.
לפני כן ירד גשם שוטף אבל אנחנו בכל זאת יצאנו למסע קניות כדי להתכונן לאירוח (מחר באים אלינו סבסטיאן הפסנתרן ואווה הזמרת למרק + סרט).
עוד לפני כן (אתמול) יצאנו עם ליליאנה ובעלה-לעתיד אנדי לחגוג את ה'פאשינג' - הגרסה הגרמנית לקרנבל הברזילאי - בערב סלסה קובני עם להקה צרפתית בלב זארברוקן, ואיכשהו טעינו בדרך ומצאנו את עצמנו בקולנוע ארט-האוס שלא הכרנו, שבו (מתברר) התחילו בדיוק השבוע להקרין את 'ביקור התזמורת', סרט ישראלי על תזמורת מצרית שלא מועמד לאוסקר כי יש בו יותר מדי אנגלית. הסרט מוקרן, כמובן, בדיבוב לגרמנית.
ועוד לפני כן קרו כל מיני דברים מעניינים בסדרת הטלוויזיה/קורס גרמנית/קומיקס עתידי שלנו, למשל....

למה לי פוליטיקה עכשיו (1)

לפרק בו עסקנו השבוע בקורס היו שני נושאים עיקריים: מבחינה דקדוקית הוא עסק בזמן המשמש לאמירת משפטי תקווה, משאלות והמצאות אחרות, כגון 'לו הייתי רוטשילד' או 'אם הייתי וינוגרד, הייתי מצטייד במפלסת שלג'. בהתאם, הנושא התוכני היה 'פוליטיקה וממשל בגרמניה' ובמקום 'לו הייתי רוטשילד' עסקנו ב'לו הייתי קנצלר/ית'.
אבל הטוויסט הפוליטי הכי נעים של השבוע לא נבע מהחומר, אלא מההכנות ההולכות-ומתקדמות לבחינה. בין השאר, התחלנו בהכנות לבחינה בעל פה - שמתברר שהיא מתבצעת בזוגות. וכדי להקל על הקבוצה, חילקה המורה באמצע השבוע את כולם לזוגות לפי רמת הגרמנית שבפיהם - כדי להקל על הנבחנים להבין זה את זה. כדי לבדוק את הזוגות עשתה לנו המורה תרגיל-דמה על החומר, ושלחה אותנו לדון זה עם זה על המערכת הפוליטית במדינות המוצא שלנו. מה שהיה משעשע היתה העובדה שהזיווג לפי רמות שידך אותי דווקא לשאדי, הפלסטיני שהיגר מג'נין לירדן ומשם לזארברוקן.
אז היתה איזו מבוכה בהתחלה, אבל היא נבעה דווקא מזה שלא היה לי הרבה מה לחדש לו על המערכת הפוליטית בישראל; אבל די מהר התחלנו לדבר על הבחירות לפרלמנט הירדני, ומצאנו את עצמנו משוחחים בחופשיות ובנעימות, שגרמה למורה להיות מרוצה מה'שידוך' שלה וקבעה באורח חד-משמעי שאנחנו צריכים ללכת יחד לבחינה.
מאז התאמנו עוד פעם אחת (שיחה על היתרונות של עיר גדולה מול עיר קטנה, עם דוגמאות מברלין, תל אביב ועמאן) וזכינו לשבחים גם ממנהלת בית-הספר, שבאה לעשות לנו שיעור הכנה לבחינה. פוליטיקה ומלחמות? כנראה שלא בבית ספרנו.


למה לי פוליטיקה עכשיו (2)
על אלנה, לעומת זאת, עבר שבוע קשה. ראשית, מוחמד כמעט ולא הופיע לשיעורים משום מה, מה אילץ את המורה לשדך את אלנה לאנשים אחרים כאשר נדרשנו לעבודה בזוגות. אחד מאותם בני-זוג נוספים הייתי אני, מה שגרם לסיטואציה מאוד מביכה ביום שני בסביבות השעה עשר: בעוד אני מנסה לנהל עם אלנה סימולציה של שיחת טלפון על מודעת 'דרושים' (ספיח מהנושא הקודם), חשתי לפתע יד כבדה נחה על כתפי, וכשהסתובבתי עמד מעלי מוחמד למלוא אורכו ושאל בגרמנית משובשת מה אני עושה במקום שלו. למזלי זה היה לפני שפגשתי בדימויים של המאפיה הרוסית ב'סימנים של כבוד', וולכן הצבעתי בבטחה לכיוונה של פראו אמיני, האשמה העיקרית בסקנדל.
עם זאת, לטובת המציאות ושמו הטוב של מוחמד, אוסיף ואציין שיש לי יותר ויותר סיבות להניח שכל הרומן הזה הוא בעיקר פרי דמיוני הקודח. מוחמד ואלנה אמנם אוהבים מאוד לשבת בשיעורים ולפטפט על כל דבר פרט לנושא (ואז להביט על המורה בפרצוף המום כשהיא מנסה בפעם השלישית להסביר להם מה המטלה לעכשיו), אבל קשה לי להאמין שקורה ביניהם משהו אחרי שעות הלימודים. שניהם נשואים - כך מתברר - ומאז אותה שיחה ביום הראשון, שאולי לא הבנתי נכון, לא ראיתי עוד סימנים לכך שמישהו מהם מפר את נדריו. מצד שני, אפשר תמיד לדמיין.
אבל הייתי בסיבות שבגללן היה השבוע הזה סיוט מתמשך לאלנה היקרה. הנושא שבו עסקנו הוא השנייה והעיקרית ביניהן. פעם אחר פעם, כשהמורה ניסתה לעורר בכיתה דיון על חומר הלימוד, הוא נעצר באלנה - שהביטה בשתיקה ולבסוף מלמלה שהיא 'לא אוהבת פוליטיקה ולא מבינה בפוליטיקה'. בתחילה חשבתי שזה תירוץ כדי להימנע מהצורך לדבר ולחפש מלים - אבל אחרי שהיא הצהירה בגאון שגם לו היתה יכולה, לא היתה מצביעה בבחירות - לא בגרמניה ולא ברוסיה - הבנתי שהיא דברה בכנות: פוליטיקה בעיניה היא מעין משהו לא ברור שמשום מה אנשים אחרים מתעניינים בו (משהו כמו מכוניות מהירות עבורי).
לרוע מזלה של אלנה, אותה אי-הבנה הובילה אותה לאחד הרגעים המביכים (והמצחיקים) ביותר בקורס. היה זה כאשר דיברנו על מפלגות פוליטיות בגרמניה, וקיבלנו משימה - לקרוא חמישה תיאורים של מפלגות בגרמניה, בלי השם, ולהתאים כל תיאור לאחת מחמש כרזות בחירות של אותן מפלגות (כולל שם וסלוגן). כדי שלא יהיה קשה מדי, הטקסטים הכילו מילות-מפתח שאפשרו לקשר אותם די בקלות לכרזה המתאימה (למשל, בטקסט על הסוציאל-דמוקרטיים היה כתוב שהם עוסקים בחקיקה *סוציאלית*).
אחת מחמש הכרזות בתרגיל היתה זו:





נדמה לי שלקוראינו המבינים איכשהו בפוליטיקה, בגרמנית או בפוליטיקה גרמנית צריך להיות די ברור שזו כרזה של 'הירוקים'. מה שהמורה הוסיפה אחר-כך הוא שגמדי-הגינה המופיעים בכרזה הם סמל מקובל לגרמניה, וקיומם של שלושה גמדים בצבעים שונים רומז לתמיכתם של הירוקים בגרמניה 'רב-תרבותית' ו'רב-צבעית' (bunt). אבל גם בלי ההבנה הזו לא היה לרוב התלמידים קשה לקשר את הכרזה לטקסט על הירוקים, שלא רק שעסק המון בענייני סביבה אלא גם השתמש במילה bunt כדי לתאר את מטרותיה של המפלגה.
אלא שאלנה חשבה אחרת, ואיתרע מזלה להיות הראשונה שהמורה ביקשה ממנה לענות. במבט מבולבל ומבוהל, אבל בסוג של ביטחון מוזר, קבעה אלנה שהכרזה מתאימה לטקסט השני - שעסק בכלל בסוציאלדמוקרטים. המורה תהתה (כמו כולנו) מדוע, ובתגובה הפנתה אותה אלנה לשורה האחרונה בתיאור, שם נאמר 'ממפלגה הגיעו לשלטון שלושה קנצלרים'. שלושה קנצלרים, שלוש דמויות: הקשר ברור וחד-משמעי, לא?

קשה לקנא בפראו אמיני במצב הזה, וקשה למתוח ביקורת על העובדה שהיא קרסה אל כיסאה בצחוק מתגלגל. מתיחת קו של שוויון בין קנצלרים לגמדי גינה - מעבר לגיחוך שבה - היא מטאפורה נהדרת לחוסר ההתמצאות המוחלט של אלנה בפוליטיקה גרמנית ובפוליטיקה בכלל. מי יודע, אולי זה צעד ראשון לקראת תנועה לשחרורם של גמדי הגינה (אחרי שגמדוני הבית כבר זכו להישגים משמעותיים)?

שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 1/2/2008 21:39, ושייך לקטגוריות הגרמנים האלו..., מה למדתי בגן היום, עונות השנה
27 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של רונן א. קידר ב-7/2/2008 17:13

---

מה למדת בגן היום, פרק 5
מאוד בא לי לכתוב על החיים המוזרים האלה שאנחנו חיים, אבל אולי בפוסט הבא. בינתיים, כמו שהובטח, ספיישל דויטשה שפראכה, בשלושה חלקים.

רפלקסיה
אחד הדברים שהיה לי תמיד קשה אתם בדיבור בגרמנית הוא הפעלים הרפלקסיביים, אלה שבהם הסובייקט הוא גם האובייקט, או במילותיהם של רדיוהד, you do it to yourself. בעברית אפשר לזהות אותם לפי הבניין - הם כולם ב'התפעל': להתלבש, להתנגב, להתנשק, להתעצב, להתאהב. בגרמנית (וגם בשפות אחרות, למשל ספרדית) הפעלים הרפלקסיביים נוצרים על-ידי הוספת שם-גוף רפלקסיבי אחריהם או לפניהם (תלוי באיזה אחד ממבני המשפט הפסיכוטיים של הגרמנים מדובר). וכך, rasieren הוא לגלח, ואילו sich rasieren הוא להתגלח. scminken הוא לאפר, ואילו sich schminken זה להתאפר (מילה שאסנת למדה מהקולגות שלה מאחורי הקלעים ולימדה גם אותי). הבעיה המעצבנת היא שאין התאמה מוחלטת בין בניין התפעל לרפלקסיביים של הגרמנים, ויש מספיק פעלים שהם בגרמנית רפלקסיביים אבל בעברית סתם רגילים: sich freuen פירושו לשמוח, sich treffen - להיפגש ו-sich errinern - לזכור (ויש לציין שבשלושת המקרים האלה ההיגיון עומד לצד הגרמנים). הבעיה הזו, יחד עם הצורך להטות את שם-הגוף, שגעו לי את השכל כי מעולם לא למדתי אותם באופן מסודר. אבל איכשהו במהלך הקורס הזה הצלחתי למצוא את הדרך אליהם, והם מתגלגלים לי (הנה עוד רפלקסיבי אחד) הרבה יותר טוב על הלשון.

מלחמת המינים
לעומת זאת, מה שלפעמים נראה שלעולם לא יתגלגל לי על הלשון כיאות, הוא עניין המינים. יש שפות, כמו עברית וספרדית, שבהם לחפצים דוממים יש מין, וצריך לזכור ששולחן הוא זכר או ש-llave (מפתח) היא נקבה. יש שפות (כמו אנגלית) שבהם חפצים דוממים הם לא זכר ולא נקבה, אלה יש להם מין נייטרלי, it. ויש שפות, כמו הגרמנית, שיש בהן אמנם מין נייטרלי, אבל רק מעט מהחפצים נושאים אותו, ואילו השאר הם זכרים ונקבות באורח אקראי לחלוטין. לא רק שצריך לזכור את המין של כל דבר, אלא שיש תמיד שלוש אפשרויות (כלומר, שתי אפשרויות לטעות).
החלק המעצבן הוא שהמין משנה להכל - כולל ה-article (המקביל ל-a או the באנגלית). בלי לזכור לאיזה אחד משלושת המינים שייך השולחן, לא תוכל להגיד עליו כלום. דוגמאות אנטי-אינטואיטיביות ומטורפות לא חסרות ('כוח', למשל, הוא נקבה), אבל מה תגידו על כך שהמלים Kind (ילד) ו-Maedchen (נערה צעירה, ילדה) מסווגות למין הנייטרלי, שאינו זכר ואינו נקבה (וזאת למרות שהמדשן היא ללא ספק נקבה). שיא הפליאה, עם זאת, שייך בעיני לשם העצם Person, המשמש בגרמנית (כמו באנגלית) לציון 'אדם כלשהו' מבלי להתחייב על מינו. אלא שלמיה הזו דווקא יש מין דקדוקי, והוא לא המין הנייטרלי: Person הוא נקבה.
את הטירוף המשונה הזה של הגרמנים פוגשים, אגב, בקורסים מהסוג הזה די מוקדם. זאת בגלל שמשום מה יש מדינות שבגרמנית מתייחסים אליהן תמיד עם ה' הידיעה. ולא, אני לא מתכוון ל- die USA (ארצות הברית) או die Niederlaende (הולנד, בתרגום ישיר 'ארצות השפלה') - מדינות ששמן הוא בעצם ברבים ולכן גם בעברית מקבלות את ה' הידיעה - אלא לכל מיני מדינות שמשום מה מקבלות את ה' הידיעה, ויחד אתה גם מין דקדוקי. כך מתברר שטורקיה, שווייץ, סלובקיה ומונגוליה הן נקבות (ומקבלות את התחילית die), ואילו אירן ולבנון הן זכרים (עם התחילית der). מה שכן, עוד לא נתקלתי במדינה נייטרלית.

החיפוש האינסופי
ועוד הערה גרמנית אחת, כהמשך לפוסט האטימולוגי על התמכרויות. בגרמנית, מסתבר, התמכרות היא Sucht, שם עצם שנגזר מהפועל suchen - לחפש. מעניין שהגרמנית - בניגוד לעברית ולאנגלית המדגישות את ההתמסרות ואובדן השליטה - מתמקדת בחיפוש האינסופי של האדם המכור אחר עוד ועוד, אחר יותר ויותר, אחר משהו שמחכה בסוף הקשת בענן. אולי זה אפילו מחזק את הקשר בין ההתמכרות לדת ('איך זה שאני מחפש תשובה ולא מוצא'). מה שכן, כמו בעברית, גם בגרמנית ההתמכרות היא נקבה (והיא גם פועל רפלקסיבי, מה שסוגר את כל הפוסט יפה על עצמו).

[בפעם הבאה: אקואה ממשיכה לרדוף אותנו כצל; רובי מוכיחה כישורי ארגון; אלנה כועסת; ומריצה עוברת חוויה תרבותית]

שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 25/1/2008 23:34, ושייך לקטגוריות מה למדתי בגן היום, אטימולוגיה בשקל תשעים, הגרמנים האלו...
19 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של רונן א. קידר ב-29/1/2008 00:13

---