שאלות טובות (ותשובות בסוגריים)
כמה עולה קילו משמש בגרמניה בחורף? (שישה יורו)
האם זה מנע מאסנת לקנות כמה משמשים לדגימה? (לא, כמובן)
איך קוראים לקרמבו בגרמנית? (שוקו-קוּס, כלומר 'נשיקת שוקולד')
אם שעת הסגירה הרשמית של הסופר היא 20:00, באיזו שעה יהיו כל האורות מכובים, הסופר נעול וכל העובדים במכוניותיהם בדרך הביתה, אחרי שהאיצו וזירזו את הקונים האחרונים לקופה ונעצו בהם מבטי שטנה על העיכוב? (20:10)
בהתחשב בכך שיש פחי מחזור נפרדים לנייר, לפלסטיק, לסוללות, לזכוכית לבנה, לזכוכית חומה, לזכוכית ירוקה ולזבל אורגני, איפה ממחזרים DVD? (אנחנו עוד לא יודעים)
מה הלהיט האחרון בשיטות קימה בבוקר? (ריבת אגסים מקורמלת עם הקפה)
האם יהיה זה חג מולד לבן? (לא. בניגוד לשלטים של Sparkasse שהופיעו כל תחנות האוטובוס, בזארברוקן כמעט אף פעם לא יורד שלג בדצמבר, וגם בינואר לא כל שנה)
מה מקבלים כשיוצאים מהבית בארבע מעלות בלי כובע צמר? (אוזניים שאפשר לכתוש לוויסקי און דה רוקס)
איפה החתול? (איפה שחם)
שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 20/12/2006 17:44, ושייך לקטגוריות הומור, הגרמנים האלו...
7 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של קרואלה דה קוויר ב-21/12/2006 23:09

---

בסופר
"אני חיבקתי אותך
ואתה חיבקת אבטיח"

(אגי משעול, "בהיפר")

במסגרת פינתנו "דברים קטנים ששונים בגרמניה" הייתי רוצה לקחת אתכם אתי לקניות בסופר השכונתי. תמיד טוב לעשות דברים כאלו בחברה.
לפני הכל נדרשת סדרה של הכנות: לקחת מעיל, כובע, כפפות, צעיף, גרביים ונעליים (שלא יהיה קר), להוציא מהמזווה את הטרולי-על-גלגלים לנשיאת הקניות הביתה וכמובן לשלוף את שקיות הבד, שוודאי שקניתם בפעם הקודמת (כזכור, פלסטיק אין).
בכניסה לסופר, אחרי שאספנו עגלה, נזהה עוד בחוץ, בקור, כמה ארגזי פירות וירקות במבצע, וביניהם - מזה כבר יותר מחודש - אננסים ענקיים וטריים במחיר זול ומפתיע. אחרי מחשבה ארוכה בדבר התופעה המשונה נראה לי שהאפשרות היחידה היא שיש כנראה מנהרה תת-קרקעית סודית המחברת בין הזאארלנד לקוסטה ריקה. בטיול הבא אני מבטיח לחפש.
מהכניסה נחלוף מיד על פני המאפייה, עניין קבוע בסופרים של גרמניה. שהרי מי ירצה לקנות סתם לחם ולחמניות המונחים להם על המדף, חשופים לנגיעת ידו של כל אחד, כשיש ממש צמוד לסופר, אחרי הקופות אבל לפני היציאה אל הקור, מאפייה של הרשת הבלתי-מעורערת "קפה בקר", עם לחמים ולחמניות טריים ואפילו אספרסו שאפשר לחטוף כדי להתעורר.
בשטח הסופר עצמו נגיע תחילה לאזור הפירות והירקות. אבטיחים אין כאן, ופירות אקזוטיים (פרט לאננס האימתני) עולים המווון. בקטגוריה 'פירות אקזוטיים' נכללות, אגב, גם קלמנטינות (שלושה יורו לקילו!). מצד שני, יש סוגים שונים ומשונים של כרוב, עלים ירוקים וטעימים המכונים Feldsalat וטובים לסלטים (מפתיע) וכמובן מלפפונים ארוכים ושמנים שמזכירים סרטי פורנו עם סוסים. אך את הכתר הפאלי לוקחת דווקא הלפת הארוכה והלבנה, שלא קנינו כי אין לנו עדיין מושג מה לעשות איתה. בטטות, נבטים, פומלה ושורש פטרוזיליה - אין.
הלאה. כשמנווטים את העגלה ימינה מאזור הירקות, דרך כל מיני פריטים מיותרים לכריסמס, מגיעים למכונה להחזרת בקבוקים. בגרמניה, כזכור, דוגלים במיחזור, ולכן לא רק שהבקבוקים מוחזרים בעד פיקדון משמעותי, אלא ששישיות מים נמכרות בכלל בקופסאות פלסטיק עמידות גדולות (במקרה של Evian - ורודות) שגם עליהם נגבה פיקדון (משמעותי) ושמוחזרות, עם הבקבוקים בתוכם, למכונה המהמהמת קלות ומוציאה פתקית (בגרמנית 'בון') עם הסכום שנקבל חזרה בקופה. את הקופסאות המיותרות מעבירים לאופרה של זאארברוקן, שם הן משמשות כתפאורה לאופרה 'נורמה' (או לפחות ככה זה נראה).
בהמשך נמצא את עצמנו מול קופסאות השימורים, שאינן מפתיעות במיוחד, פרט למלפפונים החמוצים. כמי שהתרגלו לשתי אופציות בדיוק של טעם - בחומץ או במלח - ולשלושה גדלים, התקשינו מאוד למצוא את עצמנו מול ים המלפפונים הכבושים בכל מיני צורות, טעמים, גדלים ותיבולים. כך יוצא שפעם אחת קנינו קטנטנים וחריפים, שהולכים נפלא עם גבינה לבנה וסלמון, ופעם אחרת - בינוניים ומתקתקים, שהיו מרגישים בבית במעדנייה ניו יורקית. וכמובן, הכיבוש לא נעצר במלפפונים - לידם יש כל מיני ירקות פירות, ושאר מרעין בישין (רק את חלקם זיהינו) שסבלו גם הם מנחת רגלם של החומץ, המלח וכובשים אחרים.
במקרר הבשר, תחנתו הבאה, נקבע הייחוס לפי המחיר: חזיר זול, עוף והודו קצת פחות, בקר יותר יקר וטלה - או בשר-צבי - זה הכי הכי. הבשר הוא גם תירוץ טוב להזכיר את הכרוב הכבוש, שלא רק הולך עם נקניקיות אלא גם מרים את ראשו בגאון נגד הדיכוי ו... (סליחה. נאום פוליטי שנכנס בטעות. לקצץ.) את הכרוב כבר ניצלה אסנת השבוע לצלי בקר נפלא, בתוספת נקניקיות, חרדל, תפוחי עץ, שום, תפו"א, ביצים קשות ועוד. מעדן מלכים. ואם כבר בבשרים עסקינן, אין לשכוח את הארנבות השלמות, השוכבות לעתים במקרר, חסרות פרווה אך ניתנות עדיין לזיהוי ודאי, כולל זנב (מצמרר).
מכאן קצרה הדרך לגבינות, שהן סיפור בפני עצמו. מגוון בלתי נדלה של גבינות קשות, חצי-רכות או מסריחות, שעל רובן לא שמענו מעולם, ממלא את המעדנייה ואת מקרר מוצרי החלב. הברי הצרפתית, שבארץ נחשבת מתוחכמת יחסית, נקראת כאן Tortenbrie והיא הגבינה הכי בסיסית, שיושבת בחלון התצוגה בצורת עוגת טורט ענקית, ממנה יחתכו חריץ לטעמכם במחיר מצחיק (בערך יורו אחד לנתח בגודל המקובל בארץ). הברי, כמובן, מוקפת בחברותיה היקרות יותר, שבכמה מהן מתחרים אחוזי שומן באחוזי הקליעה של מייקל ג'ורדן בשיאו.
אבל מצד שני, בכל הנוגע לגבינות מתקשים כאן להכיר במספרים שבין 1 ל-30: או שזה "דיאטטי", כלומר אפס אחוז שומן, ומיועד לאנשים שמתקיימים על פלדסאלאט, או ש-30 אחוז זה הגבול התחתון. ה'קווארק', שהוגדר בפנינו כקוטג' גרמני, מגיע במיליארד גרסאות, אבל אף אחת מהן לא מתמקמת בתחום האסור בין 1 ו-30. גבינה תשע אחוז היא, בקיצור, חלום רחוק, וגם המחשבה על צפתית עשויה לגרום לנו לרייר. בצר לנו אנו מסתפקים בצזיקי יווני צשעה אחוז ובגרסאות 'לייט' של פילדפיה אמריקנית, שמופיעות במקרר מדי פעם.
אנחנו רוצים להתקדם, אבל נתעכב עוד טיפה, כי מול מקרר הבשר והגבינות שוכן אחר כבוד מבחר היינות, מהזולים עד היקרים, וביניהם אחת המציאות הראשונות שלנו, יין בורדו מקומי נהדר שעולה בסך הכול יורו וחצי לבקבוק. מושלם לטיולי יום א'. גם שאר היינות אינם יקרים, אבל את רובם עוד לא ניסינו (לעומת זאת שתינו היום כוס יין חם בשוק חג-המולד ואוזנינו סמרו...).
במקרר הנקניקים שולט כמובן ידידנו הנמוך והפולט 'אוינק' להנאתו, אבל שם אנחנו שומרים אמונים לאחד הכוכבים ברשימת 'טוב שיש', הלא הוא מותג gut & günstig. זהו פשוט המותג הגנרי של הסופר שאנחנו קונים בו, והוא לרוב איכותי וזול בהרבה מכל השאר. את המילה 'גוּט' כולם מבינים, אבל 'גוּנסטיש', שכל המילונים מתעקשים שפירושה 'קל' או 'נוח' משמשת כנראה בגרמנית-של-הסופרים במובן 'זול', והחליפה את billig הוותיקה. טוב וזול - מה יותר פשוט מזה.
פנייה נוספת מובילה למקרר מוצרי החלב, שם החלב 3% נקרא vollmilch (חלב מלא) ואילו זה של ה-1.5% הוא fettarmer (arm בגרמנית - עני או מסכן). ממש נחמץ הלב. לא רחוק משם נפגוש גם מגוון מטורף של דגים - הרינג, סלמון, מקרל, מטיאס וכאלה שלא זיהינו - שגם עליהם עבר הכובש האכזר והפך אותם לטעימים להפליא (והם גם בצנצנות זכוכית שאסנת אוהבת לאסוף). מבהיל אף יותר הוא דוכן השרצים באזור הקפואים - שרימפסונים, קלמרים, דיונונים למיניהם ומה לא, שמסתובבים חופשי בין הירקות הקפואים לפיצה. הירקות הקפואים, אגב, נוצרים גם הם בחובם פוטנציאל הפתעה: עוד באחד מימינו הראשונים כאן קנינו מה שנראה כמו לקט ירקות למיקרו בסגנון 'סנפרוסט', וגילינו לתדהמתנו כדורים של חומר לבנבן מוזר בין הירקות; רק אחרי שבדקנו על החבילה ראינו שכתוב בפירוש mit sahne - עם שמנת.
עייפים? תיכף מסיימים. ליד הקופה אפשר לחטוף ג'ייקובס אייס (או יותר מדויק - יאקובס אייס) בזול, וממש בתור עצמו גם עפרונות, עטים וכלי כתיבה במחירים מופקעים. עכשיו נותר רק לא לשכוח את ה'בון' מהמיחזור, לשלוף מזומן או כרטיס בנק גרמני (כרטיסי אשראי לא מקבלים), לארוז את הקניות בשקיות נייר ובטרולי, לגרור הכל עד הבית ובמעלה שתי קומות וחצי, ולפרוק. מי אמר שאני לא עושה ספורט?
שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 10/12/2006 22:03, ושייך לקטגוריות הגרמנים האלו..., הומור
5 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של עדה ב-11/12/2006 16:30

---

גרמנית למתחילים 2
בוקר טוב!
היום חג בזארלאנד, אלוהים יודע בדיוק איזה - אם אני לא טועה זה אותו "יום כל הקדושים" שבארה"ב הפכו אותו ל"ליל כל הקדושים" וחוגגים אותו יום קודם. אבל בית הספר שלנו פועל במתכונת אינטרנט, זאת אומרת - מתי שרוצים, ואני החלטתי שזו הזדמנות טובה לעוד כמה מלים חשובות בגרמנית שגילינו רק כשהגענו לכאן, או שמשמעותן השתנתה עם הזמן. אז יללה.

(לבקשת ה- Grim Reaper נוסף למלים גם אופן ההגייה; זה כמובן לא מדויק, אבל בכיוון).

Stornieren (שְטוֹרנירֶן)- לבטל. אחרי שניסינו Abrechen (שזה "ביטול" בגרמנית מחשבית, ראו שיעור קודם) ו-absagen (שזה מה שטען המילון), הסתבר שזו דווקא המילה הנכונה להשתמש בה כדי לבטל את הזמנת התנור והכיריים שהחבר'ה מאלקטרו-שופ וגנר סחבו לא פחות מ*ארבעה* שבועות.
CD, TV, DVD - אתם עלולים לחשוב שאין שום בעיה עם המלים האלו - אחרי הכל, מדובר בראשי תיבות בינלאומיים. וזה נורא נחמד, עד שאתה בא לבטא אותם - אז הם הופכים, בהתאמה, לצֶ. דֶ., טֶ. פָאוּ ודֶ. פָאוּ. דֶ. שלא לדבר על חנות החיות התמימה HTZ, ששמה יוצא הא-טֶ-צֶ, מה שאומר שכל פעם שאנחנו קונים אוכל לטריסטן (חתולנו האהוב) אני מתחיל לחשוב בעברית ביאליקית (התצא סמדר אל הגנים, התפרח בם...)
Strom (שְטרוֹם)- מילה שנכללה (ולפעמים לא נכללה) ברשימות של "תשלומים נלווים" בכל מיני דירות להשכרה ולא הצלחנו לפענח (היתה תקופה שבלבלנו עם Sturm, סערה), אבל קלטנו שמשלמים עליה הרבה. זה גם לא עוזר שהפירוש הישיר שלה הוא "נהר, פלג". רק אחרי שעברנו לדירה שלנו, הסתבר ש-Strom זה פשוט חשבון החשמל, ושלא אומרים אלקטרישה או משהו כזה. הקשר ההגיוני, הוא אגב התרגום היותר מדויק של המילה כ"זרם".
Anschluss (אָנשלוּס) - עוד מילה עם היסטוריה, הפעם פוליטית. כבר במכון גתה הסבירו לנו שאנשלוס זה לא רק כיבוש אוסטריה אלא גם רכבת-המשך (או טיסת-המשך), מה שנוהגים לכנות קונקשן. אבל רק כשהגענו לכאן גילינו שעוד מושגים שבאנגלית נקראים קונקשן הם גם אנשלוס, למשל החיבור של התנור והכיריים לקיר, שבגלל שלא היה לנו נאלצנו לחכות עוד ארבעה ימים שבהם עמדו הכיריים במטבח וחיכו לידי הזהב של גידו שיחבר את הקאבל-אנשלוס לקיר. היטלר, מאחורייך.
Erreichbar (אֶרַיישבּאר) - ניתן להשגה. משמש בעיקר בביטוי nicht Erreichbar, המשמש כגרסה הגרמנית ל"המנוי אליו חייגת איננו מחובר". אחת המלים החשובות ביותר למי שרוצה לעבוד כמקליט/ת הודעות אוטומטיות בגרמניה.
Bar - לא פאב אפלולי ולא מועדון עדכני, אלא אחד המושגים החביבים על הגרמנים - כסף מזומן. מדהים שבחברה שבה משלמים כל כך הרבה דברים במזומן, מעטים כל כך טרחו ללמוד את המושג האנגלי "קאש". אבל יש להם מילה קצרה משלהם, מה רע?
Amt (אָמְט) - אז למדנו בגתה שמשרד זה Büro, אבל דווקא שיא הבירוקרטיה, הלוא הם משרדי הממשלה והעיר, מקבלים שם אחר - amt. וכדי לבלבל עוד יותר את האויב, המשרד לענייני זרים הוא בכלל Behörde (רשות).
Untersuchung (אוּנטֶרזוּכוּנג) - בדיקה (רפואית). אחרי שכל הרופאים עמם דיברנו לא הבינו מה זה examen, נאלצנו לגשת למילון, אבל גם ממנו שלפנו בטעות את Prüfung, שהוא יותר בחינה בבית-הספר, ורק אחרי תלאות ארוכות נחתנו במילה הנכונה.
Bericht (בֶּרישט)- דו"ח, סיכום. מה שרופא השיניים היה אמור למלא אחרי הבדיקה בצורה מינימלית ולא לסחוב אותנו לחצי שעה של ייעוץ יקר בלי הסכמתנו. לא להתבלבל עם Gericht, שהוא בית המשפט.
Entschädigung (אֶנטשֶדיגוּנג)- בגתה לומדים מה זה Schade, כלומר חבל. תמיד קראתי את זה כמילת קריאה (שאדה!!!), כמעט "שייסה", אבל רק כאן גיליתי שמדובר בשורש שהרבה מלים נגזרות ממנו; כך למשל, מסגרת הזכוכית לתמונה שנשברה במהלך ההעברה היא beschädigt, והפיצוי שאנחנו אמורים לקבל עליה הוא Entschädigung.
Sowieso (זוֹביזוֹ) - מילה עם סאונד נהדר שנינה אוהבת. באנגלית פירושה anyway, בעברית בכל אופן, וברוננית אדלווייסטכט.

שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 1/11/2006 09:05, ושייך לקטגוריות הגרמנים האלו..., מעברים 10-20-30
5 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של מסק ב-4/11/2006 16:47

---

חפצים
1. גבעת הקרטונים

"אולי היינו אריות,
אבל מי שרק רצה לחיות
ידע שטוב לא להיות
על גבעת הקרטו-הו-נים" (טא-טא-טם, טא-טא-טם)

האתר הגיאוגרפי המכונה בעגה המקומית "גבעת הקרטונים" (Kartonnenberg) שוכן בפינה הצפון-מערבית של "הסלון" (הידוע גם בשם "חדר ההרכבה"). ההיסטוריה של האתר ארוכה ומפותלת. בימי ההתיישבות הראשונה (תחילת ספטמבר) היה האתר נקודת איחסון לאריזות של קרטונים מ"פרטיקר" ומ"איקאה", שתכולתם הורכבה בחדר הסמוך והפכה לרהיטים. בשל חוקי המחזור של גרמניה, ומשום היותם אזרחים למופת, החליטו הקידרים לא לזרוק סתם את קרטוניהם, אלא להעביר לפח המחזור הסמוך לנייר, שלרוע המזל לא היה כל-כך סמוך, אלא אי-שם באמצע הדרך הארוכה לסופר.
מסופר כי אי-אז, בתקופה הרהיטית התיכונה, בוצעה גיחה מוצלחת אחת אל הפח; אלא שמאוחר יותר הגיעו קרטונים רבים נוספים, ולבסוף, בתשיעי לאוקטובר, במסגרת ארועי "המשלוח הימי" הצטברו בפינה כל כך הרבה קרטונים, עד שאלו עלו וטיפסו ואיימו להסתיר את עין השמש בחלון ואף למנוע מטריסטול את ההגעה אל מזונו. הר הקרטונים נולד.
בשיאו הגיע ההר לגובה 345 מ' מעל פני הים ובפסגתו התפתח אקלים ארקטי. אך כשנחשד ההר כמקום מחבואו הסודי של הטריסטול, הגיעו מים עד נפש, ובכוחות משותפים יצאו הקידרים למשימת פירוק ההר.
במיטב המסורת הישראלית והמתמטית, הצעד הראשון היה הגדרה מחדש. מכיוון שרבים מהקרטונים בהר היו קופסאות שהגיעו במשלוח הימי, היה קל להוציא אותם מההגדרה "קרטונים למחזור" ולהחליט שהם "קופסאות לשימור". תחת החלטה 662/37 של המועצה הקידרית העליונה הועברו אלו ל"שמורת הקופסאות" (Le refuge des buchsten) שהוקמה במרתף. כעת, משנצטמק ההר לגבעה, לא התקשו כוחות הטוב להוציאו פיסה-פיסה מן הבית, לסוחבו למכונית של ירון ולהביאו לאתר המחזור (אם כי גשם קל שטיפטף והעובדה שקרטונים גדולים נוטים לתפוס רוח הקשתה על המלאכה).
כיום שומם האתר, פרט לקופסת טלוויזיה ענקית (ובה טלוויזיה) שהונחה בה כעדות אילמת לאירועים שהתרחשו כאן. מן החלון נשקף נוף נאה לבית שבצדו השני של הרחוב.
מקום הלינה היחיד באזור הוא הספה הכחולה (לינה ללא תשלום; פתוח מדי יום עד 23:00), מלון-אורחים נוח עם שמיכות, כריות ומצעים ללא תוספת תשלום.

2. הכסא (שיעור בפולנית)
אחד החפצים שקיבלנו בהשאלה מידיה של אנדריאה היה כסא משרדי, ששימש אותי רבות לעבודה בימים הראשונים, עד שקנינו כסא משל עצמנו. אחת השאלות שנקרה במוחנו עם הגעת המשלוח היתה מתי נתקשר כבר לאנדריאה, נזמין אותה לקפה ונחזיר לה את הדברים. מצד אחד, זה היה לא יפה להיעלם ככה; מצד שני, היה נוח להחזיק בחפצים (עוד כיסא זה תמיד טוב) ומאז פרשת המנורה (ראו "אור לגויים") לא באמת רצינו לראות את אנדריאה. ההחלטה, באופן כללי, היתה שנתקשר אליה "מחר".
אתמול פתרה אנדריאה את ההתלבטות כשהתקשרה אלינו ושאלה אם נוכל להחזיר לה את השולחן המתקפל - עוד חפץ שלקחנו ממנה ולא השבנו בינתיים. אסנת הזמינה אותה בחיוך לכוס קפה ביום ו', וקבענו שנחזיר לה אז את החפצים.
אלא שאנדריאה התקשרה מאוחר יותר ואמרה שהיא לא יכולה ביום ו'. מאחר שידענו שיש לנו אוטו (של ירון) היום, אמרנו שנוכל להקפיץ אליה את השולחן. היא אמרה שהיא לא בטוחה מתי תהיה בבית, ושנשאיר את השולחן בחוץ. בקיצור, העמסנו הבוקר את השולחן והכיסא לאוטו ועלינו אליה. היא לא היתה, וגם האוטו שלה לא היה בחנייה, מה שיצר בעיה: את השולחן קיפנו ושמנו בחוץ, אבל הכיסא המשרדי עלול היה להיהרס אילו השארנו אותו לחסדי הגשם. ולמרות שאסנת התרגזה, ואמרה שהיא בטוחה שאנדריאה דאגה בכוונה לא להיות בבית, לא הצלחנו למצוא שום דרך להשאיר את הכיסא בלי ליצור פתח לצעקות בעתיד, והחלטנו להחזיר אותו הביתה.
שתי דקות אחר-כך, אחרי שעברנו את הפינה, ראינו פתאום את האוטו של אנדריאה חונה לצד הדרך, ואותה-עצמה משקה את העציצים של השכנים. אבל אסנת כבר לא עצרה: כללי הפולניות קובעים כי במקרה כזה אנדריאה כנראה לא רוצה לראות אותנו, ולכן גם אנחנו לא רוצים לראות אותה. את הכיסא נחזיר בהזדמנות אחרת.

3.שווארץ
נסיון משעשע היום באיקאה: בגלל שרצינו רהיטים לסלון, הלכנו על הדגמים הכהים (שחור וחום-שחור) של שולחן טלוויזיה, שידה וכסאות. למרבה תסכולנו הסתבר כי אף אחד מהשלושה לא היה באותו רגע במחסן - הם נחטפו, מסתבר. השחורים, מסתבר, פופולריים יותר.
שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 19/10/2006 19:12, ושייך לקטגוריות הגרמנים האלו..., הומור
5 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של מיכל ב-23/10/2006 08:04

---