אי המלצה על סרט - בחברה טובה

סרט שמציג כבר כחודשיים בבתי הקולנוע ואפשר להשיגו גם בDVD, בגרסא מתורגמת לאנגלית

להלן ביקורתי

שם הסרט: בחברה טובה In Good Company

במאי: פול וייץ

שחקנים: דניס קווייד, טופר גרייס, סקארלט ג'והנסון, סלמה בלייר, פיליפ בייקר הול

שנת הפקה: 2004

תקציר הסרט:

דן פורמן (דניס קווייד), גבר בשנות ה50 לחייו, עובד בתור מנהל מחלקת מכירת שטח פרסום במגזין ספורט אמריקאי. בעקבות השתלטות של איל הון על החברה שבין השאר מחזיקה בבעלות על העיתון, דן נאלץ להתמודד עם מציאות חדשה, בה הוא מורד בדרגה ונאלץ לעבוד תחת נציג מהחברה שהשתלטה על חברתו, שנשלח לנהל את מחלקת המכירות במגזין. אבל הצרות האמיתיות מתחילות כשמתברר שמדובר בקרטר דורייה (טופר גרייס, "שנות ה-70") מנהל צעיר מאוד, בן חצי משנותיו של דן וחסר כל נסיון במכירות של שטחי פרסום. כאילו זה לא מספיק, קרטר שאשתו עזבה אותו ממש לאחרונה, מתחיל להפגש בסתר עם אחת מבנותיו של דן, אלכס בת ה-18 (סקארלט ג'והנסון) ודן מגלה שאשתו נכנסה להריון, למרות שהוא חשב שהם כבר "סיימו עם כל זה". האם דן יעמוד בכל מה שנפל עליו, האם הוא וקרטר ילמדו להסתדר למרות הכל וכיצד יתנהלו העסקים במגזין, כל זה תראו בסרט.

דבר הפסיכופט:

כבר מקריאת התקציר, ברור כי הסיפור מתמקד בעימות של גבר בשנות ה-50 לחייו, במשמעויות שנובעות מגילו ונסיונו לשמור על מקומו בשוק העבודה. הוא מגלה שמקומו בחברה, נמצא תחת איום מתמיד של צעירים ושגם אם הוא מצליח בתפקידו, עולם העסקים ומאורע כמו השתלטות עסקית פתאומית, יכולים לשמוט ברגע את הקרקע מתחת רגליו. מהר מאוד הוא מגלה, שבגילו, הוא ייאלץ לספוג כל מהלך, כי לנסות למצוא עבודה בגיל כזה, זה כמעט בלתי אפשרי. במקביל, המאורעות בחייו האישיים, גם הם מעמתים אותו עם גילו. ההריון של אשתו, ידרוש ממנו להמשיך להיות אבא צעיר ואילו מהצד השני, בתו הבכורה בת ה-18, בוחרת לצאת דווקא עם גבר בן 26 שהתגרש ממש לאחרונה. על מנת להוסיף מימד קומי, שני הרבדים מתחברים בכך שאותו גבר בן 26 שיוצא עם בתו, הוא לא אחר מהבוס החדש שלו.

זה מה שהסרט ניסה לומר, השאלה היא אם זה יכול להחזיק סרט שלם. תחילת הסרט, בה בונים את הסיפור מסגרת, מצליחה להחזיק את הצופים ואפילו לספק מספר רגעים משעשעים על הורות ועל התרחשויות במקום העבודה. הבעיה היא שזה לא מתקדם לשום מקום, עד סופו של הסרט. סיפור המסגרת נמרח יותר מדי, מאבד עניין ומפסיק לשעשע. בסוף הסרט, ישנה תחושה שלא ראינו שום דבר מיוחד, שום דבר שונה ממאות סרטים שראינו לפני כן והתחושה היא בעיקר תחושת החמצה. אמנם המשחק של דניס קווייד, טופר גרייס וסקרלט גו'הנסון טוב למדי, אך הסיפור פשוט לא מספיק מצחיק או מעניין.

לסיכום, סיפור מסגרת מעניין למדי, שנמרח יותר מדי לאורכו של הסרט ומצליח לאבד עניין. מספר רגעים משעשעים לא מספיקים על מנת ליצור סרט ראוי והסרט לא מוביל לשום מקום או משאיר אותנו בסופו עם משהו מיוחד. סרט קליל ולא מזיק שחסר את אותו דבר מיוחד, אותו קסם או לפחות מספיק הומור, בשביל להפוך למשהו מהנה. עדיף לוותר.

ציון: 4 מתוך 10