חשיפה פורימית ללא מילים

על ישראליות, אהבת קולנוע והמערב הפרוע

הגיע הזמן לכמה המלצות טלוויזיוניות חדשות, גם אם אחת מהן כבר לא כל כך חדשה.

נתחיל עם סדרת הדרמה הישראלית  

מילואים, יום ראשון, 21:30 בערוץ 2

קשה לי להאמין שלא שמעתם עדיין על הסדרה מבית מדרשם של האחים ברבש, סדרה שעוקבת בדיוק כמו שהבטיחו באלפי הפרומואים, אחרי אחד מהסממנים הגוועים של החברה הישראלית, היציאה למילואים. הסדרה מתחילה בנקודה יותר מדי מוכרת לכולנו, בתקופה של ריכוז פיגועים שמאלץ את הצבא לצאת למבצע יזום לתגובה ולגייס אנשי מילואים בצו 8, על מנת למלא את מקום הסדירים במשימות השוטפות.

כיאה לסדרת דרמה מושקעת, אנחנו מתוודעים לדמויות השונות שמגיעות למילואים, על הרקעים השונים והבעיות השונות השאירו מאחור וכמובן שיש נגיעה גם בחברות האמיצה שהשרות יחדיו יוצר. הסדרה מצליחה לאזן היטב בין סיפורי הרקע מבית, בין הדרמות האנושיות שמתחוללות אצל הנשים והחברות שנשארו מאחור ובין ההתמודדות עם המילואים עצמם ועם המגע עם אוכלוסיה פלסטינית.

העיסוק במה שנשאר מאחור נעשה בצורה אמיתית ובגובה העיניים ובהחלט נוגע בנקודה הכואבת ביותר ביציאה למילואים, העובדה שהגברים נשלפים באמצע החיים, העובדה שהחיים מאחור ממשיכים, הקשיים של מי שנשאר מאחור ובעיקר הפגיעה הממשית של היציאה למילואים בחיי המגוייסים. דרך ההתרחשות הדרמטית המתוסרטת היטב, הסדרה מצליחה להעלות המון נושאים חשובים הנוגעים למשפחה ולחברה כמו קשיי הנישואים, מצוקות התעסוקה וכבוד האדם.

לסיכום, מדובר בסדרת דרמה ישראלית מאוד, שמצליחה לארוג המון סיפורים לכדי תוצר מעניין, בדיוק כמו אותו מארג אנושי שאפשר למצוא ביחידת המילואים. מבלי להתדרדר לקלישאות, זוהי סדרה משלנו, שמזכירה את חשיבות אנשי המילואים ומצליחה להעלות שאלות חברתיות יחד עם הסיפורים הקטנים והדרמטיים מסביב, שהופכים את הסדרה כולה למעניינת גם מעבר למסרים המרכזיים שבה. מומלץ בחום.

המלצתי השניה מיועדת בעיקר לאוהבי הקולנוע והנוסטלגיה, אך לא רק.

חיי בסרט,  יום שני, 22:55 בערוץ YES+ (שידור חוזר בשלישי ב 20:00) 

סדרה קומית בריטית מבית מדרשו של מייק שאפל ("רגליים קרות), סדרה שתפורה על חובבי הקולנוע. הסדרה עוקבת אחרי ארט שאפל (השם אינו מקרי), יוצר סרטים צעיר שעובד למחייתו בתור מוכר כרטיסים בקולנוע וגר עם שותפו לעשיית הסרטים וחברו הטוב ג'ונס, שגם הוא עובד כמקרין בקולנוע. ארט חי בסרט תמידי, אבל ממש לא בצורה שאתם חושבים, אלא שהוא מדמיין את עלילות היום-יום הפשוטות שלו, כאילו הן לקוחות מסרטים מפורסמים והוא גורר את ג'ונס להרפתקאות משוגעות למורת רוחה של חברתו.

הפרק הראשון היה מחווה לסרטו של היצ'קוק "חלון אחורי" ואילו הפרק השני, שישודר היום, מוקדש לסרט הנפלא "הניצוץ". ההנאה בצפייה בסדרה תלויה כמובן בהכרות עם הסרט עליו הפרק מבוסס, אך כיוון שבחרו בקלאסיקות קולנועיות גדולות, סביר להניח שרובכם תוכלו להשתתף באופן פעיל ולהנות מהמחוות המשעשעות המתובלות בהומור הבריטי הציני והשנון.

לתפקיד הראשי לוהק כריס מארשל שבטח יהיה מוכר לחלקכם מהסרט "אהבה זה כל הסיפור" בו הוא שיחק את קולין, הצעיר הבריטי שנוסע לארה"ב עם תיק מלא קונדומים, על מנת לצוד חתיכות עם המבטא הבריטי שלו. אין ספק שמארשל תפור על התפקיד של יוצר הסרטים החולמני.

בסה"כ מדובר בסדרה בת 6 פרקים ולכן רצוי לא למצמץ אפילו ולהצטרף עוד היום לצפייה בה. 

למי שמתגעגע למערבונים, לחיי החופש ובעיקר לחיים במקום בו אין חוקים מלבד מהירות השליפה וכולם חיים עם החלום למצוא זהב ולהתעשר, זוהי בדיוק הסדרה בשבילכם.

דדווד Deadwood, יום שבת, 22:45 בערוץ 3 בלווין ובהוט

סדרת דרמה עטורת שבחים המשודרת בערוץ HBO בארה"ב. את הסדרה יצר דייויד מילץ' שאחרי גם לסדרה NYPD Blue.

הסדרה הזו, כמו סרטים רבים לפניה, עוסקת בתקופת הבהלה לזהב, תקופה בה אלפי אנשים נדדו למערב אחרי חלומם למצוא זהב ולהתעשר. רק שאותו מערב היה גם אדמה בה חיו האינדיאנים ובה חוקי המדינה לא היו תקפים, מה שהביא לכינוי הידוע, המערב הפרוע. העיירה דדווד בדרום דקוטה,  היא אחד מאותם מקומות שכוחי אל שהלכו ונבנו בהדרגה ליד חלקות כריית הזהב והפכו לאיטם לעיירות מבוססות. כיאה למקום בלי חוקים העיירה קיבצה אליה פורעי חוק, סוחרים מפוקפקים וגם אנשי חוק שפרשו. כמו בכל עיר מושחתת, יש גם שליט אכזרי ששולט על רוב העסקים בעיר ביד רמה ובאכזריות. בין האנשים שמגיעים לעיר אפשר למצוא, כבר בפרק הראשון את אגדת המערב וויילד ביל היקוק, איש חוק לשעבר שנחשב לשולף המהיר ביותר במערב ושכולם פחדו ממנו ומקני אקדחיו הרצחניים.

הסדרה זכתה כבר בתום עונתה הראשונה למועמדות לגלובוס הזהב ואילו איאן מקשיין, שמשחק את השליט העריץ של העיירה, זכה בפרס גלובוס הזהב, על משחקו בסדרה זו. בארה"ב משודרת כבר העונה השניה של הסדרה.

הייחוד של הסדרה, שהפך אותה לכל כך מדוברת הוא העובדה שהסדרה מראה את הדברים כפי שהם, כולל קרבות ירי עקובים מדם, הוצאות להורג, בזיזת שיירות, זנות, תככים ומה לא בעצם. הסדרה לא חוסכת את המראות הקשים מהצופים וגם לא את הדיבור המלוכלך עמוס הקללות. דרך זה לא רק שיש תחושת מציאות, הסדרה גם מאוד עוצמתית ומצליחה להכניס את הצופים לאווירה של המערב הפרוע, נטול החוקים. זוהי פשוט חוויה. בנוסף, השחזור ההיסטורי של הלבוש, של המבנים ושל האזור, פשוט מרשים.

ביום שבת האחרון שודר הפרק הראשון, כך שבהחלט לא מאוחר מדי להצטרף. מומלץ בחום לכל מי שהנושא מושך בעיניו.

וכמה הערות לסיום:

• הסדרה המתמודד מסתברת כסדרת ריאליטי מדהימה וכמסמך דרמטי אנושי נפלא. הפרק השלישי, ששודר השבוע, הפגין עוצמות אדירות, מרגשות וסוחפות. אם טרם ראיתם, למה אתם מחכים ?

• אני רוצה לבקש סליחה מהדוגמניות, אם חשבתי עד כה שמה שהולך שם נחות, פשוט לא עשיתי איתכן חסד ולא נתתי לכן זמן להוכיח מה אתן שוות. עכשיו אחרי שנתתי לכן זמן, אני בהחלט חושב שלפחות חלקכן מציגות את תצוגת הטיפשות המרשימה ביותר שבה חזיתי ואני מבטיח לכן שעיני כבר חזו בדבר או שניים בעבר. ולשם הסדר הטוב, ככה ריאליטי צריך להיראות, נלעג ומרתק גם יחד !

• כוכב נולד 3. אולי נמאס ממסחטת הSMS-ים ואומנם העונה השניה קצת נתנה תחושה שנמאס ואין כבר מה לחדש, אבל האודישנים הם אחת הקומדיות הטובות שנראו על המסך וכבר הפרק הראשון השאיר לנו כל כך הרבה דברים לדבר עליהם כמו גברת אקליפטוס והמלך הבלתי מעורער של העונה, הרומנטיקן חסר התקנה, פוקימון. Bring Me More ! 

• אות הכבוד של השבוע, ניתן למיקי בוגנים, אושיית התרבות והמלך הבלתי מעורער, שזכה לא מזמן גם לחיקוי הטוב ביותר שנעשה ב"ארץ נהדרת" אי פעם. הנאום של מיקי לאחת המתמודדות, על כך שגם אם היא חושבת כך, אסור היה לה להלבין את פני חברתה ככה ברבים, בראיון טלוויזיוני לגיא פינס, היה מרגש עד דמעות כמעט וגרם לי למחוא כפיים בהתלהבות (נשבע !). הנאום הזה היה ללא ספק נקודת אור בעליבות שהסדרה הזו מצליחה להציג ואני לא אשכח אותו במהרה. יצא מלך !

• מישהו במקרה יודע מה זה אותנטית ???

תהנו

אי המלצה על סרט - אני אוהב האקביז

סוללת שחקנים מרשימה ביותר בסרט שהוא קומדיה אקזיסטנציאליסטית, הזויה במיוחד

להלן ביקורתי

שם הסרט: אני אוהב האקביז I Heart Huckabees 

במאי: דייויד או ראסל ("שלושה מלכים")

שחקנים: ג'ייסון שוורצמן, דסטין הופמן, לילי טומלין, ג'וד לאו, נעמי ווטס, מארק וולברג, איזבל הופרט

שנת הפקה: 2004

תקציר הסרט:

קומדיה מקורית מאת במאי ''שלושה מלכים'', דיוויד או ראסל. נחוש בדעתו לפתור את חידת צירוף המקרים, שבו ראה את אותו אדם זר שלוש פעמים באותו היום - שוכר אלברט (ג'ייסון שוורצמן) את שירותם של זוג בלשים מיוחדים במינם (דסטין הופמן ולילי טומלין), בלשים אקזיסטנציאליסטים, שעוזרים לאנשים בשאלות קיומיות, ומנהלים את חקירותיהם ע"י מעקב צמוד אחרי כל האספקטים של חיי הלקוח. החקירה מתחילה לאבד כיוון, כאשר לתמונה נכנס בראד סטנד (ג'וד לאו), מנהל בחברת האקביז, שמנסה להשתלט על מקומו של אלברט בארגון "השטחים הפתוחים", ארגון ירוק לשימור הסביבה. במסגרת החקירה מצוותים לאלברט בתור "אח" את טומי קורן (מארק וולברג), כבאי שרוצה להילחם כנגד השימוש בדלק שהורס את העולם ולכן הוא גם רוכב על אופניים לכל מקום, כולל לשריפות. טומי הוא שמכניס לאלברט את הרעיון לנסות לפנות גם לעזרתה של קאתרין וובאן (איזבל הופרט), בלשית מתחרה עם גישות הפוכות לאלו של זוג הבלשים. מי יצליח לעזור לאלברט למצוא את התשובות וההסברים לצרוף המקרים שלו ? כל זה בסרט.

דבר הפסיכופט:

הסרט "אני אוהב האקביז" הוא ניסיון יומרני ואמיץ כאחד, לעסוק בשאלות קיומיות בצורה קומית וצינית מאוד. אלברט פונהל עזרת הבלשים, בשביל לקבל תשובה לשאלה פשוטה יחסית, האם העובדה שהוא פוגש את אותו איש שחור מספר פעמים, היא צרוף מקרים, או שמטרתה להעביר לו מסר כלשהו. אבל זה כמובן לא נשאר ברמה זו והופך לשאלות על כל מהות קיומו של אבלרט, מה המשמעות של החיים, האם דברים הם מקריים או שלהכל יש סיבה והכל קשור לדברים אחרים?

עם כל הרצון להעריך עיסוק בשאלות כאלו בסרט ולא בעבודת מחקר בפילוסופיה ועם כל ההערכה שיש לי לניסיון לשלב בכל זה הומור, התוצאה רחוקה מלהיות פשוטה לעיכול. זוג הבלשים וה"בלשית" הצרפתיה, מספקים שתי גישות פילוסופיות שונות מאוד לחיים וגם משפיעים כל אחד בדרכו הוא, על הגיבורים של הסרט, אלברט וטומי. הבעיה שלי עם הסרט נגזרת בדיוק ממה שעומד במרכזו. אין שום סיכוי להביא תשובות לשאלות קיומיות בסרט או אפילו לגרד את פני השטח בנסיון לענות עליהן. מה שנותר זה רק להעלות המון שאלות בצורה מאוד מבולבלת והזויה, כיאה לשאלות כאלו, שאין להן תשובה ברורה. עם כל ההערכה שיש לי לניסיון (ויש הערכה), התוצאה מתאימה רק לאנשים שנמצאים במצב דומה של תסכול בגלל שאלות של מהות, שאלות על קיומנו ועל סדרי עולם, או לתלמידי פילוסופיה. יתרה מזאת, גם אנשים שמחפשים תשובות לשאלות, הרי לא יוכלו למצוא להן תשובה כלשהי בסרט, אלא רק להנות מהצגת אנשים מבולבלים כמוהם בצורה קומית על המסך.

בבואי לחשוב האם הסרט הזה מתאים לקהל הרחב, אני מוצא את עצמי שולל זאת מהיסוד. רוב האנשים לא יצליחו לצלוח את הסרט אפילו עד סופו. אין לי שום בעיה עם סרטים הזויים ללא תשובות ברורות. הסרט "שמש נצחית בראש צלול", עשה זאת בצורה מופלאה, שגם אם הייתה גם היא קשה לחלק מהאנשים וגם אם בדומה לסרט הזה היא השאירה את השאלות פתוחות, עדיין היא נעשתה בצורה  שונה מאוד מהסרט הזה. בעוד "שמש נצחית", העלה שאלות על יחסים וזכרונות האהבה שלנו והיכולת לשלוט בהם, שאלות שמדברות לכולנו, "אני אוהב האקביז" מעלה שאלות גבוהות מדי והכיוונים שלו לפתרון מבולבלים מדי, עד כדי שהם בעיקר מתסכלים את הצופה.

חשוב לומר שאם בכל זאת תחכו לסופו של הסרט, כל האנדרלמוסיה שנבנתה, או יותר נכון לומר התפרקה לכל אורכו, מתחברת בצורה משעשעת למדי. זה מהווה פיצוי כלשהו למי ששרד, אך לא פותר אותנו מהתסכול הכללי, שהרי הסרט חייב להישאר בדיוק כמו שצריך, כאשר מדובר בחיפוש תשובות לשאלות קיומיות, חלקי מאוד, לא ברור, הזוי, חסר תשובות ומבולבל.

לסיכום, למרות מספר רגעים משעשעים ומשחק נפלא של שוורצמן, וולברג, הופמן, ווטס וטומלין, מדובר בסרט מבולבל מדי ומתסכל, שסביר שלא תצלחו עד סופו.

ציון: 4 מתוך 10  

המלצות DVD לקראת הסופ"ש

עולם הDVD הולך ומתפתח והמון סרטים טובים מגיעים כל שבוע, חלקם אפילו של סרטים מאוד חדשים, שעדיין רצים בבתי הקולנוע. בגלל שזה הופך להיות מדור דו-שבועי ובטח לא תספיקו הכל, שווה להתעדכן בהמלצות משבועות קודמים.

ההמלצות השבועיות שלי

• משפחת סופר-על -
  במשך שנים רבות גיבורי העל מצילים את האנושות שוב ושוב, אך מספר "תאונות עבודה" גורם להוצאתם מחוץ לחוק ולראשונה בחייהם הם צריכים לחיות חיים ככל האדם ולהימנע מלהשתמש בכוחותיהם המיוחדים. האם הם יצליחו להתאפק והאם האנושות תסתדר בלעדיהם? את זה תראו בסרט. חדש באזור 2 עם תרגום לעברית. אנימציה מסוגננת ועוצרת נשימה, שנראית מציאותית מאי פעם בסרט כייפי, שנון, מלא אקשן ומשעשע. הפעם עומדות במרכז דמויות אנושיות וזה מרגיש אמיתי, ממש כמו סרט מצולם.

• למצוא את ארץ לעולם לא -

  סיפור חייו של ג'יימס מת'יו בארי, האיש שכתב את ספר הילדים הקלאסי "פיטר פן". סרט שעוקב אחרי חייו של בארי, המחזות שכתב לתיאטרון ובעיקר על ידידות אמיצה שנרקמת בינו ובין אלמנה וארבעת ילדיה הקטנים. חדש באזור 1 עם תרגום לאנגלית. סיפור על מחזאי שלא ויתר על עולם החלומות והדמיון, ששמר על הילד שבתוכו וגם על הדרך הקסומה בה הוא מצא השראה למחזותיו.

• ילדות רעות -

  נערה שלמדה כל השנים בביתה, בגלל שהייתה בג`ונגלים של אפריקה עם הוריה, מתחילה לראשונה בחייה ללמוד בתיכון. מהר מאוד היא נקלעת למלחמות מעמדות ומגלה שגם התיכון יכול להיות ג`ונגל. חדש באזור 2 מתורגם לעברית. קומדיית נעורים עם תסריט מדהים, שנונה ומרושעת ובעיקר קורעת מצחוק. לא לפספס.

על התעללות בדוגמניות וטיפוח מתאגרפים

והפעם עוד שתי תכניות שאספתי מהתקופה האחרונה וגם כמה הערות על מה שקורה ומה שיקרה...

נתחיל עם התכנית שהולכת להיות הלהיט הבא. זה ברור ולו בגלל היחצ"נות הכבדה וכל התותחים שעוסקים בתכנית הזו וגם קצת בגלל קלינט איסטווד...

המתמודד, ערוץ YES Weekend, ימי שבת ב22:00 (אחרי 3 שבועות תשתנה השעה)

התכנית הזו היא בעצם מחנה אימונים וטורניר איגרוף מאורגן. 16 מתאגרפים במשקל בינוני, מכל רחבי ארה"ב נבחרו לתכנית. הבחירה התמקדה במתאגרפים הטובים ביותר והמוזנחים ביותר מבחינת סוכנים והזדמנויות. המטרה היא לתת להם הזדמנות יוצאת דופן לעלות לגדולה וגם בונוס של מיליון דולר, שינתן לזוכה בתכנית וישנה את חייו ואת חיי משפחתו. 16 המתאגרפים הועברו לאולם אימונים מיוחד שנבנה בלוס אנג'לס שם הם מקבלים עזרה ממאמנים, סוכנים ואנשי מקצוע רבים שמלווים אותם ועוזרים להם להתקדם. גם המשפחות הן חלק מהתכנית, שכיאה לריאליטי, רוצה להתמקד גם בכל מה שקורה מאחורי הקלעים. מצד אחד אנחנו רואים את המתאגרפים שגרים כולם ביחד בלופט ענק ויוקרתי ואת היחסים והיריבויות שנוצרים שם. מצד שני, המשפחות שלהן הועברו גם הן למגורים בלוס אנג'לס והסדרה מראה גם את הסיבות שכל מתאגרף רוצה להצליח, אם זה בשביל האישה והילדה, אם זה בשביל משפחתם שנמצאת במצוקה ואם זה בשביל האמא שתוכל לצאת לגמלאות. רובד נוסף הוא שהמשפחות נוכחות בקרבות ועוברות את התהליך הנפשי ביחד עם המתאגרף וגם הדאגות שיש בספורט מסוכן כמו אגרוף, הן חלק מהדרמה, בעיקר כשהמשפחות באיזור. החלקים האלו מסכירים יותר סדרת דרמה-תיעודית מאשר ריאליטי. הסדרה כבר הספיקה לגרום למיני שערוריה כאשר אחד המתמודדים, נאג'י טורפין, התאבד מיד לאחר שהסתיימו הצילומים, אבל כמו תמיד ההצגה חייבת להמשיך.

בכל פרק אמור להיערך קרב אחד והמפסיד בקרב חוזר הביתה. המתאגרפים חולקו לשתי קבוצות, קבוצת החוף המזרחי וקבוצת החוף המערבי. בכל פרק הם מקבלים אתגר והקבוצה המנצחת מקבלת את ההזדמנות לבחור הן את החבר מהקבוצה שיעלה לקרב והן את יריבו.

הפרק הראשון שהוקרן אתמול, כבר הראה כמה הדרמה הזו היא מבריקה וכמה היא הרבה יותר מסתם ריאליטי. המשימה שקיבלו המתחרים הייתה לסחוב שלושה בולי עץ כבדים במעלה הר תלול, כאשר קו הסיום הוא השלט המפורסם של HOLYWOOD. מיד לאחר מכן, בהפתעה שהמפיקים פשוט לא יכלו להזמין, כבר בקרב הראשון, התנדב אחד המתאגרפים הפחות מוכרים ומצליחים בקבוצת המערב שניצחה במשימה, אלפונסו לופז, להתחרות דווקא מול המתאגרף הבולט ביותר בקבוצת המזרח, פיטר מנפרדו ג'וניור, מתאגרף שמאזן הנצחונות שלו 21-0 ונחשב למקום שלישי בעולם בקבוצת המשקל שלו. הפרק הזה, הראה כמה הם נחושים לנצח ואפילו הספיק ליצור יריבויות והתחלה של משחקים פסיכולוגיים, על מנת להכין את הקרקע לקרבות. גם המשפחות, יצרו היטב את הדרמה בעיקר ברגעים שלפני הקרב ובמהלך הקרב. סיום הפרק גם הוא היה מהטובים שנראו והנצחון המדהים של האנדרדוג, הוכיח שנחישות היא שם המשחק פה. סיום זה היווה חותמת אחרונה, לפרק הפתיחה המרתק ביותר שראיתי אי פעם בריאליטי.

ולסיום כמה עובדות על הסדרה שכדאי לדעת:

• תכנית הריאליטי הזו, שברה שיאים בכל הנוגע להשקעה בטלוויזיה. בכל פרק מושקעים כ2.2 מיליון דולר. כל שבוע מצולמות לא פחות מ300 שעות אותן עורכים לפרק בן שעה.
• את התכנית מפיק מארק בורנט, שאחראי לתכניות מגה-ריאליטי מצליחות וביניהן "הישרדות" ו"המתמחה" של דונלד טראמפ.
• המנחים של התכנית הם סילבסטר סטאלונה, שמזוהה יותר מכל עם דמות המתאגרף רוקי ושוגר ריי ליאונרד שהיה אגדה בחייו ומהמתאגרפים המצליחים ביותר אי פעם. גם בבחירת המנחים ישנה קריצה לריאליטי, בעוד אחד מהם הוא מתאגרף ענק והשני הוא שחקן מפורסם, שבסה"כ שיחק מתאגרף ועדיין הוא אחד מהמודלים לחיקוי עבור המתאגרפים בכלל ואלו שנבחרו לתכנית בפרט.
• הצוות שעובד על התכנית כולל גם את ג'פרי קצנברג מבעלי האולפן "דרימוורקס", סטיבן שפילברג שמשמש כיועץ לענייני עריכה והאנס זימר, המלחין זוכה האוסקר ("מלך האריות", "גלדיאטור). לא סתם הסדרה נראת איכותית מאוד ומרגישה כמו סרט קולנוע בהמשכים.
• הסדרה היא המוצר החם ביותר כיום בטלוויזיה האמריקאית וגם בYES מיהרו להביא אותה. פרומואים מיוחדים לישראל, צולמו בהשתתפות סילבסטר סטאלונה והסדרה משודרת בהפרש של שבוע בלבד לעומת ארה"ב.
• קלינט איסטווד אמנם אינו מעורב בסדרה הזו, אבל הוא עשה לסדרה שרות מדהים עם סרטו זוכה האוסקרים, "מיליון דולר בייבי": שעסק גם הוא בעולם האגרוף, בחיי המתאגרפים ובמה שמסביב לעולם זה. תגידו תודה לקלינט !
• אחרי צפייה בתכנית הראשונה, גם אני חושב, שנראה כי זוהי תכנית הריאליטי המושקעת, הטובה והמעניינת ביותר שהופקה אי פעם. מדובר בחוויה מחשמלת ובמשהו שאכן מרגיש כמו חוויה קולנועית וכמו משהו מורכב בהרבה מסתם ריאליטי. אחרי הרבה שנים של רעיונות שונים ומשונים, התכנית הזו מצליחה להפוך את הכל ליותר מציאותי ומחודד וזה פשוט הישג מדהים. אל תפספסו ! ואם אין לכם YES, כדאי שתמצאו חברים עם YES שיקליטו לכם.

ואם בסדרות בכותרות עסקינן, התכנית הכי חמה בכותרות הישראליות בתקופה האחרונה היא

הדוגמניות, ערוץ 10, ימי ראשון ב21:00 (לפחות בינתיים)

חיכיתי לראות כמה תכניות בשביל לגבש על התכנית הזו דעה כלשהי.

התכנית  מבוססת על התכנית "America's Next Top-Model" בהנחייתה של הדוגמנית המפורסמת, טיירה בנקס, שהולכת לצאת בקרוב עם עונתה השלישית. ואם יש תכנית כזו מצליחה בארה"ב למה שלא נעתיק אותה לארצנו הקטנטונת. להנחיית הגרסא הישראלית נבחרה הדוגמנית גלית גוטמן ובצוות השופטים יושבים בטי רוקאווי, הצלם אשל עזר, הספר והמאפר מיקי בוגנים, אלימור זילברמן והדוגמנית שירז טל. התכנית היא תחרות בין דוגמניות מתחילות, שרוצות להיבחר להיות הדוגמנית הבאה של ישראל ולזכות בחוזי פרסום.

אנחנו נמצאים אחרי שידור פרק המיונים והפרק הראשון בתחרות עצמה בסופו נופו כבר כמה מועמדות וכבר הסדרה, שבינתיים לא שבתה את לב הקהל (כ10% רייטינג לכל פרק), מעוררת שערוריה גדולה. הפרקים הראשונים הציגו יחס כל-כך משפיל של השופטים והצוות למתמודדות, שמיד לאחר השידור התקבלו המון תלונות במועצת הרשות השניה שהכריזה על דחיית שעת השידור ל23:00 לפרק הקרוב ומיד לאחריו על בדיקה מסודרת האם לצנזר את הסדרה. בינתיים הושגה פשרה והפרק של היום ישודר ב21:00, אך הבדיקה עדיין עומדת בעינה.

אז מה בדיוק עורר את השערורייה? מלבד יחס בוטה וקשוח היו גם מספר משפטים בוטים ומעוררי זעם בעיקר ביוצאן על בנות שנראות שדופות גם ככה:

בטי רוקאווי - "יש בה משהו חזרזריתי", "יש בה משהו עגלי בפרצוף", "זה החזה הגרוע ביותר שראיתי", "הגוף מאוד סופגניה".

אשל עזר - "להוריד במשקל דחוף, לעבוד על הבטן בהול ועם האף אני כבר לא יודע מה לעשות", ועל ה"בטן" של דוגמנית אחרת בנסיון להסתירה "בלי הגלשן פשוט אסור לצלם את זה", "המבט שלה ריק ויש לה סוג של צלוליטיס"

כמה סיבות מדוע הסדרה "הדוגמניות" לא תהיה לעולם "America's Next Top Model":

• כי המנחה גלית גוטמן עדיין אינה טיירה בנקס, כי הלוקיישנים בישראל אינם זוהרים כמו אלו בניו-יורק או מילאנו (אליה טסו המתמודדות, בחלק מהעונה השניה בסדרה האמריקאית), כי ליהוק של אתיופית אחת, המון עולות מחבר העמים וכמה ישראליות, לא יכול להתחרות במטען העדתי שהיה בסדרה האמריקאית ובעיקר כי הסדרה הישראלית נראית חובבנית וחיוורת בכל הנוגע להשקעה, לעומת הסדרה ממנה היא הועתקה.
• כי עם כל הכבוד לכשרון שאולי יש לו, בא לשלוח את מיקי בוגנים בעצמו לדיאטה, שיפוץ ובעצם מה לא. עצם נוכחותו על המסך פשוט דוחה ורק בישראל אפשר להפוך קריקטורה אינפנטילית ועילגת כזו לכוכב עם תכנית משלו.
• כי צלם האופנה, אשל עזר, הוא סקסיסט עם אישיות דוחה, שבאופן "אופנתי במיוחד" הדגיש את הקרחות שלו בתספורת הדוחה ביותר שנראתה על המסך. כי ברור שאי אפשר בשום אופן להשוות בינו ובין הצלם החתיך נייג'ל ברקר, שישב בפאנל של העונה השניה של הסדרה האמריקאית וגרם למתמודדות להזיל עליו ריר ובעיקר כי בסדרה האמריקאית, גם אם זה קרה, לא הכניסו לתכנית את ההערות הדוחות של הצלמים על המתמודדות. שם השתמשו בצלמים הטובים בעולם, בצלמים עם קלאסה. עם כל הכבוד לכשרון שאולי יש לאשל עזר, אין זה מחפה על הרמה האנושית הנמוכה שלו.
• כי שירז טל היא מאמי יפהפיה ומתוקה, אבל כשבתכנית האמריקאית יושבת ג'ניס דיקנסון, שמזכירה כל דקה, שהיא הטופ-מודל הראשונה, גם אם זה לא בטוח נכון ונראית ומתנהגת כמו גרסא מבוגרת ומזעזעת של פקאצה, תחשבו לבדכם מה יותר מעניין.
• כי בטי רוקאווי הדוחה, שפותחת ג'ורה כל חמש דקות בערך, לא יכולה להשתוות לנציגי הסוכנויות או המגזיני אופנה שישבו בצוות השופטים האמריקאי. הבדל תהומי זה רק מדגיש שמלבד למנחה גלית גוטמן, אין יותר מדי קלאסה בצוות של התכנית הישראלית. הקלאסה של התכנית האמריקאית, הייתה הבסיס העיקרי להצלחתה. הצלמים והצוות מתייחסים שם למתמודדות בכבוד ונותנים גם תחושה של משפחה. בישראל כל זה מיתרגם לכדי גסות צהובה, שנראה שהיא זו שמהווה את הבסיס לתכנית. התכנית האמריקאית הצליחה תוך שמירה על רמה גבוהה יחסית. למה בישראל חושבים שזה צריך להפוך למוצר נחות בשביל להצליח?, תגידו לי אתם...
• כי רק בישראל יכולים לבחור מבין עשרות מועמדות, דווקא בנערה די מכוערת, רק בגלל שהיא "הבת של", רק כי אמא שלה הייתה דומגנית מצליחה. האם גנים "נסתרים" על הנייר שווים משהו, אם הם לא ממש מתבטאים בנערה שגדלה מהם? רק לצוות השופטים פתרונים...
• כי אמנם גם האמריקאים הכניסו תככים ומריבות לתכנית וגם הם הדגישו רגעי בכי ודרמה ולחצו על המתמודדות למשל עם הצורך להתמודד עם צילומי ערום, אבל כמו ברוב התקדימים מהעבר, אנחנו אוהבים להעתיק מהאמריקאים אבל גם אוהבים להקצין כל דבר. הסדרה לקחה את הבוטות כמה צעדים קדימה עד שכבר מההתחלה זה נראה על גבול ההתעללות.
• כי בישראל אוהבים את הצהוב וכולם יודעים שהשערוריה עם היחס המשפיל לדוגמניות והבדיקה של הרשות השניה, יעלו את הרייטינג של התכנית ויתרמו להצלחתה. אני לא יודע מי אמור להתבייש יותר, היוצרים של הסדרה, שהפכו אותה לנחותה צהובה ודוחה כל-כך, או אנחנו שמצד אחד יצרנו רושם שצהוב זה מה שאוהבים בישראל ומצד שני ישבנו והסתכלנו בשקיקה על ההשפלה והמריבות שנוצרו בתכנית, כבר בשני הפרקים הראשונים.

והערה קטנה לסיום על הסדרה "בחור עם אופי - אדם חוזר", עליה המלצתי פה בעבר:

כשדיברתי על העונה החדשה, הדגשתי שהנה הגיעה ההזדמנות ל"נקמת היורמים". אדם ששבה את לב האמריקאים בעונה הראשונה, קיבל  הזדמנות בעונה השלישית, לעמוד בעמדת הכוח ולבחור לעצמו בת-זוג. כבר מהתחלה הכל נראה אחרת, כשאדם יצא מלך וסילק את הבחורות הסקסיות בבגדי-הים שהביאו לאט, בטענה שהוא מחפש משהו רציני ועמוק ושהוא לא רוצה לפגוע בבחורות האיכותיות שהובאו לשם על פי אופיין.

מי שטרם ראה את פרק הסיום שלא יקרא מפה הלאה....

לצערי, גם העונה הזו, כיאה לסדרת ריאליטי, סיפקה תוצאות מבישות למדי לניסוי האנושי שהיא העמידה בפני אדם. בפרק הסיום נותר אדם עם הבחירה הברורה בין אישה איכותית עם רגליים על הקרקע שערכיה ושאיפותיה דומות לשלו ושהיא האישה המושלמת (גם לפי הגדרתו של אדם) להקים איתה משפחה ובין בחורה זוהרת ואופנתית שהוגדרה ע"י מתחרתה די בצדק כ"גרסא הניו-יורקית של פריס הילטון". אדם שבעונה הראשונה היה האנדרדוג, כנראה השתנה בעקבות הכוח שניתן בידיו ובחר בבחורה הזוהרת והמלאכותית יותר. פתאום, למרות שבתחילת התכנית הוא אמר שהוא רוצה להתמסד ושלכל חבריו כבר יש אישה וילדים, הוא בחר בבחורה שאליה הוא נמשך יותר גופנית ובבחירה שלא מפעילה עליו לחץ להתמסד. מה קרה לאדם שכל אמריקה אהבה? הוא עצמו אמר שהוא התלבט אם לבחור במה שהאמריקאים היו רוצים שיבחר ובין מה שליבו רוצה. אני מסכים איתו שהוא אמור לבחור עבור עצמו, אבל הבחירה עצמה בין שתי האופציות המנוגדות כל-כך, מוכיחה שאפילו אותם "יורמים" אינם יכולים ממש לנקום. אדם קיבל עמדת כוח וזה שינה אותו. הוא עצמו נהיה מפורסם והוא בחר בחירה שמתאימה לאדם המפורסם ולא לאדם "הבחור עם אופי". זה היה ללא ספק ניסוי אנושי מרתק עם תוצאות מאכזבות מאוד. חבל.

סיום הספויילר...

אשמח לשמוע דעות

ולקבל המלצות נוספות

סייקו

סוטים קמצנים בבלוג שלי !!!

מה עשיתי רע?

שימו לב לחיפוש הזה

ואתה, כן אתה !

אתה יודע בדיוק מי אתה

אתה לא מתבייש? גם ילדה וגם לא לשלם על זה?

עכשיו קפל ת'זנב ותרחיק את עצמך מהבלוג שלי

ואם אנחנו כבר מדברים על זה

מי זו שירי, איפה ומתי בדיוק היא התערטלה בבלוג שלי ???