סרט שטרם הוקרן בבתי הקולנוע בארץ, אך אפשר להשיגו בינתיים בDVD מתורגם לאנגלית.
להלן המלצתי החמה
שם הסרט: מלון רואנדה Hotel Rwanda
במאי: טרי ג'ורג'
שחקנים: דון צ'ידל, ניק נולטה, ג'ואקין פניקס, דזמונד דובה, האקים קי-קזים, סופי אוקונדו
שנת הפקה: 2004
תקציר הסרט:
למרות שהמאורעות התרחשו בשנת 1994, לפני קצת יותר מעשר שנים ולמרות שהתקשורת באותה עת כבר הייתה גלובאלית ומפותחת, העולם עמד מנגד בעוד שברואנדה התרחשו זוועות שקשה לדמיין. למרות דיבורים על הסכם שלום בין המיעוט משבט הטוטסי וגדודי המורדים שלו ובין ראש הממשלה והרוב משבט ההוטו, יום בהיר אחד הכל התפוצץ והשנאה התהומית החלה להשפיע על המאורעות. שנאה זו, מקורה בכל שנות העריצות השלטוני ובמשקעי עבר מעידן השלטון הקולוניאלי הבלגי במדינה. הסיפור מסופר דרך סיפורו האמיתי של ג'ורג' רוססבגינה (דון צ'ידל) שהיה מנהל המשק במלון בבעלות בלגית בבירת רואנדה, קיגאלי. גו'רג' שהיה איש רב קשרים בגלל עבודתו, השתייך אמנם לשבט ההוטו, אך היה נשוי לטטיאנה (סופי אוקונדו) שהייתה משבט מהטוטסי. כאשר העניינים החלו להתדרדר במהירות, ג'ורג' מצא את עצמו בלב הסערה כשפליטים רבים נמלטו למלון ומגלה שגורל חייהם נמצא בידיו. הוא מנסה לעשות כל שביכולתו בעזרת אופיו וקשריו להציל כמה שיותר אנשים מהזוועה. במהלך מלחמת האחים ברואנדה, היה נסיון של ממש להשמיד את שבט הטוטסי וכמיליון נפשות איבדו את חייהן. מה הצליח אדם בודד וכריזמטי לעשות כנגד המאורעות הכל כך גדולים ממנו, את זה תראו בסרט.
דבר הפסיכופט:
לא בכדי השוו את הסרט הזה לסרט "רשימת שינדלר". הסיפור, המבוסס על סיפורו האמיתי של ג'ורג' רוססבגינה, אדם שמצא עצמו בעל כורחו בלב המלחמה, דומה מאוד לסיפורו של אוסקר שינדלר. גם ג'ורג' מגלה בעל כורחו שחיי אנשים רבים תלויים בו, גם הוא מתעלה לקראת המשימה במלוא כוחו ומנצל את הכריזמה האישית שלו, כמו גם את קשריו הרבים על מנת לעזור לאחרים. יש קשר של דמיון בין המלחמה ברואנדה ובין השואה ולו בכך ששבט ההוטו דיבר במפורש על השמדת עם והיה מונע משנאה גזעית טהורה. הסרט גם מסביר את ההבדלים בין שני השבטים במשהו שהבלגים קבעו בעת שלטונם ברואנדה ובהבדלים במעמד, אך גם בצבע עור ומבנה האף. קשה להישאר אדיש אל מול סיפור נוראי כזה.
הטבח ברואנדה מזעזע לא פחות בגלל העובדה שהעולם שתק והתעלם, כאשר בשטח הזוועות המשיכו להתרחש. לא רק שהתקשורת הייתה שם, גם כוחות של האו"ם היו שם במסגרת המאמצים להגיע לחתימת הסכם שלום בין הממשלה למורדים משבט הטוטסי. הסרט חושף כיצד העולם התייחס לאפריקאים כנחותים ולכן לא קם לעזרתם, גם כשהיו הזדמנויות פשוטות מאוד לכך. קשה פשוט לדמיין שדברים כאלו קרו רק לפני כעשר שנים ולאף אחד לא ממש היה איכפת. הישיבה על הגדר של אומות העולם, רק מראה שלא למדו כלום ושבמקומות מבודדים השמדת עם יכולה לקרות גם בימינו, מבלי שאף אחד יתערב, לפני שיהיו אבדות בכמויות כבדות מנשוא.
דון צ'ידל נותן פה הופעה מאלפת בדמות כל כך גדולה, מורכבת וכריזמטית ובתוך סיפור כל כך קשה מבחינה רגשית. לא בכדי הוא זכה למועמדות לאוסקר השחקן הראשי הטוב ביותר. גם ניק נולטה וג'ואקין פניקס, נותנים הופעות טובות בתפקידי משנה וגם סופי אוקונדו בתפקיד אשתו של גורג'.
אבל מעבר למשחק הנפלא, החלק הטוב ביותר בסרט הוא התסריט הרגיש והמופלא. קשה מאוד להעביר סיפור כל כך מזעזע וכל כך טעון רגשית וכל כך כאוטי, על מדינה שאיבדה שליטה ועל שנאה מתפרצת. קל מאוד לברוח להצגה קלישאית מאוד של הזוועות ולפניה לרגשנות של הצופים, אבל הסרט לא עושה זאת. במקום זאת, אנחנו נחשפים לזוועות בהדרגה, דרך עיניהם של גיבורי הסרט, כאילו אנחנו נמצאים שם. בנוסף, על מנת שלא להשתמש רק בדם וטבח, הסרט מצליח לרכז את הזוועה למקרים מאוד סמליים ושונים זה מזה באופיים, שמעבירים את הסיטואציה הבלתי אפשרית בצורה חדה מאוד ורבת השפעה. הסרט גם מצליח להראות את כל האספקטים של המלחמה ברואנדה, את מעורבות האום, את השנאה בין שני השבטים, את תפקיד התקשורת, את התגובות מחו"ל, את זוועות הקרב והטבח ובעיקר את הצד האנושי.
לסיכום, אין הרבה מה להוסיף על סיפור כל כך כואב, כל כך מרגש, סיפור של גבורה כנגד כל הסיכויים, סיפור על אדם שהעיז לקום, להאבק ולקבוע את ההבדל בין חיים ומוות להמון אנשים, תוך סיכון חייו. סיפור זה נבנה בצורה נפלאה, בעזרת תסריט שנבנה ברגישות אינסופית ושדרכו אנחנו כמעט חיים את הזוועות שלא ייאמנו. כיוון שהסרט אינו קלישאי בכלל, ארשה לעצמי קלישאה אחת בביקורת: הסרט הוא הרבה יותר מסרט, הוא גם מסמך אנושי חשוב ותמרור אזהרה, שאני מקווה שמישהו ישים אליו לב, הרי רואנדה לא הייתה המקום האחרון שבו התרחשו זוועות מלחמה. סרט מרגש, קשה, חשוב וסוחף שהוא מעין "רשימת שינדלר" של המלחמה ברואנדה. לא לפספס
ציון: 9 מתוך 10