סרט אנימציה חדש מבית דרימוורקס, שאחראים בין השאר לסרטים "שרק" ו"תפוס ת'כריש". הסרט הגיע לאקרנים בארץ, לפני כשבועיים-שלושה ומציג גם בגרסא מדובבת לעברית (אני כמובן ראיתי את האנגלית)
להלן ביקורתי
שם הסרט: מדגסקר Madagascar
במאי: אריק דארנל, טום מקגארט
דיבוב: בן סטילר, כריס רוק, דיוויד שווימר, ג'דה פינקט סמית', סדריק דה אנטרטיינר, סשה ברון כהן
שנת הפקה: 2005
תקציר הסרט:
אלכס האריה (דיבוב, בן סטילר), מרטי הזברה (כריס רוק), מלמן הג'ירף (דיוויד שווימר) וגלוריה ההיפוטוטמית (ג'דה פינקט סמית'), חיים בשבי, בגן החיות בסנטרל פארק ניו-יורק. הם כבר התרגלו לחיי השבי הנוחים, להופעות בפני המבקרים ולארוחות הפאר שמסופקות להם יום ביומו. אלא שבהשראתם של חבורת פינגווינים פסיכוטיים, שמנסים לחפור תעלת מילוט עד אנטארטיקה, מרטי מתחיל לפנטז על חיים בטבע הפראי. יום אחד הוא מממש את התכנית ובורח מגן החיות, במטרה לחזור למחרת, אך חבריו שמגלים את חסרונו, רודפים אחריו על מנת להחזירו. מהר מאוד נוצרת פאניקה, לוכדים אותם ושולחים אותם על אניה בחזרה לטבע, אלא שהשתלשלות מקרים גורמת להם ליפול מהאניה ולהישטף לחופי מדגסקר. שם הם מגלים ששום דבר בחיים בניו-יורק, לא הכין אותם להרפתקאות האמיתיות בטבע. בהמשך, הם גם יגלו כמה דברים על עצמם ועל החברות שלהם.
דבר הפסיכופט:
אחרי שהתרגלנו שסרטי האנימציה, הפכו להיות מושקעים יותר מבחינת האנימציה ויותר ויותר דומים לסרטים עם דמויות חיות בעלילותיהם, מדגסקר מהווה קפיצה גדולה ומאכזבת לאחור. אחרי סרטים עמוסי מחוות כמו שרק, אחרי סיפורים מרגשים כמו ב"מוצאים את נמו" ואחרי קטעי פעולה מרהיבים כמו ב"משפחת סופר-על", ששמו בכיס לא מעט מסרטי הקומיקס המצולמים, אין שום בשורה גדולה בסרט "מדגסקר".
האנימציה מרשימה ביותר ובעלת סגנון מיוחד עם זוויות חדות, הנותנות תחושה של רטרו, מה שבהחלט ראוי לציון. זה בולט בעיקר בתספורות המשוגעות של האריה והזברה. רואים כי יוצרי הסרט ביקשו לעשות משהו שונה מהכיוון הסטנדרטי של האנימציה, שמנסה להידמות כמה שיותר למציאות וזה לטעמי לפחות, מוסיף עניין. אבל מה שהכי חסר לסרט הזה, הוא אותו קסם מיוחד, אותה נשמה, שיש בסרטי האנימציה המצליחים של השנים האחרונות. מרכיבים אלו ביחד עם סיפורים נוגעים ללב ומלאים מסרים, הם גם שהפכו את סרטי האנימציה למשהו שקוסם לקהל מבוגר. סוף סוף אפשר היה להשתמש בהליכה עם הילדים לסרט אנימציה כתרוץ לראותו ולא כמטלה מעיקה. אבל במדגסקר כל זה חסר. העלילה קצרה וכוללת קו עלילה אחד, פשוט מאוד ולא מעניין. המסרים מאחורי גם הם פשוטים מדי ומוגשים בצורה ישירה מדי. מה שהיה מעניין בסרטי האנימציה, זה דווקא העובדה שהמסרים היו מוחבאים בין השורות ודרשו חשיבה גם מהילדים שראו אותם. בשורה התחתונה אנו נשארים רק עם בדיחות קצרות לאורכו של הסרט, שגם אם כולן היו מצחיקות, הן לא היו יכולות להחזיק סרט שלם ולמנוע מאיתנו להשתעמם.
הסרט מתאים, במקרה הטוב, רק לילדים צעירים (שבטח יילכו במילא לגרסא המדובבת) בעוד נוער ימצא את הסרט סביר והמבוגרים ישתעממו מאוד. חלק מהבדיחות לא יהיו מובנות לנו בתור ישראלים, גם לאור העובדה שכמו תמיד, התרגום הורס. עם כל הכבוד, לתרגם את New York Giants ל "ענקי ניו-יורק" זה בורות לשמה והרס מוחלט של הבדיחה. כאשר אמרתי, שהמון בדיחות לא מחזיקות סרט, יצאתי לשם ההסבר מנקודת הנחה שהכל יצחיק מישהו ועדיין זה לא יספיק. לדעתי, הסרט ברובו, לא מצליח להצחיק ומלבד כמה קטעים טובים מאוד, הוא משעמם ובקושי מעלה גיחוך. גם בכל הנוגע למחוות לסרטים אחרים, יש מעט מדי, שוב משהו שפוגע בעיקר בהנאת המבוגרים, שהתרגלו לטוב כמו ב"שרק 2" עמוס המחוות.
עיקר הקומדיה של הסרט מבוססת על אותו הפער, שנוצר בין החיות הרגילות לחיים של נוחות בעיר הגדולה ובין הצורך הפתאומי שלהם להתמודד עם קשיי ההשרדות בטבע. זה אכן מספק כמה רגעים משעשעים, אבל לא מספיק. מבלי להרוס למי שלא ראה, הקטע היחיד לדעתי, שייזכר מהסרט לאחר תקופה, הוא קטע הריקוד והשירה אליו נקלעים ארבעת הגיבורים בהגיעם למדגסקר, קטע פולחן של ממש. אבל אם זה כל מה שיישאר לכם מהסרט, עדיף לוותר. הפינגווינים הם הכוכבים האמיתיים של הסרט ,למרות שהם בתפקיד משני ולא מופיעים ברוב הסרט. העובדה ששחקני משנה גונבים את ההצגה, אומרת דרשני על איכותו של הסרט.
בכל הנוגע לדיבוב, דווקא עשו עבודה טובה בהתאמת הדמויות והמדובבים, כאשר כריס רוק מדבב את הזברה הפרועה ודיוויד שווימר בתפקיד ג'ירף היפוכונדר. בן סטילר מגלם את האריה, במין פארודיה על דמויות שלו בסרטים כמו דודג'בול ועם אותו פער בין דמות החננה של סטילר והדמויות המוקצנות שהוא מגלם. אבל בכל הנוגע לדיבוב, חשוב לומר שלא ציפיתי לפחות. הנושא נהיה מאוד חשוב ומוקפד בכל הסרטים ובנקודה זו מדגסקר לא נופל מקודמיו.
לסיכום, סרט אנימציה מאכזב, שמצליח לספק רק מספר קטעים משעשעים, אנימציה מרשימה ודיבוב טוב, אבל לוקה בחסר בכל הדברים החשובים באמת, כמו עלילה מעניינת, העברת מסרים מחוכמת, התאמה גם למבוגרים ומחוות לסרטים אחרים. הסרט מדגסקר חסר את אותו קסם מיוחד, שהיה בסרטי האנימציה של השנים האחרונות והוא פשוט לא מספיק מעניין ולא מספיק מצחיק. ילדים צעירים עלולים למצוא אותו סביר, אבל לא יותר. לגבי כל השאר, רצוי לוותר. מי יילך עם הילדים? זו כבר בעיה שאין לי תשובה אליה.
ציון: 4 מתוך 10