היום היה יום מיוחד בחיים שלי ושל ע'. לא יצא לנו לחגוג בגלל אילוצי עבודה ודחינו את החגיגות לסוף השבוע (יש כאן סופשבוע ארוך שבת - שני כי יש "יום העבודה"). לפני כמה דקות צלצול בפעמון ושליח מודיע שהגיעה חבילה, אישרתי לו את הכניסה, חתמתי, הוא הלך. קופסה גדולה, פתחתי, המון שוקולדים של מקס ברנר, ספלי חיבוק, ספלים לשתיה קרה עם קש וכל השוקולדים שאני אוהבת, המון ומכתב מההורים שלי מהאחים שלי ומהכלבה שלי עם איחולים וגעגועים וברכות.

אני מתגעגעת הביתה.

היום עוברים דירה ויש המון מה לעשות

לצבוע

לנקות  - למצוא מהר עוזרת

לבדוק שהמובילים שמים הכל במקום

לקנות וילונות חדשים

לקנות שטיחים חדשים

לחבר כבלים, אינטרנט

לקנות ניירות לארונות

לקנות אדניות עם לבנדר ויסמין

לדאוג שהבמבוקים לא ישברו

  לסדר הכל בארונות

לקנות ארון נעליים כי הארונות בבית החדש לא מספיקים

בקיצור הרבה עבודה, אז לא לדאוג, אני אחזור בקרוב

נ.ב אם משהו רוצה לבוא לעזור  אני אשמח

או לבן על לבן

לפני כמה שבועות הסטייליסט של ביונסה עשה מסיבה אצלו בבית. נושא המסיבה היה לבן והוא הודיע לכל המוזמנים לבוא בלבן או ערומים. אני וחבר טוב שלי א' הסתובבנו בעיר לקנות בגדים למסיבה יומיים לפני. א' קנה נעלי שפיץ לבנות ומכנסי דפוק אותי, לבנות (שיבליטו לו) ואני קניתי נעלי עקב לבנות של קלוין קליין עליהן מודבקות אבנים קטנות כתומות. לבשתי חולצה לבנה בלי שרוולים עם תחרה וסרט  במקום כפתור (של חגית טסה) ומכנסי ג'ינס לבנים צמודים של טרו ריליג'ן שקניתי לפני שנה בכיכר המדינה.

בערב המסיבה ע' נשאר בבית, א' ואני עלינו למונית שנסעה ברחובות הארלם ועצרה בפתח בית שהיה פעם כנסיה. בכניסה עמדו שני שומרי ראש כושים (סליחה אפרו-אמריקאים) ענקיים ובדקו שהשמות שלנו ברשימה ושאנחנו לובשים לבן (איזה פחד..). נכנסנו למסדרון שהוביל לסלון רחב ידיים עם תקרה גבוהה מאוד (כנסייתית) על שולחן בכניסה עמד פסל עשוי שנהב ענק וכד לבן ענק, כל הבית כוסה בלבן, בר לבן ספות לבנות וחדר מלא גברים (היינו 5 נשים במסיבה) רובם כושים לבושים גופיות צמודות לבנות ומכנסיים צמודים של מעצבים כמובן (דולצה וגבנה היו להיט שם). התישבתי בצד עם הקוסמו שלי ובחנתי את הסביבה. הבחורים היו מדהימים ביופיים, רובם מתחום האופנה והבידור, כמעט כולם גיי'ז חוץ מזה שהתעקש שאני צריכה להכיר אותו, מוסיקה מעולה, מידי פעם הושמעה ביונסה או גיי זי הרוב היה היפ הופ.

בהמשך הערב עלה על הבר חשפן שידע להניע כל איבר, ואני חוזרת כל איבר בגוף שלו בנפרד. בסוף המופע הוא נשאר רק עם תחתוני רשת שמהן ניתן היה לראות את איברו. קוראי היקרים (יסלחו לי הבנות הצעירות) לא ידעתי שקיים אורך כזה, באמת. זה גם נראה לי לא נוח להסתובב עם איבר שמגיע עד הבירכיים. הגברים התלהבו וכמה הסתגרו איתו בחדר צדדי. בכדי להרגע עליתי למרפסת הגג בקומה השלישית. כשפתחתי את דלת היציאה נגלה לעיני מחזה מרהיב, מרפסת דק רחבה, עליה פזורים כסאות נוח מרופדים, ג'קוזי חם מבעבע, מסביב דקלים ועצי ברוש גבוהים המבודדים את הסביבה ומעניקים הרגשת גו'נגל. כסאות עץ ושולחנות קטנים עליהם יין ופירות ונרות המפיצים ריח וניל. התישבתי ליד סטייליסט שזיהיתי מהטלויזיה שהיה שקוע בשיחה ערה עם עוד שני גברים ובחורה, כשהתישבתי הם שאלו אותי מה דעתי על החשפן, שאלתי אותם אם זה אמיתי או פלסטיק מה שיש לו בין הרגליים והם ענו שהם בדיוק דברו על זה (זה כנראה שילוב של ויאגרה וניתוח הגדלה, מה יש רק לנשים מותר להגדיל) פטפטנו קצת על אופנה ועל הקולקציות החדשות לסתיו, ניסיתי לרמוז שאני מאוד אשמח להיות מוזמנת למכירה סודית של בית אופנה שהם מכירים אבל הם לא שיתפו פעולה. א' הצטרף לחבורה ונראה כי האלכוהול התחיל לתת בו אותותיו עשינו עוד קצת מינגלינג (התערבבות בקהל) למטה וחזרנו הביתה.

מסקנות: אנשים בניו יורק חיים בכוכב אחר, אין להם כמעט בעיות חוץ מאיך להשיג ראשונים מקומות למסעדות/הופעות/ פתיחות.

זה כיף, זה מעניין, ואם יש לך מספיק כסף לעמוד בקצב אפשר גם להנות מזה אני מניחה.

ובהקשר זה האחת והיחידה  על זמנית - בלבן על לבן