הוסף לקבועים

ישראבלוג 



 

אז ככה באמת נראים החיים האמיתיים שאחרי התואר. דירה שכורה רק לעצמי, אוטו מהעבודה ומשכורת מכובדת.
העיר הגדולה קוראת לי, עכשיו נראה לאן ממשיכים מכאן.
אוגי, 41, תל אביב.

 

לעידכונים במייל:

הצטרף בטל מנוי          שלח

טבעות:
« טבעת בודדה. » ±
« צהוב/ה » ±


מיקרו אוגי


שכנים
Symphony
NineLives
Suki da yo
מקליין
צבובה
אראמיס
בימבה
יובל
פ(י)לו
סימבה
האחת

הקוראים האחרונים

אמילי1212
Pillow
Violetsun
רוג_
Kaia Girl
שמחת זקנתי
LIL_WHO
Suga Mama
קמיל ה
Yuval's Studio.


 
ארכיון:


חיפוש טקסט בקטעים:

חפש


1/2018

קטעים בקטגוריה:

 

7
3/2006

  חופשת סמסטר
תגיות: טכניון

עכשיו כבר אפשר להגיד שזה רשמי, החלה חופשת הסמסטר. לא עוד מבחנים, לא עוד עבודות, לא עוד הרצאות ולא עוד תרגולים (ודי להישמע כמו עמיר פרץ). לפחות לשבוע הקרוב, עד שיתחיל סמסטר אביב ביום רביעי הבא, ישר אחרי פורים. נכון לעכשיו, הממוצע שלי עומד על 65 בלבד, בלי המבחן שהיה אתמול, ולא יודע מה איתכם, לי זה די נראה עלוב. זה אומר שבחודש הקרוב אני אבלה עם לפחות שני מועדי ב' בניסיון, נואש משהו, לשפר את הציון. כמובן שלא הכל ורוד, ואם אני חס וחלילה מקבל ציון נמוך יותר, הלך עליי.

הבחינה הראשונה הייתה במבוא למדעי המחשב. הקורס הזה היה ברובו קורס קל ונוח, בלי הרבה בעיות. לא קל ללמוד שפה חדשה, גם אם היא שפת מחשב, אבל הרמה בהתחלה לא הייתה גבוהה וזה ממש לא היה מסובך. הבעיה התחילה בשבועות האחרונים של הסמסטר. הרמה פתאום קפצה לה לשמיים, הדברים נהיו מסובכים יותר (ע"ע סיבוכיות) והמבחנים שהופיעו באתר נראו פתאום כמו משהו מתוסבך לגמרי. דווקא הבחינה עצמה לא הייתה נוראית במיוחד. חשבתי שהבנתי מה הולך שם והסתדרתי עם רוב הדברים. רק הציון שלי לא הסתדר עם זה. 63 אחרי פקטור מטורף (82% מהציון של המבחן ועוד 18 נקודות, מה שאומר שבמבחן עצמו נכשלתי) ומוסיפים לזה את ציון שיעורי הבית ומגיעים לציון סופי שאני חושב שאני מסוגל ליותר ממנו. אז זה יהיה גם המועד ב' הראשון, בתקווה שלא ישאירו אותנו כל כך הרבה זמן במתח ויתנו ציונים מהר יותר מהשבועיים שחיכינו.

הסיוט בחדו"א הגיע אחר כך. רבות ידברו על הגאון שדאג להמציא את המקצוע הארור הזה ולהתעלל בסטודנטים חפים מפשע לאורך ההיסטוריה. השנה החליטו אצלנו לפתוח לקרם דלה-קרם של הסטודנטים (קרי מדעי המחשב והנדסת חשמל) קורס חדש וכבד יותר (במקום 1 מ' , 1 ת', למה? שאלה טובה...) שבו במקום להסתבך עם חישובים, הם צריכים להסתבך עם הוכחות ומשפטים, וקצת פחות חישובים. מישהו ישב וספר 238 משפטים והוכחות שלמדנו הסמסטר (אכן, חסר חיים) שמתוכן, 30 היו למיקוד למבחן ו-2 הופיעו במבחן כשאלות. תוסיפו לזה שאלה משיעורי הבית ועוד 3 שאלות ותקבלו 3 שעות שגרמו לחרדות אצל מספיק סטודנטים. המבחן עצמו הפתיע לא מעט אנשים. אמרו שהוא קל מדי, אמרו שהוא הוגן ואמרו שהוא די ביזיוני (הפתיעו עם הוכחות למשפטים קלים יחסית). אז אמרו. תגידו את זה ל-57 שלי. אני די מפחד לעשות מועד ב' (הוא האחרון בגלל הבחירות) כדי לא לרדת ואז זה כשלון. מקסימום נחזור על הקורס עוד שנה שנתיים.

הלחץ שהשתחרר אחרי חדו"א לא השאיר כמעט יכולת ורצון וזמן להתכונן למבחן באלגברה, שהיה 4 ימים אחר כך. לאף אחד לא היה כוח והבנה ויכולת להתרכז בדבר הזה. התוצאה שלי לפחות הייתה 56 (סופי ומשוקלל, המבחן היה קצת יותר נמוך) והרגשה שאני יכול יותר (מועד ב').

הגענו לאחרון, שהיה אתמול במערכות ספרתיות. על פניו נראה משהו לא מסובך. קורס סביר, עם שיעורי בית קלים, מבחן אמריקאי כולו עם 25 שאלות במשך 3 שעות. נשמע פשוט? אז זהו שלא. מבחן מאוד טריקי, מאוד מטעה, וסתם לא נחמד. עם שאלות מציקות, ריכוז שברח לי כמה פעמים במהלך הבחינה ולחץ קטן של זמן גמרו לי לעשות טוטו בכמה תשובות ולקוות שלפחות סימנתי את הנכונות. עכשיו צריך לקוות שהציון שלו יעלה לי במעט את הממוצע ואת ההרגשה לקראת מועדי ב'.

ועכשיו קצת מנוחה בבית, פתאום בלי לימודים על הראש. מסדרים את כל המחשבות בראש ורואים איך משפרים עמדות ועניינים לקראת הסמסטר שמחכה ממש מעבר לפינה. המשך יבוא...


13 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות לכאן     קישור ישיר לקטע
תגובה אחרונה של ninelives99 ב-15/3/2006 02:36



 

27
2/2006

  מתחילים לסכם סמסטר
תגיות: טכניון

זהו. אני סוף סוף בבית. שבוע המתמטיקה נגמר באופן רשמי. בעצם הוא עוד לא נגמר. עכשיו צריך לחכות לתוצאות של המבחנים בשביל לראות אם כדאי וצריך לעשות מועדי ב' (בתקווה גדולה מאוד שלא). לפחות אני יכול להגיד שהסיוט הגדול של תקופת המבחנים מאחוריי. היו רגעים, למשל אתמול, שבהם הייתי ממש קרוב להישבר, להרים ידיים ולזרוק את כל החומר הזה לכל הרוחות כי פשוט נמאס לי מהשטויות האלו. לפחות דבר אחד טוב הבנתי מתקופת המבחנים הזאת: לבד אני בקושי מסוגל ללמוד. רק כשיש לי מישהו שיושב על הראש שלי ומכריח אותי ללמוד איתו ביחד, להסביר לו ולקבל ממנו הסברים, אז זה עובד. אחרת, אני אתחיל למרוט לעצמי את השערות מהראש (וכל עוד לא הסתפרתי, יש מספיק).

זה זמן טוב להתחיל לסכם את הסמסטר. משהו שרציתי לעשות לפני שהמבחנים התחילו ייעשה עכשיו, למרות שנשאר עוד מבחן אחד על הראש ביום שני הבא. את הסיכום של הקורס ההוא אני אעשה כבר אחריו. אז הנה לכם סדרה של פוסטים לסיכום העסק.

אני אתחיל דווקא במסביב ולא בלימודים עצמם. בכל זאת, לקחתי לי עכשיו יום וחצי של חופש (יום שלישי חוזרים ללמוד למבחן האחרון) ואני לא רוצה להתעסק בזה בינתיים. הלימודים עצמם הם עסק בכלל לא קל בפני עצמם, אבל הרבה יותר מסובך זה להתחיל לחיות בכוחות עצמך בלי שאף אחד יישב לך על הראש ויחליט בשבילך. זו לא תקופת הצבא שגם בה הייתי רחוק מהבית ורואה אותו רק בסופי שבוע, אבל כאן אני מחליט מה אני עושה, מה אני לומד, אם ללכת לחווה לפטפט במחשב או לשבור את הראש בשיעורים בחדו"א, אם ללכת לגרג (בית הקפה בפקולטה) או לקפיטריה באזרחית או ללכת לאכול את האוכל שהעמסתי לתוך התיק בתחילת השבוע ושוכב לו במקרר בחדר ורק מחכה להגיע לבטן שלי. זה גם לסדר מערכת שתהיה נוחה, בלי יותר מדי שעות ברצף (יום שני הארור, עם 7 שעות...), לנוח מתי שאפשר, לא לסיים יותר מדי מאוחר בערב (והיו מספיק שלמדו ביום שלישי מהבוקר ועד 19:30) וגם להגיע ביום ראשון מספיק מאוחר מהבית ולברוח ביום חמישי, לתפוס את האוטובוס שיורד לתל אביב ויוצא 10 דקות אחרי שנגמר השיעור שלך.

ואז אתה מגלה שלפעמים זה לא נחמד שכל זה יושב לך על הראש. הריצה המטורפת בחומר, הפערים שלפעמים אתה פותח ממנו ולא ממש מצליח להשלים, שיעורי הבית שאפילו בפורום אתה לא מבין מה רשמו (ושחלק מהמתרגלים לא מצליחים לפתור) וסתם תסכול ועייפות של אחרי יום לימודים ארוך כשיש לך עוד מלא שיעורים והתוצאות של הבחנים מרגיזות (מגרדות את ה-50 מלמטה) ונמאס לך מכל הלימודים האלו וכל החרא שרובץ לו בפנים עולה לו למעלה ושורף מבפנים.

אבל יש את הרגעים הטובים האלו, אלו שבהם פתאום מגלים עוד אנשים לדבר איתם, שיושבים כמה חבר'ה ביחד ופותרים תרגיל ומצליחים להבין סוף כל סוף מה רוצים מהם או סתם אחרי שיחה טובה עם החברים או עם הידידות הכי טובות שלי (שתי אלו שיודעות איך לגרום לי להרגיש טוב יותר). פתאום הכל נראה קצת יותר טוב.

כל הקטע של להסתדר במגורים לבד זה גם קטע לא פשוט. אני אחד מאלה שקיבלו מעונות ואני בעצם במהלך השבוע (והיו גם שבועות שלמים הסמסטר, כולל זה שרק נגמר) ממש גר לי בתוך הקמפוס, מרחק יריקה מהפקולטה. החדר אומנם קטן, אבל ביקור אתמול בחדר של מישהו אחר גילה לי שיש חדרים הרבה יותר קטנים. למי שלא יודע, המעונות בטכניון מחולקים לאזורים לפי מחיר, וותק ויש הרומזים גם לפי מוצא. מעונות לאנשי השנה הראשונה בעיקר נקראים בפי כל מעונות עזה וכולם בנויים בסגנון של חדר דו-מפלסי כשהשירותים, המקלחות וגם מטבחון קטן עם כיור, כיריים ופלטה חשמלית נמצאים במסדרון (לא לדאוג, יש כמה בביתן). בתחילת השנה החליטה ההנהלה שכל החדרים יהיו מעכשיו רק 2 אנשים. בחלק מהחדרים יש מספיק מקום לדחוף גם 3 אנשים באותו חדר, ולכן אותם אנשים (כמוני למשל) הרוויחו חדר קצת יותר מרווח מאחרים (וראיתי מה זה חדר של שניים, קטן וצפוף). עם א' השותף שלי אני די מסתדר. למרות שלפעמים הוא עולה לי על העצבים, השילוב הזה מועיל כי ככה יש לי שותף לשיעורי הבית (לומדים ביחד, לוקח ממנו את הפתרונות...) שאני גם סוחב אותו לשיעורים והוא סוחב אותי מהחווה בסוף היום (וכן, פלגמט, גיליתי מה הוא. לא יפה להתערב על אנשים מאחורי הגב). מה שכן אפשר להגיד, הסידור הזה יהיה רק לשנה הזאת. שנה הבאה הוא לא ייקח מעונות (עולה לו פחות חופשי חודשי הביתה משכר דירה במעונות הזולים ביותר) ואני אנסה לארגן לי מעונות עם כמה אנשים שאני לומד איתם. מעונות מתקדמים זה כבר אומר דירה עם שירותים ומטבח לשישה אנשים (ולא ל-60) שלכל אחד יש את החדר שלו (יש כאלו עם 2 בחדר) ויותר פרטיות. המינוס העיקרי הוא שאנחנו צריכים לדאוג לניקיון הכללי של הדירה ושלא תהיה לנו מנקה לשירותים ולמקלחת. מצד שני, המנקה שיש לנו עכשיו בביתן, שכל בוקר מעירה אותנו בצרחות שלה במסדרון, שביד אחת מחזיקה סיגריה, בשנייה את הפלאפון ובכל זאת מנקה, עדיף כבר שנעשה את העבודה בעצמנו.

סמסטר אחד מאחוריי. עוד מבחן אחד קטן (3 שעות בסך הכל...) ולוקחים שבוע חופש להתאפס ולהתחיל סמסטר חדש, בתקווה בלי שום מועדי ב', נכשלים וצרות אחרות. עכשיו תרשו לי ללכת לישון. מחר בשבילי יום חופש...


10 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות לכאן     קישור ישיר לקטע
תגובה אחרונה של og211 ב-28/2/2006 20:11



 

23
2/2006

  בין בחינות
תגיות: טכניון

טוב, לכל אלה שדאגו, אני עוד חי (אם כי בקושי). מבחנים נפלו עליי וצריך ללמוד ואין יותר מדי זמן להתעסק בדברים אחרים (בכלל, האינטרנט הוא האויב הכי גדול של הלימודים, מניסיון של גלישה באינטרנט בזמן הרצאות...). אז לא ממש היה לי זמן לכתוב, לדבר או סתם להוציא עצבים.

בינתיים 2 מבחנים מתוך ה-4 כבר עברו. מבוא למדמ"ח בשבוע שעבר וחדו"א (הו, חדו"א) אתמול. ציון אחד כבר יש (אנגלית) ואחרי שני המבחנים האלו אני יכול להיות קצת יותר אופטימי. כן, במיוחד אחרי החדו"א שלמרות הכל התברר כמבחן סביר בהחלט ויש סיכוי טוב לקבל עובר ולשכוח מהדבר הזה. מצד שני, דברים כאלו אמרתי אחרי הבוחן באלגברה וקיבלתי 45. עכשיו צריך להתרכז מחדש בלימודים אחרי שהלחץ אתמול השתחרר (חדר כושר וצפייה במשחק של ליגת האלופות בפאב פה בחוץ, מה נהיה ממני?) וללמוד למבחן ביום ראשון. לנשום הם לא נותנים לנו כאן. אחר כך יש שבוע שלם למבחן שעל הנייר אמור להיות הכי קל, אם אתם קוראים ל-3 שעות ו-25 שאלות אמריקאיות קל וחומר לא בשמיים כמו חדו"א אבל מתחכם לפעמים.

אז זהו. עדכון קצר להפעם. מבטיח ביום ראשון, כשאני חוזר הביתה להתחיל להפציץ בפוסטים לסיכום הסמסטר (וגם פוסט מיוחד לכבוד היום הולדת לבלוג, נהיה זקן...) ולהוציא החוצה את כל מה שעבר עליי. שרק לא תגידו שאני לא מעדכן...


19 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות לכאן     קישור ישיר לקטע
תגובה אחרונה של ninelives99 ב-28/2/2006 12:16



הדף הקודם  הדף הבא
דפים: 1  2  3  4  5  6  7  8  9  10  11  12  13  14  15  16  17  18  19  20  21  22  23  24  25  26  27  28  29  30  

 

אוגי 2011, כל הזכויות שמורות
29,378 כניסות
Site Meter