מיקרו אוגי

שכנים

Symphony
NineLives
Suki da yo
מקליין
צבובה
אראמיס
בימבה
יובל
פ(י)לו
סימבה
האחת

הקוראים האחרונים

אמילי1212
Pillow
Violetsun
רוג_
Kaia Girl
שמחת זקנתי
LIL_WHO
Suga Mama
קמיל ה
Yuval's Studio.

 

12 12/2007		יום הבוחר (או אס"טרטגיה חדשה)
		תגיות: טכניון

כבר מהיום הראשון שבו הייתי חבר אגודה וניסיתי להבין מה קורה מסביבי, הבנתי שיש משהו קצת פסול בשיטת הבחירות כאן. מדי שנה, בין השבוע החמישי לשמיני בסמסטר חורף, מתכנס לו גוף מיוד שנקרא הוועידה והוא זה שבוחר מי יעמוד בראשות אגודת הסטודנטים. יש כאן בסביבות ה-10 אלפים סטודנטים, אבל רק 150 מהם (בערך) זוכים לבחור מי ינהיג את כלל הציבור הזה. הוועידה למעשה מורכבת מנציגי הסמסטר השונים שנבחרים בבחירות שמתקיימות בסמסטר אביב, ולכן הם אמורים להכיר טוב יותר משאר הסטודנטים את הנפשות הפועלות באגודה, ולקבל את ההחלטה המתאימה. יש לציין שכאן נכנס לתמונה אחד העיוותים הגדולים שקיימים כאן, כשהנציגים של סמסטר ראשון לא יכולים לבחור כי הם לא חברים בוועידה (נציגים נבחרים רק בבחירות באביב, נציגי החורף נבחרים בדרך אחרת ולכן הם לא חברים בוועידה), ואותה טענה מקודם אמורה לתת את ההסבר לכך. בפועל, הבחירות האחרונות, אלו שיתקיימו היום (רביעי), מוכיחות שבעידן של היום, כשהמידע הרבה יותר נגיש לכל מי שרק רוצה לדעת, כל אחד יכול להביע דעה, בין אם בצורה מילולית או בקלפי, ולכן גם הסטודנטים יכולים לבחור בעצמם ולא רק הנציגים שלהם. בכלל, יש פקולטות קטנות שבהם כולם מכירים את כולם ואז לנציג הרבה יותר קל לעבור ולשאול אנשים מה דעתם, אבל בפקולטות הגדולות המצב הרבה יותר מסובך ולכו תעברו קרוב ל-100 בשביל שאלה אחת קטנה, שיכולה להתגלות כשאלה הרת גורל, במיוחד כשמדובר בשביתות ועניינים.

אבל לא באתי לדבר על השיטה המקולקלת הזאת. השנה, לראשונה, תהיה לי את האפשרות להצביע ולהשפיע על הבחירה מתוקף חברותי בוועידה. הבחירה הפעם לא קשה במיוחד, היות ויש רק זוג מועמדים אחד (המועמדים רצים בצוות של מועמד ליו"ר ומועמד לסיו"ר) והוועידה צריכה להחליט בעדם או נגדם (למעשה, על כל זוג היו מצביעים בעד או נגד והזוכים היו אלו שיש להם יותר בעדים). הבחירות האלו מגיעות באמצע שביתת המרצים (אמצע כי לא רואים את הסוף שלה) ויהיו כאלו שיגידו שלהחליף הנהגה עכשיו יכול להחליש את כל המאבק שאמור להתפתח ביום שאחרי השביתה, כשיחליטו מה עושים עם השנה הזו, איזה הקלות הסטודנטים יקבלו (אם יקבלו) והאם בכלל יקרה הנס ותהיה חופשת קיץ, אחרי שזו בוטלה בשנתיים האחרונות. מצד שני, זה לא שהמועמדים לא מעורים בכל מה שקורה כאן מסביב (ולזה אני תיכף אגיע) ולכן הם לא יקבלו את הדבר בזבנג חזק לפרצוף.

המועמדים - אורי דקל הוא המועמד להיות יו"ר אס"ט. כשרק התחלתי ללמוד הוא ניסה להתמודד בבחירות כסיו"ר ונכשל, והפעם הוא מנסה לרוץ למשרה הרמה אבל עם רקורד מרשים מאחריו. בשנתיים האחרונות הוא ניהל שני משרדים, מהחשובים שיש באגודה, את תומך למידה שאחראי על כל מה שאמור לסייע בתהליכי הלמידה כמו חוברות מבחנים וסיכומים, כרטיסי סטודנט, קורסי חזרה לפני מבחנים ועוד, ובשנה החולפת הוא ניהל את משרד קמפוס, שאחראי על כל הפעילות בתוך הקמפוס שאינה לימודית, ממעונות, סופרמרקטים, תחבורה ציבורית, מכונות צילום ועד הקפיטריות. הוא נמצא כאן מספיק זמן בשביל להכיר כל פרט ופרט באגודה והוא כנראה בעל הניסיון העשיר ביותר שיש היום באגודה. הוא בנה לעצמו שם די חזק בשנה האחרונה, במיוחד בעזרת הפורום של האגודה, שהוא רואה אותו כדרך הכי מהירה לתקשר עם הסטודנטים בכל זמן שרק אפשר, כולל בזמני משבר, והיו לא מעט כאלה בשנה וחצי האחרונות. גם לי יצא לעבוד מולו בחודשים האחרונים, אחרי שפניתי אליו בעניין המכונות שעמדו לי מתחת לחלון ורציתי שהם יזוזו מכאן, כדי שהם לא יפריעו לי. כל פנייה נענתה באדיבות ועם המון אכפתיות ורצון לעזור (הוא אפילו קפץ לכאן פעם בשביל לראות את זה, יחד עם שאר ענייני המעונות שהיו תחת אחריותו).
אורי בחר בשי סלובודקין להיות המועמד שלו לסגן. שי הוא יו"ר ועד מדעי המחשב, וכאן למעשה צריך לבוא גילוי נאות, בגלל שאני חבר בוועד הזה ומכיר אותו באופן אישי (למעשה, שי היה נציג הסמסטר שלי בסמסטר 2 ו-3, ואני החלפתי אותו בתפקיד ונכנסתי לנעליים המאוד גדולות שהוא השאיר). הוא מכיר את האגודה על כל מה שקורה בה, היה רכז אקדמי בפקולטה והוא גם חבר בצוות המצומצם שמטפל בשביתה ומה שקורה כאן מסביב. כמו שכבר כתבתי, שניהם מספיק מעורים במה שקורה כאן ומספיק יודעים מי נגד מי ומה צריך לעשות.

הדבר הכי חשוב שהם צריכים לעשות (וזה גם הדבר הראשון שאמרתי להם כשדיברתי איתם) הוא להחזיר את האמון של הסטודנטים באגודה בחזרה. מאז המלחמה (ואולי אפילו לפני זה) יש תחושה שהאגודה די מנותקת מרצון הסטודנטים ולא תמיד מייצגת את מה שהם באמת חושבים ורוצים. זה הגיע לשיא במהלך שביתת הסטודנטים, כשהוועידה החליטה במפתיע לשבור שביתה וקבעה שחוזרים ללמוד, רק בשביל יום אחרי לחזור בה בעקבות גל של סטודנטים זועמים. החלטות אקדמיות בדבר הגבלת מספר נקודות לסמסטר והגבלה של חזרה על קורסים עברו כמעט בלי תגובה הולמת ועוררו זעם רב מצד הסטודנטים. דווקא אורי ושי נתפסים כצמד שמסוגל להחזיר את האמון הזה והסטודנטים מוכנים לתת להם את הצ'אנס הזה להוכיח שאפשר לעשות כאן דברים אחרת. הם מתכננים רפורמות במשרדי האגודה שיגרמו לייעול עבודת האגודה, טיפול ברמת ההוראה (שבלא מעט מקרים היא מתחת לכל ביקורת), הגדלת הקשר בין הגופים השונים באגודה והצגה דחופה יותר של דוחות לציבור, וירטואליות של כלל השירותים שניתנים ע"י האגודה ועד הקמת מרכז קדם אקדמי מחוץ לתחומי הטכניון, במקום הקורסים הקדם אקדמיים שנסגרו בלחץ הטכניון. על פניו התוכנית נראית גרנדיוזית למדי, אפילו מעט מנופחת, ואני בספק אם הם יצליחו לעמוד במילה שהם נתנו שם. אין ספק שמדובר בתוכנית מאוד מקיפה, שמזמן לא נעשתה כאן, ואולי תביא לאיזה סוג של שינוי בהרבה דברים כאן. תנאי הפתיחה גרועים מאוד, אבל בסופו של דבר, המבחן האמיתי של שניהם יהיה מבחן התוצאה וכמה הם ישיגו. שיהיה להם רק בהצלחה.

גילוי נאות נוסף: הכותב השתתף בקמפיין של הצמד למען בחירתם, אפילו אם זה היה בצורה די שטחית (קצת חלוקת פליירים, חלוקת המצע לחברי וועידה).

חוכמת חיים
דרך טובה לבחון קשר מכל סוג שהוא היא לקחת מדי פעם צעד אחד קטן אחורה, להתרחק מעט. חבר טוב יעשה צעד קדימה בתגובה (לפעמים ייקח קצת זמן בשביל זה), אצל חבר אמיתי זה יקרה בצורה כמעט אוטומטית.

וגם
יום הולדת שמח לראשונה שגרמה לבלוג הזה להיות הרבה יותר מסתם דף בשבילי, אלא גם מקום להכיר בו חברים אמיתיים.

שמור   בטל

26 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות לכאן     קישור ישיר לקטע
תגובה אחרונה של אראמיס ב-16/12/2007 23:47

 

20 11/2007		מכתב לאנשי הסגל הבכיר
		תגיות: טכניון, שחרור קיטור

אני פונה אלייך היום כסטודנט שחרד לגורל הלימודים האקדמיים שלו. שביתת הסגל הבכיר נכנסה לשבוע החמישי שלה ואין פתרון באופק, ואנחנו מתקרבים למצב שבו הסמסטר, אם לא השנה כולה, יעמדו בפני ביטול.
אתמול נכחתי במפגש בין סטודנטים לבין נציגי הסגל הבכיר ויצאתי ממנו עם תחושה קשה. מצד אחד, מטרות השביתה מוצדקות. ההשכלה הגבוהה בפרט, והחינוך בישראל בכלל, נמצאים במשבר עמוק שמחייב פתרון רציני, ולאף אחד לא נראה שאכפת. אני וחבריי הסטודנטים היינו רוצים באקדמיה עם המרצים הטובים ביותר שהמדינה יכולה להציע לנו, את הכלים המחקריים הטובים ביותר ואת התנאים הטובים ביותר לרכוש השכלה גבוהה, לחקור ולקדם את המדע למען החברה והמדינה.
מצד שני, השביתה הזאת לא יכולה להתקיים כפי שהיא מתקיימת. חלף למעלה מחודש של שביתה ואף אחד לא שומע עליה, לאיש לא אכפת שהמרצים שובתים ולא יודע על שום מה ולמה. בקרב הסטודנטים נוצרה תחושה שהמרצים שובתים ומחכים שהסטודנטים יפעלו בשבילם, ייצאו להפגין בשמם ולהתעמת עם הממשלה בשביל להוביל למשא ומתן על שכר המרצים בלבד, בעוד המרצים ימשיכו לשבת במגדלי השן שלהם וינהלו את המחקרים שלהם כרגיל, כאילו אין שביתה. אין לי עוררין על חשיבות המחקר שאתה וחבריך מנהלים, אבל מה אתה עושה למען ההשכלה הגבוהה? למה אתה וחברייך לא עושים דבר להעלות את השביתה הזאת על סדר היום הציבורי? למה אתם עומדים באדישות מהצד ומחכים שמשהו יקרה?
בסמסטר האחרון אנחנו שבתנו מתוך מאבק על שכר הלימוד שלנו ועל עתיד ההשכלה הגבוהה. אנחנו לא ישבנו בצד אלא יצאנו ועוררנו דיון ציבורי, ניסינו לקדם את המו"מ ולחפש פתרון בכל שלב. מה אני יכול להגיד עכשיו לחבריי הסטודנטים, שלימודיהם נפגעו בצורה כל כך קשה בשנתיים האחרונות ע"י מלחמה ושביתות? מה אתה יכול להגיד לסטודנט ששירת במילואים ורק רוצה לסיים את התואר שלו בכבוד, אבל צריך לנהל עכשיו מלחמה נוספת, רק בשביל להיות אדם משכיל במדינת ישראל?
אחת התחושות שיצאתי איתן מהמפגש אתמול הוא שהמחקר שלכם חשוב ויקר לכם, ולכן אתם לא מפסיקים אותו למרות השביתה. אני מבין את חשיבותו, אבל מה עם האחריות שלכם כלפי הסטודנטים? איפה האחריות שלכם כלפי הדור שלי, שרק מבקש השכלה גבוהה? האם אתה מוכן לקחת עלייך את הנזק העצום שייגרם למדינה, לחברה ולאקדמיה כתוצאה מביטול השביתה?
אני פונה אלייך כעת ומבקש שתקום ותעשה מעשה, תשפיע על ראשי המאבק לנהל אותו בצורה הנכונה ולהביא לסיומו. הסטודנטים מאחוריכם ומוכנים לעזור לכם במאבק, אבל לא במקומכם. הכוח הגדול שלכם טמון במוחכם, אנא, השתמשו בו בשביל להביא עלינו ועליכם עתיד טוב יותר.

מכתב ששלחתי לפני כמה דקות לכמה אנשי סגל ששובתים, כחלק מהרצון של אס"ט לעורר את המרצים להתחיל לפעול.
(ולא, אין לי פרו לתת. נתתי אותו כבר)

שמור   בטל

15 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות לכאן     קישור ישיר לקטע
תגובה אחרונה של og211 ב-24/11/2007 21:18

 

17 11/2007		אין שכר, אין לימוד
		תגיות: טכניון

ביום רביעי, אי שם בשעות הצהריים, פעולת מחשב פשוטה ואוטומטית גרמה לכך שהתשלום השני של שכר הלימוד ירד לי מחשבון הבנק שלי (והכניס אותו זמנית למינוס). הדבר הביא לסיום של שבוע מעט הזוי, שבו האגודה ניסתה בכל כוחה (הדל) להפציר בסטודנטים לבטל את הוראת הקבע שלהם לתשלום שכר הלימוד. הטיעון המרכזי של ראשי האגודה היה שאנחנו פשוט לא מקבלים את המוצר שעליו אנחנו משלמים ממיטב כספינו ולכן אין טעם לשלם. הפגיעה אצלנו בסטודנטים היא כנראה החמורה מבין כל המוסדות האקדמיים בארץ ולמעשה מרבית הקורסים לא מלמדים. נוצר מצב שסטודנטים של שנה ראשונה לומדים כמעט כרגיל בגלל שהקורסים שלהם המוניים ולכן הסגל הזוטר מרצה ולא רק מתרגל, ואילו סטודנטים מסמסטרים מתקדמים גם כן לומדים כי יש להם מרצים מן החוץ שגם כן לא שובתים וכל אלה שבאמצע נדפקים. אני, למשל, לומד רק 3 שעות בשבוע ששייכות לקורס אחד בלבד כאשר הלימודים בששת הקורסים האחרים שלי נעצרו כליל (חלקם אפילו לא פתחו את שנת הלימודים). המצב עצמו תוקע אותי כי אני לא ממש לומד אבל לא יכול שלא להיות כאן כדי לא להפסיד חומר לימודי בקורס שממשיך לרוץ ולמעשה גורם לי להיות כאן כמעט כל השבוע (הרצאה ביום שני, תרגול ביום רביעי) ועוד מוסיף לכל הבלגן גם שיעורי בית, שהם פחות או יותר הדבר היחידי שיש לי לעשות כאן. באמצעות הביטול של הוראות הקבע האגודה ניסתה ליצור לחץ על הנהלת הטכניון שיילחץ על המרצים ויזרז את סיום השביתה.

אז למה אני לא ביטלתי בסוף? יכולות להיות לזה אין סוף סיבות, הסברים ותירוצים, אבל מעל הכל, כל הסיבוך שהמהלך הזה גורם, הבירוקרטיה של לבטל הוראת קבע ואחר כך להחזיר אותה, הרתיעו לא מעט סטודנטים. לכו תרדפו אחר כך אחרי הבנק בשביל לחדש את התשלומים כמו שצריך (ואני משלם כל חודש שכר דירה באותו האופן שאני משלם את שכר הלימוד שלי, ביטול הוראת הקבע תאלץ אותי לשלם גם למעונות בנפרד). כמובן שזה עולה כסף ושהטכניון יגזור גם הוא קופון מכל המהלך בצורה של קנסות לסטודנט שלא ישלם את השכ"ל שלו בזמן. אבל זה עוד בעיה קטנה לעומת הבעיה הבאמת גדולה של האגודה והיא שהסטודנטים לא ממש סומכים על הנשיאות וההנהלה עם כל המהלך הזה ולא מאמינים שהאגודה תעזור להם כשהם יצטרכו לריב עם חשבונות סטודנטים כשיגיע מועד הפירעון. כבר למעלה משנה (מאז המלחמה, ויש כאלו שטוענים שאפילו עוד לפניה) קיים משבר לא קטן בין האגודה לסטודנטים שהיא מייצגת, משבר שרק החריף בשביתה האחרונה. סטודנטים פשוט לא מאמינים להנהגה הנוכחית של האגודה ולא ממש מוכנים לבצע מהלך כל כך קריטי להם רק בשביל עשיית השרירים הזאת של האגודה, וקשה שלא להאשים אותם. חוץ מזה, כל המהלך הזה נעשה בצורה חפוזה מדי, בלי להתכונן יותר מדי ובלי להסביר לסטודנטים כמו שצריך את כל ההשלכות שלו. קשה להרים קמפיין שכנוע כזה תוך פחות משבוע ולנסות להסביר ל-9000 סטודנטים שזה המהלך הנכון לעשות, ויהיה מה שיהיה. מצד שני, אני לא חושב שאנחנו צריכים לשבת בשקט ולחכות שהבעיה תיפתר ואנחנו נוכל לחזור ללימודים בצורה רגילה, כי אין סיכוי שהסמסטר הזה יתקיים כמו שצריך (מתי היה כאן סמסטר שכן התקיים כמו שצריך?) כי השביתה הזאת לא מעניינת אף אחד, ורק הסטודנטים נפגעים ממנה. המרצים ממשיכים במחקרים שלהם, מקבלים משכורת (גם אם לא מלאה, האוצר בהתחלה רצה לתת רק 50%, האוניברסיטאות רצו לתת 90%) ולא נראה שהם ממש רוצים ללמד. טוב להם ככה, אז למה לא להמשיך? צעד של עצירת התשלום הוא צעד קטן מדי, ולדעתי לא אקטיביסטי מדי בשביל שישימו לב אליו. חוסר השכנוע של האגודה העובדה שהטכניון יודע שאת הכסף הזה הוא יקבל בסופו של דבר, די פגע בכל המהלך, וכנראה שהגיע הזמן למעשים יותר רציניים, כדי ללחוץ על כל הגורמים לסיים את השביתה. אני לא חושב שכדאי להתייצב לצד המרצים, כי גם אם הם התייצבו בצורה זו או אחרת לצד הסטודנטים בשביתה שלנו, עדיין נפגענו אחר כך בצורה חזקה מהם, וגם אם נעמוד לצידם עכשיו, ניפגע באותה צורה שוב. הלחץ צריך להיות גם על משרד האוצר וגם על המרצים, שיידעו שאף סטודנט לא מוכן ללכת מכות עם יס"מניקים בשבילם, אבל גם לא מוכן לתת להם לשבת במשרדים ובמעבדות שלהם ולהמשיך כרגיל בלי לעשות משהו ולפתור את המשבר הזה.
ולמרות העובדה שאני חושב שכל מהלך הביטול לא נכון, שמתי לי על הראש באמצע השבוע את הכובע של נציג האגודה וניסיתי לשכנע אנשים שזה המהלך הנכון לעשות. מה לעשות, אבל כשמייצגים ציבור, וכשמשמשים חוליה מקשרת בינו ובין הגוף שאמור להגן עליו ולייצג אותו מול הטכניון, צריך גם להירתם למען מטרות שאני לא חושב שהן מוצדקות, אבל ההחלטה עליהן התקבלה בישיבת ההנהלה בצורה דמוקרטית, גם אם אני לא השתכנעתי מהם באופן מלא. אז לא ביטלתי בעצמי, אבל אם זה יימשך (וממש לא רואים את הסוף של זה), אני כנראה אעשה את זה. היה נחמד קצת חופש ומנוחה אחרי הקיץ הארוך הזה, אבל ככה זה לא עובד. תנו ללמוד בשקט.

המכונה
כבר לא נמצאת לי מתחת לחלון. נגמר עשן הסיגריות, הרעש של המטבעות, האנשים שבועטים במכונה, הבחור שממלא אותה בזמן שהוא מדבר בקולי קולות בטלפון ומשאיר את המנוע דולק. ניצחתי.

פייסבוק
מרוב שטויות, חיות לליטוף, ביצים ובלוני מים שנזרקים, גלגלים והשד יודע עוד מה ימציאו, כבר קשה לראות שמתחת לכל זה החברויות שיש שם באתר הזה די שטחיות ולא ממש אמיתיות. אני מתקרב ל-50 חברים שם, אבל חושב שרק בודדים מהם אני באמת יכול להגדיר כחברים אמיתיים וקרובים. היתר ידידים, מכרים או במקרה הטוב, אנשים שפעם הייתה נגיעה לחיים שלי, ואז זה כבר הופך להיות קצת עצוב. מצד שני, יש שם את האפשרות לתת לאתר לנבור לי ברשימת אנשי הקשר במייל שלי ולהראות מי כבר פתח חשבון באתר. הבדיקה הזאת מוזרה, כי בין שלל האנשים שהוא שלה משם נמצאים גם מתרגלים, שקצת קשה לראות אותם כבני אדם אחרי 14 שבועות של תרגולים, אנשים שפעם קיבלתי מהם מייל ואין לי מושג אפילו מי הם ואפילו בלוגרים, שעד לאותו רגע ידעתי מי הם רק לפי הכינוי שלהם ולא מעבר לזה ופתאום נהפכו לשם עם פרצוף. מעניין כמה זמן ייקח עד שהשטות הזאת תדעך ותיעלם.

לב
כנראה שאתה צודק. יש דברים שכבר קשה מאוד להאמין בהם. סוג של השלמה עם המציאות.

שמור   בטל

19 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     1 הפניות לכאן     קישור ישיר לקטע
תגובה אחרונה של בימבה ב-19/11/2007 19:46