סרטו של קן לואץ' שיצא לפני כמה שבועות בDVD מתורגם לעברית
להלן המלצתי
שם הסרט: אולי נתנשק Ae Fond Kiss
במאי: קן לואץ'
שחקנים: אווה ברת'יסטל, עטא יעקוב, אחמד ריאז
שנת הפקה: 2004
תקציר הסרט:
סרט המתאר את סיפור אהבתם של קאסם ורושין. קאסם הוא בן לדור שני של פקיסטאנים מגלאזגו, הוא עובד למחייתו כתקליטן במועדונים נחשבים, וחולם על פתיחת מועדון משלו. הוריו הם מוסלמים אדוקים המתכננים עבורו חתונה עם בת דודתו יסמין, המיועדת להגיע לבריטניה. התכניות שלהם משתבשות כשקאסם פוגש את רושין, אירית קתולית לבנת עור העובדת כמורה למוזיקה בבית הספר של אחותו. השניים מתאהבים עמוקות זה בזה, אבל הוריו מסרבים לקבל את הבחורה הלבנה אל ביתם. גם בבית הספר הקתולי ובכנסיה של רושין, יש התנגדות עזה לרומן שהיא מנהלת מחוץ לנישואים, המנוגד לערכי הדת שלה.סיפור האהבה מעורר סקנדל שלם ובמרכזו קונפליקטים על רקע תרבותי, אישי ודתי.
דבר הפסיכופט:
קן לואץ' הוא אחד מהבמאים הבריטיים הטובים והותיקים ביותר, שידוע בדרמות הנוקבות, מלאות הביקורת החברתית שלו. סרטו הקודם "16 מתוק" עקב אחרי ילד שחי חיים קשים בתוך שכונה מוכת אבטלה בגלאזגו ומסתבך במכירת סמים בנסיון להבטיח את עתידו ועתיד אמו. לואץ' חשף בסרט ההוא מצב חברתי בצורה מחוספסת, אמיתית ונוקבת. לעומת סרטו הקודם, הסרט "אולי נתנשק", משלב אופי קליל יותר של קומדיה רומנטית, אך זהו רק הצד השולי ביותר של הסיפור. הסיפור האמיתי הוא הרומן הבלתי אפשרי בין גיבורי הסרט, שנוגד את ערכי המסורת של משפחתו הפקיסטנית של קאסם ואת ערכי הדת הקתולית של הבית ספר בו מלמדת רושין. מה שמסבך עוד יותר את רושין הוא מוצאה האירי והעובדה שאשרת העבודה שלה תלויה באישור הכומר שלה.
קן לואץ' בהחלט מצליח לנווט את הסיפור המורכב הזה ולהעביר תחושות מציאות וביקורת על הערכים המיושנים הן של המהגרים הפקיסטניים שעדיין מאמינים שההורים משדכים לבניהם והן של בתי הספר הקתוליים שמרשים לעצמם לפלוש לפרטיות, לחיים האישיים של המורים ומתעלמים לגמרי מאיכותם בכיתה. הרומן הבלתי אפשרי בין קאסם ורושין, נותן לנו הצצה לשני הצדדים המנוגדים בחברה ובכלל לכל היחס של החברה אל המוסלמים, בעיקר לאחר ארועי ה11/9 ואל החיים כזר. אמנם לואץ' לא מעביר ביקורת במפורש על הערכים המיושנים האלו ועל יחס החברה לזרים, אך בצורה יפה, הסיפור מצליח להעביר את המסר בין השורות.
הבעיה שמצאתי בסרט היא שהשילוב בין הקומדיה הרומנטית, שמכניסה לסיפור הטעון גם כמה קטעים קומיים טובים, היא גם החסרון של הסרט. הסרט אינו בוחר כיוון ברור והוא מצד אחד לא ממש קומדיה רומנטית, אבל גם לא ממש דרמה נוקבת. יש תחושה שהמסרים אמנם עוברים בין הסצינות השונו, אך שהם לא יצליחו ממש להשפיע בגלל אותו ריכוך שנובע מהשילוב עם הקומדיה. בגלל אותה הישארות באמצע, הסרט נהייה קצת "לייט", מעניין אבל לא מספיק, מעביר מסרים, אבל לא מספיק.
אפשר לקחת לדוגמא את הסרט הנפלא "מזרח הוא מזרח", שגם הוא עוסק במרד של בן למהגרים פקיסטניים לאנגליה, כנגד הערכים המיושנים של הוריו והרצון לשדך לכל הבנים נשים פקיסטניות. להבדיל מסרטו של לואץ', הסרט "מזרח הוא מזרח" בחר בכיוון מאוד עוקצני והומוריסטי ולכן הוא סרט מוצלח בהרבה. אמנם הוא עוסק רק במשפחה פקיסטנית ולא כולל ביקורת על הקתולים, אך עדיין יש דמיון רב בנושאים. בכוונה הבאתי את הדוגמא החיובית, על מנת לחזק את מה שחסר לי בסרט הזה.
אין ספק שמבחינה קולנועית, המראה המחוספס של הסרט תורם מאוד לאווירה שלו. גם המשחק המצויין של אווה ברת'יסטל ועטא יעקוב בתפקידים הראשיים, ראוי לציון. שניהם מצליחים להעביר היטב את התחושות הקשות ולהחזיק את הסרט על גבם. בהחלט ניכר שקן לואץ' עשה עבודה מעולה עם השחקנים.
לסיכום, קומדיה רומנטית משולבת בדרמה, על רומן בלתי אפשרי ועל התנגשותו עם ערכי המשפחה הפקיסטנית וערכי הבית ספר הקתולי. סרט שמצליח להעביר את המסרים, אך לא בוחר כיוון של ממש או סגנון ברור ולא מצליח להיות יותר מאשר סיפור דרמטי "לייט". מי שמחפש סיפור מעניין יחסית ולא מצפה למשהו מקורי מדי או נוקב, יוכל להסתפק ביכולת להזדהות עם דמויותיהם של קאסם ורושין שבסה"כ רצו להיות ביחד.
ציון: 7 מתוך 10