kuenstliche beatmung
ספיח מהמסיבה ההיא אצל הג'ינג'י היה תובנה מעניינת על הגרמנית: בעוד ש-kunst זה אמנות (וגם המקור למילת הסלנג האידישאית 'קונץ') הרי ש- künstlich פירושו מלאכותי, מעושה, לא אמיתי. נשאלת השאלה: מה לאמנות ולמלאכותיות?
העניין הוא שהקשר הזה לא מוגבל לגרמנית. גם באנגלית, art זו התחלה של artificial. ובעברית, אמנות נבדלת רק באות אחת מאוּמנות, שהיא מלאכה, ומלאכה מובילה אותנו שוב למלאכותי.
אלא שהקישור העברי האחרון הוא זה שפותר את התעלומה: המלאכה הרי באמת יותר משהו מעשי ידי אדם, 'מלאכותי' בהיותו 'לא מהטבע'. והמלאכה באמת היתה הרבה לפני האמנות והרבה לפני המלים המתארות אותה; באנגלית, למשל, השימוש הראשון למילה art במובן של אמנות היה ב-1620; המילה קיימת הרבה קודם לציון 'מיומנות כתוצאה מלמידה', ומתבססת על שורש יווני שפירושו 'אופן, דרך שבה הדברים נעשים' (מונח שנשמר חלקית גם באנגלית של ימינו, ובאופן משעשע הוא גם המשמעות של המילה Art בגרמנית). תהליך דומה אירע בשאר השפות, והמילה המתארת סתם פעולה-מתוך-למידה (שיוצרת משהו חדש שלא היה בטבע) קיבלה משמעויות אחרות.
לסיום - ובלי קשר - הנה לינק לשיר של אליזבת בישופ, שהוא לא רק נפלא אלא גם משתמש במילה art במובן הישן יותר שלה. מומלץ.

אה, והכותרת? סתם שם של פאב בברלין שנראה מאוד מתוחכם. אבל המשמעות היא פשוט 'הנשמה מלאכותית'.

שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 12/4/2008 01:04, ושייך לקטגוריות אמנות, אטימולוגיה בשקל תשעים, קוהרנטיות זה פאסה
16 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של קובי ב-16/4/2008 16:59

---

האמנם צירוף מקרים?
שוש עטרי הלכה לעולמה אתמול, ובבוקר נפטר גם השחקן מוסקו אלקלעי. שני האירועים אינם קשורים זה בזה, אבל איכשהו, כשהם באים ביחד באותו משפט, הם גורמים למוח להתחיל לחפש צירופים והצטרפויות מקרים, ואלה כמובן לא חסרים. מישהו נזכר למשל שלא מזמן הם הופיעו יחד בפארודיה של "ארץ נהדרת" על "הישרדות". האם זה אומר משהו?
כנראה שלא. המח מחפש תבניות בכל מקום, וצירופי מקרים הם בהחלט דבר סביר, בהתחשב בכמות האירועים השונים שקורים מדי יום על הפלנטה ובכמות הדרכים השונות שבהם שני אירועים או יותר יכולים להיות מקושרים.
קחו לדוגמא את מותם של מפורסמים. יש עשרות אלפי אנשים בעולם שהתפרסמו במידה שתבטיח להם ידיעה בעיתון עם מותם; די סביר שיקרה ששניים מהם מתים באותו יום. צירוף המקרים מתחיל להיראות יותר מוזר כשהשניים עוסקים באותו תחום - למשל ב-30 ביולי 2007, כששני במאי קולנוע - ברגמן ואנטוניוני - מצאו את מותם בדיוק באותו יום. אבל גם זה מתחיל להיראות סביר כשחושבים על כך שאין כל כך הרבה תחומים שהופכים אנשים למפורסמים; נגרים, למשל, זוכים לעתים רחוקות לכתבה מספידה בעיתון.
אצל שוש עטרי העיב צירוף מקרים מסוג אחר על צירוף המקרים הראשון; שהרי רק לפני חמישה חודשים נפטר ישראל פוליאקוב, שותפה של שוש עטרי לסדרה 'הכל דבש'. צירוף המקרים - גם אם לא אירע באותו יום - הביא כל מיני אנשים לתהות על 'קללה' שרובצת כביכול על התכנית. הרי כאן לא מדובר על שני אנשים באותו תחום, אלא בשניים ששיחקו זוג נשוי בטלוויזיה (והטלוויזיה היא הרי המקום בו הדברים קורים באמת). קללות מסוג זה הן דבר מוכר - כמו למשל הסיפור הידוע על הקללה של 'בלייד ראנר', שגרמה למספר חברות מתוך אלה שהוצגו בסרט להתמוטט תוך מספר שנים. וגם כאן, הסטטיסטיקה מנסה להסביר לנו בכח שזה רק המח שלנו מוצא תבניות.
אני מכיר את הסטטיסטיקה ומבין את הכשלים, ובכל זאת קשה לי. לאו דווקא בגלל צירופי המקרים הגלובליים - מה לי ול'הכל דבש' או 'בלייד ראנר' או ברגמן ואנטוניוני - אלא בגלל הצירופים האישיים, הדרמטיים הרבה פחות אבל מרשימים לפחות באותה מידה. כמו אותה מסיבת זוגות ב-1995, אליה הזמין ידידי א' ארבעה זוגות, ותיקים וחדשים, וכן בן זוג לעצמו; בן הזוג הנ"ל לא הגיע, וא' נותר מעין גלגל תשיעי בעגלה. הפואנטה? תוך חודש, כל ארבעת הזוגות נפרדו. קללה? צירוף מקרים?
או שאולי אנחנו מנסים כל-כך לכפות תבניות על המציאות, שאנחנו מתנהגים באופן שיוצר את 'צירופי המקרים' האלה? מכוונים את החיים כך שדברים מסוימים יקרו כל פעם מחדש באותם תאריכים? אצלי, למשל, התחילו בלילה שבין ה-19 ל-20 בחודש חמש מתוך 12 מערכות יחסים רומנטיות שהיו לי, בהן הראשונה והאחרונה. ההסתברות לזה לא ממש גבוהה מתמטית, אבל האם ייתכן שהמח התבניתי שלי דאג להיות פתוח יותר לרמזים בימים האלה?
הצירופים האלה, אם לא שוללים אותם, עלולים לגרום למחשבה שיש יד מכוונת, שמישהו מושך בחוטים. אני לא חושב כך. אבל לפעמים יש לי תחושה ש(לפעמים) איזו יד בלתי-מכוונת-בעליל תופסת איזה חוט סורר ומושכת בו פתאום לכיוון אחד, כדי להדהד איזו סימטרייה למשהו שכבר קרה פעם, או למשהו שיקרה, באופן כל-כך בולט שמישהו חייב לשים לזה לב ולשאול, האמנם.



שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 2/4/2008 23:47, ושייך לקטגוריות קוהרנטיות זה פאסה
12 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של מיכליקה ב-27/4/2008 06:54

---

המציאות קיימת והעולם שותק
לפעמים אני חושב לעצמי, שמתוך כל העולמות החלופיים שסביבי - שירים, סיפורים, סרטים, סדרות טלוויזיה, חלומות, בלוגים של אחרים, היסטוריה אלטרנטיבית ומה לא - מתוך כולם, דווקא המציאות המציאותית, זו שאני חי בה, היא אחת המציקות ביותר, ולו הייתי שליט המציאויות הייתי מקציב לה הרבה פחות זמן. זה לא שאין במציאות הזאת דברים טובים - אבל היא פחות קוהרנטיות מרוב סדרות הטלוויזיה, פחות צבעונית מרוב החלומות ופחות מרגשת הרבה דברים (בהם משחק קריקט בין שתי נמלים).





שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 31/3/2008 23:18, ושייך לקטגוריות קוהרנטיות זה פאסה, שחרור קיטור
14 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של bimb ב-5/4/2008 03:14

---

אחר כך ואחר כך ואחר כך

נעבור את החורף ואחר כך נראה
לפני כשבוע אסנת שאלה אותי אם לא הגיע הזמן להחליף את התמונה בראש הבלוג, זו שאני מחליף כל עונה בערך. יש כמובן משהו בדבריה - שהרי גם לפי הספירה הקיצונת ביותר החורף אמור להיות כבר מאחורינו, ולמעשה באופן רשמי היום החל בקול תרועה רמה האביב.
אלא שמזג האוויר מסרב להישמע לגחמותיו של לוח השנה, ובמקום להתחמם הוא רק מתקרר. כך יצא שבשלושת הימים האחרונים יורד כל בוקר שלג קל, לפעמים מעורב בגשם ולפעמים לא, אבל תמיד קר ולבן (אבל לא נערם, אלא נעלם בשלוליות על הקרקע). היום המצב החמיר, והשלג ירד לא רק בבוקר אלא בהפסקות לאורך כל היום - לפעמים קליל ודק, לפעמים מהיר ומעורב בגשם, לפעמים בפתיתים סופר-כבדים שנראו כאילו מישהו שופך קלקר מהשמיים, ולפעמים במערבולות שעפו ברוח ולא ממש 'ירדו' אלא פלוס מינוס שהו באוויר. בין פרקי השלג - במיטב המסורת של ההפכפכות הפתאומית - נצפו קטעי גשם שוטף, רגעי אפרפרות חסרת גשם, מצבים של 'מעונן חלקית' ואפילו כמה קטעים של שמיים כחולים לגמרי ושמש נעימה. מה שלא סתר כמובן את הופעתו הצפויה של השלג הבא.
למרבה הצער, נדמה שאין תקווה באופק. אתרי התחזיות - אותם אתרים שדיווחו לי על 31 מעלות בחיפה היום - צופים שבמהלך סוף השבוע הטמפרטורות רק ירדו (עד כדי מינוס תשע בליל יום א') והשלג/גשם/מה שלא יהיה יימשך. אז תגידו לי אתם, במצב כזה אני יכול להרשות לעצמי להחליף תמונה?

אחרי החגים
אתמול, כשאסנת עשתה שופינג כדי להכין דברים למסיבת פורים אצל הזוג הרוסי האופנתי, יצא לה להיתקל בבחור שחום ששוטט בחנות הירקות כמי שהולך על ענן, חייך לכולם וקנה כל מיני פירות וממתקים. ההסבר שלו היה ש'חג היום' והוא צריך לחלק מתנות לכולם. אלא שהבחור לא היה יהודי כי אם מוסלמי - וזאת גילינו באדיבות וויקיפדיה, שסיפרה לנו שבמקרה אתמול חגגו המוסלמים את ה'מאוולאד',ובמסגרת החג נהוג לחלק מתנות. וכשחושבים על זה, מסתבר שמדובר בהצטרפות מקרים די מרהיבה: היהודי חוגגים פורים (ובירושליים - פורים משולש), הנוצרים עסוקים בשבוע החשוב שלפני הפסחא (היום הוא יום ו' הטוב והכל היה פה סגור), המוסלמים מעלים על נס את ה'מאוולאד', הזורואסטרים חוגגים 'נוורוז' והפאגאנים מציינים בשמחה את יום השוויון האביבי (היום בו היום והלילה שווים באורכם). אם חושבים על זה, יוצא שחלק ניכר מאוכלוסיית העולם עוסקת בחגיגות היום או אתמול, מה שמסביר את התחושה שהיתה לאסנת אתמול, כאילו אנחנו בסוף שבוע ולא ביום עבודה. במלים אחרות, זו לא תקופה לדחוף פרויקטים: הכל קפוא כמו השלג, מחכה לאחרי החגים.

סבלנות
אז כן, סבלנות סבלנות לא קונים בשום חנות וכו', אבל באמת לפעמים קצת נמאס לחכות, לצפות לאימיילים של תשובות מכל מיני מקומות, להמתין לכל מיני דברים שאמורים לקרות ולא קורים, להישאר באוויר. דברים שנדחים תמיד גורמים לי להרגיש שאם לא אשים לב אני עלול להתעורר כמו המפוזר מכפר אז"ר, לגלות שהיום כבר מחר ולא הספקתי שום דבר. אז הנה, הספקתי לפחות לכתוב קטע בבלוג.

שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 22/3/2008 00:16, ושייך לקטגוריות עונות השנה, קוהרנטיות זה פאסה, שחרור קיטור
12 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של miss kitty fantastico ב-23/3/2008 10:21

---