Day 6. Internet? Nicht
Still without internet at home and running out of friends to call on.
So today had to go the internet cafe.
It is minus 4 outside, but at least the sun is shining.
We went shopping for a backup-internet and realized that Germany is pretty backwards in this respect. At least when compared with Israel.
But at least here no one is shooting rockets (except for kids preparing for New Year's)
שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 29/12/2008 13:18, ושייך לקטגוריות אקטואליה, שחרור קיטור, אינטרנט, המחשב ואני
6 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של איתן ב-31/12/2008 06:23

---

סיפור חג
ערב חג המולד, שנחוג שלשום, היה קר, לבן ומנותק. לא 'קר ולבן' במובן של שלג - השלג מיצה את עצמו בשבוע שעבר ולא חזר השבוע - אלא במובן של ערפל חלבי, שכיסה את השמיים ואת רוב הנוף במשך כל היום. לניתוק דאגה חברת האינטרנט האהובה, שבשל 'תקלה אזורית' משאירה אותנו כבר יומיים ללא אינטרנט כלל (אחרי שהאפיפיור החליט להתיר את החתונה הקתולית שלנו עם וודאפון, אין לנו אינטרנט גיבוי למקרי חירום), ופתרון לא נראה באופק.
הרחובות התרוקנו, החנויות נסגרו בשתיים, השכן מלמטה (לא זה של הדלת, אחד נחמד) מילא אנטי-פריז באוטו כדי לנסוע להרים. כבר בצהריים החלה ליפול עלינו תוגת חג-המולד - הדיכאון התוקף את מי שאינו נוצרי או שאינו יכול לבלות עם משפחתו בערב החג. התוגה הזו, שמככבת לא אחת בסרטים ובסדרות, ברורה לחלוטין ברגע שחווים אותה. אני מניח שזר בישראל מרגיש כך ביום כיפור: הכל עוצר למען מטרה שהוא אינו חולק ואינו מבין בה.
אסנת החליטה להטביע את האווירה העגמומית בעשייה מטבחית, ובלי היסוס החלה לקצוץ אינספור ירקות כדי להכין חמוצים. מאז שמצאה מתכון מנצח ואת כל התבלינים המופיעים בו, כמויות החמוצים רק גדלות מפעם לפעם, ומוגבלות רק בידי מספר הצנצנות בבית. בשלוש אחר הצהריים היכתה בה ההבנה הפתאומית שאין בבית חומץ. היה זה לאחר שהמוני בית חמוצייה כבר היו מסודרים בצנצנות, ושעה אחרי שכל הסוּפֶּרים נסגרו לחג.
למזלה, היה בבית אביר לבן עם רעיון - לנסוע למכולת של העיראקי, במרכז העיר, שאינו נוצרי ואולי סוגר קצת מאוחר יותר. היה זה הדהוד של רעיון מוצלח מלפני שנתיים, אז חיפשנו מקום לאכול באחר-הצהריים של חג המולד ומצאנו את עצמנו בסוף במסעדה טורקית. לרעיון, כמובן, אין ערך ללא ביצוע, וכך נאלצתי לטפס על אופני ולדווש במהירות אל תוך הערפל הקר. בהתקרבי אל חנותו של העיראקי ראיתי
לשמחתי כי ליד הדלת עומד אדם ומשוחח עם מישהו בפנים. העיראקי סגר רשמית לפני כמה דקות, אבל עבור אותו לקוח (ובהזדמנות זו, גם עבורי) פתח את הדלת. שני בקבוקי החומץ שביקשה אסנת נמצאו על אחד המדפים הרחוקים, ולאחר שיחה קצרה על הקור (וחפה לחלוטין מברכות 'חג מולד שמח') היו בידי שני בקבוקי חומץ מרוכזים בשקית ניילון קטנה.
לא אלאה אתכם בכוח ההמצאה שנדרש כדי להביא שני בקבוקי חומץ כבדים, שבירים
ויקרי-המציאות על אופניים ללא עגלת קניות צמודה וביום קר במיוחד. אולם למרות הכל
התקדמתי לי, לאט אבל בטוח, עד ששני החומצים שכנו לבטח במטבח (בחט זה לא שורש!).
בערב צלצלו פעמוני הכנסייה ושקלנו לרגע להתגנב למיסה רק כדי לראות, אבל העדפנו לא להוציא שוב את אפנו אל הקור. כתחליף צפינו (לגמרי במקרה) בפרק חג המולד בעונה הראשונה של 'הבית הלבן' ואחריו התפרקדנו מול הסרט החמישי בסדרת הארי פוטר (לא שונה בהרבה מהקודמים) ואכלנו מרק כרוב, דג בתנור ואיטריות שפֶּצלֶה בנוסח דרום גרמניה. חג כהלכתו (-:
בבוקר שאחרי, למרות הצצות קטנות של כחול, עדיין ישבו העננים על העולם, והניתוק נמשך. את הפוסט הזה רציתי להעלות בצהריים של אותו יום (דהיינו אתמול) מביתם של חברינו היהודים-רוסים, שהזמינו אותנו לארוחת חג (חנוכה, כמובן), אבל שכחתי לקחת אליהם אל הדיסק-און-קי. קשים חייהם של המנותקים.
היום המשיך סיפורנו העצוב במסע נואש ברחבי מרכז העיר בניסיון למצוא מקום עם אינטרנט אלחוטי כדי לגלוש בו עם המחשב הנייד של אסנת. אחרי שיטוט ארוך בטמפרטורה של מעלה אחת בדיוק, כולל צ'יפס וקולה במקדונלנד'ס (אל תשאלו), הצילו אותנו שוב הטורקים, שם מצאנו דרך להתחבר. אז הנה.שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 26/12/2008 17:23, ושייך לקטגוריות המחשב ואני, שחרור קיטור
16 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של npknncxjge ב-17/2/2013 10:17

---

חורף קשה
לישראלים למודי-קיץ כמונו, החורף האירופי קשה מעצם היותו, וכבר בשנה הראשונה התלוננו ארוכות על שעות האור המועטות, הטמפרטורות הנמוכות, העננים שמסרבים לחשוף את השמש ושאר מרעין בישין. אבל השנה, כך נראה, כל הרמזים מעידים על חורף קשה באמת, כזה שגם באירופה קשה להישאר סקפטיים כלפיו. זה התחיל בסתיו שהגיע מוקדם מהרגיל ועצים שהצהיבו כשעוד היו אמורים להיות ארוכים; נמשך בבולמוס האכילה חסר הפשרות של חתולי העיר ובראשם טריסטן שלנו; והגיע לשיאו בשלג שעברנו כאן לפני מספר שבועות, אירוע נדיר למדי בחודש נובמבר (זארברוקן מקבל על פי רוב שלג אחד או שניים בשנה, וגם זה בפברואר). ולא סתם שהיה שלג מוקדם, הוא היה גם הכבד ביותר שחווינו מאז שהגענו לעיר, והחזיק מעמד הכי הרבה זמן (בערך שבוע). ואם זה לא מספיק, לפני יומיים שב השלג למעוננו - שלג שני לפני חג המולד, שזה ממש אירוע יוצא דופן. אז נכון שהפעם הוא היה קל והחזיק פחות מיום, אבל עדיין אין ספק שהחורף כבר מוציא את התותחים הכבדים, ועדיין לא עברנו אפילו שליש ממנו.

חשבתי לצטט כאן את שירה של דליה רביקוביץ', 'חורף קשה', אבל אחרי שקראתי אותי שוב החלטתי שזה אמנם שיר נפלא אבל מדכא להפליא, ושיש גבול. אז דמיינו שיר מדכא על חורף נכתב על מסך מחשב שמאחוריו חלון הפתוח לשמיים אפורים-לבנים, עם כמה עצים עירומים. יודעים מה? לא צריך לדמיין. בוקר טוב:





שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 19/12/2008 11:35, ושייך לקטגוריות בשבילנו זו אירופה אירופה, עונות השנה, תמונות, שחרור קיטור
18 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     1 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של מיס בוז'רסקי ב-22/12/2008 10:56

---

מגדל בבל, או אני נגד המלים
יותר משלוש שנים אני עובד באורח יומיומי כמתרגם. בלי ללמוד את התחום, בלי הכשרה מסודרת, בלי להחליט ממש שזה מה שאני עושה (שזה כשלעצמו סיפור, אבל נרד מזה לצורך העניין). ובשנים האלה פיתחתי מערכת יחסים מורכבת עם מלים ועם שפות. בפוסטים קודמים הזכרתי את הקשיים במעבר התמידי בין עברית, אנגלית וגרמנית, אבל בשלב זה אני רוצה להשאיר את שפתם של גתה וראמשטיין מאחורי ולהתמקד בשתי השפות של האגם שאותו אני חוצה מדי יום, דהיינו עברית ואנגלית.
לעובדה שאני מתרגם בקביעות ספרי טיולים, ובפרט ספרים של לונלי פלאנט, יש יתרונות וחסרונות. אחד היתרונות הוא שיש הרבה מלים, משפטים ומבנים שכבר 'פתורים' אצלי, כאלה שיש לי עבורם מקביל מדויקת או לפחות מדויקת-מספיק בעברית ואני יכול כמעט באורח מכני לתרגם אותם אחד לאחד. אחד החסרונות הוא שיש מלים מסוימות שסופרי לונלי אוהבים במיוחד (או שהשפה האנגלית אוהבת במיוחד) שמעלות לי את הקריזה, שורפות לי את הפיוזים וגורמות לי להטיח את הראש במקלדת, פשוט כי כמה שאתאמץ אני לא מצליח למצוא להם מקבילה אמיתית בעברית, שתקיים שלושה תנאים פשוטים:
1. תעביר ולו בערך את המשמעות.
2. תהיה מקובלת על העורכת שלי, שדי קנאית לשפה העברית.
3. לא תישמע כמו מכונה של רופא שיניים סדיסטי במיוחד.
אז במסגרת 'שחרור קיטור' וגם 'שלח לחמך על פני המים', להלן המלים שהכי מעצבנות, מתסכלות ומשגעות את השכל כשאני נתקל בהם בתרגום, לצד ניסיונותי הנואשים לתרגמן.



range: לא כשם עצם, אלא כפועל. מילה נפוצה מאוד בספרי טיולים: Accomodations range from small rooms to incredible suites. prices range from 3-10 euros וכן הלאה. לגבי המחירים עוד אפשר אישהו לומר 'המחיר נע בטווח של 3-10 אירו'. אבל חדרים אינם נעים, אינם משתנים וכו'. הדרך היחידה שמצאתי לעקוף את הבעיה היא לנסח הכל מחדש: "באזור יש מגוון מקומות לינה, מחדרים קטנים ועד סוויטות מופלאות'. אבל זה תמיד מסרבל ולא תמיד אפשרי.

offer: העורכת שלי מתנגדת להאנשת דוממים, ולכן אסור לכתוב שהמלון מציע חדרים נפלאים. במקום זה, אנחנו כותבים ש'במלון מציעים חדרים נפלאים'. אבל מה עושים כש- the town offers visitors a sense of wonder and excitement?

smart: לא הסוזוקי ולא ילדים גאונים בחטיבה, אלא תואר שבמדריכי טיולים אוהבים להצמיד לכל דבר ביקום. smart shop היא כנראה חנות מתוחכמת (ואולי דווקא אופנתית?) אבל כשמתארים מלון כ-smart אני באמת לא מצליח להבין למה הכוונה (או איך מתרגמים את זה).

dramatic: מילה שבמדריכים אוהבים להצמיד לכל מיני תוואי נוף: dramatic cliff, dramatic canyon וכן הלאה. אני מאמין שלמרות האלרגיה של העורכת שלי ללועזית היא תקבל את המילה 'דרמטי' שדי התאזרחה בעברית, אבל הבעיה היא שהעברית מקשרת את המילה הזו לסיטואציות או לתיאטרון (פרט לביטויים שתפסו כמו 'שינוי דרמטי'). וכך, 'צוק דרמטי' לא אומר הרבה לאף אחד, ולך תנסה להסביר למה הכוונה.

casual: הממ.. casual dress הוא לבוש יומיומי, casual sex הוא סקס לא-מחייב, ובתחום המסעדות אפשר בדרך כלל ללכת על 'לא רשמי', אבל כשמדברים על casual atmosphere אני מוצא שכל התרגומים האלה לא מעבירים את הכוונה. העברית פשוט לא רוצה להתגמש לדרישותיי.

arcade, terrace, gallery: בעיות ספציפיות לספרי טיולים. arcade יכול להיות אכסדרה, פאסאז', מעבר מקומר או סתם בית על עמודים; terrace יכול להיות מרפסת, רחבה חיצונית או טראסה חקלאית; gallery יכולה להיות אכסדרה, מרפסת או גלריה לאמנות. המדריך שאני עובד עליו כעת משתמש בכולם חליפות, לעתים באותה פסקה, ובמקרים רבים ממש אי אפשר להבין כלום מההקשר. תודה לאל על גוגל אימאג'ס, שם אני מוצא לרוב תמונה של האתר ומבין למה הכוונה.

panel: נו, כולם יודעים לעשות פאנלים, רק חשוב להבין למה הכוונה; panel בתמונת-מזבח הוא אחד מהחלקים של הטריפטיך או הפוליפטיך, ואז התרגום הטוב ביותר הוא 'לוח'. אבל כשמדובר ב-panel מעץ בחדר של מלון,צריך להסתכל כדי להבין מה מכוסה בעץ (הקירות? התקרה? הפאנלים?) ואז לשבור את הראש איך אומרים את בעברית. שלא לדבר על כך שהמדריכים אוהבים להתעלל במילה הזו, ואז מקבלים cherry-panelled ceiling או dark wood panelling (לך תנחש איפה בחדר זה מתחבר ומה זה בכלל).

bright, cheerful, sprawling, rambling: עוד ארבעה שמות תואר שמודבקים בלי אבחנה לכל מיני דברים, וספציפית למלונות ולחדרים בהם. עד היום אין לי מושג האם bright room זה חדר מואר, צבוע בגוונים עזים או חכם במיוחד; cheerful עובד איכשהו עם atmosphere ('אווירה עליזה' נשמע קצת סוטה אבל עובר בשלום) אבל cheerful hotel הוא לא 'מלון עליז', אלא אם אני רוצה שמישהו יטעה בגדול; sprawling אמור להיות 'מתפרש על שטח רחב', מה שבד"כ מתרגמים ל'גדול', אבל זה קצת קשה כשמדובר על large, sprawling hotel; ואת המילה האחרונה, שמתארת בד"כ דיבור לא-קוהרנטי ובלתי ניתן לעצירה על כל מיני נושאים שונים ומשונים, אוהבים בלונלי לצרף לבתי אחוזה, טירות ומלונות גדולים - ועדיין אין לי מושג למה.

with: אם המפטי דמפטי באמת היה משלם למלים שעות נוספות, with היתה שיאנית השכר במגזר הציבורי. פרט לשימוש המקובל, במדריכים שאני מתרגם אוהבים לפתוח בה משפטים:

רק שאחותה העברית 'עם' מוכנה לעבוד הרבה פחות - נסו לשבץ אותה במשפט לעיל ותיווכחו. משפטים מהסוג הזה דורשים מלות-מקצוע כמו 'בזכות' או 'בעקבות' (וזאת בהנחה שבאמת יש קשר סיבתי בין חלקי המשפט, מה שלא תמיד קורה).

make: את הכוכבת שמרתי לסוף. היא למעשה בת-זוגה של with, עוד מילת קסם שיכולה לחבר כל מיני אמירות למשפט אחד. את המשפט לעיל, למשל , אפשר היה לכתוב גם כך:

אלא שבעברית כל הגורמים האלה לא 'עושים' את ציריך לעיר מפתה לטיולים ברגל. הם אולי 'גורמים' (אבל אז צריך 'גורמים לה להיות' והכל מסתרבל); הם אולי 'הפכו את ציריך ל...' (אבל אז זה אומר שבעבר היא לא היתה, וזו לא הכוונה במשפט המקורי); הם יכולים "להציב" את ציריך באחד המקומות הראשונים במפת הטיולים ברגל באירופה, אבל זה כבר ממש סופר מסורבל. בקיצור, צרות.



אלו כמובן רק מספר דוגמאות, ויש מיליון אחרות: מבנים שעובדים באנגלית ובעברית דורשים להטוטנות, תרגומים שנראים פשוטים עד שמבינים שאלה אנגליזמים ולא עברית נכונה, ומקרים שבהן סדר התואר והשם בעברית הופך ביטוי פשוט באנגלית לסיוט מתמשך. נו טוב, לפחות הרווחתי את הזכות לקטר.

(במאמר מוסגר יש לציין את העובדה שתוכנת התרגום באבילון, אחד מכלי העזר החשובים שלי במאבק זה, היתה בימים האחרונים במוקד מחול שדים חרדתי שנגע בכמה וכמה בסיסים מהרשימה בפוסטים הקודמים, אבל כל זה נרגע וטופל סופית היום, בדיוק בזמן לפרק השישי של Mad Men, שנקרא 'באבילון' והסתיים בשיר הנוגע ללב של דון מקלין באותו שם:
(בהתחלה שמתי את הסרטון הוא מתוך הפרק, אבל הוא עלול להיות ספוילר מסוים, ולכן עברתי לסרטון פחות מוצלח, אבל שלפחות מעביר את השיר)

שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 11/12/2008 00:56, ושייך לקטגוריות אמנות, דברים שמצאתי ביוטיוב, הומור, המחשב ואני, טלוויזיה וקולנוע, סטיות אישיות, שחרור קיטור
81 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של איתן ב-15/12/2008 20:28

---