המציאות קיימת והעולם שותק
לפעמים אני חושב לעצמי, שמתוך כל העולמות החלופיים שסביבי - שירים, סיפורים, סרטים, סדרות טלוויזיה, חלומות, בלוגים של אחרים, היסטוריה אלטרנטיבית ומה לא - מתוך כולם, דווקא המציאות המציאותית, זו שאני חי בה, היא אחת המציקות ביותר, ולו הייתי שליט המציאויות הייתי מקציב לה הרבה פחות זמן. זה לא שאין במציאות הזאת דברים טובים - אבל היא פחות קוהרנטיות מרוב סדרות הטלוויזיה, פחות צבעונית מרוב החלומות ופחות מרגשת הרבה דברים (בהם משחק קריקט בין שתי נמלים).





שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 31/3/2008 23:18, ושייך לקטגוריות קוהרנטיות זה פאסה, שחרור קיטור
14 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של bimb ב-5/4/2008 03:14

---

אחר כך ואחר כך ואחר כך

נעבור את החורף ואחר כך נראה
לפני כשבוע אסנת שאלה אותי אם לא הגיע הזמן להחליף את התמונה בראש הבלוג, זו שאני מחליף כל עונה בערך. יש כמובן משהו בדבריה - שהרי גם לפי הספירה הקיצונת ביותר החורף אמור להיות כבר מאחורינו, ולמעשה באופן רשמי היום החל בקול תרועה רמה האביב.
אלא שמזג האוויר מסרב להישמע לגחמותיו של לוח השנה, ובמקום להתחמם הוא רק מתקרר. כך יצא שבשלושת הימים האחרונים יורד כל בוקר שלג קל, לפעמים מעורב בגשם ולפעמים לא, אבל תמיד קר ולבן (אבל לא נערם, אלא נעלם בשלוליות על הקרקע). היום המצב החמיר, והשלג ירד לא רק בבוקר אלא בהפסקות לאורך כל היום - לפעמים קליל ודק, לפעמים מהיר ומעורב בגשם, לפעמים בפתיתים סופר-כבדים שנראו כאילו מישהו שופך קלקר מהשמיים, ולפעמים במערבולות שעפו ברוח ולא ממש 'ירדו' אלא פלוס מינוס שהו באוויר. בין פרקי השלג - במיטב המסורת של ההפכפכות הפתאומית - נצפו קטעי גשם שוטף, רגעי אפרפרות חסרת גשם, מצבים של 'מעונן חלקית' ואפילו כמה קטעים של שמיים כחולים לגמרי ושמש נעימה. מה שלא סתר כמובן את הופעתו הצפויה של השלג הבא.
למרבה הצער, נדמה שאין תקווה באופק. אתרי התחזיות - אותם אתרים שדיווחו לי על 31 מעלות בחיפה היום - צופים שבמהלך סוף השבוע הטמפרטורות רק ירדו (עד כדי מינוס תשע בליל יום א') והשלג/גשם/מה שלא יהיה יימשך. אז תגידו לי אתם, במצב כזה אני יכול להרשות לעצמי להחליף תמונה?

אחרי החגים
אתמול, כשאסנת עשתה שופינג כדי להכין דברים למסיבת פורים אצל הזוג הרוסי האופנתי, יצא לה להיתקל בבחור שחום ששוטט בחנות הירקות כמי שהולך על ענן, חייך לכולם וקנה כל מיני פירות וממתקים. ההסבר שלו היה ש'חג היום' והוא צריך לחלק מתנות לכולם. אלא שהבחור לא היה יהודי כי אם מוסלמי - וזאת גילינו באדיבות וויקיפדיה, שסיפרה לנו שבמקרה אתמול חגגו המוסלמים את ה'מאוולאד',ובמסגרת החג נהוג לחלק מתנות. וכשחושבים על זה, מסתבר שמדובר בהצטרפות מקרים די מרהיבה: היהודי חוגגים פורים (ובירושליים - פורים משולש), הנוצרים עסוקים בשבוע החשוב שלפני הפסחא (היום הוא יום ו' הטוב והכל היה פה סגור), המוסלמים מעלים על נס את ה'מאוולאד', הזורואסטרים חוגגים 'נוורוז' והפאגאנים מציינים בשמחה את יום השוויון האביבי (היום בו היום והלילה שווים באורכם). אם חושבים על זה, יוצא שחלק ניכר מאוכלוסיית העולם עוסקת בחגיגות היום או אתמול, מה שמסביר את התחושה שהיתה לאסנת אתמול, כאילו אנחנו בסוף שבוע ולא ביום עבודה. במלים אחרות, זו לא תקופה לדחוף פרויקטים: הכל קפוא כמו השלג, מחכה לאחרי החגים.

סבלנות
אז כן, סבלנות סבלנות לא קונים בשום חנות וכו', אבל באמת לפעמים קצת נמאס לחכות, לצפות לאימיילים של תשובות מכל מיני מקומות, להמתין לכל מיני דברים שאמורים לקרות ולא קורים, להישאר באוויר. דברים שנדחים תמיד גורמים לי להרגיש שאם לא אשים לב אני עלול להתעורר כמו המפוזר מכפר אז"ר, לגלות שהיום כבר מחר ולא הספקתי שום דבר. אז הנה, הספקתי לפחות לכתוב קטע בבלוג.

שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 22/3/2008 00:16, ושייך לקטגוריות עונות השנה, קוהרנטיות זה פאסה, שחרור קיטור
12 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של miss kitty fantastico ב-23/3/2008 10:21

---

קריז
הערב, מתישהו בסביבות שש, נפל שוב האינטרנט של הכבלים, והרס לי תגובה מושקעת בבלוג של קיטי. מי שעוקב יודע שזה כבר קרה פעם, כשאסנת היתה בברלין, ואז נכנסנו לסיפור של שלוה ימים עד שהכל תוקן. היום, מתברר, זו לא בעיה אצלנו בבניין, אלא mass stoerung - הפרעה כללית - בזארברוקן והסביבה. נציג השירות שאיתו דיברתי חזר וציין שצוותים יצאו לתקן את התקלה, אבל גם הבהיר שאין לו מושג כמה זמן זה ייקח. אולי מחר. לי ברור שאף צוות לא יצא לתקן את התקלה ביום ראשון בערב, ולכן הפתרון יימצא כנראה רק בבוקר לכל המוקדם.
השיחה הרגיעה את החששות אבל השאירה את הצורך. הניתוק מהרשת די משגע אותי, כי אני בעצם חי בה: עובד בה, יוצר בה, מנהל בה קשרים חברתיים. לכן לא יכול לעצור בעצמי, וכמו מי שמתפשר על וודקה זולה כשאין להשיג את הסוג הרגיל, מצאתי את עצמי מפעיל שוב את הנייד הישן, זה שיש לו קווים על המסך ובעיית זיכרון-זמן, ומתחבר לאינטרנט המקרטע של וודאפון רק כדי לספק את רצוני בעוד קצת מהמקושר-מקושר הזה: לבדוק מייל, לעבור על הבלוגים, להיות כאן.
בלילה חלמתי שאני טס כל יום לקורס הגרמנית שלי, מהארץ. זה גם סוג של תחושה של ניתוק. עם הסדרה הזו שאני כותב זה כאילו אני כתב העיתון בקורס, מפרסם כתבה בהמשכים. בדיוק קראתי את החלק הראשון באוטוביוגרפיה של גבריאל גרסיה מרקס, שבשלב זה ככה התפרנס - כתב כתבות ומאמרי מערכת לעיתונים חתרניים. כשהספר נגמר הוא בדיוק נשלח ע"י העיתון לאירופה לסקר איזו ועידה. נסע לשבועיים ונשאר שלוש שנים. אני לא נסעתי לשבועיים, אבל אני מרגיש עדיין כמו 'כתבנו בחו"ל'.

שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 18/2/2008 00:09, ושייך לקטגוריות המחשב ואני, קוהרנטיות זה פאסה, שחרור קיטור
11 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     1 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של F ב-19/2/2008 23:08

---

עייפות החומר
יש ימים כאלה, שדברים הולכים הפוך. כל דבר קטן הופך להר גדול. משפטים שנראים פשוטים באנגלית הופכים למפלצות בלתי-סבירות בעברית, וקטעים שאמורים היו להיות חזרה על טקסט שהיה כבר במדריכים קודמוים מתגלים כמלאים בורות ומהמורות.
יש ימים כאלה, ששום דבר לא עוזר. אפילו הקפה השלישי לא מעורר, ושום דבר באינטרנט לא מעודד או מקל. המייל מסרב להתעדכן, כאילו העולם שכח מקיומך, וגם כשיש עדכונים בבלוגים השכנים, איכשהו שה לא משנה את מצב הרוח המזופת.
יש ימים כאלה, שהכל נפיץ. שטויות הופכוות לוויכוחים תוך שניות (ומתכווצות חזרה לשטויות דקות אחדות אחר-כך). מצב הרוח הנאחסי, המשולב באשמה עצמית, מקשה גם על קבלת עזרה משום מקום וכיוון, והמחשבות מפרפרות במעגלים וחוזרות לנקודת המוצא.
יש ימים כאלה, והרבה פעמים הם קורים דווקא אחרי ימים נפלאים, מחייכים, ביתיים, שטופי שמש ומלאים מתנות לחג המולד.
יש ימים כאלה, וככה זה. אבל לפחות יש בלוג לשחרר קיטור.


שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 4/12/2007 21:59, ושייך לקטגוריות מעברים 10-20-30, שחרור קיטור
16 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של רונן א. קידר ב-6/12/2007 21:58

---