הוסף לקבועים

ישראבלוג 



 

אז ככה באמת נראים החיים האמיתיים שאחרי התואר. דירה שכורה רק לעצמי, אוטו מהעבודה ומשכורת מכובדת.
העיר הגדולה קוראת לי, עכשיו נראה לאן ממשיכים מכאן.
אוגי, 41, תל אביב.

 

לעידכונים במייל:

הצטרף בטל מנוי          שלח

טבעות:
« טבעת בודדה. » ±
« צהוב/ה » ±


מיקרו אוגי


שכנים
Symphony
NineLives
Suki da yo
מקליין
צבובה
אראמיס
בימבה
יובל
פ(י)לו
סימבה
האחת

הקוראים האחרונים

אמילי1212
Pillow
Violetsun
רוג_
Kaia Girl
שמחת זקנתי
LIL_WHO
Suga Mama
קמיל ה
Yuval's Studio.


 
ארכיון:


חיפוש טקסט בקטעים:

חפש


1/2018

קטעים בקטגוריה:

 

20
9/2009

  9 איחולים עצמיים לתש"ע
תגיות: מסעותיי עם עצמי, יוצא אל האור, חפירות של אמצע לילה

  1. לסיים סוף סוף את התואר - כי נמאס כבר ללמוד וזה מתחיל להעיק, כי הרבה מהאנשים שהתחילו איתי סיימו עכשיו והאחרים יסיימו בסוף הסמסטר הקרוב (ואז לי יהיה עוד סמסטר), כי הגיע הזמן לסמן וי על העניין הזה ולסיים אותו בצורה הטובה ביותר. אני לא יודע מה יהיה אחר כך, אני רק רוצה שהתואר הזה יהיה כבר מאחוריי.
  2. למצוא עבודה טובה ומכניסה - כמה כבר אפשר לחיות על חשבון ההורים? אני כבר לא מקבל יותר דמי כיס מהאגודה וחשבון הבנק לאט לאט מתרוקן. כבר שברתי תוכנית חסכון עתיקה אחת ולא יעבור הרבה זמן עד שעוד אחת תישבר. חוץ מזה, עבודה שווה ניסיון שטוב בשביל עבודה קבועה אחרי שהלימודים יסתיימו וגם יכניס לי משהו חדש לחיים.
  3. לסיים את הפרק של האגודה בחיים שלי - כי דאגתי מספיק לסביבה שלי, צריך לדאוג הרבה יותר לעצמי (מצד שני, יש רצון להשאיר חותמת סופית לא קטנה לפני שאני נפרד סופית מכל תואר אפשרי).
  4. ליהנות הרבה יותר ממוזיקה ישראלית משובחת - רגע לפני החג פינקתי את עצמי באלבום ויחד עם המצעדים לסיכום השנה (וגם העשור) קיבלתי עוד תיאבון לצרוך מוזיקה ישראלית טובה. גם להתעמק במוכר והאהוב וגם להכיר דברים חדשים, בין אם לשמוע במחשב ובנגן, ובין אם לצאת להופעות. זה מסוג הדברים ששווה להשקיע בהם כסף (או לקבל אותם כמתנה).
  5. להוריד כמות נכבדת של קילוגרמים - כי אני נמאס לי כבר מהכרס הזאת. צריך להתמיד הרבה יותר בחדר כושר ואיך שהחגים נגמרים להתחיל בדיאטה בלי רחמים. זה יהיה קשה אבל אני חייב את זה בשביל עצמי.
  6. למצוא דירה - אז נכון שגם בשנה הקרובה אני אגור במעונות, אבל זה כבר מתחיל להעיק. כבר אין לי יותר מקום בבית ולכן אני צריך למצוא את המקום הפרטי שלי שיהיה בשבילי הבית. אני עוד לא יודע איפה בדיוק ומתי, זה תלוי בעיקר בכסף ובעבודה (וגם איפה היא תהיה).
  7. לדעת טוב טוב מי האנשים שבאמת חשובים בחיים - אלו שתמיד יהיו שם, לא משנה המרחק, אנשים אחרים או העבר, אלו שאפשר לבטוח בהם. מצד שני, צריך לשים לב לדברים ולהבין מה קורה מסביב כדי ששום דבר לא יסנוור ולא משנה כמה החברות טובה. הפצע בלב עדיין פתוח וכואב ומזכיר טוב טוב איך חברות טובה יכולה להיעלם בלי אזהרה.
  8. למצוא אהבה - אני לא יודע אם הגיע הזמן, אבל יש קצת הרגשה של שינוי. אולי סוף סוף משהו יקרה, וגם אם לא, צריך לקחת הכל באיזי וליהנות ממה שיש.
  9. להישאר כמו שאני - להאמין בעצמי, בדברים שאני מאמין שחשובים וללכת איתם הכי רחוק שרק אפשר. לא לתת לאף אחד לחשוב שהוא יותר חכם ושהוא יודע יותר טוב (אלא אם באמת אכפת לו). לא לוותר על אף חלום וללכת בכיוון שאני חושב שהוא נכון, גם אם בסוף יתברר שהוא לא. בסוף יהיה טוב, חייב להיות.

שתהיה לכולם שנה טובה :)


19 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות לכאן     קישור ישיר לקטע
תגובה אחרונה של og211 ב-27/9/2009 12:45



 

9
9/2009

  נקודת ההתחלה
תגיות: חפירות של אמצע לילה, מסעותיי עם עצמי, פתיחת חודש

תמיד שכותבים משהו, יודעים כבר מראש מה יהיה החלק העיקרי, מרכז הסיפור. יש קווים כלליים של מה הולך לקרות ולאן דברים יתפתחו, אולי אפילו כמה נקודות מפנה או טענות טובות. הבעיה הכי גדולה היא תמיד לדעת להתחיל הכל, איך ליצור מכלום את הסיפור, איך ליצור מפץ קטן שממנו דברים יצאו לדרך. לא רק בכתב, גם בחיים זה ככה. החיים מנתבים אותנו לכל מיני כיוונים, פותחים לנו מסלולים שבהם אנחנו אמורים ללכת אבל צריך לעשות את הצעד הקטן הזה שיגרום להכל להתחיל.

כשכבר צועדים במסלול אז כבר יותר קל כי גם אם הדרך לא ברורה, כבר עשינו כמה צעדים ויש כיוון כללי. ברגע שהתחלת ללכת, יש כבר קצת ביטחון והלא נודע פחות מאיים ויותר מוכר. כשאתה באמת מתחיל, אתה לא יודע איך לצעוד בכלל את הצעד הראשוני, איזה רגל להרים קודם ואיפה להניח אותה אחר כך. הרבה יותר פשוט להישאר במקום ולא לעשות שום דבר, וזה גם הכי נוח והכי פשוט. החיים ימשיכו באותו מסלול מוכר ומי צריך שינויים בכלל?

אז זהו, שצריך. בלי צעדים ראשוניים כאלו לא היינו יוצאים מהבית, מזיזים דברים ועושים משהו עם החיים. צעד ראשון כזה הוא משהו שלא צריך בכלל לחשוב עליו, לא צריך לנבור בפנים ולהתלבט, אלא פשוט לעשות. לקחת החלטה ושיתהפך העולם, ועם ההשלכות נתמודד אחר כך. במקום לחפור, צריך לעשות את מה שהייתי צריך לעשות כבר לפני יומיים ויהיה מה שיהיה. זה כל הכיף בצעדים ראשונים.

"וכל החלומות
אשליה אחת גדולה
אם נתקעים בדרך
בנקודת ההתחלה"
[נקודת ההתחלה - אוהד חיטמן ורונה קינן]

הטקסט נכתב, וקליק קטן, קצת חושש, על ה-Send. הנה זה מתחיל.

(פוסט על לונדון יגיע בקרוב. מבטיח)


5 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות לכאן     קישור ישיר לקטע
תגובה אחרונה של og211 ב-9/9/2009 19:09



 

16
8/2009

  סידור זיכרונות
תגיות: מסעותיי עם עצמי

חלק מהתוכניות של אימא שלי לקיץ היו שיפוצים ושינויים בבית, בעיקר בחדר של אח שלי. החדר הזה היה עד לפני כמה שניפגש החדר שלי והיום הוא למעשה שלו (אני ישן שם כשאני בבית והבגדים עדיין נמצאים שם). כבר אין לו כל כך מקום ליד השולחן (כי עכשיו יש שם מחשב ובחדר יש גם טלוויזיה ענקית) אז צריך לעשות שינויים, כאלו שיצריכו החלפה של חצי מהחדר וצביעה שלו מחדש.
לפני שמתחילים עם כל זה, צריך לסדר את כל הדברים ולהוציא הכל, ובסוף השבוע הגיע התור שלי לעבור על כל השטויות שלי שעדיין בחדר. אח שלי היה אצל אבא שלי לסופ"ש אז היה לי מספיק זמן ושקט כדי לעבור על הכל. בגלל שאני לא ממש בבית, המדף שלי היה מבולגן עם המון ניירות, קופסאות ושטויות. מצאתי שם חשבונות שלי מלפני שנתיים שפשוט זרקתי שם ולא סידרתי, חוברות הסברים של מכשירים שאני כבר לא משתמש בהם והרבה אבק (אח שלי לא מנקה כלום).
אחר כך עברתי למגירת המזכרות שלי. אני פשוט שומר כמויות אדירות של שטויות בתור מזכרות או סתם בתור אוסף. היו לי שם כרטיסי טלכרט ישנים (פעם היה לי אחד קבוע בארנק), כרטיסי קולנוע ישנים מכל מיני סרטים שראיתי וגם כרטיסים למשחקי כדורגל וכדורסל. מצאתי שם את כרטיסי המנוי שלי כשעוד הייתי הולך למשחקים, שני כרטיסים למשחקי ליגת האלופות שהיו בארץ (וכל אחד עלה כמו כרטיס להופעה של אמן בינוני מחו"ל, אבל היי, מדובר היה ביובנטוס ואייאקס!), כרטיס למשחק האליפות האחרונה של מכבי עם מחיר שערורייתי למדי וכרטיסים למשחקים של הנבחרת, ביניהם ההצגה המופלאה מול אוסטריה והביזיון מול דנמרק. קשה להאמין שעברו 10 שנים מאז. היו שם גם מזכרות מהטיולים הקודמים בחו"ל, כולל כרטיסים לתחתית בלונדון מלפני 13 שנים, בדיוק מה שהייתי צריך לראות לפני הטיסה בשבוע הבא. היו שם עיתונים ישנים שהחלטתי לשמור, ברכות יום הולדת שאין לי מושג למה אני שומר, עיתוני בית ספר (למה לעזאזל שמרתי אותם?!), יו יו שאני די בטוח שהגיע בתוך פחית קולה ויומן אלקטרוני עתיק יומין שהשתמשתי בו לאיזה שבוע ואז שכחתי ממנו (אף פעם לא הסתדרתי עם הדברים האלו, לפחות עד הסלולרי הנוכחי שלי).
בסוף היום עמדו ליד הדלת 4 שקיות זבל מלאות בניירות, בקופסאות של נגנים ומצלמות ובשטויות מיותרות. ליד החדר נשארה ערימה של דברים שכן רציתי לשמור, שמחכים למצוא מקום חדש בבית לפחות עד שאני אעזוב סופית את הבית (תלוי אם אני אגור במעונות בשנה הבאה וכרגע הסיכויים די גבוהים). עכשיו הדברים קצת יותר מסודרים, לפחות עד סוף השבוע שבו מתכננים לצבוע את החדר מחדש. הם מחכים במיוחד שאני אחזור מחיפה בשביל זה...


5 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות לכאן     קישור ישיר לקטע
תגובה אחרונה של McClane ב-22/8/2009 14:42



הדף הקודם  הדף הבא
דפים: 1  2  3  4  5  6  7  8  9  10  11  12  13  14  15  16  17  18  19  20  21  22  23  24  25  26  27  28  29  30  31  

 

אוגי 2011, כל הזכויות שמורות
29,378 כניסות
Site Meter