מעגל אסוציאציות שמתחיל ונגמר בחג המולד

חג המולד היום, ופירוש הדבר שפעמוני הכנסייה המקומית (והגיבן שמצלצל בהם) פעילים במיוחד, הן בקריאה למיסה אתמול בערב (אז נוגנו עליהם מיני ניגונים שונים) והן הבוקר (לפחות נתנו לנו לישון וצלצלו רק בעשר) ואחר-הצהריים. זה גם אומר שהכל סגור, נעול ומסוגר בכל העיר החל מאתמול אחר הצהריים; כשחיפשנו מקום להשביע את רעבוננו בארבע אחה"צ אחרי טיול יום א' קצר, מצאנו בהתחלה רק שלושה פאבים צפופים שבהם נפגשו כל החבר'ה מזארברוקן שחזרו לעיר לחגים עם החברים מכיתה א' והרימו כוסות בירה ענקיות. שיטוט ארוך במדרחוב הביא אותנו כבר כמעט לייאוש, עד שזיהינו בפינה מסעדה טורקית פתוחה, והשבענו את רעבוננו בלחמג'ון ובבשר טחון בלאפה עם רוטב יוגורט, לקול נעימות חג-המולד שבקעו מהרדיו הפתוח.

מצד שני, אולי טוב שלא יצאנו מהבית, כי היום החריפה מגמת ההתקרחות (=כיסוי בקרח) של משטחים מסביבנו, ולפחות לפי אתרי מזג-האוויר לא עלתה הטמפרטורה מעל האפס במשך כל היום (!). אכן יום טוב להיות בבית, ולהוציא מהמקפיא מרק אפונה עשיר עם נקניקיות ובשר, שהכנו לפני כמה זמן בדיוק לימים מעין אלו. מצד שני, בקרוב נראה לי שלא נוכל כבר להתלונן על מזג האוויר, כי אני מבין שסופה גדולה גם בדרך אליכם.

מה שמעצבן בחג המולד (חוץ מהשירים הקיטשיים) הוא שמבחינתנו (או לפחות מבחינתי) מדובר ביום עבודה לכל דבר. כדי להתעודד, המשכתי את גישושי המוסיקליים, ומצאתי את האתר הזה, אליו הועלתה סדרה של 'מיקסים' מיוחדים לחנוכה, שמיניות של שירים איכותיים שבחרו כותבים חובבי מוזיקה. גם אם לא כל האוספים באותה רמה, מדובר בפנינה של ממש, שפתחה את הראש שלי (שכזכור, מחובר חזק למוזיקה) למה שקורה היום ולהרבה מוסיקה איכותית וחדשה. השירים יהיו באתר רק לזמן קצר, אז הזדרזו והורידו (אבל אם גם אצלכם יתחיל להזדמזם בלי הפסקה השיר של ה-Eels שפותח את המיקס של יאיר רווה, אני לא לוקח אחריות).

ואם כבר במוזיקה אנחנו עוסקים, אספר לכם על החוויה המרגשת שהיתה לנו אתמול, כשצפינו ב-DVD ב'כרמן' במטרופוליטן של ניו יורק (1988). כרמן דווקא לא הבריקה ומיכאלה התקשתה להיכנס לדמות, אבל חוזה קארראס, בתפקיד דון ז'וזה, היה כל מה שאופרה צריכה להיות - קול ענק, משחק מדויק להפליא, נוכחות בימתית מדהימה.... ומעבר לכל המילים האלו, ריגש אותנו עד דמעות (וזה לא סתם ביטוי). אחר-כך הורדנו (באדיבות גוגל וידאו) עוד כמה קטעים של הכוכב, בפרט האריה הבאה מתוך 'לה בוהם' (שימו לב לתגובתו כשהקהל מוחא כפיים).

בזכות קאררס, לא הרגשנו בודדים כלל בערב חג המולד המשפחתי שחגגו כולם סביבנו (כולל הזוג המבוגר בבית ממול, שארחו את כל הנכדים). ואכן, אם במקום מסוים חג-המולד הוא כמו חנוכה (בגלל האור והמתנות) הרי שבמובן אחר הוא כמו סדר פסח, שבו כולם, אבל כולם, נכנסים להוויה המשפחתית ומתעלמים מכל מי שאינו בן משפחה. בהשוואה הזו, הימים הקרובים - בין חג-המולד לראש השנה האזרחית - הם כמו חול המועד; יש חגיגיות והרבה מקומות סגורים, אבל העיר בכל זאת מתפקדת כסדרה.

שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 25/12/2006 21:17, ושייך לקטגוריות בשבילנו זו אירופה אירופה, עונות השנה
4 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של אנג'לה ב-29/12/2006 14:19

---

עדכון מחדר החדשות
אנו קוטעים את מסכת החרדות וההתפלספויות בבלוג זה על מנת להודיע הודעה חשובה: נצפתה שמש!
היום, החל משעה 13:30 אחה"צ, החלו השמיים להתבהר, וקרעים של כחול הופיעו בהם, זו הפעם הראשונה מזה זמן רב. אתרי התחזית טוענים כי מדובר באירוע מתמשך, שימשיך גם למחר, אך מאחר שהטעו אותנו בעבר, אינני ממליץ לסמוך עליהם. בינתיים מומלץ לשים פרצוף מחייך ולהציץ קצת מהחלון.
תודה.שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 14/12/2006 15:27, ושייך לקטגוריות בשבילנו זו אירופה אירופה, עונות השנה
7 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של ענבל ב-16/12/2006 09:45

---

סיפור של חורף
כפי שציינתי לא מזמן, ה-1 בדצמבר כבר מאחורינו, וזה אומר לא רק שרוח וויינאכט שורה עלינו, אלא שגם נכנסנו באורח רשמי לחורף. הסייוג המקובל, שכבר שנים נמצא אצלי בראש אבל אין לי מושג מאיפה, קובע שדצמבר-ינואר-פברואר זה חורף, כמו שספטמבר-אוקטובר-נובמבר זה סתיו, וכן הלאה. בארץ, כמובן, אין ממש עונות, ואף אחד in his right mind לא יסכים שסתיו עכשיו באחד מימי ספטמבר או אוקטובר הלוהטים. אבל כאן, כפי שכבר ציינתי, סתיו זאת עונה אמיתית, ועכשיו כשהיא נסתיימה, אני ממש תוהה מה צפון בחובו החורף.
הרי חורף כמו שבארץ - עם מטריות, סוודרים, המון ירוק ושבתות מוצפות אור - היה לנו כבר בספטמבר. ומצד שני, חורף כמו בסיפורים - אנשי שלג, מחליקיים, אגמים קפואים - יש כנראה רק יותר צפונה מכאן (ירון טוען שיורד כאן שלג רק פעם-פעמיים בשנה, ולפעמים לא יורד בכלל). אז בינתיים, הדבר שהכי מסמן כאן את החורף הוא העצים העירומים.
אותם עצים שהיו ירוקים כל-כך כשהגענו לכאן, ואחר-כך צהובים ואדומים וזהובים וכל צבעי הקשת, נותרו, עם בוא הראשון בדצמבר, עירומים לגמרי. הנה למשל המראה מהחלון האחורי:




והעצים העירומים בשלוס, הטירה של זארברוקן, עם בית האופרה ברקע:





ואלו רק דוגמאות בודדות; את החוויה של יער שלם, על צלע ההר, שכולו זרדים חומים ועירומים, קשה לתפוס בתמונה ולא קל לתאר במלים. מה שכן, מבין העצים חסרי העלים מבצבצים במלוא יופיים האשוחים ירוקי-העד:





יש משהו מעציב בתמונות האלו, אבל גם משהו נורא-הוד, כל פעם שאני רואה אותם משורטטים על רקע השמיים. כאילו מישהו מתריס, מישהו צועק נגד הטבע. ואולי זה החורף - צעקתם של החיים כנגד התרדמה הנכפית עליהם, רצונם לפרוץ החוצה ולבקוע, רצון שמתממש - בסופו של דבר - באביב.
שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 4/12/2006 21:19, ושייך לקטגוריות עונות השנה, תמונות, בשבילנו זו אירופה אירופה
7 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     1 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של רונן א. קידר ב-6/12/2006 00:26

---

It's the final countdown
זהו. ה-1 בדצמבר הגיע והספירה לאחור החלה.
זה לא שלא הרגשנו את זה כבר קודם, אבל עכשיו זה רשמי: הספירה לאחור לחג המולד (שנקרא כאן Weihnacht - מילולית 'לילה קדוש') נפתחה באופן חגיגי היום, ועל חלונות בית האופרה המקומי כבר מככבים המספרים מ-1 עד 24 ב'טבלת ייאוש' עירונית עד ליום הגדול. לא שייאוש זו המילה המתאימה כאן; למעשה, נראה שכל העיר נדבקה באיזו עליצות חגיגית, שכבר מורגשת היטב ברחובות למרות שיש עוד הרבה זמן. אכן, לא סתם מדברים תמיד בסרטים על ה-Holiday Season ועל The Holidays ולא רק על חג המולד כשלעצמו; נראה כי כל התקופה המובילה לארוע נצבעת גם היא בצבעים ובטעמים של החג.
יריד חג המולד, למשל, התמקם בכיכר המרכזית של העיר כבר לפני שבוע, והביא אתו עץ אשוח בגובה ארבע קומות וסביבו המוני דוכנים, שכולם מזכירים את הבית של עמי ותמי (או ליתר דיוק, הנזל וגרטל) ומקושטים באורח דומה מאוד בענפי אשוח וסרטים אדומים. כפי שאסנת סיכמה כשביקרנו שם ביום א' שעבר, "זה כמו יום העצמאות בארץ, רק שזה נמשך חודש". אחרי סיבוב קטן וטעימה מהירה של Lebkuchen (עוגיות הג'ינג'ברד הידועות של אותם עמי ותמי, שמגיעות כאן במיליארד סוגים, כולם ספוגיים ומתוקים, פחות או יותר) הגענו למסקנה שגם מבחינת הצפיפות האירוע מזכיר את יום העצמאות (מינוס פטישי פלסטיק וילדים עם היירספריי) ונטשנו לפני שהספקנו לחקור את השוק כולו.
את המשימה השלמתי היום, בגיחה אל אחר-צהריים שמשי אך קריר, שבזכות היותו יום עבודה של ממש איפשר לי לחקור את היריד בניחותא. פרט לאלפי דקורציות-עץ וכל מיני קדושים בכל הגדלים והמינים, גיליתי דוכן מוצלח בו מוכרים פטריות שמפיניון חמות ברוטב חרדל, ועוד דוכן שבו זללתי להנאתי 'מחבת בנוסח ליון' - פיסות תפוחי אדמה ונקניק המטוגנים יחד על מחבת ומוגשים ברוטב שום קטיפתי. מאכלים המבוססים על תפוחי-אדמה הולכים חזק באזור הזה, דיווח הלונלי פלאנט, ולי לא נותר אלא להסכים. אילוצי עבודה והרצון לא להוציא סתם את היורואים היקרים גרמו לי לוותר על שלל המתוקים, שביום א' הממו את אסנת וגרמו לה לכנות את Weihnacht בשם 'חגם של רופאי השיניים'. מה גם שקשה מאוד להחליט אם ללכת על וופל בלגי עם דובדנים ושמנת, על Zimtwaffeln - שזה שתי פיסות ופל הדבוקות זו לזו בתערובת מתוקה של דבש ותבלינים המדיפה ריח שאין לעמוד בפניו, או על ערמונים לוהטים מהתנור. שלא לדבר על יין הפירות החם והמשכר הנקרא כאן glühwein (מילולית: 'יין לוהט').
בקיצור, אין סיבה לדאגה, ובעיקר נראה שכולם צפויים להשתכרויות בלתי פוסקות בעתיד הקרוב. גם את הנקודה היהודית לא שכחנו, שהרי שבוע לפני וויאנאכט מתחיל גם חנוכה שלנו, והאמת שכבר הספקתי לראות בין הדוכנים גם סופגניות כמו בארץ ולביבות תפוחי אדמה חמות. כל מה שנשאר זה לדאוג לחנוכייה ולסביבון, ולחגוג את חנוכה כמו שצריך - עם עצי אשוח ואורות צבעוניים בחלון.
שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 1/12/2006 22:54, ושייך לקטגוריות בשבילנו זו אירופה אירופה, אופטימי
5 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     1 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של ענבל ב-3/12/2006 22:11

---