זוהי העונה
אי שם בימי הקיץ העליזים, כשאסנת תהתה באוזני ירון איך נעבור את החורף, הוא הציע לה 'טריק'. שימי לב, הוא אמר, שתקופת החורף הקשה באמת (ינואר-פברואר) היא בזמן שבו היום מתארך ולא מתקצר, כך שגם בזמנים הכי קרים, אפשר להתעודד מכך שבכל יום יש יותר אור מאשר בקודמו.
המממ, חשבתי לעצמי לפני מספר שבועות, כשהטמפרטורה ירדה לראשונה (ובפעם האחרונה בינתיים) מתחת לאפס, ה'טריק' הזה לא ממש עובד לתקופה הנוכחית, נובמבר-דצמבר, שבה לא רק שקר אלא שכל יום קצר יותר מקודמו. איך, תהיתי לעצמי, נשמרים מכניסה לדיכאון במצב הזה?
ואז יצאתי לעיר בערב חשוך וקר, ומכל פינה הבהיקו מולי אורות, צבעים, קישוטים ועצי אשוח מצועצעים. א-הא! קלטתי! זה העניין עם כריסטמס הזה, ועם כל הספירה לאחור אליו, שנמשכת איזה חודש וחצי, ומשתלטת על כל פינה ב'קארשטאט' ועל כל פאב זניח ברחוב מיינצר. בזמן הכי קשה, כשכל יום רק מתקצר, נמלכו החכמים בנפשם והכריזו על חג שכולו אור. כמובן, לא רק הנוצרים במתוחכמים, שהרי מהו חנוכה שלנו אם לא אותו רעיון בדיוק (כמובן שבארץ זה בדרך כלל מביא אנשים להדליק נרות ולאכול סופגניות כששרב בחוץ, אבל זה אשמת הציונים שהתיישבו בארץ חסרת-חורף בעליל). ולמעשה, אם נודה על האמת, מדובר אחרי הכל בשתי גרסאות של החג הפגאני המקורי, שחל בדיוק ביום הקצר ביותר, ה-21 בדצמבר, ונועד בדיוק למטרה שאני משתמש בו עכשיו - לחמם את הלב כשבחוץ קר ועצוב.
במלים אחרות:

חגים שמחים!
שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 22/11/2006 23:27, ושייך לקטגוריות בשבילנו זו אירופה אירופה
5 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     1 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של מסק_ ב-23/11/2006 20:36

---

הליכה לאורך הנהר
"אלי, אלי,
שלא ייגמר לעולם
החול והים
רשרוש של המים
ברק השמיים
תפילת האדם"
(ח. סנש, הליכה לקיסריה)

אחד החסרונות בלהיות מתרגם הוא שאין שום סיבה לצאת מהבית. ובהתחשב בכמה שהיום קצר, עד שאני כבר מרים את העיניים מהמחשב וחושב על מנוחה - וכבר השמש שקעה ונעלמה. כך קורה שעוברים ימים שלמים בלי שאני יוצא מהבית.
אבל כשאני יוצא, בכל פעם שאני יוצא, התרוממות הלב שמציפה אותי פשוט מדהימה. בעיקר כשאנחנו הולכים לעיר בשביל שלאורך הנהר, שבכל שעה ובכל מזג אוויר הוא קסום, אבל עכשיו, כשכל העצים מגדירים מחדש את המילה "שלכת" באלפי צבעי צהוב, כתום וזהב, כל הליכה בשביל הזה היא ממש חגיגה, שבדיוק כמו ה"הליכה לקיסריה" לעיל, שמחברת אותי עם הטבע על כל מאפייניו וצבעיו, מהנהר הזורם באיטיות (או מהר), דרך עץ עירום שמזכיר את הפתיח של "בטיפול" ועדהברווזים המתקרבים אל הגדה.
ולא רק הנהר עושה לי את זה; היום בבוקר יצאתי לבדיוק חמש דקות, להביא בגט ולחמניות מהמאפייה הצרפתית שבפינה, וכבר הרגשתי סוג של התעלות, אם זה בגלל האוויר הקר והטרי, ואם בגלל עצי הצהוב-בננה שקידמו את פני בצומת. השלכת פה ללא ספק מדהימה, וזה אמנם לא עובר ממש בתמונות (בגלל שהמצלמה של הסלולרי הופכת הכל לכתום וממילא יש בעיקר ימי סגריר) ומרגש הרבה יותר בלייב, אבל בכל זאת, הנה דוגמית קטנה:




אז החלטתי שכל יום אני אצא לפחות פעם אחת מהבית, לנשום את הטבע מסביבנו. שנאמר, שלא ייגמר לעולם.שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 20/11/2006 23:21, ושייך לקטגוריות אופטימי, בשבילנו זו אירופה אירופה, תמונות, עונות השנה
4 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     1 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של ענבל ב-21/11/2006 07:50

---

דברים ש...
דברים שיקרים פה הרבה יותר מבארץ
גומיות לשיער
פטרוזיליה וכוסברה
ביטוח רפואי
נסיעות באוטובוס (ודלק, וכל מה שקשור לזה)
גרביים חמים
אינטרנט
קטורת
שיחות טלפון

דברים שזולים פה הרבה יותר מבארץ
גבינות איכותיות (ברי, קממבר, והרבה כאלה שאין להם שמות בכלל)
יין צרפתי (בורדו למשל)
ייגרמייסטר
בשר חזיר
פירות ים
וויסקי בפאבים
פטריות מכל הסוגים
יאקוב'ס אייס
אננס (מבצע חד פעמי בכל העיר, מיובא מקוסטה ריקה)

דברים שאי אפשר להשיג כאן כמעט
גבינה לבנה 5 אחוז (או כל גבינה בין 1 ל-30 אחוז שומן)
שורש פטרוזיליה
בטטות
אוכל לחתולים של IAMS
סושי
קרם לחות לשיער של Wella
תרגום אנגלי לסרטים (צריך להגיד תודה שיש סאונד באנגלית)
כורכום (יש רק אצל העיראקי שמתחזה למצרי)
תמרים לחים
נבטים
פלאפל (אבל שווארמה יש בשפע)
גלידה דיאטטית
כריות מלבניות לשינה (יש רק מרובעות וענקיות)

דברים שאנחנו עושים פה הרבה יותר מבארץ
לטייל
לראות סרטים וסדרות ב-DVD
לראות תערוכות
לסחוב שקיות מהסופר
לדבר גרמנית
לחבוש כובע צמר (מתי יצא לכם בפעם האחרונה?)
לראות שלכת (כמעט חודשיים כבר הכל צהוב-אדום וקסום)
לשיר וגנר ושטראוס (אסנת בעיקר) ולזייף את מלכת הלילה של מוצרט (רונן)

דברים שהכי חסרים
ים
משלוחה
יציאות עם חברים לסושיה
לראות כל אופרה שבע פעמים (אסנת)
אינטרנט ללא בעיות
ביקורים של האחיינים
להסתובב בגופיה
דיזנגוף סנטר (מפתיע, לא?)
ג'ק באואר





שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 14/11/2006 23:03, ושייך לקטגוריות בשבילנו זו אירופה אירופה, מעברים 10-20-30
12 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של מסק_ ב-16/11/2006 21:54

---

לאן הברבורים עפים
לא, האגם עוד לא קפוא, ובכלל אין כאן אגם אלא נהר, אבל בהחלט התחלנו להסתגל לחיים כשבחוץ משהו בין אפס לשש מעלות. הנה למשל אסנת מתאגנת ליציאה אל החורף, כולה מעילים, צעיפים וכפפות:





אז למה כן מתקשרת הכותרת? למפגש הייחודי של אסנת, כשהיתה בדרך הביתה מקניית מצרכים למרק אפונה ענק, עם חבורת ברבורים יפהפיים, לבנים וחומים, ששייטו להם בשמחה בנהר. בהתחלה הם שטו קצת רחוק, במרכז הנהר:




אבל אז התגברה עליהם סקרנותם, והם באו ישר אליה:








אסנת מדווחת מהשטח "חוויה קפואה ומהממת". אני ממתין למרק האפונה שיעלה עוד הערב על האש.

שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 7/11/2006 15:06, ושייך לקטגוריות תמונות, בשבילנו זו אירופה אירופה
3 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של אורזת ב-10/11/2006 04:28

---