בר קבועים הוסף לקבועים שלי לינק ישיר לכאן דף כניסה | ||
"ענין רגיש ביותר, הטכנולוגיה," אמר הסוס
|
מ"הארץ" עשרת הדיברות להשמיד את האינטרנט הבריחה מהחופש ארכיון: סטארט-אפ ו... אגממנון אקזיטנציאליזם ביקור הגביר ביקור הגביר 2 הלקוח תמיד טועה חדשות ומשמעותן ילדות ואשמה מכתב לאקדמיה ללשון מנהל הלשכה מנכ"ל 2.0 מערכת החינוך סולם יעקב עבודה מהבית פאואר-פוינט פיילוט שדרגת שדרוג מערכת החינוך אגדה אורבנית שין-קוף-ריש ארוחות יחסי ציבור יידישע סטארט-אפ משאבי אנוש Elevator Pitch חציית הקווים טיסות התבקעות 2.0 ההודעה לעיתונות ארכיון: הון סיכון ו... NLP הבית החכם יום כיף כנסים מקצועיים מחשב"ה פיגמליון אומר הבוא אפרופו אתה - אני בועה 2.0 המצאות גוגל מלכים ב' איתמר מטייל גן ילדים דחיית יזמים חתול תעלול ספרות אוטומטית רחל המשוררת רשימותיו של מטורף היבריש לאה גולדברג מולטי-טסקינג ההיסטוריה מליצות קקי הזמר העברי ארכיון: החיים ו... תפוקות מערכת החינוך ההתבקעות בריאת העולם ימים קשים פלסטלינה החופש הגדול יומן קריאה אליס מונרו היא הגדולה מכולם משקל וריתמוס בשירה העברית החדשה יעקב שבתאי מחדש חדשות זיקית, יקום נרקיסים כרכום חורפי, מערת התאומים |
3/2009
ביקור הגביר לקנות! רוחשים העורבים הדואים בין מגדלי הרצליה-פיתוח, ועטים על בדל קרואסון שקדים שהותיר יזם אשר נפשו סוערת ובני-מעיו הומים. לקנות! מזמזמים מדורי הכלכלה בעיתון, המסכמים את מאזן הרכישות בהייטק בחתך שבועי, חודשי ושנתי. לקנות! הולם לבו של איתמר השקוע בכורסה רכה במרומי המגדל. הוא נחרד לפתע למחשבה כי קול ההלמות נשמע מסביב ולא רק בתוכו, ומנסה למסך על הרעש הבלתי נסבל בהקשות נמרצות על מקלדת המחשב הנייד. מבעוד מועד הוא יצא לכאן, והכליל בחישוב הזמן גם תקלות אפשריות ומקרי אסון בלתי-אפשריים, עד שיצא כי הקדים ביותר משעה ועתה הוא מקלל את עצמו נמרצות. מעת לעת מגיעים לישראל גבירים, מנהלים בכירים בחברות הייטק גדולות. הם מלווים תמיד בפמליה נכבדה, מאדימים בשל השמש הקופחת ומנצלים את ההזדמנות עם הגיעם ללבנט לפשוט את בגדי העסקים ולעבור לג'ינס וטי-שירט ממעמקי הארון. לצד סיוריהם הבלתי נמנעים בארץ, בדרך כלל מזומנת להם שרשרת של מצגות של חברות סטארט-אפ מקומיות, הקרויה בלעז ראונד-אפ על שם הנוהג הישן לכנס ראשי בקר בשטח מגודר לצורך ספירתם, מכירתם או שחיטתם. הראונד-אפ מתנהל בדרך כלל במשרדי הסניף הישראלי של החברה או בהיכלה של קרן הון-סיכון, ומוקצית במסגרתו רבע שעה לכל חברה להציג אל מול בני שיח מותשים, אשר קיבתם אומרת שירה עקב מפגש בלתי-אמצעי עם חומוס. עצום הוא המתח בין החזות הקרירה והעניינית של מפגשים אלה לבין הלבה הרותחת בקרבם של המציגים. כדי שלא לחטוא בקרתנות, מקפידים כל המשתתפים הישראליים להתייחס אל הארוע כמעשה חינוכי ציוני, החושף את האורח לחמודותיה של התעשיה המקומית. גם הפמליה האמריקאית משתפת פעולה היטב עם כסות זו, אולם בלבם יודעים כולם את זרם המעמקים המחבר את הסוחר העשיר עם הסוס המשתוקק להמכר. טבעו של הזרם שהוא מחפש נתיבים להתפרץ, ועתה הוא לוחץ על קליפתו הרכה של איתמר מבפנים. איתמר מביט בעמיתיו המסתודדים סביב, לבושים כולם כמותו במכנסיים כהים וחולצת תכלת מגוהצת. יש בינם צעירים אשר לא אימצו עדיין מצוות אנשים מלומדה, והם מפגינים התרגשות והתכוננות נמרצת. זוג כזה לשמאלו משייף את המצגת שיוף אחרון, ומתלבט בדבר מילה כלשהי והחלפתה בביטוי אחר, קולע יותר. רגע צוחק איתמר חרש לילדים התזזיתיים, מאמץ נקודת-מבט של זקן שבע-שנים, ורגע אחר נבהל, אולי לא התכונן היטב? ומה בכלל כתוב שם במצגתו? נדמה כי נשתכח ממנו כל מה שהתכוון לומר, וכל המקום הזה והאנשים שבו ועמלנותם והלמות לבבם המשותפת היתה בעיניו זרה ומוזרה. ומה יהיה אם יכנס לחדר וישכח לדבר אנגלית, או ישפוך את הקפה ישר על חולצתו של הגביר? ואז משום מקום תופחת בו התקווה – אולי דווקא יתרשם עמוקות ויקנה? יעיף מבט בשוליה מן הפמליה ויהנהן לו בראשו סימן מוסכם? ואפילו די כי יסמן את שם החברה במחברתו בשני קווים אופקיים עזים. ככך הגדולים עושים עסקים. איתמר מביט שוב באחרים ואלה הפכו בעיניו בין רגע ליריבים מרים על חסדיו של הגביר. הוא התמלא שנאה ובוז לשאיפותיהם הקטנות, למיזמים העלובים אשר ודאי רק מפאת הנימוס לא יסלקם הבכיר מעל פניו. כל זב-חוטם אשר צץ במוחו רעיון ממהר להכתירו כטכנולוגיה עילית, והנה מצפה כי תרכוש אותו החברה האמריקאית הגדולה! כמה יומרה רואה בהם איתמר, וחספוס של אנשים שתאוותיהם פשוטות וגלויות לעין. והנה – תכונה. הגביר וכמה ממלוויו יוצאים מחדר הישיבות אל השירותים, ופניהם נפולים, כנראה מפאת אותו חומוס. היזם שמשמאל קם מיד נוכח ההזדמנות, אולם איתמר המנוסה נועץ מרפק בחזהו של הפרחח, וזה שוקע נאנק חזרה בכורסה. איתמר מסתפח אל החבורה, מתזמן היטב את הטלת מימיו ומצליח להמתיק כמה מילים עם הגבורה ליד הכיור. זה מציין כי מזג האויר יפה וזה מסכים, והנה נקשרה כבר רוח ידידות בין השניים וחוטיה הראשונים של העיסקה ודאי נרקמים. כך לימדו אותו תמיד: עיסקה גדולה תחילתה במערכת יחסים אישית, המבוססת על עניין ואמון הדדי. הדקות חולפות, והמציג הקודם מאריך בדיבור על חשבון זמנו של איתמר המתמלא חימה. הכסיל ודאי איבד את חוט המחשבה, או מתעקש להסביר שוב ושוב את מה שלא ניתן להסביר כי בהבל יסודו, ומותח את עצביו של הגביר עד שאולי לא יבחין כבר ביהלום המזומן לו עוד מעט. ואז, מה דינו של האקזיט – הבא? היבוא? בכל ציפיה יש עצב נבו, כתבה המשוררת, ואיתמר דווקא מתמלא כאב-בטן נבו. על סיפו של חדר הישיבות חוזר איתמר יותר ממאה שנה אחורה, אל העיירה, ודומה כי עינו הטובה של שלום עליכם מביטה בו מלמעלה בשחוק ובחמלה. היכנס אל הגביר, ילדי. יבחן אותך זה היטב במבטו, ישאל אותך בדבר משלח ידך, יבדוק מעט את שיניך ואז יניח בידך רובל ושמונה קופיקות. הוא פוסע פנימה, בועט מתחת לשולחן במציג הקודם ומחבר את המחשב הנייד אל המקרן. 26 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות (TrackBack) לכאן לינק ישיר לקטע המלץ 62,521
|
הבלוג של שחר קמיניץ אימייל הצטרף כמנוי SMS בטל מנוי SMS RSS (הסבר) חודשים קודמים: חיפוש טקסט בקטעים: |
||
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לשחר קמיניץ 2011-2003 © כל הזכויות שמורות |