מכתב גלוי לאקדמיה ללשון העברית

 

נכבדי, חברי האקדמיה ללשון העברית: אני פונה אליכם בשם עמיתי, יזמי ומנכ"לי חברות ההייטק, מתוך מצוקה גדולה. מאחר ואתם אמונים על כיוון דרכי התפתחותה של הלשון והתאמתה לצרכים משתנים, אני מתריע בפניכם כי מעת לעת רעי ואני מוצאים את עצמנו ללא ביטוי נאות בשפתנו המתחדשת. העברית מצליחה להתמודד עם ארועים רגילים בחייו של המנכ"ל, כגון מצגות ללקוחות, פיטורי עובדים או התפארות כוזבת בהישגים עסקיים שלא היו ולא נבראו. "חסמי כניסה משמעותיים" מתגלגלים בפינו בטבעיות, וכמותם גם "ישום פורץ דרך אשר אומץ על ידי תאגידי ענק ברחבי העולם". אולם תופעות קיצוניות המטלטלות את חיינו מותירות אותנו חסרי מילים. כידוע, המטרונום הקוצב את חייו של המנכ"ל פועם מדי שלושה חודשים, ובכל רבעון נגזר מחדש גורלנו לשבט או לחסד על פי העמידה בצפי המכירות. לקראת סוף הרבעון מצוי המנכ"ל במצב קיום אנושי נדיר, אשר אינו מוכר ממערכות חיים אחרות, ואין להתפלא כי אליעזר בן-יהודה והמחדשים אחריו הותירו את היריעה קצרה מדי.

 

אם עמד המנכ"ל בתחזית או אף עבר אותה בדרך פלא, חוויתו עזה אלף מונים ממה שהאדם הרגיל היה מכנה  התרוממות רוח עילאית, זחיחות או אושר. את קורת הרוח הקיצונית הזו אני מציע בהכנעה לכנות רִבְעוֹנַּחַת, שכן היא מצדיקה בעיני יחוד מכל סוגי הנחת הנחותים אשר חווה האדם. בנוסף לחיוך המטופש המרוח של פניו לאחר רבעונחת, נוהג המנכ"ל לפאר ולהגזים בהישגיו באמצעות הודעות דואר אלקטרוני מתלהמות לעובדים, למשקיעים ולכל דכפין. אין זו דרכו של המנהל להסתפק בדיווח יבש על המכירות  מתוך צפיה לשבחים. הוא משבח את עצמו ומפריז, חוזה הכפלה ושילוש של המכירות ברבעון הבא, מבלי לשים לב לבור שהוא כורה לעצמו. הודעות הדואר הללו נשמרות לעד, למרבה הצער, ולא מן הנמנע כי יוטחו בפניו בלעג בעוד שלושה חודשים. מאחר ואופיו הקלוקל של המנכ"ל מועצם כאן על ידי המדיום האלקטרוני, הייתי מציע לצורך כך את התחדיש גֻּזְמַאִימֵייל: גוזמאי בכיר העוסק בתחום התוכנה או האינטרנט, ומפיץ את דבריו המופרזים לנמענים רבים באמצעות הודעות דואר.

 

מאידך, יש על פי השמועה מנכ"לים אשר רבעונם אינו עולה יפה. ככל שמתקרב סוף הרבעון מקבל הפער בין התחזית למציאות אפקט קומי עז. תחילה, מנחם עצמו המנהל כי העסקאות יסגרו קרוב לסוף התקופה, ואך בהלת שווא היא. עוד שבוע נותר למכור בחמישה מיליון דולר. עוד יומיים. עוד יום. התקווה הולכת והופכת קלושה. המנכ"ל נתלה בקש: זהו היום האחרון ברבעון, וכבר הערב יורד, אולם בקליפורניה עדיין שעת בוקר! ובהוואי אף מוקדם יותר! אולי אלה יושבים ממש כרגע עם קפה של בוקר ואצבעם לוחצת על כפתור ההזמנה? כל הצופים במחזה האבסורד יודעים זה מכבר כי זהו רִבְעוֹנֵּפֶל, תהום תחתיות אנושי אשר אין כדוגמתו, אולם רק ידידנו עיוור למתרחש. הוא הולך לישון כאשר המחשב הנייד לצידו, והטלפון מונח מעדנות על חזהו במצב רטט, כדי שיתעורר עם בוא מבול ההזמנות. למחרת בבוקר, כאשר תם הרבעון אף באיים הנידחים ביותר, מושלים בו באחת פחד, אימה, יראה ומגור: בעוד כמה ימים תתכנס מועצת המנהלים של החברה כדי לקבל דיווח על התוצאות.

 

בניגוד חד לגוזמאימייל התקשורתן המצטיין, מנכ"ל זה הופך לשתקן וביישן.  הוא אינו ממהר לדווח לאיש על הרבעון שתם, כאילו נשמט מזכרונו כליל המנהג הקדום והשרירותי לחלק שנה לתקופות בנות שלושה חודשים. במקום זאת, מתפתחים אצלו תסמינים ידועים של בּוֹרְדְּפוֹבְיָה. אודה, חברי אקדמיה נכבדים, כי כשלתי בנסיוני למצוא מקבילה עברית לבעת מועצת המנהלים (בּורד בלעז) – תופעה הנחקרת באופן נרחב בשנים האחרונות בקרב פסיכולוגים של ענף ההייטק. הבורדפוביה מוגדרת כתגובה קיצונית ומוגזמת של מנהלים לישיבת דירקטוריון החלה לאחר רבעונפל. לא ידוע מה גורם לבעת זה, שכן אין סיבה רציונלית לרתיעה מדיון אינטלקטואלי נינוח בהחמצת יעדי מכירות בתשעים אחוזים. יתכן שמקורות הבורדפוביה אבולוציוניים, ונעוצים באימתו של האדם הקדמון מדיווח על מסע ציד כושל. חוקרים אחרים טוענים כי היא מתפתחת בעקבות טראומת ילדות מודחקת, אולם מעטים המקרים המתועדים בהם התקיף חבר בורד ילד רך. בכל מקרה, מקובל כיום לטפל בלוקים בבעת באמצעים קוגניטיביים, כלומר חשיפתם המבוקרת וההדרגתית למושא פחדם. תחילה מראים למטופל תמונה מהעיתון של חבר דירקטוריון, וכך מתקדמים מהקל אל הכבד, עד לסימולציה מלאה של ישיבה בה חובט הפסיכולוג בראשו של המנכ"ל בפטיש.

 

מכובדי, אני מקווה כי הבנתם מדוע הלשון העברית נמתחת אל מעבר לגבול יכולתה בבואה לתאר תופעות אנושיות קיצוניות אלה, המתרחשות מספר פעמים בשנה במאות חברות בישראל. אני שוטח בפניכם את בקשתי להשלים פער מצער זה במהרה, למען תעשיית ההייטק אשר כונתה לא פעם "הקטר של הכלכלה הישראלית".

 

שמור   בטל

30/1/2010 12:15
23 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן    לינק ישיר לקטע המלץ    

62,521