עבודה מהבית

 

 

 

ד

חלפה חצי שעה שקטה

(בטאקי הוא הפסיד, נו מה),

שממית עוסקת במלאכתה,

צוצלת על קינה הומה.

ושוב – קולות של מהומה,

שם המנכ"ל אחוז חימה,

כאילו בערה בו אש,

במחשבו הוא מתנקש.

עיניו יוקדות שנאה עזה

לגיליון של מספרים

סדורים, רבי-פסיקים, שחורים.

בתו נואשת, מכריזה:

"נמאס מזעם ונהי פה!

אלך לבנות אתר בטיפו."

 

ה

הוא מסיים להתכתש

עם יריבו, גליון אקסל,

בו בשורה עשרים ושש

מספר סורר יש לחסל.

(אכן, דו-קרב איום, אכזר:

מכאן מנכ"ל, משם מספר)

וחיש להצטדק הוא רץ

בפני בונת 'עולם הבראץ!!!!~~~!!!!'

"ההוצאות גודלן עצום,

תופחות בקצב מפלצתי.

אך הכנסות, אויה, בתי,

אין שמץ, אפס, נאדה, כלום.

הנה!" (מצביע על מטריצה)...

(פיהוק) "אולי תזמין לי פיצה?"

 

ו

דילוג במכונת הזמן:

חשכו מזמן כבר שמי אין-עב,

אך עוד, כאורלוגין דייקן,

יוצא האבא מכליו.

סוקר מסמך בבעתה

תוך טיגונה של חביתה,

ופרדיגמה מול ספרה

(אכן, זה שמה של הנערה!).

פתאום זוחלת על גווה

אימה דוקרת, מוחשית -

מבלי משים פולטת "שיט!" -

כה נוראה המחשבה...

שואלת היא בקול נרעד:

"מחר תחזור אל המשרד?"

 

(רקע: בימי שלישי אני מנסה לעבוד מהבית)

 

שמור   בטל

19/10/2007 10:38
47 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן    לינק ישיר לקטע המלץ    

62,521