אקזיטנציאליזם

 

זה מכבר מוקדשים מירב עמודי המדורים הכלכליים לסיקור ארועי אקזיט: אותו רגע מרטיט לבבות בו חברת הייטק, אלמונית עד אז, נמכרת בסכום דמיוני ודועכת מיד לתהום הנשיה. לאקזיט מבנה קשיח אשר אין לסטות ממנו, תמהיל מדויק של תצלומי גברים ממושקפים אחוזי שמחת יציאה, תחום עיסוק מורכב ובלתי ניתן להגיה, טכנולוגיה מפילת-תרדמה וסכום בדולרים אשר אין הדעת תופסת.

 

מובן מדוע האקזיט הוא משאת נפשם של אותם יזמים ועובדי הייטק. שמחות מועטות מזומנות למהנדסים קדורניים השוקדים במחשכים על אלגוריתמים אקזוטיים לדחיסת אותות. הציבור רודף ההבלים אינו מכיר בערכם בדרך כלל,  ומפנק באור הזרקורים אנשי ציבור וידוענים אשר ידיעתם דלה באלגברה בוליאנית, ומשוואה דיפרנציאלית אך בדוחק יפתרו. היזם מתכוונן בכל מאודו אל אותו רגע תהילה קצר, מתרגל מבט מצטנע מול המראה, ומדמיין את ראיון הנצחון המצוייר במשיכות מכחול רכות. לעתים, הוא הוגה בקול מבלי משים משפטים קטועים מתוך סיקור הצלחתו העתידית, ומתבונן מבוהל לצדדים לראות אם נתפס בקלקלתו. יש והוא מטפח לעצמו, נגיד, תדמית של חובב טבע לצורך אותה כתבה, ומבוסס שעות בשדות, משנן שמותיהם של פרחי בר וכל זאת כדי לשלוף בטבעיות איזו ארכובית שבטבטית או עכנאי יהודה באזני הכתב המשתומם.

 

כל זה טוב ויפה, אולם מה עניינו של הציבור הרחב באזוטריה כזו? מדי בוקר חשים אל העיתון חקלאי קשה-יום, רואת חשבון בדימוס, נוגש עובדים זרים ואופנאית צמרת וכולם תוהים – הנמכרה היום חברה? לסיסקו? ב-213 מיליון דולר? בשל מה עוצמת הרגשות הגואים, העיסוק הבלתי פוסק במדידת האקזיטים, קצבם ותדירותם? הן אילו היה בכך קידוש ההתעשרות גרידא, היתה נובלת האופנה כחלוף מאה או מאתיים אקזיטים שרק יודעי ח"ן יבחינו בינהם.

 

מרכזיותה של התופעה לא נעלמה מעיניהם של חוקרים באקדמיה, והביאה ליצירתה של דיסציפלינה מדעית חדשה: האקזיטנציאליזם (ולשם קיצור: א'). תורה פילוסופית זו החלה להתפתח בראשית המאה ה-21, ועיסוקה בתכלית הקיום האנושי ובפרט ביטויו המזוקק ביותר: מכירתה של חברת הייטק ב-200 מיליון דולר לפחות. עד מהרה, השתלטה הא' על מירב השיח התרבותי והמדעי, ושלחה זרועות ארוכות אל כל תחומי המחקר וההגות.

 

פסיכולוגים של הא' מצאו כר נרחב למחקר בתופעה זו, החושפת את החומרים האפלים של הנפש. מצבורים חסרי תקדים של רגשות עזים, יומרה, קנאה, תקווה ויאוש, מייצרים תופעות מרתקות אשר אינו נצפות בדרך כלל.  זרם חדש ורענן בחקר האמנות שוקד על ניתוח תמונות האקזיט, הידועות עד כאב. להדיוט נראות אלה תמיד דומות - כמה עשרות אנשים צעירים צוהלים על רקע בנין אפרורי – אך המומחים כבר מזמן עמדו על העקרונות האסתטיים המיוחדים לסוגה אמנותית זו. טכנולוג בכפכפים, מנהל מכירות בחולצה מכופתרת,  מהנדסים הלומי אופציות ועמיתים אשר צהלתם נראית מלאכותית – כל אלה לא יעדרו אף פעם. תת-זרם חדש ושנוי במחלוקת מתמקד בניתוח האובייקטים אשר אינם מופיעים בתמונה אולם נרמזים בה: ילדים אשר אך בדוחק מזהים את הוריהם עובדי הסטארט-אפ, משקיעים חוככים ידיים בהנאה ותלמידים מבוהלים בעיירת-ספר היודעים כי עוד איש הייטק מצליח עומד לפנות לעשיה בתחום החינוך.

 

בקושי ניתן לסקור את עושר הפעילות המחקרית הסובבת את האקזיטנציאליזם. חיבורים מונומנטליים על משמעות האקזיט ביהדות מיציאת מצרים ועד מכירה למיקרוסופט מתגבהים בספריות; סטטיסטיקאים וכלכלנים מנסים למצוא תבניות בסכומי המכירה השרירותיים למראה – מדוע דווקא 234 מיליון, 518 מיליון? הם הודפים כל ניסיון ליחס משמעויות מיסטיות לצרוף הספרות, גם אם נתגלה כי חברות תוכנה נוטות להמכר בסכום בו נכללת הספרה 2.  במחלקות לספרות העברית מעיינים שוב בקנון ומנסים לפענח את הרמזים הדקים-מני-דק אותם שתלו בטקסטים משוררים וסופרים מרחיקי ראות. איזה מנכ"ל נקרא בשירו של ביאליק: "אלינו צא, פחז! זרח, הזהר עמנו"?

 

לתאורטיקנים אלה בזים אנשי האסכולה הניסויית בא'. בניסוי אשר הפך זה מכבר לקלאסיקה, הושיבו עכברי מעבדה בחדר המדמה ככל הניתן חברת סטארט-אפ. הם הופרדו מבני משפחתם והושבו ליד שולחנות זעירים  עליהם הוצבו מחשבי זוטא. כל עכבר קיבל כרטיס מגנטי עם הקצבה יומית לרכישת גבינה משובחת מתוך רשימה מאושרת של ספקים. פנכות חלב מוקצף הועמדו בפינת הקפה ועכברים-מנהלים נגשו בהם לעמוד ביעדים רבעוניים. ואכן, מיד מיהרו העכברים המסכנים לנוס דרך פתח היציאה (המסומן "אקזיט"!), ובכך הוכיחו את אוניברסליות הנהיה אחר הא'.

 

רק מיעוט מבין העוסקים במלאכת ההייטק מתבונן בנעשה בהשתאות וממלמל: "צא, דיבוק, צא!".

 

 

שמור   בטל

25/2/2008 09:44
56 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן    לינק ישיר לקטע המלץ    

62,521