מלכים ב'

 הדרקון והנסיכה, יוני 2005

 

שקעתי בכסאי בתחושת יאוש. מולי נפרש מחזה זועה של קריסת ההשקעה עליה עבדתי במשך שלושה חודשים. על הבמה הופיעו בקצב מסחרר סצנות צעקות, הפניות גב נעלבות, תחינות חרישיות למרומים להצלה מטיפשותו של הזולת וכיפוף אטבים נזעם.

מהלך העלילה הדרמטית נושא אופי קומי משולב במרכיבים מיתולוגיים, כבמחזותיו של אריסטופנס. אתם מצטרפים בפתיחת המערכה האחרונה, לאחר שכל פרטי העסקה כבר סוכמו, המסמכים מוכנים לחתימה ואף גייסתי את תמיכתם של יתר השותפים בקרן, בין אם באמצעות עסקאות סיבוביות מורכבות ובין אם בעזרת חנופה גסה ("חולצה חדשה? אפור הולם אותך מאד"). אוירת החגיגיות המתלווה כרגיל להשלמה מוצלחת של השקעה הועצמה ע"י הצִפיה המתוקה לפרסומה של ההודעה לעיתונות, והבטחתו של הכתב לכלול תמונה שלי מביט אל האופק במבט מצועף. היזמים התגנדרו בחולצות תכלת חדשות, כיאה למי שיחלשו עוד מעט על כמה מיליוני דולרים. אלא שבתוך דקות התהפך הכל, והגיבורים הטרגיים החלו להתכתש בינהם, מעלים לפני השטח מטעני מרירות שנצברו, כנראה, במשך זמן רב. אחד ממייסדי החברה, איש השיווק החלקלק שהגיע למיזם ההייטק הזה הישר מתחום מעדני החלב, הטיח בעמיתו כי אין לו כל הבנה עסקית ועדיף שיסתגר במעבדה ולא ידחוף את אפו לעניינים לא לו. הטכנולוג הגמלוני, אשר בתחילה פרק את זעמו על כוס קלקר ואחר כך ספר חרש לאחור מ-100 בבסיס הקסדצימלי, התפרץ פתאום, וירק על חברו לשעבר כי הוא סתם טרמפיסט שרוצה לעשות קופה על חשבון המצאתו, וכי עשה מקח טעות בכך שהציע לו שותפות שווה. תוך דקות החלו להתחרות בינהם למי פחות אכפת מכך שהכל יתפוצץ, ולמי תהיה ההנאה גדולה יותר לראות את יריבו שוקע חזרה למדמנה ממנה הרים את ראשו המכוער.

 

המחלוקת הנוראה – וכאן נעוץ האלמנט הקומי – התעוררה סביב נושא שנדחה לשלב האחרון שלא כמקובל: בחירת שם לחברה. עד עתה כונה המיזם בשם שהיה תפוס ע"י חברה אחרת, והם התבקשו לשנותו לצורך השלמת המסמכים ובעיקר ההודעה לעיתונות שהיא לוז העסקה מבחינתי.

 

המהנדס רצה לבחור שם המבטא נכוחה ובאופן מפורט את הטכנולוגיה של החברה, משהו כמו Automated Non-Intrusive Database Testing for Distributed Environments, וכעמדה אחרונה בהחלט הסכים לקצרו לראשי התבות הקליטים ANIDTDE. איש השיווק, לעומתו, התעקש על שם אבסטרקטי ומגניב בן ארבע אותיות, הקוֹרץ לתרבות המאיה ומתכתב עם נושאים מיסטיים באופן שלא הצלחתי לתפוס עקב היותי ישות לא-רוחנית בעליל. לו היה לאומללים כסף טרם השלמת הגיוס, הם היו שוכרים מומחה שמות מקצועי, כמקובל, תמורת 100,000 דולר במזומן. זה היה בוחר עבורם את האל היווני המתאים, אשר דמותו מגלמת חדשנות טכנולוגית עם שירות לקוחות ללא פשרות ורגישות חברתית, ואף מודא כי השם אינו מתפרש כ-"קקי" באף שפה על פני התבל.

 

בשלב זה לא הבטתי כלל אל האופק במבט מצועף; הרגשתי כי אני עומד כאן למבחן עליון. כל שנות הקריירה הארוכות הכינו אותי לרגע זה - למן גיל שמונה בו למדתי לתכנת בשפת אסמבלי למיקרו-מעבד 6502, עבור דרך חתחתי הטיפוס בסולם הדרגות בתעשית ההייטק, ריבוא מכוניות הליסינג, הטיסות הארוכות וכריכי הסלמון חונקי הגרון במסיבות קוקטייל.

 

מנין יבוא עזרי?

 

הבטתי סביב ביאוש, סורק את קירות החדר המכוסים בעיקר ציורים של פרחים, פרפרים ופיות. חנוכיה שקניה עשויים מספלולי אלון התבור. פוסטר ישן ובו מאוירות שבע השכבות של מודל OSI לתקשורת. ערימת כרטיסי ביקור שמישהי גזרה לקונפטי בביקורה במשרדי. מדף ספרים מאובק.

 

שני הניצים עברו מגידופים לתלישת שערות וניפוץ זגוגיות משקפיים. ברור היה כי הזמן הולך ואוזל, ותמונתי בעיתון מתפוגגת בלעג, כמו גם הקריירה שלי כולה. יש למצוא שם ומיד. רפרפתי במהירות על הספרים: אלבום ציורים של שאגאל מעזבונו של הדייר הקודם, ספר השנה של איגוד קרנות הון-סיכון בישראל, "עסקים במהירות המחשבה" לביל גייטס ואחרון מצטנף לו ספר הספרים, בכריכה שחורה פשוטה, מתנת בר-מצוה מהמועצה המקומית. פתחתי בקדחתנות את התנ"ך, נוחת בדף אקראי בספר מלכים ב' ומושיט את האצבע בעיניים עצומות, יהיה מה שיהיה. אין זמן לנסיון שני. מסתבר כי יהוא מצא את אחי אחזיהו מלך יהודה, ומכאן העניינים התגלגלו מהר על פי המקובל באותה עת:

 

וַיִּשְׁחָטוּם אֶל-בּוֹר בֵּית-עֵקֶד, אַרְבָּעִים וּשְׁנַיִם אִישׁ, וְלֹא-הִשְׁאִיר אִישׁ מֵהֶם

 

למחרת, בישרו המדורים הכלכליים בעיתונים בחגיגיות: וישחטום טכנולוגיות מודיעה על השלמת סבב גיוס ראשון מקרן הון-סיכון מובילה ומשקיע אסטרטגי...איש נעים מבט, חזותו אומרת הבנה טכנולוגית מעמיקה מזוגה בחושים עסקיים מחודדים, מצולם לצד הידיעה.

 

שמור   בטל

7/6/2005 17:17
98 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן    לינק ישיר לקטע המלץ    

62,521