בר קבועים  הוסף לקבועים שלי   לינק ישיר לכאן   דף כניסה
"ענין רגיש ביותר, הטכנולוגיה," אמר הסוס

מ"הארץ"
עשרת הדיברות
להשמיד את האינטרנט
הבריחה מהחופש

ארכיון: סטארט-אפ ו...
אגממנון
אקזיטנציאליזם
ביקור הגביר
ביקור הגביר 2
הלקוח תמיד טועה
חדשות ומשמעותן
ילדות ואשמה
מכתב לאקדמיה ללשון
מנהל הלשכה
מנכ"ל 2.0
מערכת החינוך
סולם יעקב
עבודה מהבית
פאואר-פוינט
פיילוט
שדרגת
שדרוג מערכת החינוך
אגדה אורבנית
שין-קוף-ריש
ארוחות
יחסי ציבור
יידישע סטארט-אפ
משאבי אנוש
Elevator Pitch
חציית הקווים
טיסות
התבקעות 2.0
ההודעה לעיתונות

ארכיון: הון סיכון ו...
NLP
הבית החכם
יום כיף
כנסים מקצועיים
מחשב"ה
פיגמליון
אומר הבוא
אפרופו אתה - אני
בועה 2.0
המצאות
גוגל
מלכים ב'
איתמר מטייל
גן ילדים
דחיית יזמים
חתול תעלול
ספרות אוטומטית
רחל המשוררת
רשימותיו של מטורף
היבריש
לאה גולדברג
מולטי-טסקינג
ההיסטוריה
מליצות
קקי
הזמר העברי

ארכיון: החיים ו...
תפוקות מערכת החינוך
ההתבקעות
בריאת העולם
ימים קשים
פלסטלינה
החופש הגדול

יומן קריאה
אליס מונרו היא הגדולה מכולם
משקל וריתמוס בשירה העברית החדשה
יעקב שבתאי מחדש
כל יהושע קנז מחדש

חדשות
זיקית, יקום

נרקיסים

כרכום חורפי, מערת התאומים

6/2010

חדשות ומשמעותן

 

כידוע לכל משתמש ביתי הבועט במחשב המושבת שלו בזעם, העולם הדיגיטלי בנוי על קרקע רעועה ביותר. כבר בלימודי מדעי המחשב באוניברסיטה התחוור לנו הענין, כאשר הפרופסור מילא לוחות בנוסחאות, מתבל את דבריו מדי פעם ב"נסמן זאת באות היוונית מיו" ומצחו מעלה אגלי זיעה באופן מחשיד. כשהיה ברור כבר כי דרכו לא תצלח הוא היה דווקא מגביר את קצב הכתיבה, עד שבאחת היה מכריז "ומכאן מקבלים באופן טריוויאלי כי..." ונמלט מהכיתה על עוד נפשו בו, מותיר אחריו את הדור הצעיר תוהה מה מתקבל ומה כאן טריוויאלי עד כדי גיחוך. לא ברור מדוע, אבל כל מה שקשור במחשבים לא עובד בדרך כלל. אולי האותות הדיגיטליים מתעייפים והצינור מתכופף, או אולי היקום מתקומם כנגד גאוותם של בני האנוש.  האותיות היווניות התפוגגו זה מכבר, אבל לקח אחד למדנו מהאקדמיה: על איש המחשבים להפגין בטחון עד לרגע האחרון ממש, ואז לברוח במהירות. זהו גם עקרון היסוד העומד בבסיסה של חברת הסטארט-אפ.

 

בראשית, אולי מתוך תמימות ותפיסה רומנטית, מנסה החברה לפתח טכנולוגיה יחודית. פרק זה בחיי המיזם נמשך שנים ספורות, עד למסקנה הנפוצה כי המוצר לא עובד. מצוידת במוצר פיקטיבי, עוברת החברה לשלב הבשלות הארוך, בו היא מתמקדת בשימור קיומה באמצעות שיווק ותפילה כי לא תתגלה במערומיה. בטחון עצמי הוא הנכס היחיד שלה, וכלי עיקרי במאבקה הוא ההודעות לעיתונות אודות הישגיה הבדויים, בהן משקיעה החברה את מיטב המאמצים והחדשנות הישראלית המפורסמת. אמנם אף אמצעי תקשורת אינו מפרסם את ההודעות הללו הנותרות באתר האינטרנט, וודאי שאין להן קוראים, אבל הן כלי שימושי בידי החוקר החובב לזהות את מידת יאושה של החברה. ככל שתדירותן של ההכרזות גדלה ולשונן נרגשת, כך ניתן להסיק כי המצב קשה, עד שהמיזם מגיע לחדלון בפרץ אקסטטי של הודעות הנופלות ביער ללא שומע.

 

עם זאת, מדי פעם מקבלת הודעה כזו פומבי בטעות, מתוך היסח דעת של עורך או רחמים. במקרה כזה יש להגן על הקורא התמים אשר עלול לטעות ולפרשה באופן מילולי, מבלי להבין כי היא מתקיימת בשדה סמנטי יחודי אשר אין בינו לבין שפת היומיום דבר. ליריקה טיפוסית עשויה להראות כך: "חברת אינפו-שמאטעס זכתה בפרס יוקרתי עבור מוצר האינטרנט הבולט בשנת 2010. מנכ"ל החברה ציין כי הוא נרגש מהכרת השופטים בהישגיה של החברה, ופרס זה מהווה עדות למומנטום הניכר אותה היא חווה לאחרונה בשוק". לכאורה אלה משפטים מובנים ונכונים דקדוקית, אולם יש לקרוא אותם באופן ביקורתי לאור עולם העיוועים של ההייטק. מספר הפרסים גדול בהרבה ממספר החברות הפעילות, ולרוב הם מוענקים על ידי גורמים עלומים או מוגדרים באופן צר עד כדי התמקדות בחברה בודדת או שברי חברה, כדוגמת "פרס חברת הבינה העסקית הקטנה המובילה באסיה התיכונה ופונה למגזר הביטוח". אם ההדיוט מדמיין חבר שופטים בכירים יושבים על המדוכה, מתלבטים בין כמה מוצרים מצטיינים ולבסוף בוחרים בטוב מכולם לאחר ויכוח נוקב, הרי המציאות שונה לחלוטין. ועדת הפרס שולחת הודעות דואר אוטומטיות לחברות רבות, ומודיעה להן כי לאחר מחקר ולאור הישגיהן הבלתי ידועים הן מועמדות רציניות ביותר לפרס, ואם יכסו את העלות הצנועה סיכויהן לזכות יהיו פנטסטיים ממש. החברה הנואשת משלמת את עלות הפקת הפרס הפיקטיבית, זוכה בו הפלא ופלא וכך נעים גלגליה של הכלכלה העולמית.

 

סימפטום להתדרדרות נוספת הוא הכרזה על שיתוף פעולה עם חברה שאת שמה לא שמעתם מעולם. "חברות אינפו-שמאטעס ודליחות.דוט.קום משלבות כוחות כדי להביא לשוק פתרונות משותפים. המנכ"לים הבליטו את הסינרגיה הרבה בין המוצרים, וציינו כי זהו מענה לביקוש מצד הלקוחות. אנו חולקים חזון וערכים משותפים, אמרו השניים...". שוב, קל להתרשם משני נהרות איתנים המשתלבים כעת לכדי אשד אחד שוצף המרעיד את אמות הספים בעוצמתו הטכנולוגית. יש לזכור, עם זאת, כי הסינרגיה המדוברת נוצרה לכל היותר משילוב זעמם של שני המנכ"לים בהפגשם ליד דלפק הכבודה האבודה בשדה התעופה, ואילו החזון המשותף מתבטא בהשארת טיפ קמצני בבית הקפה בו הוחלט של שיתוף הפעולה. הקורא המנוסה יסמן לעצמו תחזית כי שתי החברות לא יאריכו ימים מעבר לשנה.

 

עוד למטה במדרון נמצא הסקר, הקוצב את חייה של החברה בשבועות או חודשים ספורים. בהודעה נרגשת מבשרת החברה כי סקר שנערך בקרב מדגם מייצג של לקוחות פוטנציאליים גילה כי 85 אחוזים מעוניינים מאד במוצריה, מחצית מהם דורשים את הטכנולוגיה ללא כל דיחוי ושליש ישקלו התאבדות אם לא תסופק להם. "נתונים אלה תואמים את התחושות שאנו מקבלים בשוק והביקוש הגואה, אמר המנכ"ל". כבר מובן כי אין כל קשר בין המילה "סקר" המוכרת לכם מעולם החולין לנתונים המפוברקים הללו. מבחינה פורמלית, צודקת החברה: מאחר ואין לה כל לקוחות פוטנציאליים הרי שממצאים כאלה הגיוניים בדיוק כמו כל מספר אחר, ואם כך מדוע לא לבשר לעולם על כך? הבלש החובב שנחשף לסקר יכול כבר לתכנן את רכישת הריהוט של המיזם במכירת החיסול הקרבה ובאה.

 

6/6/2010 20:07
30 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן    לינק ישיר לקטע המלץ    


62,521

הבלוג של שחר קמיניץ

אימייל
קבלת עדכונים באימייל?

בהחלט!
בשום פנים ואופן!
שלח
הצטרף כמנוי SMS
בטל מנוי SMS

RSS (הסבר)
חודשים קודמים:
חיפוש טקסט בקטעים:

חפש
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לשחר קמיניץ
2011-2003 © כל הזכויות שמורות